כולנו יכולים – ילדות וילדים – על ההזדמנות השווה בגן הילדים

בהוצאת משרד החינוך והתרבות, האגף לתוכניות לימודים, האגף לחינוך קדם יסודי, 1995

סוקרת: דיטה הוד

חוברת דקה ותמציתית זו בנושא השיוויון בין המינים הופצה על בסיס האמונה כי חינוך המושתת על תפיסה שיוויונית יאפשר לבנות בחברה מודלים ונורמות חדשים לגבי תפקידי מין, והאמונה כי בידי מערכת החינוך היכולת לתרום ולסייע במימוש השינוי המבוקש.
הילד הגדל בחברה המודרנית לומד את ההתייחסות הסטריאוטיפית המיננית (סקסיסטית) לנשים וגברים, למידה המתחילה מינקות. זהו תוצר של התרבות שלנו ולכן ההתערבות אמורה להיעשות בשלבים מוקדמים של פעילות הילד בחברה. למידה על הזהות המינית אין בה פסול, כאן מדובר בתודעתו הפסיכולוגית כי הו בן או היא בת. אך הדימוי המיני, שהוא הביטוי החיצוני, הייצוגי והחברתי של הזהות המינית, הוא נורמה בעייתית אליה נחשף הילד, ואותה הוא לומד.
המסר הסמוי של הבנים הם פעלתנים ואינם בוכים, והבנות הן הקישוט שמופנה למשחק בבובות, הוא מסר שראוי לתקן. לפיכך, ממליצים כותבי החוברת על פעילויות בגיל הגן שבאות להדגיש את ההזדמנות השווה לילדים ולילדות. לשם התערבות בנושא חשובה הבנה של הגננת את רגישות הנושא והכרה בקיומו של המסר הסמוי. עוד חשובה התלהבותה של הגננת מהפעילויות בנושא, כאשר עליה להעביר ערכים שאמורים להשפיע השפעה חינוכית.
בחוברת מופיעות ארבע כרזות, המדגישות את ההזדמנות השווה. תמונות של ילדים וילדות שאין ביניהם הבדל ברור או בחירה שונה. כך תמונה של ילד וילדה מבשלים לצד ילד וילדה נוהגים במשאית מבליט את הערך של שיוויון. לצד התמונות מוצעות הפעילויות התואמות בצורה ברורה ומזמינה.
אין ספק שמדובר בנושאים שיש חשיבות גדולה להעבירם לילדינו.