כשירות חברתית: התפתחות, הערכה, טיפוח והתמודדות עם קשיים

מאת: קלודי טל (2002). הוצאת המחברת.

מתוך פרק ב' – עמ' 62-80

כשירות חברתית- התפתחות, הערכה וקידום
כיתת הפעוטות במעון (גילאי שנה וחצי עד שלוש שנים)

מוקדי התערבות בתחום החברתי- סקירה כללית
• מטרות חינוכיות בתחום החברתי
• מוקדי צפייה מומלצים
• מצבים שבהם מומלץ לצפות
• התנהגויות מיוחדות הדורשות תשומת לב
• מוקדים נוספים המומלצים לצפייה
• ילדים הדורשים תשומת לב מיוחדת
• דרכי פעולה מומלצות
• דרכי פעולה שמהן רצוי להימנע
• שיתוף הצוות
• שיתוף ההורים

מוקדי התערבות בתחום החברתי- דוגמאות מפורטות
• תצפית בתחום החברתי בכיתת המעון
• מכתב להורים המבקש מידע על הילד בתחום הרגשי-חברתי
• דרכי פעולה מומלצות במקרה של קושי-התייחסות קצרה:
• חוסר היענות עקבית של פעוט לפניות מבוגרים
• חוסר קשר עם אנשי צוות
• ילדים בעלי טמפרמנטים קשים
• ילדים המפגינים תוקפנות
• ילדים עם הסתגלות איטית לשינויים

כשירות חברתית- התפתחות, הערכה וקידום
כיתת הפעוטות במעון (גילאי שנה וחצי עד שלוש שנים)

מוקדי התערבות בתחום החברתי- סקירה כללית

מטרות עבודה חינוכית בתחום החברתי :
• לחזק את הביטחון העצמי של הילדים ואת האמון בסביבתם החינוכית
• לתמוך בחתירתו של הפעוט לאוטונומיה, בגבולות היכולת שלו
• לאפשר ולעודד פיתוח ותרגול של מיומנויות חברתיות
• לעודד התנהגות פרו-חברתית היאה לגיל
• לתרום למניעה של קשיים חברתיים והתנהגותיים עתידיים

לצפות לביטויים החברתיים הבאים:
• התייחסות מילולית או בלתי מילולית לפניות של המבוגרים
• ההתייחסות בלתי מילולית ולפעמים מילולית קצרה לפניות של ילדים
• הפעוט יביע עצמו(מילולית או ע"י מחוות-ג'סטות) בצורה מובנת למבוגר
• שיתוף פעולה עם בקשות מבוגרים אחרי סירוב ראשוני(לאסוף צעצועים, לגשת למקלחת לרחוץ ידיים, להיכנס לכיתה מהחצר)
• התחלה של התנהגות משלימה עם ילדים אחרים (המתנה לתור המשתלבת עם פרק זמן של צפייה בחבר אחר כך תגובה לחבר וחוזר חלילה
• הן במשחק והן באינטראקציות חברתיות אחרות הפעוט מתחיל לתווך משמעות כגון הזמנת חבר להצטרף למשחק או סימון לחבר שהגיע תורו להשתתף במשחק
• הפעוטות מפגינים יכולת להתאים את התנהגותם ותגובותיהם למאפיינים של השותף למשחק
• האינטראקציות בין הפעוטות הופכות לצפויות יותר, מורכבות יותר ולובשות צורה של משחקים פשוטים ומתאפיינות על ידי פעולות חיקוי הדדיות
• רוב פעולות הגומלין בין פעוטות מרוכזות בחפצים; לרוב כל אחד מהפעוטות פועל באותם חפצים בדרך משלו ורק לעתים רחוקות נוצרת פעילות משותפת קצרה באותו חפץ
• הפעוט יוזם משחק סימבולי באמצעות חפצים ועשוי לשחק תפקיד פשוט(ניצני המשחק הדרמטי); לקראת גיל שלוש מופיע משחק סוציו-דרמטי(ילדים ממלאים תפקידים הקשורים אחד בשני)
• פעוטות עשויים לנחם באופן ספונטני פעוטות אחרים שבוכים או מביעים אי נוחות כלשהי; הם עשויים להתחלק בצעצועים ובכיבוד אחרי פנייה של מבוגר
• פעוטות מבחינים בבירור בין שותפים למשחק, מעדיפים שותפים מסוימים על פני אחרים
• למרות כל האמור לעיל, כשנמצאים בקבוצה, פעוטות מבלים זמן רב לבד או נמצאים קרוב לילדים אחרים בעמדה של צפייה ולא מעורבים באינטראקציות מתואמות ומורכבות
• פעוטות עשויים להפגין תוקפנות פיזית (דחיפות, חטיפת צעצועים) כאמצעי להשגת דברים; הם עשויים להגיב בתוקפנות(נשיכות) על תסכול
• פעוטות מתייחסים מילולית לתמונות שירים או סיפורים שמתמקדים בחברים

