אבהות

תקציר הרצאה ינואר 2017

החיבור בין נשיות לאמהות הוא חיבור ברור, האם גם החיבור בין גבריות לאבהות הוא ברור?

 החיבור נשיות-אמהות הוא חיבור ברור, מוגדר ונורמטיבי/  לאורך כל ההיסטוריה דמות האם נתפסה כדמות המטפלת הראשית בילד, המניקה והמחנכת.

לעומת זאת  החיבור גבריות-אבהות אינו אוטומטי. האב נתפס בעבר כמפרנס ראשי של המשפחה, כאוטוריטה מוחלטת בכל הקשור בהחלטות כלכליות או בחוקי הבית. סמכות האם נשאבה מסמכות האב: כשהאם לא הצליחה להשתלט על הילדים בבית האיום היה: "חכו, חכו שאבא יבוא". כיום, ההתעניינות בנושא האבהות קשורה לגישה ולערכים שלנו כחברה כלפי גבריות.(דיטה מ. אוליבר אפשר לכתוב באנגלית –כולל שנה  )

מקומו של האב עבר שינוי גדול – מהו?

העולם עבר שינויים גדולים במאה העשרים: חברתיים, כלכליים וטכנולוגיים. גם מבנה המשפחה השתנה ואיתו גם מקומו של האב במשפחה, זאת במקביל לשנוי במעמד האישה ולשינויים במבנה המשפחתי המסורתי. אם עד אז המשפחה הייתה משפחה מורחבת עם הורים, סבים וילדים ולפעמים כללהמספר דורות הרי שהמעבר למשפחה גרעינית גרם לשינויים בתפקידים המסורתיים של בני הזוג.

כיום יש הסכמה רבה יותר שגידול ילדים הוא משימה משותפת, אם כי מדובר רק בחלק מהגברים. השיח השתנה, למשל זוגות מדברים על :"אנחנו בהריון" או הולכים יחד לאסיפות הורים.

האם רגש האבהות שונה מזה של האמהות כיצד הוא מתפתח?

אצל נשים התהליך האמהי הוא בבסיסו ביולוגי/הורמונלי ועליו מתפתח מבנה פסיכו-סוציאלי שמורכב מציפיות החברה ומהאם ומהעובדה שהיא זאת שנושאת את העובר תשעה חודשים.

לעומת זאת, האבהות אינה מושפעת משינויים הורמונאליים. תהליך האבהות הוא פסיכו-סוציאלי,

ולכן חשוב שיתחיל כבר במהלך ההריון: מחקרים מראים שהפתיחות להיווצרות קשר הן אצל ההורה והן אצל התינוק מתרחש סמוך מאוד ללידה.

הריון היא תקופה מאוד משמעותית, לא רק לאישה אלא גם לגבר שעובר תהליכים פסיכולוגיים הקשורים במחשבות על ההורות של הוריו ועל ילדותו. עולים קונפליקטים לא פתורים הקשורים להיותו ילד ולציפיותיו מעצמו כהורה.

האבהות של הגבר מושפעת משני המודלים ההוריים שאיתם גדל:

המודל האימהי – הגבר מזדהה עם אימו שמהווה עבורו מודל לאימהות ועליה הוא מבסס את תפקידה של אישתו כאם.

המודל האבהי –הילד יכול לחקות את סגנון האבהות של אביו. וכך, במהלך ההריון הוא עשוי לעבד מחדש את דמות האב ואולי להתפייס עם דמותו. (לואיס זאיה )

גברים אינם עוברים שינויים הורמונליים

לאבות לילד ראשון יש חלומות על אבהות. במחקר של (?) נמצא כי אבות חווים דאגה ופחד בגלל שינויים בחייהם, סביב חיי המין, ההתלהבות שלהם מבואו של הילד, יחד עם תחושת גאווה שזה הילד שלי. בצפייה בחיבור הזה הנוצר בין האם לעובר הם חווים קנאה כלפי האישה  הנושאת את העובר והוא לא חלק מזה, תהליך המלווה בתחושת בדידות.

