"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

הכוח הטמון בסדר הלידה

מאת ג'פרי קלוגר

The power of birth order
TIME MAGAZINE, November 12, 2007

הורים טוענים כי סדר הלידה של הילדים משפיע על אישיותם. המחקרים יותר ויותר מסכימים עם אמירה זו.

לא קל היה להיות אליוט רוזוולט – האלכוהול, המורפיום והדכאון הרסו את חייו. וכמובן, ההשוואות הבלתי פוסקות עם אחיו הבכור – טדי רוזוולט.

כבר ב – 1883 נאבק אליוט במלנכוליה, כאשר אחיו טדי הספיק להוציא לאור ספר ראשון, ונבחר לבית בנבחרים של ניו יורק. ב- 1891 בפעם הראשונה שאליוט אושפז טדי כבר הספיק לחבר 8 ספרים ולעבוד בשירות המדינה בארה"ב. שלוש שנים אחר כך נפטר אליוט מאלכוהוליזם . שבע שנים אחר כך נבחר רוזבלט להיות הנשיא ה- 42 של ארה"ב.

אליוט רוזבלט לא היה היחיד מבין האחאים של מנהיגים פוליטים שהפכו לבעיה למשפחותיהם. למשל מרגרט אחותה השנייה של המלכה אליזבט שאהבה את החיים הטובים וערכה מסיבות שערוריות והביכה את המשפחה המלכותית. כמו גם המלך קינדרה, מלכה העריץ של נפאל, שבעקבות רצח אחיו שלל את מרבית זכויות האזרחים במדינה. רוג'ר קלינטון ששהה שנה בכלא על אחזקת קוקאין ונייל בוש אחיהם של הנשיא ושל המושל, שהיה מעורב בשערוריית ההלוואות ב- 1980 שלאחרונה נחשף מכתב שכתב לאשתו ובו אמר " נמאס לי שמשווים אותי לאחי".

ברוכים הבאים למועדון הרחב של האחים. נראה כי גם לראול מרדונה אחיו של דיאגו לא היו חיים קלים. כמו גם לאלי מנניג שנאבק על מקומו בקבוצת NFL, בעוד אחיו מצחצח את הגביע. כנראה מעולם לא שמעתם את שמה של השחקנית טיסה פארו, ששיחקה באיזה סרט אימה, אך כולם בודאי מכירים את אחותה מיה.

מכל הדברים שמעצבים אותנו, סדר הלידה נראה השרירותי ביותר. יתכן שמה שעושה אותך שחקן מוכשר זה האימון, ומה שהופך אותך לאלכוהוליסט זה פגם כימי מקרי במוח, ואולי הכישרון הוא שהופך אותך לנשיא. אך במשפחה אחר משפחה אנו רואים שלסדר הלידה יש כוח משלו.

חשיבות סדר הלידה, או לפחות התחושה שיש לזה משמעות ידועה כבר שנים. לאחרונה פורסם המחקר של חוקרים בנורבגיה שמצביע על כך שהילד הראשון חכם יותר מכל הילדים הבאים אחריו בממוצע של לפחות ב- 3 נקודות איי. קיו. יתכן שכתוצאה מהתמריץ השכלי שבא בעקבות הצורך לעזור ולהדריך את אחיו הקטנים בחיי היום יום .הילד השני מתעלה על אחיו השלישי בנקודה אחת . למרות ששלוש נקודות נראות מעט , השפעתן עצומה בהקשר זה. אפילו 2-3 נקודות איי. קיו. שוות להפרש של כ- 15 בפסיכומטרי. הבדל משמעותי כשמגישים מועמדות לאוניברסיטאות.
הפסיכולוג רן סליוו מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, החוקר את הנושא עשרות שנים ונחשב לסמכות בתחום המחקר בסדר הלידה טוען " שהבכור הולך לברקלי והבא אחריו לא".

