השפעת סדר הלידה על הישגים לימודיים ועל המעברים החינוכיים במערב גרמניה

מאת : ג'ון ארקונן

מתוך כתב העת:  European Sociological Review  כתב עת המפורסם במדעי החברה
באוקספורד  10.10.2013

תקציר

נושא סדר הלידה נידון רבות בקרב פסיכולוגים. חוקרים רבים בתחום טוענים שהקשר בין סדר
הלידה למצב סוציו אקונומי או פסיכולוגי הוא מזויף.

מבדיקת נתוני השכלה היסטוריים בגרמניה המערבית נמצא כי לסדר הלידה יש השפעה שלילית על
השכלה. להיוולד מאוחר יותר משמעותו פחות השכלה. ממצא הנוגד הרבה מחקרים סוציולוגיים
ופסיכולוגיים בנושא סדר הלידה.

לדעת המחברים לסדר הלידה יש פחות משמעות לגבי בנות מאשר לגבי בנים , והם גורם פחות משמעותי
במשפחות ברוכות ילדים. וגם המרכיב הסוציו-אקונומי של המשפחה אינו משפיע במיוחד.

מה שכן סדר הלידה יותר משמעותי במעבר מבי"ס יסודי לתיכון אבל פחות משמעותי במעבר מהתיכון
לאוניברסיטה. התוצאות אינן תומכות בתיאוריות המדגישות מצב כלכלי חברתי ירוד כגורם מתערב
ברמת ההשכלה של הילד, וגם אינן תומכות בתיאוריות לפיהן לסדר הלידה אין חשיבות יותר עם הגיע
הילד לגיל 11. עם זאת קיימת השפעה לחסר בתשומת לב הורית וזמן הורים.  

העובדה כי בנות פחות מושפעות מסדר הלידה יכולה להיות קשורה לעובדה שבאופן מסורתי קיים חוסר
שוויון בין המינים בנושא החינוך:, משקיעים יותר בבנים מבנות בחינוך ויש יותר צפייה מבנים לביצועים
אינטלקטואליים. ממצאים אלה מדגישים את חשיבותו של סדר לידה בעיצוב הישגים ​​סוציו אקונומי
באופן כללי יותר ועל הגורמים המשפיעים על פערים בחוויות של ילדים שגדלו באותה המשפחה.

מבוא

מחקרים על ריבוד חברתי בדקו בעבר את העדר שוויון ההזדמנויות לילדים ממשפחות שונות, אך לא
בדקו הבדלים בין ילדים באותה משפחה, למרות קיומו של בסיס תיאורטי למחקר כזה (קונלי 2008 ).

במחקר זה אנו בוחנים את השפעת סדר הלידה על הישגים לימודיים.

 

התרומה של מחקר זה נובעת מניתוח שלוש שאלות :

 

א.      שימוש בנתונים בתוך המשפחה על מנת לבדוק האם סדר לידה משפיע על רמת ההשכלה
במערב גרמניה. (מחקרים דומים מארצות אחרות מצביעים על קשר כזה
(לינדרט 1977, בלאק ושות' 2005, ברקדל 2007) )

 

ב.            בדיקה האם הנתונים יושפעו מגורמים כמו : המצב הסוציו אקונומי של המשפחה, גודל
המשפחה והמגדר. מחקרים שונים מצביעים על אינטראקציה בין סדר לידה לגורמים סוציו דמוגרפיים.
בדיקתם יכולה להצביע על המכניזם לפיו פועל סדר הלידה.

 

ג.     השפעת סדר הלידה על הריבוד ההשכלתי שונה בנקודת זמן שונות. נושא זה לא נבדק קודם לכן.
במחקר הנוכחי בדקנו את הקשר לאורך המסלול החינוכי: בי"ס יסודי, תיכון ואוניברסיטה. לצורך זה
השתמשנו בנתונים של המחקר ההיסטורי של גרמניה שבדק 8,355 ילדים מ-4220 משפחות שנולדו
בין 1945 – 1970. מה שמאפשר לבדוק הישגים לימודיים של אחים שנולדו בהפרש של כמה שנים.
בחלק השני של המאמר נעסוק בסקירת תואריות וממצאים לגבי השפעת סדר הלידה על ההשכלה.
ולבסוף נציג את תוצאות המחקר ומסקנות.

 

סדר לידה : תיאוריה וראיות

מחקר על סדר לידה היה נפוץ ביותר בקרב הפסיכולוגים וחוקרי המודיעין הצבאי בפרט, והרוב המכריע
של הממצאים מצביעים על קשר שלילי בין סדר לידה של האחים ובין תוצאות קוגניטיביות וחברתיות כלכליות.

