הוריי, חבריי ואני; דפוסים משפחתיים, יכולת סימבולית וקומפטנטיות חברתית בגיל שנתיים.

אלוני דליה (2000).
עבודת M.A. החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר אילן.

תמצית
'סוציאליזציה' מתייחסת לאופי התהליך המעצב את התנהגות הילד ומקשר אותה למערכת החברתית בה הוא חי. מחקרים רבים ביקשו לבחון את הקשר בין גישות סוכני הסוציאליזציה המשמעותים בחייו של הילד לבין קומפטנטיות חברתית בגן, לאור המודלים של אינטראקציה הורה-ילד וסגנונות הוריים. מתוך גוף המחקר בתחום של אינטראקציה הורה-ילד, עולה כי קיימים מאפיינים ספציפים של התנהגויות הוריות במהלך אינטראקציה עם ילדו, הקשורים לקומפטנטיות חברתית ומעמד סוציומטרי של הילד. מעבר לסגנונות הוריים, קומפטנטיות חברתית נמצאה כקשורה גם ברמה הסימבולית של הילד. מורכבות המשחק הסימבולי של הילד קשורה ליכולתו לתקשר עם שותפו למשחק. חשיבות המחקר הנוכחי נעוצה בתרומתו להבנת הקשר בין אינטראקציה הורה-ילד, דפוסים משפחתים ויכולת הסמלה לבין קומפטנטיות חברתית בקרב ילדים.
42 זוגות הורים ממעמד סוציואקונומי בינוני וילדם הבכור (מחציתם בנות) השתתפו במחקר כאשר ילדם היה בן כשנתיים וחצי. הילדים ניצפו בבית עם הוריהם ובגן עם קבוצת השווים. במהלך ביקור בבית צולמו בוידאו שתי אינטראקציות דיאדיות (אם-ילד ואב-ילד) ואינטראקציה טריאדית (אם-אב-ילד). המשחק של אם-ילד ואב-ילד היה משחק חופשי ואילו המשחק של אם-אב-ילד היה חצי מובנה. תצפית של כ – 20 דקות נערכה על הילד בגן בזמן פעילות חופשית בחצר. הביקורים בבית ובגן נערכו בטווח זמן של עד שבועיים אחד מן השני. מתוך התצפיות בגן קודדו משתנים המשקפים התנהגות כללית של הילד, מידת החברותיות, מאפיינים של הפעילות עצמה, קשר עם בני אותו הגיל, קשר עם מבוגרים ואיכות המשחק. המשתנים קובצו לשלושה משתני-על בעלי מהימנות פנימית טובה. משתני-העל של קומפטנטיות חברתית היו תקשורתיות, אוטונומיה ואסרטיביות. מתוך התצפיות בבית קודדו מספר משתנים המשקפים התנהגות הורה, התנהגות ילד, אינטראקציה דיאדית ודפוס משפחתי. המשתנים קובצו לשישה משתני-על בעלי מהימנות פנימית טובה. משתני-העל של האינטראקציות בבית היו: יצירתיות הורה, זמינות הורה, מעורבות הילד, הדדיות הדיאדה, דפוס משפחתי חודרני ודפוס משפחתי מטפח. מתוך תצפיות האינטראקציות הדיאדיות קודד המשחק הסימבולי של הילד על פי שלושה עשר משתנים המשקפים רמות מורכבות היררכיות של המשחק. סך כל המשתנים קובצו לשלושה משתני-על בעלי תוכן תאורטי משותף. משתני-העל של יכולת הסמלה היו משחק פונקציונלי, משחק סימבולי פשוט ומשחק סימבולי מורכב. סגנון ההורה במהלך המשחק קודד על פי שנים עשר משתנים אשר קובצו לשלושה משתני-על בעלי תוכן תאורטי משותף. משתני-העל של הסגנון ההורי במהלך משחק סימבולי עם הילד היו סגנון הורי פונקציונלי, סגנון הורי דידקטי וסגנון הורי משמר.
בניתוח מתאמים חלקיים (בניכוי גיל הילד) נמצא קשר חיובי מובהק בין משחק סימבולי פשוט (התואם לגיל הילדים במדגם) לבין רמת האוטונומיה של הילד בגן וכן מתאמים שליליים מובהקים בין משחק סימבולי מורכב לבין אסרטיביות. בניתוח מתאמים חלקיים (בניכוי משתנה גיל הילד) בין משתני האינטראקציה בבית לבין משתני קומפטנטיות חברתית בגן נמצאו קשרים חיוביים מובהקים בין רמת זמינות ההורה לבין אוטונומיה בגן, ובאינטראקציה אם-ילד בין רמת יצירתיות ההורה ומעורבות הילד לבין אוטונומיה בגן. דפוס משפחתי חודרני נמצא בקשר שלילי מובהק עם תקשורתיות ואסרטיביות בגן.
על מנת לבחון את יכולת הניבוי והתרומה היחסית של המשתנים לגבי קומפטנטיות חברתית נערכו מספר ניתוחי רגרסיות היררכיות בנפרד לאימהות ולאבות. המנבאים הוכנסו על פי אותם שלבים היררכיים לכל רגרסיה; מין הילד, משחק סימבולי פשוט, מדדי האינטראקציה הורה-ילד בבית ודפוס משפחתי חודרני. מהתוצאות עולה כי הרגרסיות לניבוי אוטונומיה בגן נמצאו מובהקות. לגורמים של מין הילד וזמינות ההורה (ללא הבדל בין אימהות לבין אבות), תרומה ייחודית מובהקת בהסבר אוטונומיה. הדיון מתייחס לחשיבות המשתנה של זמינות ההורה, לדמיון שבין סגנונות האבות והאימהות בקשר לתהליכי הסוציאליזציה של הילד וכן לחשיבות הקשר השלילי בין דפוס משפחתי חודרני לבין קומפטנטיות חברתית של ילדים.