מאת: דוויר, ג' (2009).
Dewar, G. (2009). Infant crying, fussing, and colic: An anthropological perspective on the role of parenting
בשלושת החודשים הראשונים לחייהם רוב התינוקות בוכים, חווים אי שקט וסובלים מכאבי בטן.
לדעת המחברת רמת הבכי היא פועל יוצא של דפוסי ההורות.
– תינוקות בוכים כשכואב להם, כשהם בלחץ או כשהם רעבים- הענות מהירה ומותאמת לבכי מרגיעה את התינוק. חוסר הענות מחמירה את המצב.
– תינוקות בוכים כשהם מופרדים מהאם- מחקרים מצביעים על כך שתינוקות בוכים כשהם מופרדים מהאם ונרגעים כשהאם חוזרת.
– ניתן להרגיע תינוקות דרך נדנוד, השמעת קול שקט ורך, ומגע. תינוקות מתחת לגיל שמונה שבועות רגועים יותר כאשר עוטפים אותם היטב בשמיכה רכה.
– תינוקות קטנים בוכים פחות כשהצרכים שלהם מסופקים, וזה לא פינוק.
בתרבויות שמעודדות הענות מידית לבכי התינוקות, שבהן יש טיפול רצוף הכולל מגע פיזי בן האם לתינוק, והלינה משותפת, תינוקות נוטים לבכות פחות מאשר בתרבויות אחרות. תופעה דומה נצפתה גם אצל השימפנזות.
– כאשר תינוקות סובלים מבעיה רפואית ובגללה הם בוכים- טיפול בבעיה יפחית את הבכי.
– תינוקות לא שקטים הדורשים טיפול מתמיד שהספרות מגדירה אותם "כבעלי צרכים מרובים" , אלה הילדים, זקוקים לערסול רב, לטיפול פיזי תכוף ולתנועתיות רבה.
יש להם קושי להרגיע את עצמם וקשה להם לישון לבד. עבור תינוקות אלה טיפול הורי בשיטת ה"בקירוב" (כלומר הענות לא מידית אבל קרוב למידית, מבחינת תגובת ההורה) יכולה להיות גישת ההורות הנכונה.
– הורים לחוצים או מדוכאים יכולים לעורר אי שקט ובכי אצל תינוקות, למרות שלא נכון להגיד שהתנהגות ההורית היא הסיבה הראשונית לבכי של התינוקות.
– עישון, אלכוהול וקפה, עשויים לגרום לבכי ואי שקט של התינוק. מחקרים מוכיחים שתינוקות שהיו חשופים לעישון בהריון ואחרי הלידה, בכו יותר.
חשיפה לעשן מעלה את רמת המוטילין – הורמון שמגביר את תחושת הכאב. מחקר אחר מצביע ששינה לא שקטה היא תוצאה של סביבה מעשנת.
מחקרים העוסקים בהשפעת האלכוהול הוכיחו כי צריכת אלכוהול בהריון ובהנקה עשויים לעכב את התפתחות המוח, תינוקות אלה הם בסיכון גבוה יותר ללקות בדיכאון וחרדה.
אלכוהול, סיגריות וקפה, משפיעים על התינוקות בדרכים רבות. הם יכולים לגרום להפלה, מומים מולדים, נזק מוחי ומחלות כרוניות.
שאלה נוספת שמעסיקה את ההורים היא האם בכי ואי שקט של תינוקות פירושו שההורים אינם מטפחים את תינוקם?
זו שאלה מאד מורכבת, כי יש בה האשמה כלפי ההורים וגם אמירה סמויה שאם מטפחים את התינוק ומטפלים בו היטב הוא לא יבכה, בלי קשר להבדלים אינדיבידואליים בין התינוקות עצמם.
כאילו שאותו טיפול לכל התינוקות יביא לאותן תוצאות.