ההבדל לא נגמר בזה. מחקר שנערך בפיליפינים מצביע על כך שהאחים הנולדים מאוחר יותר נוטים להיות נמוכים יותר ולשקול פחות מאחיהם הבכורים. כמו כן הם מחוסנים פחות מהבכורים. לפעמים הם מקבלים חצי מהחיסונים לעומת הבכורים. האחים הצעירים לעומת זאת הם פחות משכילים אבל הסטטיסטיקה מוכיחה שחייהם מספקים יותר. הם הופכים לאומנים, קומיקאים, הרפתקנים או כבאים. ואולם, ילדי ה"סנדוויץ" הם תעלומה אפילו עבור החוקרים.

עבור המשפחות זו אינה הפתעה. משפחות רבות יכולות להצביע על כך שהבכור בד"כ מצטיין בלימודים, זה שדואג שאחיו יישרו קו איתו, וכשההורים מתבגרים הוא זה שמנהל את המשפחה, ואילו האח הצעיר הוא הפרוע במשפחה.

המשפחות מדגישות שהשפעת סדר הלידה רק הולכת ומתחזקת עם השנים. אם בעבר בנות היו מוצאות מהמרוץ ללמודים בקולג' או תעסוקה כיום יש הבדלים קטנים בין בנות בכורות שניות שלישיות לבין בנים בכורים שניים ושלישיים. כעת שלימודים זמינים בצורה שוויונית לבנים ולבנות ההבדלים כמעט נעלמו.

פרופ' דלורי פאול מאוניברסיטת קולומביה הבריטית בוונקובר , טוען כי "קיימים סטריאוטיפים לגבי סדר הלידה ובד"כ הם נכונים. זה מסוג המקרים שהמשפחות מבינות את זה בעצמן".

אך האם ההבדלים באמת כל כך ברורים? אולי הם קובץ של אירועים שנראים מדעיים. לעיתים מסקנות הנראות סופיות יכולות להפתיע ואולי בתוך המדד של סדר לידה יש גורמים מתערבים. פרופ' טוני פאלבו מאוניברסיטת טקסס ,מומחה לחינוך ופסיכולוגיה מזהיר שאמירה כמו "אני ילד סנדוויץ' " מסבירה הכול היא פשטנית מידי .יחד עם זאת זה לא מונע מחוקרים רבים לחקור את התחום כשממצאי המחקרים שלהם מעוררים ויכוח בקהילה המדעית.

בני אנוש אינם לבד
אם נדמה לכם שלבני אדם קשה להתמודד עם סדר הלידה אז מה תאמרנה האנפות, או פרחי התפוז. האנפות כידוע אינן הציפורים הגדולות ביותר וגם לא החכמות ביותר אך כשמדובר בתכנון המשפחה הן מאד פקחיות. האנפות מטילות ביצים רבות כמו שאר הציפורים אך דוגרות תחילה על השתיים הראשונות ואחר כך על האחרות כך שהביצים אינן בוקעות בו זמנית, זה נותן יתרון לאפרוח הראשון על פני אחיו מבחינה גדילה. לשני אולי לא יהיה קשה כל כך להדביק את הפער אך השלישי והרביעי יצטרכו להיאבק , הם ידחקו הצידה ואפילו ישאירו אותם למות כשאן מספיק אוכל.זוהי אומנם הורות נוראית אך כך האם רוצה זאת, פרופ' דגל סמוק זואולוג מאוניברסיטת אוקלהומה טוען ש"האם מטילה יותר ביצים ,מהיכולת שלהם לגדל ב"תקציב" שלהם ".
עצי התפוז קשוחים יותר עם הצעירים שלהם, עץ טיפוסי נושא 100,000 פרחים שכל אחד מהם הוא תפוז בפוטנציה, יחד עם הזרעים שהינם עצים בפוטנציה. אך למעשה רק 500 פרחים הופכים לתפוזים בסוף. הם מטילים צל על חלק מהפרחים ובכך מונעים את התפתחותם . 99% מהפריחה נזרקת ע"י "ההורים" אומר מוק " העץ נפתר מהמפסידנים".

