סוגי סטאטוס וחברויות בין זוגות ילדים

"התפתחות הילד" ,יוני 1997, כרך 68 מספר 3 עמ' 496-506

עדה פונזי, בארי ה. שניידר, פראנקה טאני וג'ובנה טומאתה

זוגות של חברים לוו במהלך שנת הלימודים על מנת לקבוע אם נשארו חברים. זוגות אלו וכן קבוצות של לא-חברים נצפו בעת שהשתתפו בשתי משימות אשר חיקו מצבי יום יום אמיתיים.

חברים הציעו יותר הצעות מלא-חברים, בילו יותר זמן במשא ומתן והתפשרו יותר. בהשוואה לזוגות אשר בהם החברות לא נמשכה עד לסוף שנת הלמודים, זוגות של חברים הציגו רגישות גדולה יותר במגעיהם. במהלך משחק, היו מעורבים בהתנהגות יותר תחרותית והמשיכו לעמוד בחוקים יותר באדיקות מלא-חברים.

מבוא
רוב המחקר בנושא חברויות בין ילדים עסק בהגדרה של מה מושך ילדים צעירים להיות חברים ולהבנת מערכת הציפיות שיש לחברים אחד מהשני (ראה את הסיכום של שניידר ווינר ומרפי ב-1994).

הרבה פחות תשומת לב ניתנה, במחקר להגדרת משך והישרדות החברות (הארטאפ 1992). המרכיבים המושכים ילדים זה לזה והחומרים היוצרים חברויות עשויים בהחלט להיות שונים מאלה המעורבים בהמשכן של חברויות.

גורם אחד שנדון כמרכיב אפשרי בהמשכיות או להבדיל, בהכחדה של חברות הוא קונפליקט. תאורטיקנים טוענים שקונפליקט הוא חוויה מאוד חזקה, בעלת פוטנציאל ולכן יכולה להיות לו פונקציה חיובית במסגרת
קשרים והיא יכולה להדק יותר מאשר לפצל חברות.

(קורסרו 1956) וריזו (1992) הוסיפו כי ילדים נכנסים לקונפליקטים על מנת להחליף את החברים שלהם לכאלה שיהיו חברים טובים יותר. אם כך יתכן שחברויות יכולות להסתיים לא בגלל נוכחות או היעדרות של קונפליקט אלא רק כאשר לא יהיו תנאים ראויים לפתרון הקונפליקט.

הארטאפ ( 1989) טען שחברים נוטים לפתור קונפליקטים בצורה שונה מאלו שאינם חברים. הסיכון הרב שהם לוקחים בכך שהם מצויים בקונפליקט המשפיע על יחסיהם בעתיד, משפיע על פתרון המשבר בצורה כזאת שהוא מייעל את יחסיהם כך שכל אחד מהצדדים יכול
למלא את צרכיו בתוך אותה חברות ולהגשים את צפיותיו.

התנהגות במהלך משא ומתן בין חברים משקפת את הדרגה של העניין של כל אחד מהצדדים כמו גם את המודעות והאכפתיות לצרכים ולשאיפות של השותפים שלהם.

היכולת של זוגות לפתור משבר יכולה להיות סיבה אחת ליוזמה וגם לגיבוש חברות והמשכיותה לאורך זמן. למרות מכשולים שאולי יעלו. קיימת אפשרות שהזמן שחברים מבלים ביחד מעניק אפשרויות רבות יותר לתרגל תקשורת בינאישית טובה יותר מזו של אלו שאינם חברים.
מיומנות בפתרון משברים יכולה להיות התוצאה ולא הסיבה של קיום הקשרים.

חברים נוטים להסכים יותר ופחות מלא-חברים, למרות שרמת הקונפליקט בין חברים תלויה בגיל הילד והקונטקסט החברתי. ב"שדה פתוח" כמו בחדר משחקים או מגרש משחקים בבית ספרת ילדים נוטים להמעיט את הקונפליקטים עם חבריהם יותר מאשר להסתכן באבדן
החברה שלהם.

מחקרים קודמים גם מספקים מספר אינדיקציות לגבי התהליכים של משא ומתן ופתרון משברים במעגל חייהם של ילדים וחברויות. מחקר של ג'ונס מצא שלא קיים שום הבדל בין חברים ולא-חברים ברמה של להיכנע לדרישות בן הזוג. למרות זאת תגובת חברים לבקשות היו רחבות ומדויקות יותר. תלמידי בית ספר יסודי נתנו הסברים רבים יותר למצבם בויכוח עם חברים מאשר עם לא-חברים והתקדמו לקראת פתרונות בוגרים יותר בניסיון לפתור אי הבנות.

