בחירת הורים חילונים בחינוך חרדי: האם נובעת רק משיקולים כלכליים?

ד"ר גבריאל בן-עמי

התופעה של בחירת הורים חילונים בחינוך חרדי איננה חדשה. עם זאת, דומה שבעשור האחרון התרחב היקפה במידה ניכרת. נתוני משרד החינוך (2003-2004) מראים כי כ-22% מתלמידי החינוך היסודי וכ-16% מתלמידי החינוך התיכוני לומדים במסגרות חרדיות שונות. סקירה הסטורית של היקף הגידול מצביעה על מגמת עלייה רצופה אשר איננה צפויה להשתנות ככל הנראה בשנים הקרובות.

התופעה הזאת מעוררת חששות בקרב רבים אשר מאמינים בעקרון עליונות החינוך הממלכתי-רשמי על פני חינוך ìמוכר שאינו רשמיî הכולל בתי ספר חילונים כמו אלו של התנועה הקיבוצית ובתי ספר פרטיים כגון הריאלי בחיפה ותיכון ìליד האוניברסיטהî בירושלים, אבל בעיקר מוסדות חינוך חרדים. אולם, בעוד שמוסדות אליטיסטים פרטיים חילונים נתפסים ככאלו אשר מעניקים תוכנית לימודים עשירה ומגוונת, החינוך החרדי המוכר שאינו רשמי נתפס כמקדם חינוך נחות אשר פוגע במדינה מן הבחינה הכלכלית, הערכית והאזרחית.

מדוע הורים חילונים שולחים את ילדיהם ללמוד במסגרות חינוך חרדיות ולא רושמים אותם לחינוך הממלכתי? הדעה הרווחת בציבור הרחב וגם בקרב אנשי אקדמיה היא שהמניעים לבחירה כלכליים בלבד. קרי, נובעים ממערכת ההטבות שמספקים בתי ספר וגנים חרדיים ואשר אינן קיימות במסגרות חינוך ממלכתיות. כדברי פרופí אולמן-מרגלית :
ברור לכל כי ההסבר לגידול במספר הילדים הפונים לחינוך זה (ב-2004 למדו במוסדות חינוך פרטיים 24.6% מהתלמידים, רובם במוסדות דתיים חרדיים, ובשנים האחרונות עולה שיעורם באחוז אחד בכל שנה) אינו בנהייה רוחנית אחר הדת: ההסבר נעוץ בארוחות חמות, בהסעות לבית הספר וביום לימודים ארוך. יותר ויותר הורים שאינם חרדים לא עומדים בלחצים הכלכליים מזה ובפיתויים החומריים מזה, ושולחים את ילדיהם להתחנך במוסדות של מעיין החינוך התורני ודומיו, כי שם הם זוכים לכל אלה בעוד שהחינוך הממלכתי-דתי (כמו הממלכתי הכללי) הוא דל מנשוא ואין לו מה להציע מלבד מערכת שעות מדולדלת.
(הארץ 25 מאי 2007)
טיעון זה מתבסס על הנחות היסוד הבאות: ראשית, כל ההורים הבוחרים מסגרת חינוך חרדית נמצאים במצוקה כלכלית. שנית, הבחירה שלהם מקורה במניעים כלכליים בלבד. שלישית, מוסדות החינוך החרדים מתמקדים בפיתוי ההורים החילונים באמצעות מערכת הטבות כלכליות ולא בתוכנית לימודים אטרקטיבית.

המאמר המוצג כאן מבוסס על נתונים וממצאים מדיסרטציה (Ben-Ami 2007) אשר בדקה את התופעה של בחירת הורים חילונים במעון יום חרדי ומטרתה היתה להבין את התופעה מזוית הראייה של ההורים. המאמר הזה מתמקד באספקט יחיד של התופעה: המניעים לבחירה. באופן ספציפי יותר המאמר בא לענות על השאלה האם בחירת הורים חילונים בחינוך חרדי אכן נובעת רק ממניעים כלכליים? אין כאן כוונה לקבוע מבחינה אובייקטיבית- אמפירית האם נכונה הטענה בדבר נחיתותה הפדגוגית (או אקדמית) של מערכת החינוך החרדית. כמו כן, אין מאמר זה מתכוון להתנצח בשאלות ערכיות הנוגעות לחינוך ציבורי מול חינוך פרטי או חילוני מול חרדי. מטרת המאמר היא לבחון את הקביעה החד משמעית כי הורים חילונים אשר בוחרים בחינוך חרדי עושים זאת אך ורק מנימוקים כלכליים.