יחד עם זאת סביר להניח שטיפול פיזי נאות, רגישות והענות לצרכי התינוק, יהיו טובים עבור התינוק.
תינוקות נולדים יצורים חברתיים הם מכוונים למגע אנושי, קשר פיזי, ולצורות אחרות של תקשורת חברתית כמו דיבור, קשר עין וכו'.
ידוע כי בחברות בהן נהוג שהתינוק נישא כל היום על זרועות האם, הדודה או בן משפחה אחר לאורך כל היום, הבכי וכאבי הבטן הם נדירים ביותר.
במחקר מתוכנן, שבו הנחו חלק מאמהות לתינוקות לשאת את התינוקות יותר שעות מאמהות בקבוצת הביקורת, נמצא כי הילדים בכו פחות.
יחד עם זאת כמו שהרבה אמהות יודעות תינוקות שטופחו, והאמהות נשאו אותם הרבה עדיין מפתחים כאבי בטן.
לנשיאת התינוק יש יתרונות רבים אבל היא אינה מונעת כאבי בטן
במחקר השוואתי שנערך בין אמהות בלונדון, קופנהגן וקבוצת אמהות שאמצו את "עקרון הרצף" ונשאו את ילדן 80% מזמן העירות שלו והניקו אותו, וברוב המקרים הייתה שינה משותפת.
המחקר לא גילה הבדלים משמעותיים ברמת הבכי אצל הילדים שסבלו מבעיות של כאבי בטן.
מדוע בכי עוצמתי ובלתי ניתן להרגעה נדיר בקרב קבוצות של ציידים ?
אין הסבר ברור אך השוואה בין חברות של ציידים לבין החברה המערבית הם יותר מהבדלי תרבות. יתכן והדבר קשור להבדלים בתזונה, הרגלי שינה, והורות.
שינה, מחקרים טוענים שכאבי הבטן הם תולדה של מערכת שינה ועירות לא בשלה, כך שתינוקות לא מצליחים לייצר מספיק מלטונין בשעות אחה"צ כתוצאה מכך הם יותר "תנועתיים" ובאי שקט.
העדר המלטונין מסביר גם את עוצמת הכאב, שכן המלטונין עוזר בהפחתת תחושת הכאב.
יתכן שההסבר להבדלים קשור בהרגלי השינה של הציידים. הם ישנים באופן לא מסודר בכל מיני שעות במהלך היום.(המלטונין נוצר בזמן השינה).
האכלה תינוקות של ציידים מקבלים אוכל על פי דרישה, לעיתים אפילו ארבע פעמים בשעה, כשהם אוכלים מעט בכל פעם. ואולי זה ההסבר לעובדה שהם לא סובלים מכאבי בטן.
תזונה- התזונה של הציידים שונה לגמרי, לדוגמא הם אינם שותים חלב בקר, כידוע חלב בקר קשה מאד לעיכול וגורם לחלק מכאבי הבטן.
תמיכה הורית- בחברה המערבית האם בדרך כלל נמצאת ביחידות עם התינוק בתהליך גידול, והדבר עשוי לגרום למצוקה פיזית , לדיכאון שהם מצידם יכולים לעודד סימפטום של כאבי בטן.
בחברת הציידים, ההורים אף פעם לא נמצאים עם התינוק לבד, תמיד יש סביבם מבוגרים אחרים המוכנים ונכונים לשמור על התינוק.
גנטיקה- אם לכאבי הבטן יש בסיס גנטי כלומר שיש סבירות גדולה יותר לבעלי הגן לסבול מכאבי בטן, הרי שחברת הציידים באפריקה שמבודדת ואין לה קשר לחברה החקלאית המערבית לא נמצא הגן הזה. (Verdu et al 2009; Tishkoff 2004).
ועצה אחרונה להורים אם הילד לא שקט, בוכה התייעצו ברופא ובדקו בראש ובראשונה שהתינוק אינו סובל מבעיה רפואית.