ילדים לומדים בכל רגע ובכל עת – עקרונות העבודה במעון גילאי 2-3

נונה להבי, מפקחת חינוכית , ויצו

שיתוף הורים:

הורים מתעניינים וחשוב להם לדעת במה עסוק ילדם.
זה מחמם את לב ההורה לדעת שעשו דברים במיוחד עבור ילדו.
לכן שתפו הורים ב-

· פעילות אהובה על הילד
· סיוע והכוונה למאמר שהכנת עבורם בנושא התפתחותי רלוונטי לשאלות שלהם
· הרצאות בנושאים התפתחותיים על ידי אנשי מקצוע
· פגישות הורים,לדיון על סוגיות שעולות במעון
· שיתוף הורים במדיניות "המעון" לגבי גמילה, אוכל, שינה ועוד. (גשרו על פערים של חילוקי דעות, הגמישו כשהילד מציג צורך להתחשבות מיוחדת).

להרגיש מיוחדים:

בני השנה, חייבים להרגיש שאכפת לנו מהם.

הטון, המגע, המבט של :"אני מבין ותומך" או "מבין וגאה" מקל עליהם לגלות סבלנות לקושי שלנו לספק מיד את כל צורכיהם. התעלמות מהם, מזמינה תגובה חריפה של "קריאה להתייחסות"..

בני השנה מתרגזים ומתעצבים כשאנו מעוצבנים לחוצים וקולניים….
חשוב שניתן דעתנו לצבע המשקפיים שדרכן אנו מתבוננים בילד ובמעשיו, כי כך נצבע את המשקפים שלו כשיתבונן על עצמו ועל עולמו. בניית ערך עצמי חיובי תלויה במסר שאותו חווה הילד- "אוהבים אותי, אני שווה, אני יקר, מי שאני…זה בדיוק טוב…"

המלצות :

· התבוננו בעיני הפעוט – כך ירגיש חשוב ומשמעותי
· קראו בשמו- כך יהיו הדברים מכוונים אליו.
· השתמשו בטון וקול מרגיע. כך ירגיש הילד "מגע " חם בקולך.
· דברו אל – וגעו בילד באופן אישי בעת טיפול שיגרתי בו.
· שבחו ועודדו. ציינו התקדמות כך שיחוש מוערך.
· הקשיבו לשפת הגוף והמלל. חזרו על המילים שלו, הוסיפו פרטים בעליי עניין עבורו.
· דברו אל הילד באופן שוטף. התעניינו בו ובמעשיו- זה בונה ומחזק קשרים…..

תכנית חינוכית

תוכנית חינוכית איכותית מגדלת את הפעוטות באקלים ובאווירה של "התקשרות בטוחה " דהיינו: חום, מגע, הנאה מהקשר עם הילד ומתגובותיו , הבעת רגש חיובי כלפי הפעוט, התפעלות והתלהבות מתגובות הילד וממשחק איתו, אמפטיה, ושיקוף רגשות בעת מצוקה הכולל הצבת גבולות ואכיפת איסורים, תוך מניעת חוויות פלישה וכעס כלפי התינוק .

חווית הלמידה תעשה, תוך משחק ו/או הכוונת הילד לחקור סביבה בטוחה ומאתגרת – בהשגחת המבוגר. על המבוגר להבין שטעויות הילד כלולות , נחוצות וחשובות – לבניית למידה. תהליכי הצמיחה אינם ליניאריים, אלא מתאפיינים בנסיגות בשלבי מעבר וקושי. נסיגות אלה הן חשובות לגיוס משאבים והמשך צמיחה.

סביבה בטוחה

על ארגון הסביבה החינוכית לקחת בחשבון חללים של זמן ומקום שיאפשרו לפעוט להתנהג, לנוע ,ליצור, לשחק, לחקור, לגלות, לנוח ולבטא רגשות באופן חופשי וספונטני. לאכול, לשתות, לישון, "ללמוד" בהכוונת מבוגר בעל ידע בתחום ההתפתחות,"הקורא" איתותים ומבין את רצון הילדים.

סביבה בטוחה והיגיינית, תקל על עבודת ההשגחה ותגדיל את ההנאה בעבודה עם הילדים..

