השפעת סדר הלידה על האישיות

מאת : ג'וסלין וו

מתוך אתר PARENTS

"הדבר היחיד שאתה יכול להמר עליו הוא שהבן הבכור והילד השני בכל משפחה יהיו שונים מאד",
אומר ד"ר קווין לימן, פסיכולוג שחקר את סדר לידה מאז 1967 וחיבר את הספר: "סדר הלידה :
למה אתה כמו שהינך". איך זה קורה  שקומיקאי חברותי/מוחצן והוגה דעות מתבודד ומכונס בעצמו
חולקים את אותם גנים? פסיכולוגים כמו לימן מאמינים שהסוד טמון בסדר הלידה – ובאופן בו ההורים
מתייחסים אליך בגלל מקומך בסדר הלידה.

מרי וואלאס מטפלת בילדים ובמשפחות כבר 20 שנה מחברת הספר ה"בלוז לסדר הלידה " טוענת כי
"חלק מזה קשור לאופן שבו ההורה מתייחס לילד במיקום שלו, וחלק מזה קורה דווקא בגלל המיקום עצמו.
לכל אחד יש נקודות אתגריות ייחודיות".

סדר לידה+הורות=התנהגות

ילד בכור מעצם היותו ראשון לבני הזוג הוא סוג של ניסוי עבורם. הם מגדלים אותו בתערובת של אינסטינקטים
הוריים בתהליך של ניסוי וטעייה מה שיגרום להורים להיות:

–          צמודים לכללים מחמירים

–          צמודים לספרי הדרכה

–          קשובים למה שקורה לילד

–          חרדתיים

התנהגויות אלו עשויות  לגרום לילד להיות פרפקציוניסט, ושואף תמיד לרצות את הוריו .

בניגוד לכך , כשהזוג מחליט להביא לעולם ילד שני, הם יגדלו אותו עם פחות נוקשות כי הם כבר בעלי ניסיון.
הם גם עשויים להיות פחות קשובים כי עכשיו הקשב שלהם מתחלק בין שני ילדים. והם לא ירוצו לרופא בכל
פעם שלילד יש חום. כתוצאה מהתנהגויות וגישות אלה הילד השני יהיה פחות פרפקציוניסט ויותר ילד "מרצה"
שרוצה לשאת חן בגלל העדר תשומת לב מספקת.

ילד בכור

כמנהיג החבורה הבכור נוטה להיות :

–          אמין

–          מצפוני

–          מסודר

–          זהיר

–          בעל שליטה

–          הישגי

הבכורים נוטים להתנהג כמו מיני מבוגרים, הם חרוצים ורוצים להיות הכי טובים בכל דבר שהם עושים.
הם מצטיינים בכיבוש לב הוריהם.

בכורים כילדים

לורי קיל מקגוון , יועצת לבריאות הציבור ואם לשני בנים בקיימברידג', מספרת על בנה הבכור שהזמין 6
מחבריו הטובים למסיבת יום הולדתו השישי. במהלך חצי השעה הראשונה התחבא ובכה למרות שהילדים
הם חבריו הטובים מבית ספר ומהשכונה. רק לאחר בדיקה זהירה של הסביבה יצא ממחבואו ונהנה מהמסיבה.
כבן בכור כשעמד בפני מצב חדש האופי הזהיר שלו גרם לו לבדוק קודם את הסביבה ברגע שהסתגל הוא
חזר לעצמו.

אבל סביב אחיו הצעיר פיון , קיל משחק את התפקיד של האח הגדול השלי: לסירוגין הוא מנסה לחבק אותו
אחר כך לוקח לו משהו וגורם לו לבכות. זה בהחלט מגדיר את המושג אהבת / שנאת אחים.

הבכור כבוגר

תכונות אלה של בכורים לא נעלמות עם התבגרותם טרייסי בת ה- 35 מדנבר מגדירה עצמה כבכורה הישגית:
"אני רוצה להיות לבושה הכי יפה, הכי אופנתית הכי סקסית", אומרת טרייסי, "אני רוצה להיות העורכת הטובה
ביותר, אני רוצה להיות החכמה ביותר, עם התובנות המעניינות ביותר, וזה לא בגלל שאני תחרותית אלא פשוט
כי אני רוצה להיות הטובה ביותר בכל".

השאיפות שלה באו לידי ביטוי גם בלימודי המשפטים  אותם סיימה בהצטיינות, וכעת עובדת כעורכת משפטית
ודואגת שכל דבר שעובר תחת ידה יהיה בסטנדרטים שלה.

ילד סנדוויץ'

ילדי הסנדוויץ' מרגישים שהם מחוץ למשחק: הם לא הבכורים ולא הקטנים, ולכן הם מתאמצים מאד להשאיר
רושם בקרב בני גילם.