נסתכל במיוחד במצבים הבאים:
• משחק חופשי בפינות (נסתכל במיוחד על במשחק הדרמטי והסוציו-דרמטי ועל משחק הבניה בפינת הקוביות)
• משחק חופשי בחצר
• בשעת הארוחה
• בזמן פעילות קבוצתית מונחית על ידי הגננת או המטפלת

נסתכל במיוחד על ההתנהגויות הבאות:
• היענות, התייחסות לפניות (בסיס של תקשורת תקינה)
• המתנה לתור
• התחלקות עם ילדים אחרים(באופן ספונטני או בעקבות בקשה של מבוגר)
• אינטראקציה בשעת משחק חופשי עם ילדים אחרים
• התמודדות עם תסכולים
• ביטויי תוקפנות ונסיבותיהם, אם ישנם כאלה

נבדוק עוד:
• טמפרמנט הילד: במיוחד קצב ההסתגלות לשינויים, נטייה למצב רוח שלילי לרבות קושי לפייס אותם, התקרבות רתיעה לדברים חדשים
• תחומי עניין, צעצועים מיוחדים, פעילויות מיוחדות שכל אחד מהילדים אוהב
• תחומים שבהם כל אחד מהילדים נראה כשרוני במיוחד
• מי המבוגר במעון (מטפלת, גננת, מנהלת המעון) שכל אחד מהילדים נראה קשור אליו במיוחד

נשים לב במיוחד לילדים ש:
• אינם מגיבים, אינם מתייחסים דרך קבע לפניות המבוגרים והילדים
• בעלי "טמפרמנטים קשים", בעיקר ילדים שמרבים לבכות, מתרגזים בקלות רבה וקשה לפייס אותם
• לילדים שנוטים להסתגל באופן איטי לשינויים ולילדים שנרתעים באופן קיצוני מאנשים ודברים חדשים, ילדים שחוששים מאוד בשעה שאנשים לא מוכרים נכנסים לכיתה
• לילדים שככל הנראה לא יצרו קשר מיוחד עם אף אחת מחברות הצוות
• ילדים שמפגינים תוקפנות אינסטרומנטלית (משיגים צעצועים וויתורים מילדים אחרים באמצעות תוקפנות: נשיכות או מכות)
• ילדים שמפגינים תוקפנות תגובתית (מגיבים בתוקפנות בשעה שלוקחים להם צעצועים, או בכל מקרה של תסכול)