בחירת הורים חילונים בחינוך חרדי
המסגרת למאמר זה ניצבת במפגש בין שתי תופעות אשר הולכות ומתגברות בשנים האחרונות. האחת היא הכניסה של החברה החרדית בישראל למעגלי השפעה רחבים יותר ויותר והשניה היא התביעה לחופש בחירה גדול יותר להורים בחינוך ילדיהם. לרוע המזל, בהשוואה לכמות המחקרים הגדולה יחסית אשר עוסקים בתופעה החרדית (בעיקר שîס) ואשר מתמקדים בעיקר בהיבטים הערכיים והפוליטיים של התופעה לדוגמא,(Friedman (1991, פיקרד (1998), פלד (2000, 2001) בקרמן ופישר (2001), כהן (2001) וכמות המחקרים הגדולה עוד יותר בתחום של בחירת הורים את בית הספר לילדיהם של חוקרים כמו חושן ( 2005), Ball and Vincent (2005) Gewirtz (1995), Hoxby (2002, 2003 ואחרים, הספרות המחקרית העוסקת בסוגיה פרטיקולרית של מניעי בחירת הורים חילונים בחינוך חרדי מעטה מאד. יתרה מזאת, אותם מחקרים בודדים אשר ניתן ללמוד מהם על החינוך חרדי מתמקדים במתן נתונים כמותיים על היקף החינוך החרדי (שיפר 1998, אילן 2000) ודרכי המימון שלו. אין בהם כמעט התייחסות למימד המניעים האישיים של בחירת הורים החילונים במוסד חינוך חרדי.

שיטת המחקר
במהלך שנת הלימודים 2004-2005 פניתי ביוזמתי להורים חילונים שבחרו במעון יום חרדי של רשת "נאות מרגלית" (ש"ס) בישוב קלחים במערב הנגב הצפוני ואשר שמותיהם עלו בעקבות מדגם מתוכנן מראש. ראשית, יש להדגיש כי אין מדובר במדגם סטטיסטי מייצג מכיוון שמספר המשתתפים האפשריים שעלה בעקבות בדיקה ראשונית שערכתי היה קטן: 13 הורים חילונים ועוד 3 חרדים שנבחרו כמקריים נגטיביים לצורכי השוואה (Seidman 1998). כל ההורים התגוררו במושבי המועצה האזורית מרחבים. רובם שכירים, ממוצא עדתי מגוון (אשכנזי וספרדי), והשכלתם נעה בין תיכונית לאקדמית. אילוצים מבניים שונים (בעיקר סירוב להשתתף ועלות גבוהה של עריכת מדגם גדול ומייצג) לא אפשרו הרחבה של המדגם מעבר למעון יום זה. לעומת חסרון זה עומדים היתרונות המתודולוגים הנובעים משימוש בגישה האיכותנית-פרשנית-אינדוקטיבית בה השתמשתי ובראש ובראשונה תקפות גבוהה ועומק תיאורי רב. הגישה האיכותנית למחקר מדגישה את תקפות הממצאים על פני המהימנות והאובייקטיביות אשר מאפיינים את הגישה הכמותנית-פוזיטיביסטית (Bryman 2001), שקדי (2003).
תקפות גבוהה ניתנת להשגה למשל באמצעות כלים איכותניים כגון ראיונות עומק אשר מתמקדים בחוויה האישית של הנבדק. את זה ניתן להשיג גם עם מספר מצומצם של נבדקים (שקדי 2003). מכאן נובע כי אין להסיק מהממצאים שעלו ממחקר זה על שכיחות התופעה במציאות. קרי, בקרב כלל ההורים החילונים הבוחרים בחינוך חרדי. יחד עם זאת, הממצאים מספקים אינדיקציה תקפה לגבי תדירות התופעות המדווחות במסגרת אוכלוסיית המדגם.

