"ניב הפיל שכח את המעיל"

מאת: ד"ר פנינה פרנקל

הצעות לפעילויות דידקטיות
לבית ולגן

לגננות, למורות, לאמהות ולסבתות גם

הסיפור מתאים לילדים בגיל הגן גילים 3-6 . יש בו מאפיינים מגוונים של סיפור לילדים שחשוב להדגיש. כמו: מבנה עם רצף עלילה ומשפטים חוזרים ומתחרזים, דיאלוגים, עלילה מחיי הילדים, מתח, דאגה, הפתעות מעוררות סקרנות וסיום מפתיע בו ניצב ניב בפני בעיה ממשית האם עליו לוותר על המעיל שלו ולהשאיר אותו לחיות המסכנות.

מעבר לחוויה הספרות הסיפור יכול לשרת מטרות חינוכיות שונות ויכול לתרום לטיפוח מושגים משמעותיים לקידום ולטיפוח החשיבה על פי רעיונות מהפסיכולוגיה הקוגנטיבית. הן בהיבט הקוגנטיבי – ההכרתי והן בהיבט האפקטיבי – הריגשי.

כדאי לנהל עם הילדים שיחות מקדימות, ולשלב את הסיפור בשורה של תכנים רלוונטיים הלקוחים מחיי הילדים כחלק מחיים בבית, בגן ובבית הספר:

· "יחסי שייכות" כלפי הבגד וחפצים אישיים ובמקרה זה המעיל [ המעיל של ניב, המעיל שלי].

· "זולתנות" (או אלטרואיזם) התנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה. כלומר, לוותר למען הזולת. קושי מיוחד יש לילדים בגיל זה להתמודד עם שליטה ברגשות שלהם ולוותר בשל היותם בשלב ההתפתחות האגוצנטרית [ אני רוצה את המעיל שלי].

· "תפיסת מושג המרחב והמקום" התמודדות עם בעיות הקשורות בחפצים שהולכים לאיבוד. [ איפה שמתי? איפה מחפשים].

· תפיסת "מושגי זמן" [מתי השארתי? לאן הלכו קודם לאן אחר כך?]
· "קביעות העצם" התמודדות עם מצבים משתנים בין מה שישנו ומה שאבד.[מי מתחבא מתחת למעיל? מי יוצא מהמחבוא? מי מציץ?].

· "הבניה של סכמות הכרתיות" התמודדות עם מצבים של סדר ואי סדר. בין עמום, מפוזר למובנה כחלק מתהליך קוגנטיבי של התפתחות האינטלגנציה בגיל צעיר.

· "התפתחות רגשית". המאבק הפנימי בין אחיזה בדברים ששיכים לי ונחוצים לי לבין היכולת לראות ולהתייחס למצב של האחר. היחסים בין הילד והאם שעוזרת לו למצוא את חפציו וגם מתייחסת לרגשותיו.

פעילויות

· כהקדמה ניתן וכדאי לשוחח עם הילד על חפצים שלו שהלכו לאיבוד: איך חפשו אותם? כיצד נמצאו? מי מצא אותם? והיכן. מה ניתן לעשות כדי שחפצים ימצאו מהר ולשחק במשחקי שיוך של חפצים למקום כמו:"איפה תחפש גרביים שהלכו לאיבוד? איפה תחפש נעליים שהלכו לאיבוד?איפה תחפש צלחת שהלכה לאיבוד? ועוד.

· לשוחח עם הילדים על הקושי שלהם לוותר לאחרים. מתי הם עזרו לאחרים? או שאחרים עזרו וויתרו להם. האם גם הם התמודדו עם הקושי המתואר בשיא של הסיפור, במאבק הפנימי בין הרצון לשמור לעצמו את המעיל אותו חיפש וסוף סוף מצא, לבין הרצון לעזור לאחרים ולוותר.

· במהלך הסיפור ניתן להמחיז על ידי בובות אצבע של "אמא פיל", "ניב הפיל", "השכנים", "הגננת" ואחרים. שכאילו צועדים עם האצבעות על פני דפי הספר ומתייחסים בזה אחר זה לפרטים המאוירים בכל עמוד. חשוב לשתף את הילדים במהלך הסיפור, בדיאלוגים ובמשפטים המתחרזים.

· לאחר הסיפור ניתן להמחיז את הספור במשחק תפקידים על ידי חלוקת "כתרים" עם ציורי הדמויות על ראשו של כל בעל תפקיד. או בתיאטרון בובות.

המספר המבוגר קורא מהספר, ובכול קטע משתף את בעלי התפקידים השונים בהתאמה. כדאי ללוות את קצב תנועות הצעידה הכבדות של "אמא פיל" שיש לה כמובן תפקיד ראשי, [רצוי שאת התפקיד הזה ימלא, לפחות בהתחלה, אדם מבוגר].

· לצייר כרטיסי רצף המתארים בזה אחר זה קטעים מעלילות הספור. הילד יתבקש לסדרם ברצף הנכון להסביר מיקומו של כל כרטיס ביחס למה שקרה קודם ומה שעומד לקרות בכרטיס הבא, או לסדר את הכרטיסים במכוון ברצף שונה ולחבר סיפור עם עלילה חדשה כיד הדמיון הטובה עליו.

· לאחר הספור ניתן לשוחח עם הילד ולשואל "איפה הוא היה הולך לחפש את המעיל שאבד. מה הוא היה עושה איתו לאחר שנמצא? האם היה משאיר אותו לכל אחת מהחיות? האם הוא יכול להציע לסיפור סוף אחר?.

· הצורך "להתחבא" עונה על מאפייני התנהגות של ילדים צעירים. זה שלב מתקדם של משחקי "הקוקו" של התינוק, אך עדיין בוחן את העקביות המרחבית, האם הדברים הנסתרים מפניו קיימים או נעלמים? ואיפה הוא נמצא מול העולם הפיזי שסביבו. משחקים אלה מגבירים את בטחונו שגם מה ומי שניסתר או הולך לאיבוד לא נעלם?

· כדאי לכתוב מפי הילדים סיפורים בהם הם התמודדו עם בעיות דומות. עזרו לאחרים תוך כדי ויתור על משהו שהיה שלהם.