בשלבים המאוחרים של ההריון  חווה האבאיום על עצמו ותפקידו בתוך המסגרת. הכניסה לאבהות מלווה לעיתים בתופעות סומטיות כמו : עייפות, כאבי גב, שינויים שהם תולדה  של חרדה, של הזדהות עם העובר, של אמביולנציה ועוד. סימפטומים אלה נעלמים לאחר הלידה.

האב הצעיר חש דאגות ופחדים גם בעת הלידה: בחילות, אחריות מוגברת, דאגות, אי-וודאות, חשש מלאבד את האישה, חשש לאבד את מקומו, מחשבות על חיים ומוות.

מחקרים מראים שמיד לאחר הלידה לתינוק אין העדפה של האם על פני האב. העדפה זו נבנית במהלך השנה הראשונה לחיים שבה האם היא המטפלת העיקרית,  אם האב היה משקיע בטיפול כמו האם, לא בטוח שההעדפה הייתה לאם. כלומר, ההעדפה אינה ביולוגית אלא סביבתית- התינוק מעדיף את מי שמספק את עיקר צרכיו.

הפסיכואנליטיקאית מרגרט מהלר- טענה כי  לאב תפקיד חשוב בעזרה לילד בשלב ההפרדה מהאם שהוא חלק מהתהליך הסימביוטי (הספרציה-אינדיבידואציה).  האב מגיע מהסביבה החיצונית כדי להפסיק את הקשר הסימביוטי  (הרבה פעמים רואים זאת במשפחות חד-הוריות). תפקיד האב לעודד את תהליך הספרציה-אינדיבידואציה – תהליך המאפשר לילד לבנות את האני שלו. זאת כיון שהאם באה מתוך החוויה הפנימית של הילד – האב בא מחוץ לאני של הילד

יחסיו של הילד עם האם מורכבים מכל מיני השלכות של רגשות ליבידינאליים ושל רגרסיה בתוך האם.  היחסים עם האב פחות מוכתמים באותם עיוותים/דחפים ליבידינאליים ואגרסיביים. נראה שההשקעה הרבה והשעות מעלות הרבה אגרסיה כלפי האם.– למשל, אם שלא נותנת לילדה לאכול נחשבת אם רעה.

יש גישות המבחינות באופן ברור בין תפקיד האב לתפקיד האם:

1. לאב -תפקיד אינסטרומנטלי – מייצג את הפעילויות והחברה שמחוץ למשפחה, קשר עם המציאות, פעילות מכוונת למטרה, רצון להישגיות, קבלת החלטות, תחימת גבולות, מייצג את האגו.

אבות מטפלים שונה בילדים: טיפול האב חד, פיזי.

2. לאם- תפקיד אקספרסיבי – מוקד תמיכה רגשית, סיפוק צרכים רגשיים מקור לביטחון וחום. טיפולה של האם רגוע יותר ועגול.

חלוקה זו אינה  תמיד דיכוטומית אלא יותר על רצף.

המחקר על מה קורה לאב כשהוא נדרש לטפל לבד בילדים, מצביע על כך שהאב מתפקד מצוין.

מחקרים  (רוס ופארק) מראים שלאבות יש כישורים לא פחות טובים להעניק, לגדל,  להענות רגשית, והם עושים זאת באופן לא פחות יעיל, אפילו בצורה פחות מסובכת.

אמהות רבות רוצות שהאבות יהיו יותר מעורבים – כשהאב מעורב יותר האם נתרמת: מרגישה פחות עייפה, פחות רגשי אשמה, תחושה שיש לה על מי לסמוך.

אבות הם משאב הורי לא מנוצל שיש לו פטנציאל אדיר.

למעורבות מוגברת של האב יש השפעה עצומה על התפתחותו של הילד:

מחקרים מראים כי במשפחות עם פעוטות בהם אבות מעורבים: נמצא פחו: פחד מנטישה, פחד מזרים, ולכן גם יותר ענין בסביבה וחקרנות

• מגלים כישורי הסתגלות הרבה יותר טובים, יותר עצמאיים, מאמינים בעצמם וביכולתם להתמודד ביעילות
• התפתחות שכלית טובה יותר (עקב משחק משותף)
• התפתחות מוסרית טובה יותר
• זהות מינית יותר מעוצבת

כך הילד מקבל מודל של שותפות.