הסיבה לבחירת מעון יום דווקא נעוצה בסיבות הבאות: ראשית, התופעה של בחירת הורים חילונים בחינוך חרדי נפוצה בעיקר בחינוך יסודי וטרום יסודי. שנית, הטיעון הפופולארי בדבר קשר סיבתי בין מצוקה כלכלית לבחירה במוסד חינוך חרדי מתייחס בעיקר לרמה היסודית והטרום יסודית. שלישית, אפשרות הבחירה הראלית עבור הורים קיימת בעיקר בגיל החינוך הטרום יסודי מן הסיבה הפשוטה שבגיל זה אין אזורי רישום הכובלים את ההורים למיקום גאוגרפי ספציפי כפי שהדבר קיים בחינוך היסודי והעל יסודי.

המדגם חולק לשתי תת- קבוצות שהורכבו על פי קריטריונים שונים. קבוצה אחת כונתה "הקבוצה האורגנית" והיא כללה 13 הורים חילונים שילדיהם למדו במעון החרדי. קבוצה שניה כונתה "הקבוצה הנגטיבית" והיא כללה 3 הורים חרדים שילדיהם למדו במסגרות חרדיות אחרות ìטהורותî ולא בגן החרדי שבו למדו גם חילונים. מטרת החלוקה הזאת היתה השוואה הדדית ותיקוף הממצאים (Seidman 1998).

כל הראיונות נערכו במסגרת ראיון חצי מובנה, כלומר על סמך רשימת שאלות קבועה עליה השיבו הנבדקים באופן חופשי וכן שאלות נוספות שהוצגו בהתאם לאפיוני כל הורה ולרמת הפירוט של התשובות. השאלון התייחס למאפיינים השונים של ההורים ולמניעיהם לבחירה. מקור משני למידע היו רשימות שדה, יומן מחקר ותצפיות של החוקר.

הראיונות התקיימו בבתי הנבדקים וארכו בין שעה אחת לשלוש שעות. בהסכמתם הוקלטו כל הראיונות ותומללו לאחר מכן. בשלב הבא התמלילים הוזנו למערכת ניתוח נתונים איכותניים אטלס ונותחו לפי שיטת התאוריה המעוגנת בשדה (Glaser and Strauss 1967). שיטת הניתוח התבססה על קידוד הנתונים, איתור קטגוריות מרכזיות ובניית תאוריה אשר מסבירה את תהליך קבלת ההחלטה אצל ההורים שהשתתפו במדגם.

ממצאים
תהליך הניתוח הניב 3 קטגוריות ראשיות של מניעים: מניעים כלכליים-פרקטים, מניעים פדגוגיים-חינוכיים ומניעים ערכיים. משקל כל קטגוריה של מניעים מקרב סהîכ ההתייחסויות היה כדלקמן:

המניע שמשקלו היה רב ביותר בקרב ההורים היה המניע הערכי (52.7%) המניע השני בחשיבותו היה המניע הפדגוגי-חינוכי (32%) והמניע הכלכלי-פרקטי זכה ל15.3% מסך כל ההתייחסויות.

סוגית המצב הכלכלי של ההורים נסקרה אף היא ומסתבר שרק 2 משפחות דווחו על מצב כלכלי קשה אשר דחף אותם לבחור במעון החרדי. יש לסייג ממצא זה בכך שסוגיות אתיות מנעו בדיקה מעמיקה ואובייקטיבית יותר של מצב כלכלי, דוגמת בחינת תלושי שכר, דוחîות בנקאיים או מסמכים של הביטוח הלאומי. יתרה מזאת, דווח עצמי על סטטוס כלכלי הוא במידה רבה גם עניין סובייקטיבי וקשור לעניינים פסיכולוגיים וחברתיים. ניתן רק לציין כי מן הראיונות עלה כי מרבית ההורים עבדו ובבעלות מרביתן היו נכסים שונים כגון בית פרטי וכלי רכב.