כיצד ננהג (באופן מזדמן, באופן מתוכנן):
• נצפה בהתנהגויות החברתיות והאחרות של הילדים, של כל אחד מהילדים דרך קבע ונתעד את ההסתכלויות שלנו(בהמשך נציע דף תצפית טיפוסי ושיטה של תצפיות בילדים המקיפה את כל ילדי הקבוצה/הכיתה/המעון)
• לא נוותר על תגובה התייחסות מהילד, גם עם הדבר לוקח זמן רב
• נתייחס בדרך קבע לפניות מילוליות ובלתי מילוליות של הילדים
• נשים לב לכל ביטוי של תוקפנות מצד הילדים, נפסיק את התוקפנות מייד ונציע אלטרנטיבה (לבקש צעצוע במקום לחטוף אותו, לפנות למטפלת כשלוקחים לך צעצוע במקום לנשוך)
• נלמד ילדים שנוטים לוותר מול ביטויים של תוקפנות לעמוד על שלהם או לפנות למבוגר
• נרגיל את ילדים בתחילת השנה ובהמשכה להמתין לתורם, להתחלק בדברים (כיבוד מיוחד שמביאים מהבית); נסביר את הכללים ובמקביל נדרוש בתקיפות ובעקביות התנהגות על פי הכללים שנלמדו על ידי הילדים
• נצפה ללמידה הדרגתית של הרגלים חדשים
• נחזק דרך קבע ילדים המפגינים התנהגות פרו-חברתית (עזרה לחבר, ילדים שמנחמים ילדים אחרים שעצובים, ילדים שמסכימים להתחלק בצעצועים או בכיבוד
נהיה בעצמנו רגישים לסבלם של ילדים ומבוגרים אחרים בסביבה שלנו
• נבנה תוכנית פעולה שיטתית לעבודה עם ילדים בודדים המפגינים קשיים כלשהם(בעקבות בקשת ייעוץ)-ראו הצעות בהמשך
• נפגין התנהגות פרו-חברתית עם חברותינו לעבודה ועם הורי הילדים
• אם מרגישים כעס או חוסר אונים כנגד התנהגות תוקפנית, או בעקבות חוסר שיתוף פעולה של ילד או ילדים נתייעץ עם חברות לצוות, עם מנהלת המעון
• נקפיד לחזק בקביעות התנהגות פרו-חברתית של ילדים שנוטים לעתים להשתמש בתוקפנות כדי להשיג את מטרותיהם
• נצלם את הילדים בשעת התנהגות פרו-חברתית (הושטת עזרה לחבר, המתנה סבלנית לתור, שיתוף פעולה עם בקשת חבר); נצלם גם התנהגות תוקפנית שקורת באופן ספונטני(דחיפות, חטיפות, מכות). נציג לילדים המצולמים את התמונות שלהם ונשוחח אתם על האירועים המצולמים
• נבנה לוטו התאמה שבו נתאים לכל התנהגות תוקפנית התנהגות פרו-חברתית ההולמת את המצב (לדוגמה בקשה של בובה לעומת חטיפה של בובה וכו').

נשתדל מאוד לא לעשות:
• לא נתעלם מילדים שאינם נענים לפניותינו
• לא נעלים עין מהתנהגות תוקפנית כלשהי
• לא נשתמש בעונשים (הרחקה מהקבוצה מהכיתה, עונש פיזי) או בפעולות שהן למעשה עונשים מוסווים(ללכת הצידה לחשוב על מה שהילד עשה)
• לא נאיים על הילדים (שנספר להורים, שנרחיק אותם מהכיתה, שנרחיק אותם מהמעון, שאף אחד לא יסכים לשחק אתם)
• לא נצעק על הילדים (גם בשעה שהתנהגותם איננה מתקבלת על הדעת)
• לא נוקיע את הילדים בפומבי ולא נשפיל אותם
• לא נעודד ילדים אחרים להתרחק, לא לשחק או לא לשתף פעולה עם ילד שהתנהגותו נחשבת להתנהגות בעייתית
• לא נפריד בין חברים קבועים