מחקר שלהלן תוכנן לקבוע האם כמה מן האפיונים החשובים המאפיינים חברים ממכרים יהיו גם שימושיים באבחון ילדים אשר מחליטים להמשיך בחברות לעומת אלו המחליטים שלא לעשות כן. המטרה הראשונה שלנו הייתה להדגים את האיכות של התדיינות בין ילדים במצבים של משבר פוטנציאלי המתייחס לחברות והמשכיות של חברות. רצינו גם לקבוע האם התנהגות תחרותית ותומכת במצב-משחק משתייך לחברות והמשכיותה. אמנם הקונפליקטים של ילדים צעירים יותר יכולים להתרכז בהתחלקות בחפצים (אי,ג', לאפרינייר וצ'ארלסטוורט,1987, מאטסאמוטו,האן,יאברוב,תיאודורו וקרני,1986) הקונפליקטים של ילדים בוגרים יותר יכולים להתייחס להתנהגויות שהתרחשו במשך משחקים שהיו בהם כללים (הארטאפ,1983). להבדיל ממשחק בין ילדים צעירים, משחק אינטראקטיבי בבית ספר יסודי מאופיין במשחקים שיש
להם כללים בהם או מנצחים או מפסידים (רובין,פיין, ונדנברג,1983). בולטון (1993) מצא שהסיבה השכיחה ביותר לריב בקרב ילדים בחטיבת ביניים הייתה על גישה מסוימת במשחק שבו היו כללים וזה יכול היה להתפתח ל — כמו גם לריב קבוצתי (בין שני מחנות). משחק זה בגיל זה צורך עניין בניצחון, יחד עם יכולת לדבקות לכללי המשחק. אשרור ליכולת זאת מזוהה עם חברות יציבה במחקרו של ברנדט,1986, שהשתמש במצב של מעבדת שדה-סגור, שבו שרר מצב תחרות במשאב נדיר. תחרות הייתה אכן חזקה יותר בקרב חברים קבועים מאשר בין חברים אקראיים בעת ההתלכדות בגיל 9.

בני 11, הבוגרים יותר, פעלו בצורה הפוכה. יכול להיות גם מרכיב המינים, בגיל מבוגר יותר בנוגע לתחרות בין חברים. בסקירתו המקפת של הרטאפ,1992, סיכמה כי תחרות היא נורמטיבית בחברות בין בנים בגיל בית ספר אך פחות שכיחה בקרב המקבילות כשהן היו מהמין השני.
הידע הנוכחי של התנהגות חברים בגיל בית ספר במצבים של שדה-סגור מבוססת על מגוון מחקרים שנעשו בארה"ב בהרחבה, עם קבוצת חוקרים מתרבויות אחרות. תרבות זאת (כנראה האמריקאית) הוכחה כתחרותית בהרבה מרוב החברות האחרות (מאדסן ושפירא, 1997) להבדיל ממערב אירופה התרבות הזאת מעניקה ערך עצום לקידום ענינו הפנימי האישי של הפרט ופחות על זה של החברה (שוורץ,רוס,1995) ערכים תרבותיים אלה משפיעים על התחרותיות, אסרטיביות ויכולת ההתנהלות בחברות ובהמשכיותה. לכן חשבנו שיהיה כדאי להוסיף מידע על ילדים במערב אירופה בביבליוגרפיה. הדוגמה האיטלקית שלנו היא במיוחד בעלת חשיבות במחקר על השפעת תהליך המשא ומתן, מאחר וכפי שצוין על ידי אמריקאים רבים, פקחים בבתי ספר באיטליה וחיי משפחה, איטלקים הם פעילים מאוד בחיי החברה של ילדיהם ומלמדים אותם להתחבר ולהגיב במצבים שונים (קורסרו,1988, ניו, 1994). לדרגה שניסיונות חברתיים אלו מאששים את ההתפתחות של היכולת המסוימת לוכחנות (וולזינג, 1979) אצל ילדים איטלקיים, הם יכולים להיות בלתי מסוגלים במצבים שונים כחלק מהשפה של הסכמים ואי-הסכמים (אי.ג'י. הארטאפ,1992) בתוך הקונטקסט של היחסים שלהם.
ההפותיזה שלנו, ראשית, שילדים שהם חברים יהיו יותר מסתגלים מאלו שאינם חברים במהלכיהם, בהתייחס לשותפות בחפץ .הסתגלות משמעה שהם יהיו יותר אמפתיים לצרכים של השותף שלהם בלא להפנים את שלהם, כך שהם ייקחו בחשבון להפסיק את המגעים. כמו כן ציפינו
מחברים לעגן כבוד הדדי לחוקי המשחק ולעצב מעורבות ואפקט חיובי במצב של תחרות. יותר מכך, ציפינו כי איכויות אלו- של משא ומתן ותחרות חברית ללא מרמה יקבעו את המשך החברות בין חברי הדיאדה עד המעקב בסיום השנה.
השיטה
כלים
רציונל והתפתחות. מטרתנו הייתה לבחון התנהגות של זוגות של ילדים במצבים הכוללים משא ומתן, תחרות, פוטנציאל וקונפליקט. החלטנו ללמוד את ההיבטים האלו של יחסים בין ילדים במצב של שדה- סגור. (למשל, הרטאפ ושות', 1993) מאחר והקונטקסטים אשר בהם הם מתרחשים באופן טבעי יתכן ולא יהיו נגישים לצופים. המצבים המדגמיים תוכננו בדקדקנות על מנת לחקות מצבים של קונפליקט שיכול לעלות בחיי היום יום של ילדי בית -ספר.
אחת משתי המטרות כללה התדיינות בנושא התחלקות בחפץ במצב שבו האמצעים לא היו מספיקים לספק חפץ אחד לכל שותף. החשבנו את זה כחשוב לקבוע את הדרגה שבה זוגות החברים היו מסוגלים להרחיב מגעים שי היו מוצלחים אם הם ילמדו הרבה אחד על צרכי השני. לכן היה הכרח
להימנע מהמשימה שבה חברים ידעו מניסיון קודם בדיוק איך האחר יחוש.

