מאת: עו"ד אריאל דרור, דיני משפחה וירושה
אבא הלל 7, רמת גן טל' 03-6951408
drorlawoffice@bezeqint.net
החזקת ילדים וחינוכם
באין הסכמה בין ההורים, או שההורים באו לידי הסכם, אך הוא לא בוצע, רשאי בית-המשפט לקבוע למי תמסר החזקת הקטינים, כאשר הכרעתו בענין תעשה לאור עקרון טובת הילד, ובלבד שילדים עד גיל שש יהיו אצל אמם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.
נושא החזקת ילדים, הינו מן הנושאים המצויים בסמכות מקבילה של בתי דין רבניים ובית-משפט לענייני משפחה.
שיקולים לקביעת משמורת
עקרון העל בענין החזקת ילדים, המשמש נר לרגלי בית-המשפט בבואו להכריע בעניין משמורת הקטין, הוא "טובת הילד" והוא מעוגן בהוראת סעיף 25 לחוק הכשרות .
א. עד גיל 6 קיימת חזקת הגיל הרך, וכעקרון הילד יהא אצל האם. חזקה זאת ניתנת לסתירה בנסיבות מסוימות.
ב. לגבי בת שמעל לגיל שש הדעת נותנת, שטובתה היא שתהא אצל אמה שהרי האם, כאשה תבין יותר ללבה ולחינוכה. הכלל שהבת אצל אמה, הוא כלל משפטי המבוסס על ניסיון חיים שצריכה בת את קרבת אמה וטיפולה.
ג. בתי המשפט ייטו במתח הגילאים שבין 10 ועד לגילים , 18 לתת משקל יתר להעדפותיו של הילד את ההורה האחד על-פני משנהו, או להעדפת גורם זר, שלישי, על-פני שניהם כאחד; העדפות הנתפשות כאינדקטור חשוב, לפחות לכאורה, בדבר טובתו ואושרו העתידיים של הילד.
כיצד נקבע גובה המזונות שנפסקים לילדים?
אב לקטינים חייב לדאוג לכל צרכי ילדיו, ולפרנסם, עד הגיעם לגיל 18 – גיל בגרות. כאשר המשפחה חיה יחד, תחת קורת גג אחת, ממילא מפרנס האב את משפחתו.
אולם, במקרה של פרידה וגירושין, והיה והקטינים נשארים עם אמם, יש לקבוע סכום מזונות אשר ישולם מדי חודש לקטינים, על ידי אביהם, ויכסה את כל צרכיהם והוצאותיהם במהלך אותו חודש.
הפרמטרים המרכזיים לקביעת סכום המזונות הינם צרכי הילד והשתכרות האב. ביהמ"ש יאזן בין נתונים אלו, ועל פיהם יקבע סכום המזונות.
בעבר, הפסיקה בחנה בעיקר את מצבו הכלכלי של האב בקובעה את סכום המזונות שיוטל עליו, ואולם עם השנים חלה התפתחות, ובתי המשפט החלו לבדוק גם את מצבה הכלכלי של האם, כפי שיובהר להלן.
א. מהו היקף חבות האב ביחס למזונות ילדיו?
ע"פ הדין היהודי, אב חייב לזון את ילדיו ולספק את כל צרכיהם ההכרחיים. עליו לעשות כן גם אם אינו עובד או שאינו משתכר דיו.
חובה זו, הינה עד גיל 18- גיל בגרות. בד"כ לאחר גיל 18, חב האב בשליש מסכום המזונות, וזאת עד גיל 21 או סיום הצבא, ע"פ המאוחר מביניהם.
סיפוק המזונות מעבר לצרכים ההכרחיים, שכאמור מוטלים על האב, חל על שני ההורים. על כן, ביהמ"ש ישקול בין יתר שיקוליו גם את השתכרותה של האם.
כך למשל, על האם להשתתף, ע"פ יכולתה, בהוצאות מסוימות של ילדיה, כגון הוצאות עבור חוג או קייטנה, וכן הוצאות רפואיות מסוימות.
ב. מהו גובה המזונות הבסיסי?
בשורה של פסקי דין נקבע כי הסך הבסיסי לו קטין זקוק עומד על סך של 1,150-1,250 ₪ לחודש, וכן 20% מהוצאות המדור ואחזקתו. סך זה ישולם ע"י האב, ללא קשר לרמת ההכנסה של האישה, שכן אלו "הצרכים ההכרחיים" הנחוצים לכל ילד.
צרכים שהינם מעבר ל"צרכים ההכרחיים", כגון קייטנות וחוגים, ישולמו בחלקם ע"י האב ובחלקם ע"י האם, בהתאם להשתכרותם.
ביהמ"ש פסק: האם תשתתף בתשלום דמי המזונות של בנה, המצוי במשמורת אביו
בפסק דין אשר ניתן בביהמ"ש לעניני משפחה ברמת גן (כב' השופטת טובה סיון) ביום 10/3/10 במסגרת תמ"ש 20812/07 – פלוני נ' פלונית נקבע כי האם תשתתף בתשלום חלק מדמי המזונות להם זקוק הבן הקטין, המצוי במשמורת אביו.
רקע:
בני הזוג גרושים, ולהם בן משותף כבן 13. בתחילה, היה הבן במשמורת אמו, ואביו שילם לו דמי מזונות בסך 2,000 ₪, ואולם בהמשך הועבר הבן למשמורת האב בשל חילוקי דעות בינו לאימו.
האב טוען כי אינו מסוגל לשאת במלוא הוצאות הבן, ועל כן הוגשה תביעה זו.
טענות האם:
רוב ההוצאות של הבן הינן הוצאות הכרחיות, ובשל כך על האב לשאת בהן בצורה מוחלטת.
טענות האב:
האב נישא בשנית ונולדו לו 2 ילדים נוספים. לטענתו, הוצאותיו של הבן עומדות על סך של כ-5,500 ₪. הוא יכול לממן רק סך של 2,200 ₪, ועל כן על האם לשאת ביתר הסכום- סך של כ-3,300 ₪, מדין צדקה.
ביהמ"ש פסק:
ביהמ"ש בדק את כלל צרכי הקטין וראה כי הם אכן גבוהים מהסך בו נושא האב.
ביהמ"ש קבע כי מצד הדין, הרי שעד גיל 15 על האב לשאת במזונות ההכרחיים לו זקוק הבן, ומעבר לכך- המדובר בדין צדקה.
על ההורים לשאת בצורה שווה במזונות מדין צדקה, בכפוף לגובה השתכרותם.
מעבר לגיל 15 , הרי שעל ההורים לשאת בצורה שווה בכל צרכי הילדים- ההכרחיים ומעבר לכך.
אשר על כן, נקבע כי האם תשלם סך של 300 ₪ לחודש עד הגיע הבן לגיל 15, וסך של 800 ₪ לחודש מגיל 15 עד 18. במהלך השירות הצבאי יפחת סכום זה ב2/3.