נשתף את הצוות:
• נחליט באסיפת צוות על מטרות העבודה שלנו בתחום החברתי ועל דרכים ממשיות באמצעותן ניתן ליישם את המטרות
• כל הצוות יהיה שותף בתכנון, ביצוע והסקת המסקנות מהתצפיות המתמקדות בילדי הכיתה
• נקיים אסיפות צוות שבהן נחליט על דרכי פעולה מיוחדות שבהן יש לנקוט עם ילדים שמפגינים קשיים שלהם או כאלו שקשה לאחת מבנות הצוות להתמודד אתו
• נדון באופן תקופתי בהתמודדות עם קשיים ונפנה לייעוץ מקצועי בשעת הצורך
• נלמד במסגרת ישיבות צוות על התנהגות חברתית טיפוסית של ילדים בגילים הרלוונטיים ועל ביטויי תוקפנות והתמודדות עמם

נעבוד בשיתוף פעולה עם הורי הילדים:
• נבקש מההורים מידע רלוונטי שעשוי לאפשר את הסתגלות הילד למעון ולעזור בלמידת מיומנויות חברתיות (בהמשך מוצע שאלון להורי ילדים בגיל המעון)
• נשתף את ההורים באופן שוטף בדוגמאות של התנהגויות חברתיות של הילד במעון; נשתף אותם בהתקדמות שחלה בהתנהגות החברתית של הילד (אם אכן הייתה התקדמות כזו)
• נשתף את ההורים (מנהלת המעון או המטפלת האחראית בתאום עם המנהלת) בהתרשמותנו הראשונית לגבי אפשרות של קושי כלשהו בתחום החברתי; נשווה התרשמויות עם ההורים; נשתף אותם בפעולות שאנו נוקטים במעון כדי להתמודד עם אותו הקושי; נזמין את ההורים לבוא למעון ולצפות; במקרה הצורך נפנה לייעוץ נוסף
• נעזור להורים שחפצים בכך (אם ההורים משני הצדדים מעוניים) ליצור קשר בשעות אחה"צ המאוחרות עם ילד אחר
• לא נכפה ולא ננסה לכפות חברויות בשעות אחר הצוהריים
• לא נאפשר להורה של ילד אחד לחנך ילד אחר שמבקר במעון בעקבות אירוע של תוקפנות (נשיכות, מכות בין הילדים)
• לא נחשוף את הזהות ונמסור מספר טלפון של ילד שהפגין תוקפנות כלפי ילד אחר
• נקשיב ונתייחס לכל פנייה או שאלה של הורה שקשורה להתנהגות של הילד במעון

מוקדי התערבות בתחום החברתי-דוגמאות מפורטות

תצפיות המתמקדות בתחום החברתי
כיתת מעון

הוראות כלליות: יש לערוך תצפיות לא מובנות, פסיביות (כאלו שבהן המחנכת צופה בילדים ואינה מתערבת בפעילות שלהם) במשך כ- 10 דקות רציפות על ילדים בשעת הפעילות בחצר, בשעת משחק חופשי בתוך הכיתה, בשעת הארוחה, בשעת פעילות קבוצתית שבהנחיית המחנכת)

תצפית 1
שם הילד:
שמות הילדים הנוספים שהשתתפו או היו נוכחים באותו מעמד:
תאריך התצפית:
שם עורכת התצפית:
מקום התצפית:

תצפית 2
שם הילד:
שמות הילדים הנוכחים שהשתתפו או היו נוכחים באותו מעמד:
תאריך התצפית:
שם עורכת התצפית:
מקום התצפית:

תצפית 3
שם הילד:
שמות הילדים הנוספים שהיו נוכחים באותו מעמד:
תאריך התצפית:
שם עורכת התצפית:
מקום התצפית:

תצפית 4
שם הילד:
שמות הילדים הנוספים שהיו נוכחים באותו מעמד:
תאריך התצפית:
שם עורכת התצפית:
מקום התצפית:

מסקנות בעקבות עריכת התצפית

1. תקשורת בסיסית( האם הילד נענה לפניות המחנכות; האם הילד מתייחס לפניות הילדים; האם הילד מביע את עצמו בצורה מילולית/בלתי מילולית המובנת לצוות; האם הילד מביע את עצמו בצורה מילולית/בלתי מילולית המובנת לילדים ?):