עם זאת, נמצא כי בממוצע, הילד הראשון חכם ומצליח יותר. תיאוריות שונות הסבירו הבדלים אלה בדלדול
משאבי המשפחה ובדינמיקה בין האחים. וכמה חוקרים אף טענו שהקשר בין סדר לידה להישגים פסיכולוגיים
חברתיים וכלכליים הוא מזויף.

 

הסבר פופולארי לקשר בין סדר לידה והישגים מתמקד בהבדלים בטיפול ההורי (הילטון 1967) ומחקרים
שבהם רואיינו הילדים וטענו להבדלים בטיפול ההורי (רוד ושות' 2003 ). עם זאת נמצא שיש שונות בין
הילדים על פי סדר הלידה גם כאשר ההורים מקדישים אותו זמן ותשומת לב לשני הילדים בכל זמן נתון
(הטוויג ושות , 2002 ). ילדים בכורים נהנים מפחות תחרות לאורך זמן רב יותר, בתקופת חיים משמעותית
מאד להתפתחותו של הילד בילדות.

 

להוכחת הטענה משתמש המחבר בממצאי המחקרים של בלייק (1981), לפיו להורים לילד ראשון יש יותר
משאבים והטיפול שלהם יותר לחוץ בהעדר מקורות ידע מספיקים לטיפול בילדים. ובמחקרו של פרייס 2008
שמצא כי ילדים בכורים מקבלים בממוצע 20-30 דקות יותר זמן איכות מאחיהם.

עם זאת, חלוקה לא שווה של משאבי ההורים לפי סדר הלידה יכולה גם להעדיף את הילד הצעיר באופן
ספציפי, ילדים שנולדו האחרונים במשפחות גדולות יותר נחשבים לעתים כמועדפים על ההורים
(רודל  ושות' ,2003 ) יותר מזה הם גם עשויים לקבל יותר משאבים שכן ההורים צוברים יותר הון
כלכלי לאורך חייהם , הם יותר בוגרים ומנוסים ולכן יכולים לתת לבן הצעיר מה שלא נתנו לשאר הילדים
(פאוול ושות ' 2005).

 

מודל המפגש בין סדר הלידה להבדלים אינטלקטואליים טוען שהילד הראשון מקבל סביבה אינטלקטואלית
עשירה יותר ואילו עם לידת הילד השני קיימת ירידה בהשקעה האינטלקטואלית של ההורים (זאגונק , 1976 ).
בו בזמן, הילד השני נהנה מההשקעה של ההורים אך גם מהנוכחות של האח הבכור ולכן הסביבה
האינטלקטואלית שלו עשירה יותר. מה שצריך להוביל לכך שלילדים צעירים תהיה בגרות אינטלקטואלית
גבוהה יותר ומכאן מיומנויות קוגניטיביות גבוהות יותר. הסבר זה טוען כי לסדר הלידה תהיה השפעה חיובית
על המיומנויות הקוגניטיביות של הילדים, אלא שטענה זו סותרת הרבה מהממצאים המחקריים בתחום.

 

במבחני IQ שערך סלוואי  ( 2007 ) נמצא כי לצעירים יש יתרון על פני הבוגרים. ההסבר הוא שהצעירים
נהנים מהדרכתם של הבוגרים (סמיס 1993 ).  השפעה זו אמורה להגביר את היתרון של הצעירים בערך עד
גיל 11, ואחר כך להעלם בהדרגה ולהפוך להשפעה שלילית מאוחר יותר. (זגונק 2001 , זגונק ושות' 2007 ).

 

הדינמיקה בין האחים הוסברה טוב בספרו של סוואלי (1996) על סדר הלידה ואישיות הילד. לדבריו ילדים
צעירים נוטים להיות יותר פתוחים חברתית, חדשניים ומרדניים באישיותם. בגלל מקומם בסדר הלידה הם
צריכים להיאבק על משאבים משפחתיים. לעומתם הבכורים נוטים לשמר את המצב הקיים, ולכן יפתחו
אישיות יותר שמרנית. למרות שתפיסה זאת פופולארית, ההוכחות האמפיריות הן מעורבות
(סטילמן ושות' 2002, קונלי 2004 ).

 

חוקרים כמו קיילי ושות' (1994) ניסו להסביר את נושא סדר הלידה והשונות בין הילדים בהסברים ביולוגיים
כמו ירידה בפוריות של האם ואחרים. לטענת המחברים המתבססים על מחקרים אחרים נמצא שמשקלם
של ילדים בכורים בעת הלידה הוא קטן יותר ולכן ההתייחסות לסדר הלידה והקשר שלה לאינטליגנציה צריך
להבדק ע"י סדר לידה חברתי ולא במונחים ביולוגיים.

