מאת: עו"ד אריאל דרור, דיני משפחה וירושה
אבא הלל 7, רמת גן טל' 03-6951408 drorlawoffice@bezeqint.net
ביהמ"ש אישר הגירת קטינים עם אימם לניו זילנד מטעמי טובת הילד
בפסק דין אשר ניתן בביהמ"ש המחוזי בירושלים (כב' השופטים ח' בן עמי, ת' בזק ו-ד מינץ) ביום 20/5/10 במסגרת עמ"ש 516/09 פלונית נ' אלמוני נתקבל ערעור האם ואושרה הגירת הקטינים עם אימם למולדתה- ניו זילנד, מאחר והמעבר הינו בבחינת "הרע במיעוטו" ולטובת הקטינים.
רקע:
המערערת הינה ילידת ניו זילנד והמשיב יליד פרו. הצדדים הכירו בחו"ל ובשנת 2007 עלו ארצה. יחסיהם של הצדדים הידרדרו, והמערערת אף נשלחה למקלט לנשים מוכות ונכנסה לדיכאון. המערערת הגישה תביעות משמורת והגירה לביהמ"ש לענייני משפחה מאחר וברצונה לחזור למולדתה יחד עם ילדיה. המשיב מתנגד. ביהמ"ש לענייני משפחה אישר מתן משמורת למערערת, אולם דחה את תביעת ההגירה. מכאן הערעור.
טענות המערערת:
המערערת טוענת כי עלתה ארצה במחשבה כי תשתלב כאן, ואולם תוך זמן קצר הבינה כי לא תוכל לעשות כן.
משנקבע כי המשיב לא נשא בחובותיו הבסיסיות כלפי הקטינים, והוא אף מסרב לשלם את
סכום המזונות שנפסק, הרי שפסה"ד של ביהמ"ש למשפחה יותיר אותה ואת הילדים במצב כלכלי
קשה מנשוא כל עוד הם נותרים בארץ.
ההגירה ראויה ומוצדקת הן מאחר וכמשמורנית, זכותה לקבוע את מקום מגוריה, והן לאור
העיקרון בדבר טובת הילד. אף חוו"ד שנתנו בעניין קבעו כי היא זקוקה למערכת תמיכה על מנת
להצליח בתפקידה כמשמורנית, אשר אין לה בישראל.
טענות המשיב:
לטענתו, על הערעור להידחות מאחר ורובו מופנה כלפי קביעות עובדתיות שאין דרכה של ערכאת
הערעור להתערב בהן, מה גם שהוגש באיחור וללא נטילת רשות.
לגופם של דברים טען המשיב, כי טובת הקטינים מחייבת המשכיות ויציבות במסגרת החינוכית
והחברתית בה הם מצויים, וכי מצבה הנפשי של המערערת אינו מצדיק הותרת הילדים
במשמורתה הבלעדית במרוחק ממנו.
ביהמ"ש פסק:
המשמורת נתנה לאם מאחר והוכח כי היא זו אשר מסוגלת לטפל בצורה הטובה ביותר בילדים , מה גם שהמשיב אינו משלם להם מזונות וזנח את חובותיו כלפיהם.
הוכח כי מצבה הנפשי של האם ותפקודה יוכלו להשתפר רק אם תחזור למולדתה.
כיום, העולם הינו כ"פר גלובלי" וישנם אפשרויות רבות לקשר בין האב לילדיו, ועל כן לא ניתן לומר כי המעבר יסכל את הקשר בין הצדדים.
בשל כל האמור לעיל נקבע כי מתן רשות להגירה עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים יותר מאשר השארתה הכפויה של האם בארץ.
אשר על כן, הערעור התקבל, וההגירה אושרה, בתנאי שהמערערת תגיע לביקורים בארץ באופן סדיר, ותאפשר למשיב לבקר את הקטינים בניו זילנד.
ביהמ"ש העליון לא יתערב בקביעת ביהמ"ש המחוזי, אשר חייבה האב לשלם מזונות לבנותיו סרבניות הקשר
בפסק דין אשר ניתן בביהמ"ש העליון (כב' השופט א' רובינשטיין) ביום 15/7/10 במסגרת רע"א 3761/10 פלוני נ' פלונית ואח' נקבע כי ביהמ"ש העליון לא יתערב בהחלטת ביהמ"ש המחוזי, אשר קבלה את ערעור האם על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה, וקבעה כי על האב לשאת במזונות בנותיו הקטינות, אף שאלה מסרבות לקשר עימו.
רקע:
הצדדים התגרשו בשנת 2005 , ולהם שני בנים, ושתי בנות ילידות 93 ו-95. הבנות מסרבות מזה מספר שנים לקיים כל קשר עם אביהן, אשר מצידו עתר לביהמ"ש לעניני משפחה בתביעה לפטור אותו ממזונותיהן, מאחר והינן "מרדניות". ביהמ"ש למשפחה קיבל תביעה זו, בערעור האם לביהמ"ש המחוזי נהפכה הקביעה, וכעת הגיש האב בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון.
טענות המערער:
לטענת האב, שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי הפסקת המזונות לא תביא לקירוב
הבנות לאביהן, בקבעו כי מתן הפטור מעניש את המשפחה כולה, ובקבעו כי מדובר
בסרבנות "רגילה".
בנוסף, לא היה מקום להתערבות ערכאת ערעור בקביעותיה העובדתיות של הערכאה
הראשונה, הבקיאה היטב בטיב מערכת היחסים בין הצדדים.
כן טען האב כי אמות המידה ליישום הדין המאפשר שלילת מזונות מבן סרבן מעלות
שאלה בעלת חשיבות כללית, המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.
טענות המשיבות:
המשיבות מבקשות להותיר על כנו את פס"ד של ביהמ"ש המחוזי.
ביהמ"ש פסק:
ביהמ"ש סקר שיקולים שונים אשר יש להביא בחשבון בעת פסיקת מזונות במקרה של בן
מרדן. כך למשל, יש להתחשב בעיקרון טובת הילד, בהשכלות הכלכליות אשר יגרמו
לקטינים, אם לא יקבלו דמי מזונות, אף אם אין מדובר במצב של חרפת רעב, וכן יש לאזן
בין צרכי הילד, לבין התנהלות האב והילדים.
ואולם, כל הכרעה בעניין, שעל פניו הוא כלכלי, משליכה באופן משמעותי על יחסי
הצדדים, ועל כן מחייבת היכרות מעמיקה עם כל המעורבים. התרשמות ישירה שכזאת אינה אפשרית במסגרת ערעור נוסף, ואין מקומה בהליך בבית משפט זה שמטרתו, בגלגול שלישי, קביעת הלכות כלליות בשאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית.
לפיכך, נדחה הערעור.