סיכום
המחקר המוצג כאן בא לבדוק את השאלה האם הורים חילונים בוחרים בחינוך חרדי ממניעים כלכליים בלבד. קיים פער מידע בסוגייה פרטיקולרית זו וישנה מעט מאד ספרות מחקרית. מיעוט המחקר וחסרונם של מודל או תאוריה שיסבירו תופעה זו הובילו אותי לבחירה בגישה איכותנית – פרשנית – אינדוקטיבית ולשימוש במתודולוגית "התאוריה המעוגנת בשדה" במטרה ליצור תאוריה או מודל. תוכנן מדגם לא מייצג אשר התבסס על מרבית ההורים החילונים (13 הורים) אשר ילדיהם התחנכו במעון יום חרדי של רשת נאות מרגלית (שîס) במושב קלחים שבנגב הצפוני. ועל 3 הורים חרדים שילדיהם התחנכו במסגרות חרדיות ìטהורותî (כלומר ללא חילונים). המחקר נערך בשנת הלימודים 2004-2005 ושיטת איסוף הנתונים העיקרית היתה ראיונות עומק חצי-מובנים שהתקיימו בבתי המשתתפים במחקר. כל משפחה או הורה רואיינו במועד נפרד, הראיונות המוקלטים תומללו ונותחו בתוכנת אטלס לעיבוד נתונים איכותניים.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שההנחה הפופולארית הקושרת בחירת הורים חילונים במניעים של מצוקה כלכלית ושל הטבות מפתות אשר מערכת החינוך החרדית משופעת בהן בניגוד למערכת החינוך הממלכתית, איננה מדויקת ואיננה נתמכת אמפירית. על בסיס הממצאים נוסח מודל של קבלת החלטות רציונלי בן שני שלבים דיאכרונים שבאים זה אחר זה ותלויים זה בזה.

בשלב א, ההורים סקרו את האפשרויות הקיימות מבחינת מעונות יום בסביבה, בחנו את המרכיבים הפרקטיים (למשל שכîל, תשתיות, תוכנית לימודים וכדí) וסימנו את האפשרויות המועדפות מבחינת עלות מול תועלת.

בשלב ב, בחנו ההורים את הערכים שכל מעון מיצג (כמו מסורת יהודית, ערכים לאומיים ודתיים) ובחרו בזה שענה לדעתם על מירב הציפיות שלהם. בולט המשקל הרב שנתנו ההורים למרכיב האמוני-רוחני (אפילו דתי) במערכת השיקולים שלהם. בפועל, המודל הזה ìסינןî עבור ההורים הללו מעונות יום חילוניים והוביל אותם לבחור במעון החרדי שענה מבחינתם על מירב הדרישות, הן הכלכליות -פרקטיות והן הערכיות-אמוניות.

מגבלות המחקר הנוכחי שהתמקד במקרה ספציפי של בחירה במעון חרדי ואשר עשה שימוש בגישה איכותנית-פרשנית-אינדוקטיבית אינן מאפשרות לו לייצג את המצב הכללי בקרב כל ההורים החילונים הבוחרים בחינוך חרדי. יחד עם זאת, גישה מתודולוגית זו מאפשרת בדיקת עומק של מקרים פרטיקולרים ולמידה על תופעות דרך הניסיון האישי הייחודי של הנבדק היחיד. ככזה, המחקר מתאפיין במהימנות גבוהה והוא שופך אור על סוגיה שנחקרה מעט מאד בישראל ואשר רב בה הבלתי ידוע על הידוע. התרומה העיקרית שלו היא אולי הצבת סימן שאלה מעל לקביעה החד משמעית (והפשטנית מבחינות רבות) בדבר קשר סיבתי ישיר בין בחירת הורים חילונים בחינוך חרדי לבין מניעים כלכליים. התאוריה או המודל המוצגים כאן ניתנים לשימוש בשני מישורים: א. מידע למקבלי החלטות בתחום החינוך הן במימד הפוליטי והן במימד הארגוני-ביורוקרטי. ב. בסיס התיחסות ונקודת מוצא למחקר עתידי של סוגית בחירת הורים חילונים במוסד חינוך חרדי.