 

 לבסוף, מספר חוקרים טענו כי המתאמים בין סדר לידה והישגים אינם מצביעים בהכרח על קשר סיבתי
ויכולים להיות גורמים מתערבים כמו: גודל המשפחה, גיל ההורים, המרווח בין הלידות ועוד (סטילמן 20001),
או משתנים מתערבים אחרים שטרם זוהו ולכן לא נלקחו בחשבון בעת המחקר.

מחקרים שהשתמשו בכלי בקרה טובים יותר כמו המחקר של ברקדל (2007 ) בנורבגיה שבדק את הקשר
בין IQ לסדר הלידה ומצא שלבכורים יתרון של 2.9 נקודות על פני הילד השני ולשני יתרון של 1.3 נקודות
על פני אחיו הצעיר יותר. באותו מחקר נמצא כי לבכורים גם יתרון בשנות החינוך שקבלו, בהפרשים של 6-7
חודשים לעומת הילדים האחרים במשפחה.

 

 

מעברים חינוכיים

 במחקר שנערך בגרמניה על הקשר בין הישגים למעברים חינוכיים נמצא  כי ההבדלים בולטים יותר
בכיתות נמוכות והולכים ונעלמים עם השנים (בלוספלד ושות' 1993 ). תופעה זו הוסברה או כהשפעה
נחלשת של הרקע המעמדי של הכיתה , או כסלקציה קפדנית יותר במעבר לתיכון ולאוניברסיטה.
מספר מחקרים שעסקו בתחום הצביעו על כך שלסלקציה הקפדנית יותר יש השפעה על הממצאים (בויס , 2009 ).

בגרמניה כבר בגיל 10 מופנים הילדים לשני מסלולים: האחד, עם אוריינטציה אקדמית ואפשרות ללמוד
בתיכון ובאוניברסיטה והמסלול השני עם אוריינטציה יותר מקצועית. שיוצר אי שוויון בהזדמנויות כבר בגיל צעיר.

 

 

השערות המחקר הנוכחי היו:

1.                        קיים קשר שלילי בין סדר הלידה להישגים הלימודיים.

2.                        קשר זה מושפע ממשתנים כמו מצב סוציו אקונומי, גודל המשפחה ומגדר.

3.                        סדר הלידה משפיע על השגים בנקודות מעבר חינוכיות כמו המעבר מבי"ס יסודי לתיכון,
ומתיכון לאוניברסיטה.

ניתוח הנתונים

במחקר זה נעשה שימוש בנתונים מסקר שנערך בגרמניה המערבית, שבו הודגמו ילדים שנולדו בין
1945 ל- 1970 כיון שילדים שנולדו אחרי 1970 לא היו יכולים לסיים אוניברסיטה. כמו כן לא נכללו
תאומים במחקר, והמחקר עשה השוואה רק עד הילד החמישי במשפחה.

הניתוח של הנתונים  נעשה בשלושה חלקים :

א.      סדר לידה ומספר שנות לימוד כמשתנה תלוי. הנתונים נותחו על פי מודל הרגרסיה של מאר פעמיים:
פעם בלי התייחסות לאחים ופעם שנייה עם התייחסות לאחים

ב.      ניתוח האינטראקציה בין סדר הלידה, לרמת ההשכלה של ההורים, מצבם הסוציו-אקונומי, ומגדר.

ג.   נותחו השפעות סדר הלידה על פני מעברים חינוכיים.

ממצאים

מסיכום הממצאים של שנות השכלה לפי סדר לידה, ניתן לראות כי קיימים הבדלים ברורים בהישגים
הלימודיים על פי סדר הלידה, בעיקר כשבוחנים מספר שנות לימוד באוניברסיטה. בכורים הם בעלי
תארים אקדמיים פי שניים מילדים שנולדו חמישיים. ממצא שסותר ממצאים קודמים על קשר שלילי
בין סדר לידה והישגים.

נשאלת השאלה האם התוצאה מושפעת מגורמים מתערבים כמו מצב סוציו אקונומי או גורמים דמוגרפיים ?

בניתוח רגרסיה של הנתונים נמצא כי ילדים שניים מקבלים פחות שנות השכלה מהבכורים ומאחיהם
הצעירים עוד פחות. המחקר של בלאק (2005) בנורווגיה מאשש ממצאים אלה.

משתנה מתערב נוסף הוא רמת ההשכלה של ההורים כצפוי רמת השכלה גבוהה של ההורים,
מצב סוציו אקונומי וילדים שנולדו להורים מבוגרים יותר מקבלים יותר השכלה. אך עדיין נשמר הפער
אצל הבכורים וזה קשור למידת השלמת הלימודים אצל הילדים האחרים במשפחה.

