ניתוח אירועי שפה: ילדה דוברת עברית וילד דובר עברית ורוסית

מור בן בסט ועידית נוריאלי

מסלול הגיל הרך, חינוך מיוחד, מכללת סמינר הקיבוצים

מנחה: דר' אניטה רום
2010

אירוע תקשורת ראשון

א. פרטים על הנבדק, המבוגרת ומצבי השיחה: לילד קוראים דניאל והוא בן 7, בן למשפחה שעלתה מברית המועצות ודוברת גם את השפה הרוסית. המבוגרת היא דנה-בת דודתו. הם פיתחו שיחה בזמן הכנת התיק לבית הספר, שוחחו על מערכת השעות, לימודים, חוגים ועוד. אני ודנה חברות טובות, לכן אני ודניאל מכירים זה את זו אך לא לעומק.
תמלול השיחה בין דניאל לדנה:
דנה:דניאל מה אתה לומד מחר?
דניאל: ספרות, תורה, אממ…
דנה: איך אתה זוכר?
דניאל: כי כתוב פה ופה.
דנה: יש לך שתי מערכות, מי עשה אותם?
דניאל: בעצם שלוש…זה אני, זה אמא שלי והשלישי המורה שלי.
הקשר: מצביע כל פעם על מערכת.
דניאל: היא צילמה לכולם את זה..מודפס. איך הטוש הזה…איך זה הגיע לפה?
דנה: מה יש שם?
הקשר: מביט על המדף.
דניאל: זה מכסה של טוש.
דנה: דניאל, איך היה היום בבית ספר?
דניאל: כיף, שיחקתי עם החברים שלי.
דנה: מי אלה החברים שלך?
דניאל: את לא אמורה להכיר.
דנה: למה? תספר לי..
דניאל: יש לי שתי חבורות. לא רוצה לספר… תידבח שמו די!
דנה: מה? מה זאת המילה הזאת?
דניאל: תודה לאל.
דנה: אה..ישתבח שמו..איזה חמוד אתה. איפה שמעת את זה?
הקשר: דנה ודניאל צוחקים.
דניאל: במועדונית, מורה אחת פתאום אמרה בגלל שאיזה ילד סוף סוף הלך לעשות שיעורים.
דנה: אה..הבנתי. אז מה עם הספרים? אתה לא מכניס אותם לתיק?
דניאל: הכנסתי.
דנה: אה סיימת?
דניאל: לא, הנה אני מכניס…
דנה: דניאל, איזה שיעור אתה הכי אוהב?
דניאל: ספורט.
דנה: למה?
דניאל: בגלל הריצה והכדורגל.
דנה: ומה אתה הכי פחות אוהב?
דניאל: הכי פחות אוהב…אני צריך לחשוב על זה.
דנה: אוקיי.
דניאל: בקיצור, אני אוהב את כל המקצועות. אבל חשבון אני אוהב הכי הכי הרבה בגלל שאני יודע כבר דברים של כיתה ג'. הנה את לא רואה את החוברת שלי?
דנה: מאיפה היא?
דניאל: אמא שלי קנתה לי.
דנה: אתה חכם.
דניאל: תראי פתרתי חיבור וחיסור עד עשר אלף. עשיתי כבר שתי עמודים
דנה: יואו כל הכבוד לך. שני עמודים, יפה. דניאל, איפה מיכאל? (אח של דניאל)
דניאל: הוא בחדר כושר.
דנה: אה נכון. תגיד מה עושים שם?
דניאל: בטוח יתנו לו את הדבר הזה שעושים ככה…
דנה: לא הבנתי תראה לי.
הקשר: דניאל מדגים את התנועה עם היד.
דניאל: נגיד פה, יש מקל כזה בשביל הכושר ועושים ככה… זה בשביל החוזק, יש שם מקל קשיח כזה שעושים ככה… זה כאילו משקולת.
דנה: מגניב. דניאל לכמה חוגים אתה הולך?
דניאל: שלוש…אממ שתיים…לא. אחד בריכה…וג'ודו.
דנה: אז מה אמרת שלוש?
דניאל: התבלבלתי.
דנה: אוקיי. ומה אתה עושה שם?
דניאל: בבריכה אני שוחה דברים קשים לאללה ואני חייב לקפוץ ואז בום! הכל עף…
דנה: איזה צורות בשחייה יש?
דניאל: אממ…פרפר, חזה, איך אומרים את זה..
הקשר: מסמן עם הידיים.
דנה: חתירה?
דניאל: כן. חתירה זה ככה.
דנה: יפה. ומה עם הג'ודו? תספר לי קצת.
דניאל: אממ…זה כמעט מכות.
דנה: מה אתה לומד שם?
דניאל: גלגלונים, גלגולים וגלגולים באוויר.
דנה: למה אתה לומד את זה?
דניאל: בשביל להיות חזק…כושר.
דנה: וקיבלת כבר פרסים?
דניאל: קיבלתי שתי מדליות…אחד מקום שלישי, אחד מקום ראשון. הנה תראי.
הקשר: דניאל מוציא אותן מהמגירה וצוחק.
דנה: מה אתה צוחק? אתה בדרן?
דניאל: כן. אני רוצה להיות סטנדפיסט שאני יהיה גדול.
דנה: מה זה?
דניאל: אלו שמצחיקים אנשים.