חשיפת הילד למודל גברי בילדות כשעיקר הדמויות סביב הילד הן נשים חשוב להתפתחותו התקינה.    חשוב להדגיש שאבהות מעורבת  תורמת לא רק לילד אלא גם מספקת מימד נוסף לחיי האב.

במחקר שבדק את  איכות המעורבות של גברים בטיפול בילדים בגיל הרך בארה"ב נמצא כי:

 כי קיימים כמה סוגי מעורבות של גברים והן:

 מעורבות ישירה/פעילה – החתלה, הלבשה, האכלה, משחק ,שיחה.

80% אם  20% אב  ברוב המשפחות בארץ ובעולם

היחסיות נשמרת גם כשנדמה שהאב מטפל הרבה

2. זמינות – נמצא בבית וניתן לגשת אליו 70% אם 30% אב

3. אחריות מיניסטריאלית מה זה?- חיסונים, בי"ס וכו'  95% אם 5% אב

כלומר גם כאשר נשים יוצאות לעבודה עדיין אחריות העל מוטלת על האם, מתוך כל שעה פנויה של אישה בבית 50 דקות נתרמות למשפחה.  הגבר מצידו תורם רק 20 דקות. פירוש הדבר שגם כאשר אישה באה הביתה היא אינה נחה ואילו הגבר עושה דברים אחרים-ספורט, ישן, עיתון, TV וכו'.

כאשר שואלים אבות לגבי מידת הרצון והמוטיבציה שלהם למעורבות 80%-90% מדווחים שהיו רוצים להיות יותר מעורבים. אלא שבעקבות ההתפתחות של משפחות עם שתי קריירות נוכחות שני ההורים פחתה מאוד.

הסיבות לחוסר המעורבות של גברים קשורות למסרים שונים העוברים לגבר והקשורים לשמירה על הפסיכולוגיה של הגבריות:

1. מבחן המצליחנות – חשוב שתהיה לך משפחה אבל חסר לך שלא תהיה לך קריירה. עליך כגבר מוטלת האחריות לרדוף אחרי הצלחה, שליטה, מעמד, הערכה,כוח סמכות. גישה זו משפיעה על הנטייה של גברים להישאר שעות רבות בעבודה, להלחם על הזהות המקצועית שלהם ועל מעמדם הכלכלי.
2. מבחן השליטה העצמית –  גברים נדרשים לגלות  איפוק ושליטה.השליטה היא מבחן הגבריות- על הגבר להפריד בין רגשות לבין עובדות, לחשוב בצורה הגיונית, לא לתת לרגשות להשפיע עליו. לעמוד איתן נגד קשיים ולשדר בטחון עצמי וסמכות.לא מצופה מגברים לא לדבר על רגשות, תחושות או מצוקות -הדרך היחידה לפרוק זאת היא דרך הכעס "אל תבכה, תהיה גבר. כשהבית מדבר בשפת רגש – נוצר פער בין-תרבותי וגבר צריך ללמוד לגשר עליו.

3. טיפול בילדים נתפס כנשי
4. גברים מביאים לתחום המשפחה ערכים מתחום העבודה – קצר ולענין, פקודות, הוראות, שפה דיווחית. דפוס האינטראקציה הוא דפוס של  סטטוס במקום לדבר עם הילד בגובה העיניים מורידים הוראות.

זו נקודה חשובה:   אחת הסיבות לחוסר המעורבות הוא אי רצון של האם – חלק מהבעיה שאבות משחקים בטריטוריה תפוסה והדבר מקשה על מעורבותם, לא בקלות האם מוותרת על מקומה.