במחקר זה השפעות סדר הלידה היו פחות משמעותיות עבור נשים מאשר עבור גברים. זה עולה בקנה
אחד עם תוצאות המחקר של שיאו ושות' (1969) ובניגוד לשחור ושות' (2005).

מהממצאים בנושא הקשר בין סדר הלידה לבין מעברים בין יסודי לתיכון לאוניברסיטה ניתן ללמוד כי
לסדר הלידה השפעה גדולה במעבר לתיכון בגרמניה . כשלכל ילד נוסף יורד הסיכוי להגיע לתיכון ב 46% .
לילדים הצעירים ביותר היה הסיכוי הנמוך ביותר להגיע לתיכון , אך הסתברות גבוהה יותר שיגיעו
לבתי ספר נמוכים יותר כמו בתי ספר מקצועיים. כשבוחנים את המעבר השני לאוניברסיטה הממצאים
מצביעים על כך שסדר הלידה פחות משפיע במעבר להשכלה אקדמית.

בבדיקה נוספת של חשיבות סדר הלידה במעברים חינוכיים נמצא שבשני המעברים יש השפעה על סדר
הלידה והיא נשארת עדיין  חזקה גם במעבר לאוניברסיטה.

מסקנות ודיון
התוצאות מניתוח של גורמים משפיעים אצל אחים הראו כי לסדר הלידה יש השפעות חזקות על
הישגים חינוכיים גם במערב גרמניה.  הבכורים באופן בולט מגיעים ליותר שנות השכלה מאשר האחים שלהם.
יתר על כן, סדר לידה נמצא חשוב בנקודות מעבר חינוכיות שונות (מעבר מיסודי לתיכון לאוניברסיטה).
תוצאות מחקר זה מחזקות מידע קודם במחקרים ובספרות המקצועית לפיו לסדר הלידה השפעה על
הישגים חברתיים וכלכליים.

הנתונים עליהם התבסס המחקר – ההיסטוריה של החיים- המכילה מידע על כל האחים ושנות השכלתם
והישגיהם הלימודיים, מתאים מאד לסוג  זה של ניתוח, על השפעת סדר הלידה בתוך המשפחה.
עם זאת, הם אינם מספקים הצצה אל תהליכים שעלולים לייצר השפעות אלו . הניתוחים שהוצגו כאן
יכולים עם זאת, לשלול תחזיות שנעשו בחלק מהתיאוריות על השפעות סדר לידה .

א.                        אין שום אינדיקציה לכך שהשפעת סדר לידה תהיה חלשה יותר במשפחות בהן יש מצב
סוציו אקונומי או תרבותי / רוחני גבוה יותר. מה שאומר שזו אשליה לחשוב שמצב סוציו אקונומי ותרבותי
גבוה מביא תוצאות טובות יותר (בלאק ושות' 2005 )

ב.                        הממצאים לא תמכו בממצא לפיו הגיל הוא גורם מתערב במחקר על השפעות סדר הלידה
כפי שהוצע במחקר המתבסס על הרעיון  שבמעברים בין בי"ס יסודי לתיכון וגם מהתיכון לאוניברסיטה
יהווה סדר הלידה גורם משפיע. עם זאת נמצא שאצל נשים יש פחות השפעה של סדר הלידה במשפחות
ברוכות ילדים. מה שמצביע על תהליך חברות שונה לבנים ולבנות, ודינמיקה שונה בין אחים לא מאותו מין.
אך לא ברור מי מהגורמים משפיע יותר שכן צריך לקחת בחשבון את נושא תשומת הלב  ההורית
(לינדרט 1977, פרייס 2008 ).  

הממצאים של מאמר זה מצביעים על כך שיש לבחון מוקדים ומנגנונים נוספים הפועלים כגורמים מתערבים
ומשפיעים על התוצאות שמצאנו הקשורות בסדר הלידה. ספרות העוסקת בסדר הלידה מזמינה יותר
תשומת לב לגורמים היוצרים את אי השוויון בין אחים מאותה משפחה . שכן לעיתים קרובות השונות
במצב הכלכלי מתרחשת בין הלידות של הילדים (ברוקלוד ושות' 2002 ) והגנטיקאים טוענים כבר זמן
רב שהסביבה המשפחתית  נותנת סיכוי גבוה יותר שהאחים יהפכו שונים מדומים (דניאלס 1987),
מכאן שצריך לתת במחקר עתידי יותר תשומת לב לסביבה החברתית ולהזדמנויות שהיא נותנת לילד
להתפתח בתוך המשפחה .