ב. ניתוח היכולות הלשוניות של דניאל:

מבחינה פונולוגית- דניאל מדבר באופן די מובן. נראה שאין לו שיבושים בהגייה. כלומר הוא הוגה את הצלילים באופן תקין ונכון. מילה ספציפית אחת שנהגתה על ידי דניאל באופן לא תקין הייתה "תידבח שמו". נראה שהסיבה לכך היא העובדה שדניאל לא הכיר את המילה לפני ואמר אותה אחרי ששמע את אחת ממורותיו אומרת אותה. כלומר, הוא ניסה לחקות את המורה באומרו את המילה. בנוסף, ניתן היה לשמוע מספר פעמים את דניאל אומר "אממ" לפני תחילת המשפט. נראה שהוא נוטה לומר זאת כשהוא נשאל בקשר לנושאים שהוא לא בטוח בהם, או לגבי נושאים שהוא לא מספיק מכיר את המילים שקשורות אליו, לדוגמא חדר הכושר.
מבחינה מורפולוגית-נראה שדניאל די שולט בצורנים המרכיבים את המילה. הוא משתמש נכון בצורנים של שמות עצם כגון מחברת שלי, מכסה של טוש. בנוסף, מתאר באופן תקין שייכות לדוגמא אמא שלי, המורה שלי, וכן משתמש ביידוע בצורה נכונה כגון המחברת, החברים, החוזק. דניאל משתמש גם במילות יחס כגון כי, בגלל ש, אז,עם, דניאל מטה באופן תקין פעלים לפי זמן, מין וגוף, ניתן לראות זאת לפי הדוגמאות הבאות: אני צריך, היא צילמה, את אמורה. דניאל לא השתמש בהטיות של יוצאי דופן ובגזירות על פי משקלים כמצופה מבני גילו אולי משום שהשיחה לא זימנה שימוש ביכולת זו או אולי עקב דו הלשוניות שלעיתים מקשה עליו ומעכבת את התפתחות שפתו. בנוסף דניאל טעה בהטיית הפועל 'היה' בזמן עתיד – הוא אמר אני יהיה. כיוון שהוא השתמש בזמן רק במילה זו קשה לומר אם זה נאמר כטעות חד פעמית או שזו צורת דיבורו. בנוסף, הטיה שגויה שנשמעה היא התאמת שם המספר למין לדוגמא שתי עמודים, שלוש חוגים.

מבחינה סמנטית- נראה שלדניאל יש אוצר מילים די מפותח. לדוגמא הוא אמר שמות עצם נדירים כגון חבורות, גלגלונים, מועדונית, מדליות, משקולת, וכן שמות עצם שכיחים כגון מקל, עמודים, ספרים. הוא השתמש בתארים כגון קשיח, עשר אלף, סוף סוף, פה ובפעלים די ספציפיים כגון הלך לעשות שיעורים, צילמה, שיחקתי, יתנו, התבלבלתי ועוד. עם זאת, היה ניתן לראות שהוא מתקשה מעט בתיאורי מצבים ורגשות. לדוגמא כשדנה שאלה אותו איזה מקצוע הוא הכי פחות אוהב הוא אמר שהוא צריך זמן לחשוב על זה, או כשדנה התעניינה בחוג השחייה ובחדר הכושר הוא התקשה למצוא חלק מהמילים ובמקומם השתמש בתיאורים בעזרת הגוף.