על מנת להגיע למטרות אלה, פתחנו משימה אשר בה הילדים יתחלקו בחפץ יוקרתי אשר הייתה לו דרישה גבוהה לאחרונה בקרב הילדים באותו גיל. אך לא חפץ שהיה בדרך כלל בשותפות או שהתחלק בקלות. תכננו את המשימה השניה להבליע התנהגות תחרותית ולאשר הפרדה
בין תחרות חברית, מהנה והוגנת וזאת אשר היא פחות חברית בסגנונה ואשר יכולה להיות מעורבת במרמה. למרות שהיו הרבה פעילויות פוטנציאליות אשר יכלו ליצור תחרות, היה חשוב למטרותינו שהפעילות תהיה כזאת שהילדים יוכלו או לשחק בשיתוף פעולה או אפילו על חשבון
הוריהם, לפעול למען האינטרס האישי שלהם. היה הכרח שהילדים יהיו במצב אשר, אם האינטרס האישי שלהם- הם יהיו מסוגלים לשבור את הכלים של המשחק למטרות השוואה עם המטרה הראשונה, רצינו להימנע ממצב שיהיה מוכן ופתור על ידי משא ומתן מילולי. כמו כן רצינו כי
למטרה זו תהיינה כללים ייחודיים ושיהיה בקצב-מהיר כמו פעילויות ילדים רבות, כמו משחקי וידאו. כמו משחקים סטנדרטים ופעילויות ספורט רבות שאולי יוציאו בפוטנציאל החלטות אלו במהלך זמן, נדמה שהם לא מסוגלים לספק את המידע הדרוש במסגרת סבירה של זמן. יותר מכך, רבים
מהם לא יצרו מצב של פנים אל פנים אשר בו קיים קשר ברור בין כל מצב של שחקן מתחרה ואת התוצאה.

