המחקר המתואר במאמר זה בוחן את תרומתה היחסית של איכות הטיפול בבית ובמסגרת
החוץ-ביתית להתפתחות ההתנהגות החברתית של פעוטות תוך הישענות על תיאוריית
התיווך ההוראתי (קליין, 1985; Feurstien, 1980). במונח "תיווך" הכוונה היא לתהליך דינמי
ופעיל, שבו מבוגר מתווך בין הילד לבין סביבתו באופן שמתאים לרמת התפתחותו, לעניין שלו
ולמטרות החינוכיות של המבוגר. התיווך מאפשר לכוון את הקשב של הילד, להסביר ולהבהיר לו
קשיים, לשתפו בחוויות הרגשיות, לווסת את התנהגותו ולהעניק לו תחושת מסוגלות.
רוב המחקרים בתחום התיווך התייחסו לקשר שבין מאפייני ההתנהגות ההוראתית של המבוגר
למדדי ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד ופחות בהשפעתו של התיווך על התנהגותו החברתית
והרגשית. מחקרים הראו, שתיווך איכותי בעת אינטראקציה חברתית מביא ליצירת אוירה של נדיבות,
שותפות ודאגה לזולת (קליין וגבעון, 2001). כן נמצא, שאינטראקציות בין ילדים הן איכותיות יותר
כאשר מטפלות מעודדות מגעים חברתיים כאלה (רוזנטל, 2000) וגם שאיכות האינטראקציות
ההוראתיות של ילדים ומוריהם בגן מביאה לקידום הישגים לימודיים (שגיא-שוורץ וג'יני, 2008).
Facebook
Twitter