מבחינה תחבירית- נראה שדניאל אומר משפטים פשוטים, מחוברים ומורכבים בצורה נכונה. לדוגמא 'שיחקתי עם החברים שלי', 'זה אני, זה אמא שלי והשלישי המורה שלי', 'אני רוצה להיות סטנדאפיסט שאני יהיה גדול'. בנוסף הוא אומר משפטי שאלה נכונים כגון: 'את רואה את החוברת? איך זה הגיע לפה? אך עם זאת נראה שישנם משפטים שונים שהוא מתקשה לומר באופן תקין וברור, לדוגמא יש שם מקל קשיח כזה שעושים ככה, אני חייב לקפוץ בערך מדבר כזה ואז בום! הכל עף. כנראה שעובדה זו נובעת מחוסר באוצר המילים או מחוסר מידע לגבי הנושא המדובר.

מבחינה פרגמטית- נראה שדניאל יודע ליצור שיחה עם מבוגר, הוא יודע מתי תורו לדבר ומתי תורו להקשיב. בנוסף, נראה שהוא יוזם שאלות בזמן הדיאלוג בעצמו ועונה בהתאם לשאלות ששואלים אותו, כלומר עונה לעניין ולא מרחיב בדרך כלל. במידה ולא מצליח להעביר את המידע שמעוניין, או לא מצליח למצוא את המילים המתאימות הוא מבקש לחשוב לרגע, שואל איך אומרים את המילה, ולעיתים מדגים באמצעות תנועות גוף. לאורך התצפית ניכר כי דניאל אכן מבין את תוכן השיחה, צוחק כשמתאים ומתנהג לפי הכללים המתאימים לשיחה כזו.

ג. אירוע תקשורת שני
ד. פרטים על הנבדקת, המבוגר ומצבי השיחה: לילדה קוראים אופיר והיא בת 6. המבוגר הוא ארז, חבר שלי. אופיר היא בת דודתו של ארז והוא ביקר אותה בקרית גת. הם שוחחו על החוגים אליהם היא רשומה, נגינה בגיטרה, משחקי שחמט ועוד.
תמלול השיחה בין אופיר לארז:
הקשר: אופיר מביאה משחק שח-מט ומראה אותו לארז.
ארז: זה המשחק שלך?
אופיר: כן, אני לומדת לשחק.
ארז: אבא שלך מלמד אותך?
אופיר: לא, נרשמתי לחוג שח-מט. המורה אמר לי שאני מתקדמת יפה והקצב שלי יותר מהיר משל הילדים האחרים.
ארז: נגד מי את משחקת?
אופיר: נגד ילדים שאיתי בחוג. אבא לא יודע לשחק את המשחק הזה.
ארז: אז תלמדי אותו.
אופיר: אין לי זמן. יש לי שיעורים. אני קוראת ספרים, אני הולכת לחוגים, אני מנגנת בגיטרה.
ארז: את רצית ללמוד לנגן?
אופיר: כן. אני רוצה להיות גיטריסטית מפורסמת. אבל זה ייקח זמן. רק כשאני אהיה בת 20 בערך. ואז אני אחלק לכולם חתימות ואנגן בתזמורות ומופעים.
ארז: את רוצה שנשחק שח-מט?
אופיר: לא. קודם אני אנגן לך משהו.
ארז: אצל מי את לומדת לנגן?
אופיר: יש לי מורה. קוראים לו יואל בן שמחון. הוא מפורסם. הוא בן 49 או 50.
ארז: אז את גם לומדת, גם הולכת לשני חוגים וגם קוראת ספרים?
אופיר: כן! אני ילדה מאוד עסוקה.
ארז: מתי את קוראת ספרים?
אופיר: בלילה. לפני שאני הולכת לישון אני קוראת "הארי פוטר" או "צמרמורת".
ארז: את קוראת "הארי פוטר"? זה ספר ארוך..
אופיר: סיימתי תוך שלושה ארבעה שבועות ספר של פוטר עם 600 ומשהו עמודים. קראתי גם את אבן החכמים.
ארז: זה מעניין אותך?
אופיר: כן! זה מסקרן. יש שם הרבה אקשן. זה סיפור עם כל מיני הרפתקאות.
ארז: מבקשים מהבית ספר לקרוא את הספרים האלה?
אופיר: לא. אני החלטתי שאני רוצה לקרוא אותם. אני אוהבת לקרוא.
אופיר: רגע אני אביא את הגיטרה.
הקשר: אופיר הולכת לחדר וחוזרת עם הגיטרה שלה.
אופיר: קודם כל צריך לכוון את המיתרים. המורה הדגים לנו בשיעור ולימד אותנו איך עושים את זה.
ארז: מה זה הגיטרה בגודל שלך. איך את מצליחה לנגן ככה?
אופיר: מה פתאום הגיטרה יותר גדולה ממני! היא מאוד כבדה.
הקשר: אופיר מכוונת את הגיטרה.
אופיר: רגע אני אלך להביא את החוברת עם האקורדים כדי שאוכל לנגן.
הקשר: אופיר ניגשת לתיק שלה, מוציאה את החוברת ונותנת אותה לארז.
אופיר: אתה יכול להחזיק את החוברת קרוב אלי? אני אנגן שיר של חנוכה. אני צריכה להתרכז אז אל תפריע.
הקשר: אופיר מנגנת את שיר החנוכה ושרה תוך כדי.
ארז: למה הפסקת?
אופיר: כי עשיתי לך דוגמא. אני לא מופיעה בחינם.
הקשר: אופיר צוחקת.
ארז: איזה עוד שירים את יודעת לנגן?
אופיר: המורה לא מלמד כל כך הרבה שירים. הוא קמצן. למדנו שירי חנוכה בגלל החג. אנחנו לומדים אקורדים. רוצה שאני אלמד אותך לנגן?
ארז: כן, אבל לא עכשיו, בפעם אחרת.
ארז: יש לך חברות שגם בחוג הזה?
אופיר: כן אבל אני נרשמתי ראשונה. אמרתי להן שאני מרוצה ואחר כך הן נרשמו.
ארז: גם בחוג שחמט יש לך חברות?
אופיר: לא. יש שם רק בנים. אני חושבת שאני הבת היחידה שאוהבת שח-מט.
הקשר: אופיר צוחקת. אימה של אופיר קוראת לה לאכול ואופיר ניגשת לשולחן.