לדוגמה, ברוב משחקי הלוח או הקלפים קוביות משחק קובעות הצלחה בדרגה מסוימת. ברב משחקי הוידאו שחקנים יכולים להחליט עד כמה הם מעונינים להיות מעורבים אך אינם עומדים בפני מצב של להניח בצד את צורכיהם האישיים ואלו של השחקנים האחרים.
יש להם מעט בחירה הנוגעת להשמעות לחוקים. המשימה של מרוץ המכוניות המתוארת בהמשך היא מאופיינת על ידי פרמטרים שאנו רוצים לחקור ונמצא שהיא מביאה למגוון של תוצאות הנוגעות למחויבות, חוקיות, דבקות -ותוצאה במחקרים קודמים שנעשו עם ילדים בבית ספר יסודי (אי ג'י, פונזי, 1991). יש לה גם את היתרונות של לא להזדקק לאימון קודם או מיומנות ולא למקם ילדים עם כל סוג של אימון קודם או מיומנות במצב יתרון. משימת התחלקות בביצת שוקולד. למשתתפים- ניתנה ביצת שוקולד ובתוכה צעצוע. המתנסה הנחה את המשתתפים להחליט בינם לבין עצמם איך הביצה תתחלק, ולאמור לו לאיזו החלטה הגיעו. הייתה מגבלת זמן של שלוש דקות.
לילדים נאמר כי לא יורשה להם לפתוח את הביצה- עד שידווחו על החלטתם.מגעיהם של הילדים קיבלו מספור (הערכות מספריות) ראשית בשל משך הזמן בדקות ואחר כך לפי מספר ההצעות וגם הצעות הנגד. טבלה 1 מכילה רשימה של קטגוריות שבהם השתמשו לתאר את איכות המגעים. הקטגוריות הנוגעות לאיכות ההצעות והתגובות נותחו ראשית במושגים של תכיפות. מצבי משא ומתן הוקלטו וקיבלו קוד על ידי עוזר מחקר שלא גילה את המטרה לאותה —-. עשרים אחוז מהוידאו טיפים סומנו על ידי עוזר מחקר שני על מנת למסד פעילות הדדית ואחריות למתן הערכות מספריות. "קאפפא" מקדם עבור פעולה הדדית אחראית, ביחד עם הגדרות של קטגוריות, רשומות בטבלה 1.
משימת מרוץ-מכוניות. משימה זאת מתוארת ב מספר 1. לילדים יש שלוש אפשרויות: להשלים בצורה אנרגטית עם החברים שלהם, ללא שבירת הכללים, 2. להתחרות אפילו במחיר שבירת הכלים. 3. להימנע מקונפליקט עם היריבים שלהם אפילו אם זה יפחית את הסיכויים שלהם עצמם לנצח.. מטרת משחק זה הייתה להיות מהיר יותר מהיריב בהעברת חמש בלוקים מעץ בגודל 2/4/4 ס"מ מנקודת התחלה לקו גמר. הבלוקים היו צריכים להיות מועברים אחד אחד בכסא האחורי של מכונית צעצוע בגודל 7/18. המכונית הייתה צריכה לנסוע בפנים
במסלול באורך 72/13 ס"מ שגובה קירותיו 2 ס"מ מנקודת זינוק לקו גמר ובחזרה.
על פי הכללית כל ארבעת הגלגלים היו צריכים להישאר על האדמה בכל זמן המשחק. מאחר והמסלול היה צר מדי לשתי מכוניות בו זמנית היו מצבים רבים שבהם ילדים היו צריכים להחליט מה לעשות כאשר שני השחקנים רצו שמכוניותיהם יעברו באותו מקום באותו זמן. שני מרוצי מכוניות נערכו בכל שלב. המידע על כל מרוץ בא לידי שימוש לחוד בחשוב פעילות הדדית אחראית. למרות זאת, בשלב הניתוח של הנתונים, מידע על מחויבות בקונפליקט והימנעות סוכמו ביחד בנוגע לכל שלושת המקרים. הקטגוריות והגדרותיהן נרשמו בטבלה 2, ביחד עם סטטיסטיקות קאפה לאחריות ופעילות הדדית. תהליכים של לניקוד ואחריות זהות לאלו שבהם השתמשו במשימת ביצת השוקולד. בהקלטה השתמשו תכופות לכל הקטגוריות למעט אפקטים, אשר להם הקובעים את הניקוד סמנו את הרגש שניתן על ידי כל משתתף בכל אחד משלושת המרוצים: שיעמם, רגש חיובי, רגש מעורב חיובי ושלילי או שום ביטוי. אימצנו כקונבנציה את הכלל על פיו כל ביטוי של רגש לקח מקום במקום לא-רגש בכלל. הסטטיסטיקה של קאפא לניקוד היה 74. כעס ושעמום הוצאו מהניתוח מאחר שהופיעו בשכיחות נמוכה (בסך הכל 6 מתוך 726 נקודות דאטה).

משתתפים ותהליכים
בערך 400 תלמידים בכיתה ג' משני המינים ומשבעה בתי ספר באזורים של המעמד הבינוני בערים לגורן ופירנצה באיטליה, השלימו תהליכים של בחירת חברויות ובחירה סוציומטרית (ראה בהמשך) באוקטובר ונובמבר 1993. באיטליה, הסכמה למחקר לעתים קרובות מועברת דרך ועד ההורים של כל בית ספר. בעקבות האמצעים, ההסכמה הגיעה ל99 אחוז. שני סוגים של – —נבחרו למחקר המשך:

1. שתוף פעולה עם צעירים בני אותו מין, כאשר שניהם ציינו שהם חברים טובים בבחירת ה החברים שלהם.