בדרך כלל יש להם התכונות הבאות :

–          מרצים

–          קצת מרדניים

–          חברותיים מאד – יש להם מעגל חברים רחב וגדול

–          הם משכיני שלום, מתווכים.

ילדי סנדויץ כילדים

הולי שרוק ,אמא בת 31 – מספרת על בתה מגי בת ה-5 ילדת סנדוויץ כמחפשת תשומת לב ומרדנית.
"לדוגמא: אם אני מבקשת ממנה ללבוש בגד ים כי הולכים לבריכה והיא באמצע משהו היא מביטה בי
ואומרת "לא" במצח נחושה".

יחד עם זאת ילדים שניים נוטים לחקות את אחיהם הבכורים אומר ד"ר לימן. וכאן מין הילד הוא משתנה מתערב,
אם הבן הבכור הוא בן ויש בת שניה, היא עשויה להחזיק בתכונות כשל בכור, כי היא הנקבה הבכורה במשפחה,
ולקבל תכונות של מנהיגות .מגי לדוגמא אוהבת לשחק את האמא הקטנה לאחיה הצעירים, היא מטפלת
בהם ומגוננת עליהם.

ילד הסנדויץ כבוגר

שרוק עצמה היא ילדה  אמצעית בין שתי אחיות. ומעידה על עצמה שהייתה ילדה מרדנית עד כדי כך שבשנות
העשרה שלה במהלך ויכוח עם ההורים ברחה מהבית לשלושה ימים . שרוק טוענת שהיא נרגעה מאז אך עדיין
היא לא "תיקח ברצינות את השטויות של אף אחד. ""אני לא אוהבת שאומרים לי מה לעשות, נקודה."

הצעיר בילדים

     הילדים הצעירים במשפחה נוטים להיות נשמות חופשיות כיון שההורים נוטים להתייחס אליהם ביתר חופשיות
ולאפשר להם לעשות כרצונם

 

     התינוק של המשפחה נוטה להיות:

 

–           אוהב לכייף

–           לא מתוסבך

–            מניפולטיבי

–           חברותי, מוחצן

–           מחפש תשומת לב

–           מרוכז בעצמו

 

הבן הצעיר כילד

מייגן, מספרת על מיירן ביתה הקטנה בת ה- 7 שהיא אוהבת את הזרקורים, היא אוהבת לצאת לחצר האחורית
ולהציג מופע. הצורך לתשומת לב הוא כזה שכאשר החליקה עם אחותה על הקרח, ואחותה ביצעה תרגילים
שהיא לא היתה מסוגלת לבצע, היא נפלה בכוונה כדי למשוך את תשומת הלב.

הבן הצעיר כבוגר

ג'ניס לי,בת ה-25 אדריכלית ניו יורקית מזדהה,עם האופי הלא מסובך של ילד שנולד אחרון. כדוגמא היא מספרת
שרוב החברות שלה יעלבו מאד אם לא יקבלו מתנה ליום ההולדת מהחבר שלהן. אבל החבר שלי ואני לא מחליפים
מתנות בימי ההולדת או ימי נישואים שלנו.

"אנחנו נצא לארוחת ערב, כדי לחגוג את האירוע  אבל לא שום דבר ראוותני. השקפת העולם שלי היא שבסוף הכל
יסתדר. אני לא צריכה כל כך הרבה ביטחון בחיים שלי אני אוהבת להיות ספונטנית. אני עברתי מטורונטו לגרמניה
לעבוד שנה ואני אפילו לא דוברת את השפה".

בן יחיד

להיות בן יחיד מקנה מעמד ייחודי במשפחה. ללא אחים להתחרות איתם, הילד היחיד מקבל את כל תשומת הלב
והמשאבים לא לתקופה קצרה אלא לנצח. למעשה, זה הופך את הבן היחיד למשהו כמו" סופר בכור" : יש להם
את כל הזכויות והתמיכה אבל גם כל הציפיות של הוריהם על כתפיהם לכן, ילדים יחידים נוטים להיות :

–          מבוגרים לגילם

–          פרפקציוניסטים

–          מצפוניים

–          חרוצים

–          מנהיגים

ילדים יחידים כילדים

פגישה קצרה עם ליליה בת ה- 5 מספיקה לראות שהיא "בעלת חוש הומור מתוחכם ומסוגלת להעיר הערות
עוקצניות או רב משמעיות שאינן אופייניות לבנות גילה".  אביה בעל עסק תוכנה אומר שהמורים שלה מופתעים
מהבנתה הומור של מבוגרים. אפילו כילדה צעירה הציגה לילה בגרות וחריצות. גם לילה מצצה אצבע כתינוקות
וכשנתבקשה לחדול מההרגל היא לא התנגדה אלא השליכה את ה"שמיכה" שלה בטענה שהיא גורמת לה
לרצות למצוץ אצבע. ואף שרטטה לוח בו 30 קוביות , הזמן שנאמר לה שיקח עד שתשבור את ההרגל הזה,
חודש לאחר מכן היא ישנה עם הידיים בצידי הגוף.