2. שיתוף פעולה עם מבוגרים( מידת שיתוף הפעולה; האם יש העדפות לגבי מבוגרים מסוימים; האם יש הבדל במידת שיתוף הפעולה במצבים שונים) אופן ההתמודדות של המחנכות עם שיתוף/אי שיתוף הפעולה של הילד ( האם ניתנו שבחים על שיתוף הפעולה עם מבוגרים; מידת ההתעקשות של המחנכות שהילד ימלא אחר הבקשה ממנו; מידת הסבירות של הבקשות; מידת ההחלטיות של הבקשות; הרגשות שליוו את המחנכות אגב הבקשה ושיתוף/אי שיתוף הפעולה של הילד)

3. שיתוף פעולה עם ילדים (האם ילדים משתפים פעולה עם בקשותיו ? האם הוא משתף פעולה עם בקשות הילדים ?)

4. אופן ההתמודדות של הילד עם תסכולים( מה "מדליק" אותו? באיזו קלות הוא "מודלק" מופעל על ידי חבריו לכיתה ? מהי מידת השליטה העצמית מול התסכולים; מה מרגיע את הילד בסופו של דבר ?)

5. מיומנויות חברתיות שבהן הילד מצטיין:

6. קשיים מיוחדים (לדוגמה, תוקפנות או הימנעות מקשר עם אנשים אחרים)

7. צעדים שבהם יש לנקוט כדי לבסס את ביטחון הילד ולקדם את קשריו החברתיים:

8. צעדים שבהם יש לנקוט על מנת להפחית קשיים ולמנוע בעיות עתידיות(תוקפנות או הימנעות מקשר עם ילדים אחרים או שי שיתוף פעולה):

התייחסות אנשי הצוות לתוכנית ולביצוע (תאריכים ודיווח):

התייחסות ההורים למסקנות התצפיות(תאריכים ודיווח):

דיווח על ביצוע הצעדים לרבות שינויים מתבקשים(כולל תאריכים) :

הערכת התוכנית:

מכתב להורים בנושא מידע המתמקד בהיבטים רגשיים-חברתיים של התנהגות הילד המבקר במעון (דוגמה)

הורים יקרים שלום!

הפניה אליכם היא חלק מהמאמץ שאנו עושים במעון כדי להתאים עד כמה שאפשר את התייחסויותינו לילדיכם.

אחד ההיבטים החשובים ביותר בהתפתחותם התקינה של ילדים בגיל הרך הוא הקשר שלהם עם ילדים אחרים בני הגיל שלו. קשר זה הוא חשוב בהיותו קשר שוויוני, המספק הנאה לצד למידה על התמודדויות עם שווים.

בגיל הרך הילדים עושים את צעדיהם הראשונים לקראת בניית קשרים שוויוניים עם ילדים אחרים. אחדים מהילדים יוצרים כבר בגיל שנתיים וחצי שלוש, חברויות פחות או יותר יציבות.

ההורים מטבע הדברים הם סוכני הסוציאליזציה הראשונים והחשובים ביותר של ילדיהם. נוסף על התרומה של הקשרים המשפחתיים , סביבת המעון עשויה לספק הזדמנות חשובה למפגשיו החברתיים הראשונים של הילד עם בני גילו. אנו זקוקים לעזרתכם על מנת שנהיה יעילים יותר באופן שבו אנו מדריכים את צעדיהם הראשונים של הילדים במסלול התפתחותם החברתית.

לכן, נבקשכם להשיב בקפידה ובפירוט לשאלות הבאות בהמשך.

נודה גם אם נוסף לתשובות לשאלותינו תוסיפו כל מידע אחר הנראה לכם רלוונטי העשוי לסייע לנו להכיר טוב יותר את בנכם (בתכם) או העשוי לדעתכם לקדם את קשריו עם חבריו לכיתה.