ה. ניתוח היכולות הלשוניות של אופיר:
מבחינה פונולוגית- הגייתה של אופיר נשמעת תקינה ונכונה, ללא טעויות היגוי. לא הופיעו שיכולי צלילים, וכן לא נשמעו שיבושי צלילים שורקים – מאפיינים הקיימים לעתים בקרב בני גילה. לדוגמא: צמרמורת, קצב, מסקרן, מפורסם –אופיר הגתה מילים אלו כראוי. לאופיר יכולות לשוניות גבוהות. לאורך התצפית ניתן היה לשמוע שדיבורה רהוט, מובן ושוטף. כלומר, נראה שלאופיר אין בעיה בשטף הדיבור.

מבחינה מורפולוגית- נראה שמבנה המילים של אופיר תקין. היא יודעת להטות בצורה נכונה פעלים בזמנים וגופים שונים. לדוגמא זמן עתיד, יחיד, מדבר: אני אנגן, אני אביא, אני אהיה, זמן הווה: המורה לא מלמד, מופיעה. אופיר יודעת לעשות שימוש מתאים בגזירות לדוגמא: גיטריסטית, קמצן. יש שימוש נכון של זכר ונקבה לדוגמא: הגיטרה גדולה, הוא מפורסם. כמו כן, נשמעו מילים תקינות בצורת רבים כגון תזמורות, מופעים, חוגים, שבועות, וגם שם המספר הוטה כראוי לדוגמא שלושה ארבעה שבועות, נרשמתי ראשונה. אופיר השתמשה במילות יחס כגון יותר, כדי ש, עם, ב, את וגם הרבתה להשתמש בשמות תואר לדוגמא מסקרן, יפה, מהיר ועוד.

מבחינה סמנטית- לאופיר אוצר מילים רחב ומגוון, הכולל ידע מתחומים שונים, מילים נדירות ושכיחות. היא השתמשה בשמות עצם רבים לאורך כל התצפית, דוגמאות למילים נדירות: גיטרה, חתימות, מיתרים, הרפתקאות, אקורדים. דוגמאות למילים שכיחות: שירים, ספרים, מורה. בנוסף ניתן לראות שימוש רב בתארים כגון מרוצה, גדולה, עסוקה, קרוב. אופיר אמרה מספר רב של פעלים ספציפיים לדוגמא אחלק, מתקדמת, תפריע, הדגים. בנוסף, הבחינה בין הפעלים לשם הפועל והצליחה לשלבם בצורה נכונה במשפט לדוגמא: אני צריכה להתרכז אז אל תפריע, אני אלך להביא את החוברת, צריך לכוון את המיתרים.