בדקו מה אפשר לתקן, לשפר, כדי למנוע תאונות או נפילות. שאלו וענו: מה צריך לזרוק כי זה שבור? מה צריך לחזק או לכסות? מה בהישג יד שאינו צריך להיות נגיש לילדים? ומה תלוי/מוחבא /מוסתר וגבוה שאפשר להוריד כדי שהילד ישחק ללא צורך לטפס?

האם כל הפריטים שבהישג ידו מותרים לו במשחק עצמאי? האם יש לי נקודות "מוסתרות" שאני
"עיוורת להם" בחדר/חצר? האם החלונות, דלתות מונעות יציאה לא מבוקרת? האם אפשר להיפצע ממהמורות או פינות חדות?

למידה אקטיבית (פעילה)

ארגון החללים לפינות ומוקדים קבועים מאפשר סוגי משחק שונים מחד, ותחושת בטחון מאידך (הכרות, בטחון ב"קבוע" וברצף). חלק מהציוד והאביזרים יהיו קבועים, חלק מהציוד יוחלף באחר, וחלק יתווספו לזמן הפעילות. יש לאפשר לילדים ללמוד דרך החושים במגע אישי ,בהתנסות אישית שוב ושוב עד להכרות טובה עם המצופה מהם ממשחק, התנהגות , חפץ או מושג .

עניינו את הפעוטות ותנו להם להיות פעילים בתהליך הלמידה.

תנו לילדים בחירה במרבית שעות השהייה במעון .

יש לראות את צרכי הפרט בתוך הקבוצה ככל שניתן.

· חלקו וארגנו את החלל הגדול למוקדי משחק קטנים יותר, עם מדפים נמוכים ורהוט מותאם לגודל שלהם. וודאו שמבוגר יכול לצפות מעל למחיצה.
· מוקדי המשחק יכללו מוקד ספר, קוביות, "בית" , שולחן פעילות (פאזלים, ציור)
ופינה רכה (כריות שטיחון) .
· שלבו במתחם המשחק הרבה תיבות וצעצועים המאפשרים משחק חופשי.
· עזרו לילדים לאזן פעילויות שקטות ופעלתניות במהלך היום- כדי שלא יתעייפו מדיי
· השתמשו במיכלים שקופים , או צרפו תמונה כדי שילדים ידעו לאן להחזיר…
· החליפו פעילויות, אביזרים , תיבות ושלבו מספר בחירות לכל הפעלה- כדי למנוע שעמום וחוסר עניין.
· אין להשאיר ילדים במחיצת חלקים קטנים. צמצמו ככל שניתן את זמני ההמתנה. אל תקדימו את המעבר לפעילות הבאה לפני שזו מוכנה לקלוט… וודאו שיש מספר פריטים דומים בהישג יד . בזמן שאתן מחליפות או מלבישות ילד, תנו לאחרים תיבות וחומרים
· החצר ומשטחי הפעילות חייבים להיות תחומים ובטוחים

עומס המוקדים – תלוי בשלבי העצמאות של הילדים ובהכרות שלהם את השימוש הנכון באביזרי המשחק. תיבות מוכרות יכולות להישאר כחלק מהמוקד הקבוע כתוספת בהמשך השנה, בעוד שחלקם ישולבו סביב אירוע או נושא. תיבות או אביזרים שאינם בשימוש , יאוחסנו לתחילת השנה הבא.

תוכנית עבודה יומית

חשוב שבתכנון היום יקבע זמן: למשחק וטיפול, לפעילויות בתוך המבנה ומחוצה לו, לפעילויות שקטות ורעשניות (נכון לעשות איזונים והתאמות בין פעלתנות ,רגיעה, משחק חופשי ומובנה ).

תוכנית העבודה, תהיה כתובה וברורה לכל מי שנוטל בה חלק. ( בהיעדרות אחראית כיתה, הלו"ז והתוכנית מהווים שלד השומר על רצף ושיגרה.)

כל תוכנית היא בגדר המלצה שכן, שינויים והתאמות הם לעיתים- צו השעה.

תוכנית יומית, היא תוצאה של מחשבה תחילה .

יש לתת מספר פעילויות קצרות ולהכין את האביזרים הנלווים מראש.

יש להתייחס לפעילויות שיגרה ( ארוחות, החלפות ורחצה) כהזדמנויות ליצירת תשומת לב אישית. אפשר לשלב שיר ומשחק כתוספת מהנה לפעילות ללא מאמץ רב.