תודה על שיתוף הפעולה,

צוות המעון
———————————————————————-
שם הילד וכינויים שונים להם הוא רגיל:
גילו:
אחים- שמותיהם ,כינוייהם וגילם:

1. תארו את מזגו (הטמפרמנט)של בנכם(מזגה של בתכם):

2. איך הייתם מתארים במילה אחת את מזגו של בנכם/בתכם: נוח או קשה או הסתגלות איטית לשינויים (הקיפו את שם התואר המתאים ביותר לבנכם/בתכם). נשמח אם תתנו דוגמאות של התנהגויות הממחישות את הערכתכם.

3. תארו את מצבי הרוח השכיחים ביותר של בנכם/בתכם ואת מידת הקלות שבה הוא נרגע.

4. נשמח אם תשתפו אותנו בשיטות, דרכים שבאמצעותם אתם מרגיעים את בנכם/בתכם.

5. כיצד מתייחס בנכם(בתכם) לשינויים (שינויים בסדר היום, שינויים בבקבוק ,במוצץ, באוכל, במיקום מיטתו בחדר וכו') ?

6. איך מתייחס בנכם/בתכם לחפצים (צעצועים, מאכלים) חדשים ?

7. כיצד מתייחס בנכם(בתכם) לאנשים זרים ?

8. מהם הצעצועים, המשחקים האהובים ביותר על בנכם/בתכם ?

9. האם בנכם(בתכם) משחק לעתים עם ילדים אחרים ? באיזו תדירות הוא משחק אתם ? בני כמה הילדים שהוא משחק אתם ? כיצד הוא משחק אתם ?

10. האם אתם מוכנים לארח בביתכם חבר/חברה ?

11. האם אתן מעונינים שבנם/בתכם יתארח בביתו(ביתה) של ילד מהילדים המבקרים במעון ?

12. במה יכול צוות המעון לעזור לכם ולבנכם/בתכם בכל הקשור לקידום קשריו עם ילדים אחרים ?

13. שאלות, התייחסויות בקשות שלכם.

דרכי פעולה מומלצות במקרה של קושי

מה נעשה אם הפעוט אינו נענה בעקביות לפניותינו, התייחסויותינו?
• נצפה בפעוט במגוון של מצבים יומיומיים במעון שבהם הוא נדרש להיענות לפניות אליו.
• לא נוותר בטענה שמדובר ב"גיל האגוצנטריות" ולכן אין להתעקש על תגובה! נאמין בהכרח ליצור תקשורת עם פעוט בכל גיל כשהשלב הראשון בתקשורת זו כולל התייחסות שלו לפניותינו כמו גם פיתוח היכולת שלו לגייס את תשומת הלב שלנו .
• חברת הצוות המרגישה קרובה ביותר לאותו פעוט תנסה להביא להתייחסות קודם כל בדרך לא מילולית. לדוגמה במשחק בכדור המגולגל מאחד לשני או בהשחלת מכסים לתוך קופסה כל אחד בתורו או בכל דרך אחרת שיש בה צורך בהחלפת תורות מתואמת.
• במקביל נעשה כל מאמץ ללכוד את קשבו של הפעוט בשעה שפונים אליו, נפנה בקצרה, בצורה ברורה, נרחיק גירויים מסיחים וניתן זמן לתגובה.
• ניעזר בחפצים או פעולות שהילד מעוניין בהם במיוחד כעזר לליכוד הקשב של הילד
• נרחיב בהדרגה את מעגל ההתייחסות המתואר מעלה לאנשי צוות נוספים ועם ילד אחד נוסף.
• אם התוצאות שנקבל אינן מספקות אותנו ועדיין יש לנו ספקות , נשוחח עם הורי הילד, נחליף התרשמויות ונפנה את הילד לבדיקה מקצועית במכון להתפתחות הילד .