מקורות

אולמן-מרגלית, ע. (2007) קץ החינוך הממלכתי. הארץ (אינטרנט) 24 מאי 2007. כתובת אינטרנט: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/862532.html#resp
אילן, ש. (2000) חרדים בעîמ. ירושלים: הוצאת כתר.
חושן. מ. (2004) בחירת הורים את בית הספר לילדיהם. ירושלים: דפוס אחוה.
כהן. א. (2001) שîס והקרע החילוני-דתי. אצל פלד, י. עורך . שîס: אתגר הישראליות. תל-אביב: הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד. עעí 75-101.
משרד החינוך, התרבות והספורט (2003) מערכת החינוך בראי המספרים. ירושלים: הוצאת משרד החינוך.
משרד החינוך, התרבות והספורט (2003) תקציב שנתי. ירושלים: הוצאת משרד החינוך.
משרד החינוך, התרבות והספורט (2004) מערכת החינוך בראי המספרים. ירושלים: הוצאת משרד החינוך.
פישר, ש. ובקרמן, צ. (2001) ìכנסייהî או ìכתî? אצל פלד, י. עורך . שîס: אתגר הישראליות. תל-אביב: הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד. עעí 321-342.
שיפר, ו. (1998) מערכת החינוך החרדית בישראל: תקציב, פיקוח ובקרה. ירושלים: מכון פלורסהיימר למדיניות ציבורית.
שקדי, א. (2003) מלים המנסות לגעת: מחקר איכותני-תאוריה ויישום. תל-אביב: הוצאת רמות.

Ball, S. J., Bow, R., & Gewirtz, S. (1995). Circuits of schooling, a sociological exploration of school in social class contexts. Sociological Review, 43 (1), pp. 52-78.
Ball, S.J and Vincent, C. (2005) The childcare champion? New Labour, social justice and the childcare market. British Educational Research Journal, 31, (5), pp. 557-570.
Friedman, M. (1991) The Haredi (Ultra-Orthodox) Society – Sources, Trends and Processes. Jerusalem: The Jerusalem Institute for the Research of Israel.
Gabriel Ben-Ami (2007) Secular Parents' Choice of Ultra Orthodox Day-Care: A Grounded Theory Study of Parental Decision-Making. PhD. Anglia Ruskin University.
Gewirtz, S. Ball, S.T., Bowe, R. Market. (1995) Markets, Choice, and Equity in Education. Philadelphia: Open University Press.
Glaser, B.G. and Strauss, A.L. (1967) The Discovery of Grounded Theory, Strategies for Qualitative Research. Chicago: Aldine de Gruyter.
Heilman, S. C. and Friedman, M (1991) Religious fundamentalism and religious Jews, the Case of the Haredim. In Marty, M. E. and Appleby, R. S., eds. Fundamentalism Observed. Chicago and London: University of Chicago Press, pp. 197-264.
Hoxby, C. M. (2002) School choice and school productivity: or could school choice be a tide that lifts all boats? Cambridge, MA: National Bureau of Economic Research. Available from: http://www.economics.harvard.edu/faculty/hoxby/
papers.html. [cited13 March, 2006].
Hoxby, C. M. ed. (2003) The Economics of School Choice. Chicago: University Of Chicago Press.
Israel. Conference of the Australasian Political Studies Association, Canberra, October 4-6, 2000. Available from http://apsa2000.anu.edu.au/confpapers/peled.rtf. [cited 20 July 2005].
Peled, Y. (2001) A Riddle Called Shas. Tel-Aviv: Miskal.
Gewirtz, S. Ball, S.T., Bowe, R. Market. (1995) Markets, Choice, and Equity in Education. Philadelphia: Open University Press.
Seidman, I. (1998) Interviewing as Qualitative Research. New York: Teachers College Press, Columbia University.

-7-