מאת: ליזי דוידי
פעילות מס' 1:
נושא הפעילות: היחס האישי של המטפלות לאוכל
משך הפעילות: כ- 30 דקות
מטרות הפעילות:
1. המטפלות תלמדנה על ההעדפות האישיות שלהן בתחום המזון, ועל הרצון שלהן להתנסות בסוגי מזון חדשים
2. המטפלות תלמדנה על האלמנטים הרגשיים הכרוכים במזון ובאכילה.
דרך העבודה:
1. תשובות בכתב לשאלות בנושא
2. שיתוף בסבב
3. דיון וסיכום
הוראות למטפלת:
1. על דף נייר רשמי 5 מאכלים האהובים עליך ביותר ו5- שאינך אוהבת
2. באיזו תכיפות את אוכלת את המאכלים המועדפים
3. מה קורה כשמוגשים לך מאכלים שאינך אוהבת
4. מתי לאחרונה ניסית מאכל שאינו מוכר לך, כיצד הגבת?
נקודות לדיון:
1. במזון ובאכילה מעורבים אלמנטים רגשיים ותחושתיים כאחד
2. העדפות שלנו במזון הן ייחודיות, לכל אחת יש הרכב מזון שונה
3. היכולת להתנסות ולהנות ממאכלים חדשים גם היא אינדיבידואלית
פעילות מס' 2:
נושא הפעילות: היחס האישי של המטפלות לאוכל
משך הפעילות: כ- 30 דקות
מטרות הפעילות:
1. המטפלות תלמדנה על האלמנטים הרגשיים המעורבים באכילה ובארוחות שלהן
2. מטפלות תלמדנה מהם הגורמים ההופכים ארוחה למהנה ומספקת
3. המטפלות תלמדנה שארוחה במשפחתון יכולה להיות אירוע התפתחותי ורגשי מספק
דרך העבודה:
1. שאלות
2. שיתוף בסבב
3. דיון וסיכום
הוראות למטפלת:
1. רשמי תיאור קצר של:
I. ארוחה משפחתית רגילה,
II. ארוחה חגיגית,
III. ארוחה במסעדה
2. חשבי מה משמעות כל אירוע לגביך
נקודות לדיון:
1. גורמים רבים חוברים כדי להפוך ארוחה לנעימה או בלתי נעימה, חויה מספקת או לא
2. אלמנטים משמעותיים: אוירה, סוג המזון, הרכב הסועדים, השיחה, אורך הארוחה, אילוצים כלשהם
3. כיצד אלמנטים אלה באים לידי ביטוי בארוחה במשפחתון
פעילות מס' 3:
נושא הפעילות: תרומת האכילה לילד בתחומי ההתפתחות השונים
משך הפעילות: כ- 30 דקות
מטרות הפעילות:
1. המטפלות תלמדנה שהארוחה היא אירוע שניתן לנצלו למטרות חינוכיות-התפתחותיות
2. המטפלות תלמדנה כיצד ניתן לקדם את התפתחות הילד בתחומים השונים בזמן האכילה
דרך העבודה:
1. עבודה בקבוצות ורישום התוצר על גבי בריסטול
2. תליית הבריסטולים – כל קבוצה תיוצג על ידי אחת המטפלות
3. דיון וסיכום
הוראות למטפלת:
1. התחלקו לשלשות (או רביעיות)
2. שוחחו ואח"כ רשמו את כל האלמנטים החינוכיים-התפתחותיים המעורבים באכילה במשפחתון על פי תחומי תפקוד ולרשמם על הבריסטול
3. לבחור נציגה שתתלה את הבריסטול לפני הכיתה ותציג את תוכנו
נקודות לדיון: (מתוך החוברת של יעל דיין – פעילויות עם ילדים בגיל הרך/ תוכנית שוורץ)
1. פיתוח חושים:
טעם (מתוק, מלוח, חריף)
מישוש (מוצק, נוזל, דביק, חלקלק, חם, קר)
ראיה (צבעים, צורות, גדלים, תפישת מרחב)
שמיעה (צלילי האכילה, צלילי הכלים)
ריח
2. פיתוח שכלי ושפה:
מיון ואבחנה, מושגים (כלי האוכל, מאכלים, תפקידים, מעט-הרבה, שלם וחלקיו)
אכילה כהלכה כמפתחת אברי הדיבור (סדר, ארגון, גבולות)
3. פיתוח מוטורי: אחיזת הכלי, קואורדינציה של הידיים, תיאום יד-עין, ישיבה, יציבה
4. פיתוח רגשי-חברתי: הנאה, סיפק, שובע, הצלחה, קשר למטפלת, יכולת בחירה עצמית, פיתוח הדימוי העצמי, עצמאות, גבולות, אכילה בעצמו, סידור השולחן
5. הבדלים אינדיבידואליים
ביבליוגרפיה:
דן קורין וריקי ביטון (1995). מתגלגל על הלשון: על הקשר בין התפתחות
צורת האכילה של התינוק לבין התפתחות דיבורו. בתוך:פסיעות ראשונות.
הוצאת מט"ח. עמ' 131-136.
רינה שמעוני ויהודית קוגלמס (1987). האכלה ושעת הארוחה. בתוך: טיפול
יומיומי במסגרות חינוכיות קבוצתיות לילדים עד גיל שנתיים. הוצאת
האוניברסיטה העברית בירושלים/ תכנית שוורץ. פרק 3: עמ' 16-28.
THE GUILFORD PRESS. PP317-331
שם הצופה :
תאריך:
הכיתה:_______ גילאים:________ מס' ילדים:_____ מס' מטפלות:_____ שעה: _______
1. מיקום שולחן/ות האוכל בחדר
2. עריכת השולחן: מי עורך, מתי, באיזו צורה? האם לפני כניסת הילדים, תוך כדי, לאחר ישיבתם לשולחן?
3. כמה קב' אוכלות יחד, מס' הילדים בקב'
4. מה נמצא על השולחן?
5. באיזו צורה מוגש האוכל לילדים?
6. מה עושה המטפלת בשעת הארוחה?
7. מה עושים הילדים בשעת הארוחה?
8. נסי לאפיין במספר מילים את צורת אכילתו של כל אחד מהילדים סביב השולחן
9. האם היו ילדים שלא רצו לאכול, שרבו, שפכו אוכל וכו'? מה קרה בכל אחד מהמקרים?
10. כיצד הסתיימה הארוחה (מי החליט על סיומה, מה עשו הילדים שסיימו ראשונים, כיצד ומי ניקה את השולחן והחזיר את הכלי לעגלה או למטבח?
סיכום והערכה:
Facebook
Twitter