מה נעשה עם ילד שככל הנראה לא יצר קשר מיוחד עם אף אחד מאנשי הצוות ?
• ננסה להבחין בילדים הנראים בלתי מקושרים לאף אחד מאנשי הצוות בהקדם האפשרי. ילדים אלה נראים נודדים מקבוצה לקבוצה. אין להם קשר קבוע נראה לעין עם איש צוות או עם ילדים ספציפיים.
• נבדוק עם כל אנשי הצוות מה תחושותיהם ביחס לאותו הפעוט.
• לא נשלים לעולם למצב שבו נראה פעוט לא מקושר רגשית לאיש צוות מסוים (ביטויי ההתקשרות עשויים לכלול: פניה אוטומטית לאותה דמות בשעת צורך דחוף או מצוקה, חיפוש של אותה דמות עם ההגעה למעון בבוקר, הבעה של צער בהיעדרה של הדמות הנבחרת).
• נבקש מאיש צוות מסוים לשמש דמות התקשרות קבועה לאותו ילד.
• איש הצוות ילמד מקרוב את העדפותיו של הפעוט. זאת ועוד, הוא ורק הוא יקבל את הילד בבוקר, ישלים את משימות הטיפול הפיזי, ייגש לפעוט כל אימת שהוא נראה במצוקה .
• איש הצוות יעמוד על כך שהפעוט ישתייך דרך קבע לקבוצת ילדים קטנה ספציפית (למעט פעילויות בחירה שהם בזרימה).
• אם הפעוט מפגין פסיביות, נמתין בסבלנות לפעולותיו הרצוניות. נקפיד לא להשלים משימות עבורו. נעודד אותו להתמודד עם קשיים ונתמוך בו רגשית בשעת הצורך.
• נקפיד על התייחסות מעין זו לאורך השנה ונעקוב אחרי השינויים החלים בהתנהגות הפעוט.

מה נעשה עם ילד המוגדר כבעל טמפרמנט קשה ?( מגיב במצבי רוח שליליים ובעוצמה רבה כנגד שינויים ודברים בלתי נוחים בסביבה ולעתים קרובות מתקשה מאוד להתאים את עצמו לשגרת היום של המעון)
• נצפה מקרוב בהתנהגות הילד.
• נבקש מידע מההורים לגבי דרכי ההתמודדות שלהם עם הילד במצבים שלנו קשה למצוא התייחסות הולמת לפעוט.
• נזכור כי רבים וטובים מגיבים בכעס , תסכול והרמת ידיים בהתמודדותם עם ילדים בעלי טמפרמנטים קשים משום שיש להם תחושה שבלתי אפשרי לספק את הפעוט.
• נזכור גם כי העזרה הטובה ביותר כנגד פעוטות כאלה כוללת התייחסות רגישה וסבלנית אליהם-התייחסות המכילה את הקושי שלהם. נפתח דרכים להתאים עצמנו לתינוק בהתבסס על תצפיותינו ומידע מההורים.
• במקביל ליחס חם, מקבל וסבלני, נגלה נחישות כנגד ניסיונות הפעוט לחרוג מהרגלים סבירים הנדרשים מילדים אחרים במעון. לא נוותר לפעוט רק בגלל שהוא צורח. אם, לדוגמה, הפעוט נדרש לסדר קוביות או להיכנס לגן מהחצר והוא צורח או זורק עצמו על הרצפה, נחכה בסבלנות שיירגע ונדרוש ברכות ובנחישות שיבצע את המשימות שנתבקש לבצע מלכתחילה.
• חשוב ביותר לתאם התייחסות מעין זו עם כל חברי הצוות.