התופעה קיימת גם אצל היונקים. הגורים נלחמים על מקומם בפיטמה. אלה שמצליחים שורדים. בני אנוש למרות שהם יותר רגשיים מהציפורים והעצים עדיין מתמודדים עם אותה בעיה. צריך לזכור שעד לפני 100 שנה ל- 50% מהילדים לא היה סיכוי להגיע לבגרות, לכן היה הגיוני ללדת יותר ילדים כדי שכמה ישרדו את המחלות והפציעות.

צריך לזכור שהבכור מקבל 100% ממה שההורים יכולים לספק, מצבו טוב לעומת אחיו שנולדו מאוחר יותר ואז היה צורך לחלק את המזון ליותר פיות. כך שלמעשה לבכור הייתה נקודת התחלה טובה יותר מבחינת הקלוריות שקיבל.

אוכל אינו המשאב היחיד. קיים גם מרכיב הזמן, תשומת הלב וההזנה הרגשית שההורים מספקים. לכן לא פלא שאלבומי התמונות של הבכורים מלאים תמונות ומזכרות והולכים ופוחתים עם הילדים האחרים. גם הזדמנויות לחינוך מחולקות באופן לא שוויוני בין הילדים, בפרט במשפחות מעוטות היכולת שאינן יכולות לעמוד בתשלום שכר הלימוד.

קטרין סולמון, מתמחה באוניברסיטת רדלנד, טוענת שאין אפשרות לעשות מחקר על סדר לידה בקרב הסטודנטים, כיון שרובם בכורים. יתרון זה גם מחזק את עצמו כיון שהורים ירצו להשקיע יותר בילד המוכשר יתר כדי להבטיח את המשך השושלת.
הבכורים אינם רק שורדים יותר אלא גם מצליחים יותר. סקר שנערך ע"י ויסטג' , ארגון בינלאומי , מצא כי 43% מהמנהלים הבכירים הם בכורים, 33% מילדי האמצע ורק 23% מבני הזקונים. הבכורים מיוצגים באחוז גבוה יחסית גם בקרב המנתחים, על פי תוצאות מחקרו של רוברט זדג'ונק מאוניברסיטת סטנפורד. מחקרים אחרונים מצאו גם ייצוג יתר של הבכורים בקרב המועדון הנכסף בארה"ב של חברי קונגרס. "סדר הלידה הוא מנבא טוב של יוקרת העיסוק, יש ציפיות מהבכורים שיהיו יותר מתאימים לתפקידים מסיימים" טוען זדג'ונק.

אחאים צעירים, תפקיד גדול
עבור הבכורים השיטה טובה והם לא יזמו שינוי בשיטה שנותנת להם כל כך הרבה יתרונות. לאחיהם הצעירים יש מלחמת קיום. אין להם את יתרון הגודל של הבכורים. הבכורים מנצלים את יתרון הגודל כדי לקרוא להם לסדר ולא לאפשר שינוי, לעיתים גם בכוח פיזי. לכן האחים הצעירים מפתחים אסטרטגיות חלופיות לא פחות אפקטיביות. הומור היא אחת מהן. קשה מאד לעמוד בפניו של מישהו שגורם לך לצחוק. משפחות מספרות על בנים צעירים שהם הליצנים במשפחה ,ומשיגים בדרך זו את מה שהם רוצים. חוקרים של סדר הלידה זיהו שחלק מהשחקנים היותר מפורסמים הם האחים הצעירים במשפחות ברוכות ילדים, כמו וולטר, ג'ונתן סוויפט, מרק טווין, זהו דפוס שחוזר על עצמו גם כיום.

דוגמאות אלה יכולות להיות אנקדוטה טובה, אבל מבחנים מראים כי בכורים מקבלים ציונים גבוהים במימד המצפון, ותחושת האחריות, לעומת אחיהם הצעירים שמקבלים ציונים גבוהים ב"נחמדות" או במילים אחרות מסתדרים טוב יותר בעולם.

