מכתב מס' 2

חדשות "האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך"
האגודה למען הילד בגיל הרך היא סניף ישראלי של הארגון העולמי למען החינוך בגיל הרך – O.M.E.P (World Organization for Early Childhood Education). הארגון העולמי נוסד באירופה בשנת 1948. הוא שם לו למטרה לעורר את המודעות הציבורית לזכויות ולצרכים ההתפתחותיים של ילדים בגילאים לידה עד 8, ולהשפיע על הממסד והקהילה ליטול על עצמם את האחריות לחינוכם ולרווחתם. כיום חברות בארגון כ – 70 ארצות ברחבי העולם.
הארגון העולמי מחולק לחמישה אזורים: אפריקה, אסיה, אמריקה הדרומית והמרכזית, צפון אמריקה ואירופה. ישראל שייכת לאירופה.
הארגון העולמי מקיים כנסים אזוריים ובינלאומיים, כמו כן הוא מוציא פעמיים בשנה ביטאון בשם: “International Journal of Early Childhood"

האגודה הישראלית נוסדה בשנת 1979. מטרות האגודה הישראלית הן:

הגנה על זכויות הילד בגיל הרך
פיתוח מודעות וקידום פעילות למען הילד בגיל הרך
השפעה על קביעת המדיניות וקווי פעולה בתחום הגיל הרך
פיתוח קשרים והחלפת מידע בין העוסקים בנושא הגיל הרך באקדמיה ובשדה, בארץ ובעולם.

באגודה חברים אנשי מקצוע מתחומי החינוך, הפסיכולוגיה, הבריאות, הרווחה, העובדים עם או למען ילדים בגיל הרך. הפעילות באגודה נעשית אך ורק על בסיס התנדבותי.

כל מי שמזדהה עם מטרות האגודה ומשלם דמי חבר שנתיים מתקבל כחבר.

בראש האגודה עומדת הנהלה בת 15 חברים. חברי ההנהלה נבחרים בבחירות כלליות באסיפת חברים לקדנציה של שנתיים – שלוש. כל חבר באגודה יכול לבחור ולהיבחר להנהלה.

ההנהלה הנוכחית נבחרה ביולי 2001. היא נמצאת בצעדיה הראשונים לקראת גיבוש יעדים לפעילות האגודה. אחת מפעולותיה הראשונות היתה יצירת קשר עם ארגונים אחרים הפועלים למען ילדים בגיל הרך, כדי לשתף איתם פעולה ובכך להרחיב את מעגל ההשפעה.
נערכו מפגשים עם ארגון "רשת – רשת הארגונים לילדים צעירים בישראל". הרשת נוסדה ביוזמת המועצה הלאומית לשלום הילד וקרן ואן ליר מהולנד. זהו נסיון לאגד במסגרת אחת את כל הארגונים הממשלתיים ציבוריים ופרטיים שפועלים למען ילדים בגיל הרך כדי ליצור שיתוף פעולה, איגום משאבים ומומחיות. חברי הרשת בוחרים את הנושאים לטיפול ופועלים בקבוצות עבודה.
הנהלת האגודה שותפה לשתי פעולות של ה"רשת": ארגון יום עיון תחת הכותרת: "לאן צועדים ילדי הגן". יום העיון נערך בדצמבר. הוא מהווה דוגמא לשיתוף פעולה בין ארגונים שונים. חשיבותו של יום כזה היא בכינוסם יחד של אנשי אקדמיה, אנשי שדה, פוליטיקאים וקובעי מדיניות, במטרה לדון בהיבטים השונים המשפיעים על קביעת הקריטריונים לבחינת מודלים של גן הילדים. קידום הילדים בגיל הרך יתרחש רק אם כל הגורמים הללו יעבדו במשותף וישפיעו זה על זה ביישום התוכניות הטובות ביותר עבור הילדים.
הפעילות המשותפת השניה לאגודה ול"רשת" היא הוצאת מידעון להורים ובו הנחיות כיצד לבחור מסגרת חינוכית לתינוקות ופעוטות.
הגיל הרך בחברה הערבית
ההנהלה דנה במצב הגיל הרך בחברה הערבית. גם בתחום זה יוצרת ההנהלה קשר עם ארגונים העוסקים בקידום הגיל הרך בחברה זו. כידוע, קיים פער גדול בין השירותים הניתנים לילדים יהודים לבין אלה הניתנים לילדים ערבים. להלן מספר דוגמאות:

אחוז הילדים במסגרות חינוכיות שבפיקוח משרד החינוך:*
ערבים יהודים גיל
5.4 66.7 שנתיים
33.6 81.9 שלוש
43.0 95.5 ארבע
78.9 90.1 חמש

קיים פיגור ניכר ביישום חוק חינוך חובה חינם בגיל הרך בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. מקרב הילדים הערבים בני 3 ו – 4 בנגב הזכאים להחלת חוק חינוך חובה חינם רק כ-40% מקבלים את השירות הזה. ביישובי הבדואים הבלתי-מוכרים שיעורם מצטמצם עד כדי 15% בלבד. ביישובים הלא מוכרים בנגב מתגוררים 6000 ילדים בגילאים אלו, אך קיימים רק 26 גנים. בשבעת הישובים המוכרים קיימים 112 גנים לגילאי 3-4 ועדיין חסרים כ – 80 גנים.
מספר הילדים הממוצע בכיתת גן בגן ילדים יהודי הוא 19.8 ובכיתת גן ערבי 39.3. כמו כן קיים מחסור חמור במבנים מתאימים.
קיים מחסור גדול במשרות פיקוח על גני הילדים בישובים הערביים. במסגרת החינוך הקדם יסודי דרושות כ – 23 משרות פיקוח.
חוקי הפיקוח על מסגרות חינוכיות
ההנהלה החליטה לבדוק את מצב החוקים העוסקים בפיקוח על מסגרות חינוכיות בגיל הרך. כיום קיימים שני חוקים העוסקים בפיקוח: חוק הפיקוח על בתי ספר וחוק הפיקוח על מעונות יום. חוק הפיקוח על בתי ספר קובע כי כל מסגרת בה שוהים מעל עשרה ילדים מעל גיל שלוש, חייבת בפיקוח משרד החינוך. בשנים האחרונות קיים פיקוח מטעם משרד החינוך גם על חלק מגני הילדים לגילאי שנתיים מכוח הוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך.
חוק הפיקוח על מעונות יום קובע כי כל מסגרת בה שוהים יותר משני ילדים מגיל לידה עד שלוש, חייבת בפיקוח משרד העבודה והרווחה. מיותר לציין כי כיום לא אוכפים חוק זה ומסגרות רבות פועלות ללא כל פיקוח. כמו כן, חסרות בנוסח החוק דרישות ברורות לגבי רמת הכשרת העובדים עם תינוקות ופעוטות ולגבי תנאי העסקתם. מציאות זו מהווה סכנה לילדים. תמוה כיצד עסקים שונים נדרשים לאישורים רבים ולעיתים נסגרים בהעדר הרישוי ואילו "עסק" המהווה מסגרת לתינוקות ולפעוטות, פועל ללא כל רשיון וללא חשש מפני סגירה.
האגודה תפעל לקידום תהליכי האכיפה והפיקוח. הנהלת האגודה בכהונתה הקודמת, פעלה למען איחוד שני החוקים כך שמשרד החינוך יהיה אחראי על כל הילדים מגיל לידה. אין הצדקה לכך שמסגרות חינוכיות עבור ילדים יהיו תחת פיקוח משרד שעניינו משפחות במצוקה או אמהות עובדות. חינוך ילדים והכשרת מחנכים עבור ילדים אלו, צריכים להיות באחריות משרד החינוך.
הצעת חוק של ח"כ תמר גוז'נסקי
אנו שמחים לבשר שהכנסת אישרה ב – 30 בינואר בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ תמר גוז'נסקי המחייבת את הממשלה להוסיף לדברי ההסבר המצורפים לכל הצעת חוק ממשלתית בעלת השפעה על מצבם וזכויותיהם של ילדים, מידע על מהות ההשפעה ועל הדרכים למזער את הפגיעה בהם.

אנו פונים לכל חברי האגודה לשלוח את דמי החבר לשנת 2002. כמו כן פונים בקריאה לכל מי שעדיין אינו חבר באגודה להצטרף אליה.
את דמי החברות ניתן להעביר באמצעות המחאה על סך 50 שקלים, לפקודת "האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך" לכתובת: פנינה מדליון, רח' בן צבי 20, פתח-תקווה 49375. בצירוף פרטים אישיים.

כתובת לפניות:
"הנהלת האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך"
בן סרוק 8, תל-אביב 62969

יו"ר האגודה – ד"ר יעל דיין
Yael.Dayan@huji.ac.il