מבחינה תחבירית- אופיר יודעת לבנות משפטים בצורה נכונה הכוללים נושא, נשוא ומושא.
משפטים פשוטים כגון אני לומדת לנגן, נרשמתי לחוג שח-מט. משפטים מחוברים כגון המורה הדגים לנו בשיעור ולימד אותנו איך עושים את זה, אמרתי להן שאני מרוצה ואחר כך הן נרשמו.
משפטים מורכבים כגון אני חושבת שאני הבת היחידה שאוהבת שח-מט, אני אלך להביא את החוברת עם האקורדים כדי שאוכל לנגן. כמו כן, אופיר אמרה משפטי שאלה כגון אתה רוצה שאני אלמד אותך לנגן? אתה יכול להחזיק את החוברת קרוב אליי? ניתן לראות לפי משפטים אלו שהיא מצליחה לומר משפטי שאלה בצורה נכונה. לאור המשפטים המורכבים שאופיר אמרה נראה שיכולותיה הלשוניות של אופיר מתקדמות לגילה. .

מבחינה פרגמטית- אופיר שיתפה פעולה לאורך כל השיחה, היא הקשיבה בשקט בזמן שארז דיבר והמתינה לתורה על מנת לענות. כשענתה סיפקה תשובות בעלות מידע רלבנטי לנושא השיחה. תשובותיה היו ענייניות, ברורות, מורחבות ומנומקות. בנוסף, היא יזמה שאלות בעצמה, התעניינה בארז ורצתה לחלוק איתו את הידע שלה בנגינה על גיטרה ובמשחק השח מט. לאורך התצפית נראה כי אופיר נהגה בנימוס כמצופה מבני גילה, הבינה את תוכן הדיאלוג והתנהגה בהתאם למצופה בזמן שיחה עם מבוגר.

ו. טבלת השוואה בין היכולות הלשוניות של שני הילדים:
מרכיבי השפה דניאל-בן 7 אופיר-בת 6
אוצר מילים:שמות עצם, פעלים, תארים, סמיכויות אוצר מילים די מפותח. שימוש בשמות עצם,פעלים ותארים נדירים כגון גלגלונים, סטנאפיסט,עשר אלף אך שימוש מרובה יותר בשמות עצם, פעלים ותארים שכיחים כגון פתרתי, שיעורים, מורה, הכי הכי. משתמש בסמיכויות לדוגמא מכסה של טוש. אוצר מילים מאוד מפותח. שימוש בשמות עצם, פעלים ותארים נדירים ושכיחים כגון גיטריסטית, הדגים, תזמורות, לכוון, תחזיק. אופיר השתמשה בסמיכות: שירי חנוכה.
תחביר קיים שימוש תקין במשפטים פשוטים, מחוברים ומורכבים אך עם זאת, קיים לעיתים קושי בניסוח המשפטים. קיים שימוש תקין במשפטים פשוטים ומחוברים. בנוסף, אומרת משפטים מורכבים המתקדמים לגילה.

מורפולוגיה-שימוש בהטיות וגזירות קיים שימוש בהטיות וגזירות אך לעיתים ישנן טעויות בהטיות לדוגמא בגוף יחיד, מדבר, עתיד. לא קיים שימוש בהטיות של יוצאי דופן ובגזירות על פי משקלים כמצופה מגילו. קיים שימוש תקין בהטיות פעלים בזמנים שונים והטיות של גזירות שונות ללא טעויות.
אופיר יודעת להטות יוצאי דופן לדוגמא: הרפתקאות ולא הרפתקות.