מה שיותר מרשים הוא לגלות שאחים צעירים מפתחים " Theory of mind" בגיל מאד צעיר. לילדים צעירים קשה להבחין בין מה שהם חושבים למה שהאחר חושב. פעוט שרואה מבוגר מחביא צעצוע חושב שכל מי שיכנס לחדר ידע היכן הצעצוע מוחבא , הוא רואה את הידע כידע כללי. רק בגיל 3 מבין הילד שזה לא כך. עבור אחים צעירים ההבנה הזאת מגיעה מוקדם הרבה יותר. סולביי טוען "כאשר אתה פחות חזק , זה יתרון שאתה יכול לדעת מה מתרחש במוחו של האחר".

בני זקונים אינם רק מנסים לרצות אנשים אחרים, הם גם מנסים להתגרות בהם. ריצרד סוויגנהפט , פרופ' לפסיכולוגיה בקליפורד קולג' , שחקר את הבכורים מבין חברי הקונגרס, דגם גם את אלה הנעצרים ע"י המשטרה ומצא שאחוז גבוה מהם הם בני זקונים.

סכנת מעצר
בני זקונים נוטים לקחת יותר סיכונים ואינם חוששים לביטחונם הפיזי. למרות שאחים יכולים להיות מעורבים בספורט , הרי שהבחירה בסוג הספורט שונה. בני הזקונים ילכו יותר לספורט אתגרי ומסוכן מאשר אחיהם הבכורים. יותר מזה גם כשהם עוסקים באותו ספורט, דרך המשחק שלהם תהייה שונה טוען סלואיי, שחקר 300 אחים ששחקו בליגת הפוטבול בארה"ב. למרות שהמחקר לא הסתיים , נמצא כי אחים בכורים מיומנים יותר בתפקידים שאינם דורשים הסתכנות פיזית, לעומת אחיהם הצעירים..

זה לא ברור אם התנהגות זו ממשיכה גם לגבי בחירת מקצוע, סנדרה בליק מרצה ב- UCLA,מצאה כי בכורים נוטים להשתכר יותר מאחיהם הצעירים ב- 1% לפחות על כל שלב במדרג הלידה. רוב החוקרים מאמינים שזה קשור ליתרונות בהשכלה , לעומתם בליק חושבת שזה יותר מזה ואולי זה קשור בכך שהאחים הצעירים נוטים ללכת למקצועות שיש בהם יותר סיכונים כלכליים. בלייק מתכננת את המחקר הבא שלה כך שיענה על שאלה זו.

בן דנטר מאוניברסיטת ניו יורק , מומחה לפסיכולוגיה ארגונית מצא כי ילדים לא בכורים גם כשהם משתלבים בעיסוקים שמרניים בחברה העסקית, הם מתייחסים לעבודתם במתח גבוה יותר. הבכורים למשל מצטיינים בשיפור תהליכים בחברה כמו: לקדם מוצרים פחות טובים, להגדיל רווחים של תהליך ייצור קיים וכו', לעומת אחיהם הצעירים הנוטים יותר לצאת מהמסלול ולדחוף לכיוונים חדשים. הם טובים יותר בקידום שינויים אומר דנטר "הם יותר חדשניים,יצירתיים ויוזמים".

אם הבכורים הם הישגיים והצעירים הם מהמרים עם חזון היכן נמצאים ילדי האמצע? למעשה קשה מאד להגדיר אותם כי הם הצעירים עד שנולד עוד אח, כך שהם גם תלמידים וגם מורים, מטופלים ומטפלים, הם צעירים מדי לזכות ביתרונות של הבכורים ומבוגרים מידי לקבל את היחס של בני זקונים. מצופה מהם למלא את תפקיד הבכור כשהוא יוצא ללימודים, או נעלם מהתמונה באופן אחר בקיצור מצופה מהם להירתם לעזור כשקוראים להם. המחקר של המודיעין הנורבגי מצא כי כשהבן הבכור נפטר מנת המשכל של הבא אחריו עולה, כנראה כתוצאה מדרישות התפקיד החדשות.
ילדי הסנדוויץ' תמיד מפסידים. הם אף פעם לא מקבלים את מלוא תשומת לב של הורים. הם לא לבד כשהבכור עוזב את הבית ואין להם את הפריווילגיה של בן הזקונים שנשאר אחרון ויותר זמן לבד עם ההורים.יש התפלגות בצורת U של המשאבים במשפחה אומר סלווי והבכור והצעיר מקבלים את הרוב.