חשוב לתת כמה שיותר זמן למשחק חופשי של הילדים בקבוצות קטנות. היכולת של מבוגר להפעיל קבוצה גדולה של ילדים באותה פעילות ( שיעשו "יחד") קשה הן לילדים והן למחנכת.

ארגון הסביבה החינוכית , כך שלילדים יהיה עניין בפעילות מודרכת או עצמאית תבטיח זרימה ותעסוקה.

פעילויות מובנות ( ביוזמת המחנך)
פעולות עצמאיות ספונטאניות ( ביוזמת הילד)

בני השנה/שנתיים רוצים לעשות דברים בעצמם. ארגון הסביבה חייב לתת מענה בטיחותי לתנועה של הילד במרחב, ונגישות לתיבות ומשחקים. ילדים מרבים לאבד עניין במהירות רבה ונוטים לעבור מצעצוע לצעצוע. חשוב לסדר את החדר , להחזיר למקום אביזרים שכבר לא בשימוש ,לתת חלופות או להוסיף תיבות ואביזרים להעשרת המשחק ומשך המשחק כך שרצף המשחק של הילד לא יקטע.

הילדים יכולים מדי פעם להשתתף יחד עם המבוגר באסוף( מדגמי) ובסדור לאחר שסיימו את פרק המשחק החופשי. (לא לקטוע את רצף משחק הילד כדי "לסדר", כדי לא להקשות עליו את היכולת להיות מרוכז ולחזור למצב רוח של משחק)

פעולות שהילד יכול לעשות עבור עצמו בעצמו- נחשבות לפעולות ביוזמת הילד . יש להציע מגוון של אביזרים למשחק ביוזמת הילד. חידושים ותוספות מגבירות את העניין ומשך המשחק.

פעילויות שתוכננו כך שהמבוגר הוא המוביל, נחשבות לפעולות ביוזמת המבוגר. יש להציע פעילויות אלה רק כאשר המבוגר פנוי להוביל את התהליך. משחקים שמחייבים השגחת מבוגר – לעולם לא יהיו נגישים לילד באופן חופשי.

פעילות קבוצתית

אפשר לקבץ את הפעוטות לקבוצה לזמן קצר כדי: לשיר שיר, לשחק משחק אצבעות, לרקוד ,להפעלה מוטורית או לסיפור קצרצר . קיבוץ הילדים יהיה אפקטיבי כל עוד כל הילדים מעוניינים. ככל שהקבוצה תהיה קטנה יותר ותתחלק בין כמה מחנכות ,כך תתאפשר התייחסות אישית ושיתוף הילדים בתכנים.

למדו את הילדים להשתלב בקבוצה באופן הדרגתי.

· פעילות בקבוצות חייבת להיות קצרצרה (5-15 דקות) שלבו מספר פעולות שונות.
· רצוי לחלק קבוצה גדולה לחצי . ככל שהקבוצה תהיה קטנה יותר, הפעילות תהיה טובה יותר.
· עודדו את הילד להיות חלק מהקבוצה (אך אל תכריחו) תנו כבוד לרצון ולצורך של הילד להיות עצמאי ואינדיבידואליסט – כך הוא בונה סגנון אישי. רק בחירה של: "כן או לא , יוצרת התנגדויות במקום שילוב…
· אם הפעילות הקבוצתית, לא "מצליחה" יש לשנותה
· דברו עם הילדים וספרו להם מה הם עושים, מה עושים האחרים ומה את עושה.. שאלו אותם שאלות והקשיבו לתשובות
· זכרו להתבונן בעיני הילדים כשאתם משוחחים עימם. כך ילד מרגיש משמעותי ושייך.
· זמן הארוחה ,והקימה, יכולים להיות זמן לשוחח עם הילדים. ( לא "רק" למתן פקודות והנחיות).
· נסו לצרף ילדים לפעילות דומה על פי שלב התפתחותי ויכולת זהה.
· נסו לשלב את הילדים בעזרה לעריכת שולחן, הכנת מצעי המיטה ו… סידור נעליים.
· אספו ומיינו פריטים במהלך היום כשיש עומס שאינו מעשיר את משחק הילד יותר. בקשו את עזרת הילד רק במעבר אחד או שנים כדי לאפשר לו לשחק ברצף.