מה נעשה עם ילד המפגין תוקפנות (אינסטרומנטלית או תגובתית)?
• נצפה מקרוב על התנהגות הילד במצבים שונים וננסה ללמוד על שכיחות התוקפנות, המצבים שבהם היא יוצאת אל הפועל, מה הגורמים המיידיים האפשריים לפרץ התוקפנות ומה תגובתם הטבעית של הילדים והמבוגרים המשתתפים או הצופים באירועי התוקפנות.
• נלמד הגורמים המדרבנים את הילד לנהוג בתוקפנות ועל תגובות המחזקות את התוקפנות.
• נלמד על גורמים שקשורים בסביבה או בהתנהגות המבוגרים או הילדים הממתנים את התוקפנות.
• נשתף את ההורים בהתרשמויותינו ונחליף עמם מידע.
• נבנה תוכנית התערבות מתואמת עם כל אנשי הצוות.
• התוכנית צריכה לכלול בקווים כלליים: השגחה מתמדת על התנהגות הילד(במשך תקופה של שבועיים עד חודש), בלימה תקיפה וחד-משמעית של כל ניסיון תוקפני מצדו, לימוד של אלטרנטיבות בלתי אלימות המספקות את הצורך שלו, חיזוק של כל ניסיון להתאפק מהתנהגות תוקפנית.
• נקרב את הילד אלינו ונשפיע עליו תשומת לב והתייחסות בשעה שהתנהגותו היא מסתגלת.
• ננחם בקצרה את הקורבנות ונעודד את הילד לנחמם גם כן.
• לא נדרוש מהילד להיות חבר עם הקורבן.
• לא נעודד את הקורבן "להחזיר" לתוקפן.
• לא נרחיק ולא נעניש את הילד .
• נציע לילד ולקבוצה נוספת סיפורים התואמים את הגיל המתמקדים בהתמודדות חברתית באמצעות תוקפנות (לדוגמה מהספר "מה עושים כשכועסים ? "
• נקפיד על פעילויות הממחישות התנהגויות פרו-חברתיות העומדות בסתירה עם תוקפנות (ראה רעיונות בסעיף מה עושים ?"

מה נעשה עם ילד בעל הסתגלות איטית מאוד לשינויים ונטייה חזקה להירתע מכל דבר חדש המוגש לו והמפגין רתיעה חזקה מאוד מאנשים לא מוכרים ?
• נבסס את התרשמויותינו על תצפיות שונות של כל אנשי הצוות במצבים שבהם הפעוט נדרש לקבל צעצועים, חומרים חדשים, כמו גם במצבים שאנשים זרים מזדמנים לכיתה(הורי הילדים האחרים, מורות מקצועיות, בעלי מלאכה שונים).
• נבסס את התרשמויותינו על קבלת מידע מצליב מההורים .
• נקפיד להכין את הילד עד כמה שהדבר ניתן לקראת אפשרויות של שיוניים דרסטיים או הכנסה של דברים חדשים.
• ניתן לו תחושה של בגנה וביטחון בנוכחות אנשים זרים (נקרב אותו אלינו, ניקח אותו בידיים במידת הצורך).
• נכבד את התייחסותו הראשונית לחדש, לא נדחוף אותו להתנסות שהוא נרתע ממנה ובמקביל לא נוותר על חשיפתו לחידושים.
• נחשוף אותו לדברים חדשים ממרחק בטוח. נאפשר בחינה בטוחה של הגירויים. נדגים התנסות בחומר החדש. לא ננסה בדרך מניפולטיבית לדחוף אותו להתנסות.
• הניסיון מלמד שחשיפה חוזרת ונשנית לגירויים חדשים, תוך אפשור לבחינתם בקצב של הילד תגייס בסופו של דבר את סקרנותו של הילד ודרכה את נכונותו להתנסות.
• חרדתם החזקה של הילדים מאנשים זרים מהומהמת על ידי אפשור של התקרבות הדרגתית אליהם מתוך עמדה מוגנת ובטוחה (ידיה של מחנכת קרובה לדוגמה).
• נשתף את כל אנשי הצוות הבאים במגע עם הפעוט לגבי דרכי ההתייחסות המומלצת הזו.

הערה: הקוראים המעונינים להתעמק בטיפוחם של קשרים חברתיים בגיל המעון יפיקו תועלת מעיון בתוכנית:" ללמוד לחיות ביחד", שפותחה בתוכנית שוורץ (האוניברסיטה העברית, ירושלים) על ידי ליהי גת וחנה צור.