2. השוואת — של לא- חברים מאותו מין אשר שמותיהם נפקדו מבחירת חברים אחרים כמו גם מהבחירה שלהם כחברים לכתה שהם ציינו כאפשריים או לא אפשריים כבחירה למשחק או כשותפים לעבודה (ראה בחירות סוציומטיות לחברות בהמשך). במקרים מסוימים (25 משתתפים) היה הכרח לבחור את הבחירה השניה כיוון שהילד היה גם רשום ראשית על ידי משתתף אחר. ואכן, אף משתתף לא היה חבר של יותר מ—משתתף—אחד. החיבור של הדוגמא הסופית הכיל 47- זוגות של חברים-גברים. הדוגמא של לא-חברים הכילה 14 גברים ו12 זוגות נשים. מספר גדול יותר של חברים סומנו למרות שהאוכלוסיה כללה יותר זוגות של לא-חברים כיוון שהמחקר שתוכן קרא ללוות את החברים במהלך השנה עד סופה. לא יכולנו לדעת באותו זמן בדיוק כמה זוגות ישארו חברים עד סוף השנה אך רצינו שיוותרו קבוצות של חברים ולא חברים על
מנת שנוכל לנתחן.
מספר ימים לאחר שהם השלימו את המדידות הסוציומטריות,— גם של חברים וגם של לא חברים, לקחו חלק במשימות ביצת השוקולד ומרוץ המכוניות. הם נוהלו בחדרי סמינר קטנים בבתי הספר שלהם בסוף השנה (מאי 1994). כל הקבוצה של משתתפי הפוטנציאל לשיתוף פעולה השלימה את הבחירה הסוציומטרית והחברית. בפעם השניה להדגים אילו מה -זוגות נשארו חברים. 65 משתתפים (31 גברים ו34 נשים) היו עדיין חברים. אף חבר לא החשיב את האחר כחבר בשמונה משתתפים ( ארבע גברים וארבע נשים). מתוך 19 המשתתפים הנותרים רק חבר אחד בחר את השני. שלושה משתתפים נמחקו בגלל מחסור בדאטא (נתונים). בחירה סוציומטית לחברות (בוקובסקי, הוזה, בויוין, 1994) הביא לידי שאלה של כל ילד ל בחור מי הוא החבר או החברה הטוב/טובה ביותר שלהם מתוך הלוח של רשימת המשתתפים/סטודנטים מאותו בית ספר. בנוסף ילדים התבקשו למנות שלושה חברים לכתה שהם יבחרו כנראה ואת השלושה שכמעט בטוח לא יבחרו כשותפים לפעילות משחקית והשלושה שהם כנראה לא יבחרו לפעילות של עבודה משותפת.
תוצאות
אסטרטגיה אנליטית
החלטתנו הראשונה הייתה להשתמש במשתתפים כיחידת ניתוח. זה מתייחס בהגיון להיפותזה הזוגית למצב של החברות. יותר מכך, התגובה האישית של שני משתתפים מכל זוג אינה עצמאית. לכן שימוש של ניקוד אישי בניתוח יכל להוביל להערכה מוגזמת של גודל האפקט(קני, 1995). זה היה מאושר על ידי זוגות התייחסות בקרב המשתנים, המשימות שפתחנו כנראה אינן שונות בהרבה מהמצבים המתרחשים בחיי היום יום במשחקי ילדים. ילדים לעתים קרובות נכנסים למשבר בגלל שהם חפצים באותו חפץ או אותו צ'ופר.. זוהי אנלוגיה F 120, 121=2.66’p,o1’ to 96’ F (120’121)=50/98’p<001/
אנו מציגים שתי מערכות ניתוח. ראשית הצגנו את הניתוח הדרוש לזוגות חברים עם ההשוואה לקבוצות של לא-חברים בכל אחת משתי קבוצות הניסוי. המערכת השניה של ניתוח כוללת השוואות בין החברים של זוגות שהמשיכו בחברות עד סוף השנה וזוגות שהחשיבו את עצמם כחברים בזמן
איסוף הנתונים, אך לא ציינו זאת בסוף השנה. המשכנו במחקר של ברנדט (1985.6) ואת זה של בוקובסקי (1994). חברויות מתמשכות הושוו עם נציגים של זוגות שבהם כל אחד מבני הזוג או שניהם לא ציינו את האחר כחבר בסוף השנה. ואכן, הזוגות אשר הופיעו בקו האורך של המחקר הופרדו לשני סוגים, כחברים ממשיכים ולא ממשיכים. האלטרנטיבה של יצירת קבוצה שלישית של זוגות, מנציגים שאינם מסכימים בנושא הסטאטוס השונה של החברות לא היה מועדף משתי סיבות. ראשית לכל, התוצאה הייתה יכולה היווצרות קבוצות קטנות רבות ולא שוות. שנית, הבדל כזה בין זוגות מגבילות את טווח התהליך הסטטיסטי שאותו אפשר לייחס לדאטא על זוגות (קני, 1995).החלטות נוספות ניתנו על בסיס הטבע וההפצה של דאטא והאינטרקורלציה (מתאם פנימי) של המשתנים.
רגרסיה (נסיגה) לוגיסטית שימשה לצפות את התוצאה של החלוקה לשניים. בקבוצה הראשונה של הניתוח, מרוץ המכוניות וביצת השוקולד שימשו כ מתחברים צפויים לחברויות או לא-חברויות. בקבוצה השניה, אותן צפיות שימשו לאבחן חברויות מתמשכות ולא מתמשכות. נסיגה
לוגיסטית נמצאה יותר מחוסנת להפרה של הנחות הנוגעות לדאטא, כולל ההנחה של הפצה רגילה, מאשר אלטרנטיבות אחרות ( קלקה, 1980, פרס ווילסון, 1978) כפי שפורט בהמשך, כמה מהמשתנים הצפויים היו מאוד מתואמים. לכן, גישה מגוונת הייתה נכונה יותר ממבחנים חוזרים. למרות זאת, לא היו התאגדויות בין אף אחד ממשתתפי מרוץ המכוניות וביצת השוקולד לכן הדאטא משניהן נותח בנפרד.
אי הנורמליות של המגעים בין המשתנים הייתה מרכזית בהפותיזה, הגיונית וצפויה. לדוגמא, לא הייתה מצפה שמספר ההצעות הרגישות יהיו מופצות בצורה רגילה. אם הצעה היא רגישה, היא צריכה להוביל לפתרון שיתקבל. דבר זה אושר בניתוח אנליטי שבו 64% מההצעות הרגישות לוו בקבלה חלקית. עוד 26%קיבלו קבלה חלקית. לכן העובדה שרוב הזוגות היו 1 או 0 הצעות רגילות מתייחסת לטבע הקטגוריה יותר מאשר למגבלה של הקונספט או של תהליך הסימון. בהתאם, בקטגוריות האיכות במשימת ביצת השוקולד (הצעה רגישה, קבלה חלקית,)
קיבלה ניקוד מחדש כמשתנה קטגורי (אי,אי נוכח או נעדר). דבר זה לא היה הכרחי מסיבות קונספטואליות, ולא בגלל שום טווח מוגבל מבחינה כמותית של משימת ביצת השוקולד. (מספר כולל של הצעות לפי תיאוריה הידועה כ"סתירה בזמן עבר".
על מנת לאשש את הניתוח, למרות אבדן הכוח כאשר השתמשו בניקוד הזוגי, הנחנו את הניקוד של מרוץ המכוניות בשלוש קטגוריות נרחבות שתפקדו במקביל עם ההיפותזה. דבר זה היה חשוב כיוון שגודל המדגם היה צנוע לצורך ניתוח רגרסיה (אלדריך ונלסון, 1984). קטגוריות אלו היו סיכום של מהלכים חוקיים (סיכום הקונפליקט החוקי והמחויבות לו, הימנעות מקונפליקט, הטענה חוקית, פריקה, מחולקת על ידי סיכום של החלקים הבלתי חוקיים), קשר טוטאלי, מחויבות לקשר חוקי+בלתי חוקי והיחס בין האפקט החיובי מ0-6 תלוי האם האפקט החיובי סומן על כל אחד משני הנציגים בקרב הזוגות בכל אחת משלושת הקבוצות. אפקט שלילי לא נותח מאחר שהוא סומן בפחות מאחוז אחד של דאטא.
מין והקשרים בין המינים עם המשתנים האחרים סופחו כצפי בסדרה של ניתוחים. בשום מקרה לא חל כל שינוי בצפי. חברים לעומת לא-חברים בזמן 1 משימת ביצת השוקולד. טבלה 3 מציגה את הנתונים הסטטיסטיים המתארים את המשימה. היו אסוציאציות חיוביות במיוחד בין שניים מתוך שלוש זוגות הקטגוריות מתוכן x2=41/.18p,001 בתחום של נוכחות והיעדרות של הצעות רגישות ונוכחות או היעדרות של קבלה חלקית וx2=5/22p,05’ בין נוכחות היעדרות והצעות ארוכות, היעדרות או נוכחות של קבלה חלקית. לא מפתיע שהייתה קורלאציה בין
זמן עבר כולו ומספר הצעות עשו: r=63p,001/.התוצאות של הניתוח הלוגיסטי של הרגרסיה המוצגות בטבלה 4. כפי שנראה, סה"כ זמן-עבר היה הצפי הבולט ביותר של חברות בקבוצה עם חברים המבלים הרבה יותר זמן במגעים ביניהם מאשר לא חברים. הצעות רגישות נגדיות
לא הגיעו להוות משקל רב בשוויון כאופוזיציה לכיוון שצפינו. הצעות נגד רגישות הוצגו כמצב גבוה באופן יחסי ללא-חברות מזה של זוגות, אך המנוגדות לכיוון הצפי. המודל בסופו של דבר היה 23.43p,001.. משימת מרוץ מכוניות.

