אם נצפה בתינוקות נראה, שהם מלאים אנרגיה להתנסות, לחוות ולגלות.
הם מממשים כל יכולת חדשה עד תום. כשתינוק יכול לעמוד לא יושב,
כשהוא יכול ללכת – הולך, כשיכול לרוץ – רץ,כשיכול לטפס – מטפס.
"אני" "לבד" כל דבר נראה לו מרתק: מושא לפליאה וחקירה. לניסיונות
ראשונים אלה מגיבה החברה בהתפעלות, ובמקרה של נפילה – בעידוד ובנחמה.
ממש מענין ומרחיב הדעת