בטיחות ילדים – הצורך בהרצאות לגננות (ולהורים)!

יעקוב שלין
בעל תואר שני MScבבטיחות,יועץ לבטיחות ילדיםwww.yessafety.com
לתגובות והצעות: k@yessafety.com

בכל שנה נהרגים בישראל כ- 150 ילדים עקב פגיעות, כ- 25000 ילדים מתאשפזים, כ- 180000 ילדים מגיעים לחדרי מיון, ולפי הערכות כמחצית מילדי ישראל נפגעים באופן שדורש טיפול רפואי בקהילה. רובן המכריע של היפגעויות הילדים בישראל הן לא מכוונות, קרי: בטיחות (להבדיל מביטחון ומבריאות).
לפי הפרסומים, בתשס"ח דיווחו מוסדות החינוך על 16163 היפגעויות ילדים (לא עקב אלימות מכוונת), 16180 בתשס"ז, 16940 בתשס"ו, 17569 בתשס"ה, 14700 בתשס"ד, 14426 בתשס"ג ו- 11631 היפגעויות ילדים בתשס"ב: סה"כ דווח על 107609 היפגעויות במוסדות חינוך מ- 1/9/01 עד 31/8/08.
עובדתית – היפגעויות ומקרי 'כמעט ונפגע' רבים נוספים כלל לא מתפרסמים, למרות שלעיתים רק בנס(!) הם לא מסתיימים באסון. לכן מספר הילדים שנפצעים בפועל מנפילות, כוויות, חנק, הרעלות, טביעות, ועוד – גבוה הרבה יותר משמפורסם ומשנדמה!

הנזק האדיר למשק הישראלי – ילדים שנותרים נכים ומוגבלים, תהליכי שיקום, פיצויים לנפגעים, אובדן ימי עבודה/לימודים, ועוד (סכומים עצומים שניתן היה להשקיע בשידרוג ובהשבחת מערכות החינוך והבריאות, למשל) – מתגמד אולי מול הכאב והסבל הפיזיים והנפשיים הקשים שנגרמים לילדים שנפצעים ולבני משפחותיהם, שחייהם משתנים לעיתים מקצה לקצה.

על הגננות (והמורים) מוטלת החובה החוקית והמוסרית לדאוג לבטיחות התלמידים במוסדות החינוך: להכיר את דרישות הבטיחות, לזהות מפגעי בטיחות, לנהל את הבטיחות במוסדות אלו, לחנך את התלמידים לבטיחות, ועוד. אם חלילה נפגע ילד בגן למשל, הגננת ניצבת בפני בעיה אנושית מעצם ההיפגעות – תוצאותיה והשלכותיה, ובנוסף היא גם חשופה לתביעות משפטיות – הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי. אך כיצד אמורות הגננות למלא את חובתן לדאוג לבטיחות הילדים בגן, אם הן עצמן נטולות הכשרה ראויה בנושא?! לכן יש לחנך תחילה את הגננות עצמן לבטיחות!
ומדוע לא לחנך לבטיחות גם את ההורים, כאחראים לשלום ילדיהם (הרצאות בגנ"י למשל)?! הרי ילדים כה רבים נפצעים בבית ו/או כשהם תחת השגחת הוריהם!

על אף האמור, לגננות חסר ידע בסיסי בתחום בטיחות הילדים – אותם ילדים שעל שלומם הן מופקדות.
בבדיקות בטיחות בגני ילדים מתגלים לא אחת מפגעים התנהגותיים/סביבתיים חמורים, שרק בדרך נס טרם גרמו להיפגעות של ילדים (ואנשי צוות או מבקרים אחרים). לעיתים לא מתגלים מפגעים אלה כלל, או מתגלים מאוחר מדי: הגננות יכולות וחייבות לפעול – ובזמן – למניעה ולסילוק ליקויים כאלה ואחרים, אחרת יגרם חו"ח אסון – ולמרבה הצער אכן נגרמים אסונות.

חשוב וראוי לכן להעלות את מודעות הגננות וההורים לנושא בטיחות הילדים: להעשיר את הידע שלהם בנושא, ולהקנות להם כלים שיאפשרו להם להתמודד בהצלחה עם המציאות היומיומית, למלא את אחריותם ומשימותיהם בהקשר לבטיחות הילדים, ולחנך את הילדים לבטיחות. ילדים שיחונכו לבטיחות במוסדות החינוך למשל – יקפידו על כללי בטיחות גם בבית ובפעילויות פנאי (ולהיפך). כי לא רק ש"הכל מתחיל ונגמר בחינוך", לא רק ש"על החינוך להיות בראש סדר העדיפויות", ולא רק ש"השקעה בחינוך היא השקעה בעתיד", אלא גם זאת: חינוך לבטיחות הוא חינוך למשמעת עצמית – ולאחריות, הן כלפי הפרט והן כלפי הסביבה.

מאמרים נוספים באתר :