סטטיסטיקות המתארות את שלושת הקטגוריות מופיעות בטבלה 5.החל מ-0 בצפי של המשתנים נע בין24 to 38 akk p,05כפי שפורט בטבלה 4. התוצאות הלוגיסטיות של הרגרסיה מצביעות על כך שאפקט חיובי היה הצפי החזק ביותר לחברות בקטגורית חברים. הוא סומן הרבה יותר לחברים מאשר ללא חברים. הפרופורציה לתנודות חוקיות הייתה נמוכה אך צפי ייחודי עם חברים שיחק תפקיד פרופורציונאלי גבוה יותר מאשר אצל לא חברים. סה"כ קשרים הגיע לתרומה מעטה וזניחה. המודל צ'י ברבוע היה 34/28p,001. כצפוי חברים אופיינו על ידי היענות גבוה יותר לחוקים והנאה גדולה יותר מהמשחק. משימת ביצת השוקולד. דרכים ונטיות סטנדרטיות להמשך או אי המשך של חברות מצוינות בטבלה 6. צ'י ברבוע בין אחד משלושת זוגות הקטגוריות והמשתנים היה ייחודי :x2=44/7p,001. בין נוכחות והיעדרות של הצעות רגישות
ונוכחות והיעדרות של קבלה חלקית כמו הקורלציה בין זמן עבר וההצעות שנעשו (r=65p,001()היה זה הכרחי לחזור על ניתוח זה כיוון שלא כמו הדאטא שבו השתמשו בניתוח שעליו דווח לעיל, הדאטא של זוגות שלא היו חברים בתחילת השנה ולכן לא נכללו בהמשך ונמחקו. התוצאות הלוגיסטיות אשר סוכמו בטבלה 4 הראו כי רק נוכחות של הצעות נגד רגישות תרמה לצפי של חברות קבוצתית. הצעת נגד רגישה נוקדה כנוכחת יותר תכופות בזוגות של חברים ממשיכים. המודל צ'י ברבוע בסוף הדרך היה5/20p,05.
משימת מרוץ מכוניות. התוצאות הלוגיסטיות לא שיקפו השפעות מיוחדות למרוץ המכוניות שצפו החברות בקבוצות החברים הממשיכים והלא ממשיכים. המודל צ'י ברבוע בשורה התחתונה היה2.8.2 p.05..