שימוש תקשורתי וחברתי בשפה -פרגמטיקה מבין את תוכן השיחה, עונה בהתאם לתורו, מנומס ומשיב לעניין. מתנהג בהתאם לכללים המצופים משיחה עם מבוגר. מבינה את תוכן השיחה, עונה בהתאם לתורה ואף יוזמת שאלות ומתעניינת במבוגר המשוחח עימה. מנומסת ומתנהגת בהתאם לכללים המצופים משיחה עם מבוגר.
שימוש תקין באופן היגוי של צלילים-פונולוגיה היגוי תקין ודי שוטף. ההגייה מובנת פרט למילים שאותן מחקה לאחר שמיעתן על ידי אדם אחר לדוגמא "תידבח שמו". לעיתים בתחילת משפט מתעכב ואומר "אממ" ורק אז מתחיל לדבר. היגוי תקין, נכון, ומובן לאורך כל השיחה. לא נשמעו טעויות היגוי כגון שיכולי צלילים או שיבושי צלילים שורקים, מאפיינים הקיימים אצל בני גילה.

ז. סיכום ומסקנות:
הילדים הנבדקים הם בני 6 ו-7. המצופה מבני גיל זה הוא אוצר מילים נרחב בין 20,000-15,000
מילים. כמו כן, ילדים בגיל זה אמורים לדעת להרכיב משפטים פשוטים, מחוברים ומורכבים. משפטים אלה כוללים פעלים, תארים, שמות עצם ומילות יחס, הטיות פעלים לפי זמן וגוף, הטיות של יוצאי דופן ושימוש בגזירות על פי משקלים. בנוסף, מצופה מהילדים להגות נכון את רוב הצלילים פרט לשיכולי צלילים שעלולים להופיע במילים ארוכות או לועזיות. מבחינת השימוש החברתי בשפה ילדים בגילאים אלו אמורים להתנהג בנימוס, לשאול ולענות בהתאם לדיאלוג ולנושאי השיחה, להישאר מרוכזים וקשובים לאורך השיחה וכמובן להביע את דעותיהם, רצונותיהם ומחשבותיהם.

לאור ההשוואה בין היכולות הלשוניות של שני הילדים ניתן לראות שישנם אפיונים דומים ושונים ביניהם. הדמיון הוא ביכולות הפונולוגיות והפרגמאטיות הבאות לידי ביטוי בהגייה נכונה של צלילים ושימוש חברתי תקין של השפה. השוני ביניהם קיים במספר תחומים: מבחינת הסמנטיקה נראה כי לאופיר אוצר מילים נרחב יותר מאשר לדניאל. מבחינה תחבירית נראה שלאופיר יכולת לשונית מתקדמת יותר בניסוח המשפט מאשר לדניאל. בנוסף, ניתן לראות כי אופיר השתמשה בהטיות של יוצאי דופן לעומת דניאל שלא השתמש. הדבר אינו מבסס את העובדה שלאופיר יש יכולת זו לעומת דניאל, כיוון שהטיה זו באה לידי ביטוי רק פעם אחת במהלך שיחתה של אופיר לעומת שיחתו של דניאל, שאולי לא זימנה שימוש ביכולת זו.

ניתן לומר שאופיר ודניאל עומדים בציפיות המאפיינות את בני גילם, אך עם זאת אופיר מתקדמת במספר תחומים יותר מדניאל. המסקנה מכך היא שלמרות שדניאל גדול מאופיר בשנה היא יותר מפותחת מבחינה שפתית ולשונית. עובדה זו נובעת כנראה מקריאת הספרים השונים המעשירים את שפתה של אופיר. בנוסף, הקושי או העיכוב של דניאל אולי נגרם עקב העובדה שבביתו מדוברת יותר השפה הרוסית מאשר השפה העברית-דו לשוניות. דו לשוניות מתבטאת באיחור קל עד גיל שבע. יכול להיות שדניאל יתקדם מאד בעברית במהלך השנים הבאות. מסקנה זו מעידה על כוח ההשפעה של הסביבה על התפתחות השפה של הילד.
יכול להיות שגם מבחינה ביולוגית/מולדת לאופיר יש כשרון רב יותר לשפה ודקדוק מאשר לדניאל. יכול להיות שדניאל טוב מאד בספורט וגם משקיע מאמצים בתחום זה.

הלמידה העיקרית והאישית שלנו בעקבות עבודה זו היא שההתפתחות הלשונית של כל ילד היא אינדיבידואלית ומושפעת רבות מהסביבה המקיפה את הילד ומיחסי הגומלין שלה איתו. בנוסף למדנו, שעל מנת לפתח את שפתם של הילדים אנו המבוגרים, אנשי המקצוע, והמחנכים צריכים לשוחח עימם רבות, לעודד הבעה בעל פה וכמובן קריאת ספרים שונים.