כשצצות בעיות….
בני השנה מתקשים לפתור עדיין בעיות ואין הם יכולים להסביר את עצמם. הם מתקשים להמתין ומצפים שתשומת הלב שלנו אליהם תהיה מיידית.
הם זזים במהירות. מטפסים, סוחבים ואינם מודעים לסכנות ולתוצאות מעשיהם.

כשהם רעבים, עייפים או צמאים קשה לקבל את שיתוף הפעולה שלהם . הם נרגנים ונרגזים.
אך במקביל- הם חמודים, אהובים, מלאי אהבה, אופטימיות, מהנים ונהנים – כשהכל מסתדר…

חשוב שיהיו מספר חוקים וכללים ברורים:

· סבלנות ועקביות משתלמים
· איבוד שליטה, כעס עם הרמת קול- יניבו תחושות של חשש ובכי.
· ילדים שצועקים עליהם ומתנהגים אליהם בגסות ינהגו כך כלפי הזולת.
· פעוטים הם "חקיינים" מעולים. הם ישקפו לנו את היחס שקיבלו…

תכנון- ומניעת בעיות התנהגות

תכנון טוב מונע מצבים של קונפליקט.
תכננו מבעוד מועד הציעו מבחר גדול של צעצועים , מרחב בטוח, ופעילויות מהנות.

· החליטו על כללים וחוקים מעטים- חזרו עליהם בקול בעת שאתם מונעים מילד להמשיך בפעילות אסורה. היו עקביים .
· הראו לילד מה אתן רוצות שיעשה כדי לכוונו לפעילות חלופית מותרת.
· גשו לילדים שנמצאים בבעיה. אל תתנו הנחיות מרחוק.
· בקשו מהילדים להשתמש במילים במקום לנשוך/לריב. חשוב שילמדו ממך מה להגיד.
· כשהילד הופך לבעייתי, השתמשו בחוש הומור , קחו את המצב בפרופורציות הראויות..
קחו את הילד למקום אחר. משנה מקום משנה מזל…..
· רכשו מספר גדול של אביזרי משחק פופולאריים.
· תנו לילדים תיבת משחק בטוחה ו "מותרת" לבחירה עצמאית במדפים תחתונים
( רענני את המבחר מדי פעם)
· נסו למנוע צפיפות ילדים באזור משחק. פזרו את הילדים למספר מוקדים או לפעילויות מקבליות….
· הוציאו את הילדים לחצר ולחדרים נוספים כדי לגוון פעילויות וסביבת משחק.
· תנו לפעוטות לבחור כיצד לנצל את זמן השהיה במעון. הם צעירים מדי לפעילות קבוצתית לאורך כל היום. אפשרו משחק לבד או בקרבת ילד נוסף. מרבית הפעוטות רוצים לעשות הכל בעצמם.
· אפשרו לילדים התנסויות של טיפוס בטוח . למדי אותם לטפס על מתקנים וסולמות ולא על כסאות ושולחנות… היו ערנייים לרהוט שאינו מקובע….
· הציעו את הארוחה ואת השינה – באופן שתואם את הצרכים הפיסיולוגיים של התינוקות/פעוטות. במידה וזמני הארוחות מאד קבוע , הכינו " נישנושים בריאותיים"
לזמני מעבר והמתנה .
· שמרו קשר עין במיוחד עם פעוט שנוטה להרביץ ולנשוך – וזאת כדי לעשות התערבות מונעת
בשלב שהוא מאותת על מצוקה. חשוב לזכור לשבח אותו – בעת שהוא מתנהג בצורה מקובלת.
· נסו לקבוע למינימום את זמן ההמתנה ואת חוסר המעש של הילד- הציעו ספרים להתבונן, שירים ומשחקי אצבע- בפעילות מעבר.
· היו רגועים ונינוחים . הילד קולט מאתנו את תחושת הביטחון והשליטה באירוע. היי חביבה גם כלפי הילד שלא התנהג באופן נאות . הוא צריך לדעת שטעויות ניתנות לתיקון על ידי הכוונה מכבדת. כך נעזור לו לגדול ולצמוח כילד שיכול להתנהג אחרת…

למרות התכנון, חייבים להשגיח על הפעוטות ולהתערב כשצצות התפרצויות ותוקפנות ( כלפי עצמו, הזולת או רכוש.)