דיון
תוצאות אלו מצביעות על כך שהתנהגות ילדים בסיטואציות מתוכננות של משבר פוטנציאלי הן עלות ערך כלשהו באבחנה בין חברים ללא חברים וצפי של המשך חברות בסך הכל המשתנים שנלקחו בחשבון היו הרבה יותר שימושיים באבחון חברים מלא-חברים מאשר הבחנה בין חברויות ממשיכות ולא ממשיכות. רגישות לצרכים ובקשות בן הזוג במשימת המגעים המילוליים עלתה כחיזוי שקט של ההמשך של חברויות ילדים לפי התוצאות שנמצאו בהשתמש במשימת ביצת השוקולד שתוכננה להבליע הארכה של מגעים מילוליים. אמנם זה היה רק אחד מתוך ארבע צפיות שנבדקו, ניתן לשער שאם היא הייתה מרכזית לספרות של חברות אי.גי. סלמן ושוורץ, 1990, יוניס 1980
היא החשובה מבחינה תיאורטית כנקודת מוצא. יותר מכך, רגישות מסוג זה הייתה בקורלציה גבוהה עם איכויות אחרות הכרוכות ביצירת מגעים, בשמם, דור של הצעות נעלות ותוצאותיהן הכוללות מוסמכות או קבלה על תנאי של הצעת השותף המצביעה על היכולת לפשרה. הסגנון של חברויות מתמשכות נדמה שהוא מאופיין על ידי רמה גבוהה של אסטרטגיות ככלל למרות שרק הצעות רגישות עולות כצפי ייחודי.
הצעות נגד רגישות גם עלו כאחד המשתנים שהבדילו בין חברים ממכרים בתחילת השנה, למרות שכפי שצוין למעלה, האפקט היה בכיוון הנגדי מזה שצפינו. ממצא זה יכול להיות מרכיב מדגמי של קבוצת לא-חברים כיוון שקשה למצוא סיבה מדוע רגישות תוכל לשים מחסום לחברות. יתכן וצורה זאת של ביטוי רגשות לצרכיי האחר עלה כתוצאה מההשתתפות של החברים בניסיון/חוויה של פתרון משברים. זה מצביע על התוצאה יותר מאשר הסיבה של ההחלטה לקיים את היחסים, ולכן יותר בנמצא כאשר חברות נמדדת בשלבים מאוחרים יותר מאשר מוקדמים. באשר
לדאטא עליה מדווח למעלה, העובדה שרגישות מנבאה המשכיות של חברות מצביעה על כך שהשותפים בחברות יהיו בעלי השקעה כלשהי בתהליך עצמו. במשא ומתן לקראת מציאת פתרון לבעיה מסויימת ביחסים יכולה למסד או לחזק את הביטחון במשך החברות ולזהות אותה ככזאת אשר יכולה להיות מעשירה. פרט לתרומה זאת ליחסים, יתכן והיה זה קל יותר לשותפים לקבל את הצעות חבריהם מאשר לטרוח במגעים לפשרה.