     ילדים יחידים כבוגרים

כשילדים יחידים מגיעים לבגרות,הצורך שלהם להיות מודל לבני אדם לא נעלם, הם מסוגלים לרוץ קילומטר
וחצי בחמש דקות ומבשלים ארוחה בת שבע מנות מבלי להיוועץ בספר בישול.  מרגרט בת ה- 27 מספרת
שכדי לארח למסיבת ראש השנה בביתה, צריך היה לסדר את הדירה, לדאוג שהשמפניה תהיה קרה, שיהיה
מספיק כיבוד, ושהחתולים יהיו סגורים במטבח , גם כשהגיעו האורחים היא עדיין הסתובבה לטפל בכל,
מה שהוריד מההנאה שלה מהאירוע.

חריגים למבנה סדר לידה מסורתי

משפחות מעורבות: במקרה של גירושין,נישואים שניים והמיזוג של ילדים חורגים.

ד"ר לימן אומר:,משפחות מעורבות לא מתמזגות – הן מתנגשות. ילדים בכורים יכולים למצוא עצמם מודחים
ממקומם כמנהיגים על ידי אח בכור אחר, והילדים הצעירים צריכים להתמודד אם שלילת תשומת הלב
כשמופיע תינוק חדש למשפחה.

למרות השינויים בהיררכיה, אישיותו של הילד לא משתנה. הפסיכולוגים מאמינים כי חלק גדול מאישיותו של
הילד נקבעת עד גיל 5, כך שילד במשפחה מעורבת בגיל 10 סביר להניח שיהיה לו קשה יותר לוותר על מקומו
כבכור מילד בן 4.

משפחה בתוך משפחה: כמו במקרה של תאומים , תאום אף פעם לא יתנהג כילד סנדוויץ הוא תמיד יתנהג
או כבכור או כתינוק. לימן טוען שכיון שתאומים נתפסים כיחידה אחת ,הם מבדילים עצמם מהמבנה המסורתי
של המשפחה והם מדגישים את מקומם המיוחד.

פער גילאים: על פי לימן, אם יש פער של לפחות חמש שנים בין לידות יווצר מבנה משפחתי חדש.  ילד בן שנתיים
הישן עם אחיו שנולד עכשיו ויש לו אחות בת 8 לא יאמץ תכונות של סנדוויץ אלא דווקא תכונות של בן בכור.

אימוץ: אותו התרחיש מתרחש עם ילדים מאומצים. הגיל שבו הילד מאומץ הוא גורם מפתח לגבי אילו תכונות
הוא עשוי לאמץ. ככל שהילד המאומץ כשהוא צעיר יותר, הוא יבלה יותר זמן במשפחה המאמצת ויאמץ את מקומו
בתוך המשפחה הקיימת. לדוגמא, אם מאמצים ילד בן שנה ויש למשפחה ילד בן 4 הילד יתפוס את מקום התינוק
במשפחה. עם זאת, כשילד בן 7 מאומץ, גם אם יש לו אח בן 10 הוא לא יאמץ התנהגות של הילד הצעיר במשפחה,
אלא ימשיך להתנהג כבכור. לימן טוען שילד לא מוותר על היותו בכור –  באימוץ אתה לוקח אתך את סדר הלידה
שקדם לאימוץ.

עמיתים לעומת אחים לעומת הורים : מי משפיע ?

מחקרים שנעשו לאחרונה מצביעים על כך שאחים יכולים להיות שחקני מפתח בגיבוש אישיותו של ילד .
מומחים אחרים מתעקשים כי לעמיתים השפעה רבה יותר . עד כה, לא הצליחו החוקרים לקבוע באופן מוחלט
מה מעצב יותר את אישיות של הילד. רק דבר אחד נשאר קבוע בכל התיאוריות המתחרות והוא שלרוב הילדים
יש דמות הורית שהם לומדים ממנה ונצמדים אליה.

למרות שבני גילם, אחים ואחיות, גנים ונסיבות חיים משפיעים על התפתחות הטמפרמנט של הילד, ההורים הם
עדיין שמשפיעים ביותר על אופיו של הילד, על בטחונו העצמי, האימון והיכולת לתקשר עם אחרים. באם ההורה
הוא ההורה הביולוגי של הילד או לא, כבר נחשב למרכיב זניח בהתחשב במושג "משפחה החדשה". 
מה שקובע היא החוויה המשותפת בין ההורה לילד.