 

סיכום:   מה מעודד מעורבות של אבות בגידול ילדים

1. מעורבות מוקדמת
2. ההיסטוריה של אבי האב – האם היה טוב, מעורב, חם, קרוב, או קר, מנותק, מרוחק.
3. ההיסטוריה של אבי האישה – ככל שהיה יותר מעורב כך רבה הציפיה של האישה מבן זוגה למעורבות והיא תפנה לו מקום למעורבות.
4. אישיותו של האב – מיהו כבן אדם כבן זוג – חם מזין, מעניין
5. איכות ומעורבות בחיי נישואין –  ככל שהנישואים באיכות טובה יותר  יש יותר סיכויים למעורבות
6. תמיכתה של האישה במעורבות הגבר .
7. מאפייני הילד –  אבות מתייחסים בצורה דיפרנציאלית לילדיהם, האם פחות. למשל, אבות אוהבים לטפל בבנים. באיזה מידה הילד מפותח, האם לילד יש  טמפרמנט גבוה.
8. תמיכה חברתית

כאשר האם נעדרת האב יודע לעשות הכול. אבות הראו כישורים טובים לטפל בתינוק.

אצל אבות שטיפלו בילדים כמטפלים ראשיים – הילדים תפקדו מצוין – כשהאם חזרה הם החזירו לאם את  פיקוד.

* להעדר אב יש השפעה לא טובה על התפתחות הילד והיא מתונה או חריפה בהתאם לקשרים המבניים של המשפחה: מצב סוציו-אקונומי,קשרים עם המשפחה המורחבת, האם יש תחליפי אב, השתייכות עדתית ותרבותית

* כשקיימת היעדרות פסיכולוגית של האב למשל בגלל קריירה נמצא כי לילדים יש יותר סימפטומים פסיכולוגיים – פחדים, חרדות, קשיי הסתגלות.

פתרונות, והתמודדויות עם המצב:

 לאבות יש מיומנויות קפואות. החברה נותנת מעט אפשרויות למעורבות, אבל הדבר משתנה. למשל, מעורבות האבות בתהליך הלידה זה שינוי שמאפשר לאב מעורבות.למרות שיש לזכור שלא תמיד הוא מתאים : תלוי כמה האב רוצה? כמה מתאים לו? כיצד יוכל לממש אבהות וקריירה? – זה קשה כי למעסיקים יש עמדות שליליות כלפי התנהגויות הוריות.

גברים מקבלים מעט חיזוקים חיוביים למעורבות בטיפול בילדיהם, מהסביבה, גם מצד גברים וגם מצד נשים.

איך יוצאים מהתפיסה הסטריאוטיפית:

1. מוטיבציה של גברים
2. פינוי הטריטוריה על ידי האישה ותמיכה במעורבות האב

מעורבות האב בגידול הילד תלויה באופן בולט בציפיות האם  יותר מאשר בציפיות האב עצמו.

האם צריכה לפנות את הטריטוריה לאב ולעיתים קרובות היא מתקשה בכך: חוששת שייכנס לתוך הקשר, ייקח ממנה את כל הסיפוקים הנרציסטיים ולכן דורשת ממנו לפעול כרצונה. זהו מערך דינמי סבוך, שבו  לעיתים משתמשים בילד כדי להתנקם בהורה השני.

3. חיזוקים שתתן החברה

טיפים לאבות:

 לא להשאיר ליד המקרה: לתכנן, להכניס ביומן -לקבוע שעת משפחה, שעת אב

• חופשות משותפות
• גיחות הביתה לצהרים עם הילדים
• להזמין ילד למסעדה
• תפקיד הורי קבוע – מקלחת בערב, לקחת לגן
• השתתפות באירועים חשובים
• סיוע בלימודים
• תחביב משותף
• להשאר עם ילד חולה

לקריאה נוספת.:

 

1.      , Is Father's Day Real? ,      Jun 23, 2011 The Importance of Fathers

 

2. As son becomes father: reflections of expectant fathers on their fathers in dreams, Psychoanalytic Review 74/4 ‘ 1987

 

3. The History of Research on Father Involvement: An Overview, Michel E. lamb ,2008

 

4. Father Involvement, ross D. Parke, 2008