להבדיל ממשימת ביצת השוקולד, תוצאות משימת מרוץ המכוניות ספקה רק תמיכה מוגבלת להיפותיזה שההמשך של תחרותיות חברית, כבוד לחוקיות במשחק ואפקט חיובי בזמן משחק יהיה קשור להמשכיות של חברות, למרות העובדה שמשתנים אלו הבדילו בין זוגות של חברים ולא חברים בתחילת המחקר. בהתאם. איכויות אלו יכולות להיות בין אלו המביאות חברים להיות יחד מלכתחילה, למרות שיש להן פחות קשר להמשכיות בחברות. ישנן הצעות בספרות שהנאה מפעילות משותפת היא יסוד חזק לחברות בכל גיל. בהתאם, משברים העולים בזמן משחק לפי חוקים יכולים להיות מעורבים בהנאה הרגילה/יומיומית של המשחק (ארגיל, 1992, פרייס ולאדד,1986, סלמן וסלמן 1979).למרות זאת פורמן ובירנמן (1989) ציינו כי הנאה מבילוי שעות פנאי יומיומי שהיא משמעותית בבחינת חברויות בין תלמידים פוחתת מחשיבותה אצל בני חטיבת ביניים ומתבגרים. תוצאותינו מציעות שהתנהגות במשחק שנלקחה בחשבון אינה בלתי רלוונטית לחברות אך היא מכריעה וקובעת כדרך חיים כפי שהיא נקבעת בגיל צעיר. בהשוואה למשימת ביצת השוקולד, הפרמטרים המרכזיים של מרוץ המכוניות צוינו במפורש בפירוט בתחילה.
מירוץ המכוניות הוא הרבה פחות בחינה של בני הזוג ויכולתם לתפקד בתהליך של פתרון בעיות ולפתור ביחד מצבים. יכולת זאת נראית כמתייחסת לחברויות של ילדים בגיל הביניים שבין ילדות ונערות.
המשימות למשימת ההפתעה לילדים רבים ממשחקי הילדים באותו גיל הם מהירי קצב כמו משימת מרוץ המכוניות וכוללים אלמנט של תחרות במצב שבו רק ילד אחד מנצח.
למרות זאת משימות אלו כנראה כוללות יחסית מעט השקעה באגו ולכן לא יכללו למשימות הקרובות יותר לתחושת הערך העצמי של ילדים. טסרט אט אל ב1984 מצא כי תהליך בינאישי מתייחס למשימות בהן יש השקעה באגו גבוה התייחסו יותר ליצירת מצבי חברות מאשר פעילויות שהילדים רואים כיותר יומיומיות. אם המגעים והתחרויות במחקרינו התרכזו סביב פעילויות וחפצים שהיו בעלת חשיבות רבה לכמה מהילדים שהשתתפו, אלו היו אפילו בעלי צפי וערך גבוה יותר. אנו תוהים גם האם התוצאות של משימת מרוץ המכוניות נגזרו מן העובדה שכל המשתתפים נהנו מהמשימה בדרגה זו או אחרת. בהתאם זה רק הבליט את ההבדלים בין אפקט חיובי וטבעי יתכן מאוד כי אפקט שלילי במשחק יכול היה לצפות הפרעה ביחסים יותר מאשר אפקט חיובי. בכל מקרה, כמו בכל מחקר תופעה בולטת שהייתה מומצאת על ידי החוקרים, התוצאות שלנו היו מלוות על ידי מחקר שהיה בודק את אותו תהליך כפי שהוא מתרחש באופן טבעי במשחקי ילדים.

ממצאינו אולי אינם מתאימים לכל התרבויות. מרכז איטליה תואם את הארצות האנגלו-סכסיות במובנים מסוימים כולל קולקטיביות כוללת. למרות זאת, בהשוואה בין תרבותית של שניידר (מחקר הנמצא בדפוס) חברויות של ילדים באיטליה הן יותר קבועות מאלו שבקנדה האנגלית. בהתאם, ילדים איטלקיים ינהגו בדרכים שישמרו את חברותיהם ויסייעו להן להמשך. המגעים המתייחסים להמשך חברות בדוגמה שלנו הם בעלי איכות של שיחה או ויכוח ער שקורסרו ב 1988 מצא שהוא טיפוסי לתרבותם של ילדים צעירים איטלקים כפי שנדון לעיל. סגנון זה יכול להיות טיפוסי פחות או חשוב פחות בתרבויות אחרות. למעשה אנו יכולים להניח שהצהרה זאת לגבי החלפה ערה של מילים יכולה לאפשר לילדים חברים באטליה לפתור בעיות ביתר יעילות מאשר בארצות אחרות. זה לפי שניידר (בדפוס) שמצא כי חברויות הן יותר מבוססות באטליה מאשר במדינות בקנדה האנגלית.
מחקר זה שנוהל באיטליה מוסיף פרספקטיבה בין תרבותית לספרות הקודמת שהייתה בעיקרה צפון-אמריקאית. למרות זאת ישנן תרבויות רבות שהן שונות מאיטליה או צפון אמריקה והן מערביות ביותר. נמצא כי האורבניות והעושר החומרי של תרבויות מערביות חוברת להתנהגות תחרותית בעוד שאנשים מארצות יותר כפריות ופחות תרבותיות מעריכים יותר שיתוף פעולה (ביתלחם, 1975,ג'ינט,קרנדיקר וקרישנן,1985, סומרלנד בלינגהם,1972). לכן שימוש בכמה תרבויות במחקרינו הכרחי.