התופעה של אנטי- הזדהות עם האח הבוגר פועלת גם כאן לרעת ילדי הסנדוויץ. על מנת להתבלט במשפחה, ילדים בוחנים מה האח הבכור עושה ועושים בדיוק להיפך, כך שילדי הסנדוויץ כשאחיהם הבכורים מצטיינים בלימודים ועובדים אחר הלימודים הם יכשלו בלימודים ויסתובבו בבטלה. בני הזקונים שלוקחים את הדוגמא של ילדי הסנדוייץ, ינסו לעשות הפוך להצטיין בלימודים ולעבוד. מחקר סיני שנערך ב- 1990 בנושא מראה בדיוק את הזיג- זג הזה בין הילדים כשהבכורים יותר מצליחים, הבאים אחריהם פחות, אחר כך שוב עליה וחוזר חלילה. במשפחות בהם שלושה ילדים בלבד, הרצון להיות מיוחד היא בעוכרי ילד הסנדוויץ.

החורים בתיאוריה
עד כמה שתיאורית השפעת סדר הלידה נשמעת טובה. היא ניתנת להפרכה .דברים רבים יכולים לערער את מהימנותה- בעיקר אי תפקוד משפחתי. חוקרים באוניברסיטת ברמינגהם ,בבריטניה חקרו ב-2005 את ההיסטוריה של 400 ילדים שחוו התעללות, ואת 795 האיים של ילדים בסיכון. הם מצאו שאם רק ילד אחד במשפחה עבר התעללות בדרך כלל זה היה הבכור. כשהבן הצעיר עבר התעללות בדרך כלל רוב או כל אחיו עברו התעללות גם הם. במשפחות מתעללות הבכור שחווה התעללות יכול לפתח מיומנות של "רצון לרצות" המתאים יותר לאחים צעירים ואילו האחים הצעירים יכולים לפתח כושר הישרדות המתאים יותר לבכורים.סלווי טוען שהתעללות הורסת את כל תיאורית סדר הלידה.

גם כמות הילדים יכולה להשפיע על התוצאות, כפי שבלייק מצאה שהירידה באחוז אחד בהכנסות עם כל ילד הולכת ונעלמת ככל שמספר הילדים רב יותר. גם הפערים באי .קיו פחות גדולים כשמדובר במשפחות קטנות של 3 ילדים, בהם ההורים הם המורים לעומת משפחות גדולות בהן לאח הבכור תפקידים הוריים. פרופ' בו קיבלנד מאוניברסיטת פן אומר כי צריך לבחון את תיאורית סדר הלידה בהתייחס לגודל המשפחה, לעיתים גודל המשפחה מעלים את השפעת סדר הלידה ולעיתים לא.

הביקורת החזקה ביותר על מחקרי סדר הלידה קשורה לשיטות המחקר. לדעת החוקרים יש לערוך מחקרים במדגמים גדולים של משפחות,ולבחון אצלם את הדפוסים.אלא שמשפחות הן בעלות שונות רבה- בגודל , הכנסה, עיר מגורים, חינוך, דת, מוצא ועוד. כך שהמסקנות עשויות להיות מעניינות אך לא מדעיות.
הפתרון לכך הוא שימוש במחקר איכותניים. לבחון ולהשוות בין כל אח לאח בכל משפחה בנפרד, ולעשות זאת על משפחות רבות.

בסופו של דבר הויכוח לגבי סדר הלידה לעולם לא ייושב באופן מוחלט. משפחות הן מורכבות מאוד. הן תערובות של צרכים מנוגדים, מצבי רוח משתנים, ומסכת של רגשות מגוונים, שברורים למי שנמצא בתוך המשפחה אך לא לאדם הצופה מבחוץ. יתכן שהמדע יפריך את התיאוריה אך בינתיים אלפי משפחות בהתנהגותן מצביעות על כך שהתיאוריה מוכיחה את עצמה.

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה