מאת: ליזי דוידי 2/1/2002
הקדמה
שתי שאלות מרכזיות נשאלות בהקשר לקיומם של הבדלים בין ילדים:
· ממתי ניתן להבחין בשוני בין ילדים? נמצא כי כבר בחדר היילודים בבית החולים ניתן להבחין בהבדלים בין תינוקות: למשל, בעוצמת הבכי, במידת הערנות, בכמות השינה ועוד. הורים לילד ראשון מופתעים לא אחת להיווכח כבר בבית החולים כי התינוק שלהם כבר מחונן באישיות ייחודית וברורה בשלב כל כך מוקדם של חייו. כשנולד הילד השני הם מופתעים שנית לראות עד כמה הוא שונה מהראשון.
· מהם הגורמים לשוני בין ילדים? כיצד ייתכן ששני אחים שנולדו לאותם הורים יהיו בעלי מאפייני אישיות שונים כל כך? בספרות המחקרית קיימת מחלוקת רבת שנים העוסקת בשאלה של "תורשה מול סביבה". בוויכוח זה הדיעה המקובלת כיום היא שקיימת אינטראקציה בין הגורמים התורשתיים המולדים לבין גורמי הסביבה. אינטראקציה זו מלווה את הילד בהתפתחותו ועוזרת לו בעיצוב אישיותו ותכונותיו הייחודיות. מתוך מכלול הגורמים המשפיעים על עיצוב אישיותו של הילד מתבלטים שלושה תחומי שוני מרכזיים: תרבות, מין וטמפרמנט .
גורם להבדלים בין ילדים נובע ממאפייני טמפרמנט (מזג) בין ילדים. המזג הינו אחד ממרכיבי היסוד של האישיות והוא נפרד ממרכיבי אישיות אחרים כמו אינטליגנציה.
החוקרים: CHESS ,BIRCH & THOMAS החלו בשנת 1956 את אחד המחקרים המשמעותיים ביותר בתחום של הבדלי טמפרמנט. הם ביצעו מחקר אורך שנמשך למעלה מעשרים שנה על מדגם של 141 תינוקות למשפחות ממעמד סוציו-אקונומי בינוני-גבוה. המחקר התבסס על סדרת ראיונות עם ההורים שהתבקשו לתאר את התנהגות הילד. המטרה היתה לנסות לאפיין את ההבדלים בין הילדים.
מה היתה המוטיבציה למחקר זה ?
החוקרים החלו את מחקרם בתקופה בה שלטו בפסיכולוגיה התפתחותית, התאוריה הפסיכו-דינמית, והתאוריה הבהביוריסטית. תיאוריות אלו טענו שהסיבה לבעיות התנהגות של ילדים היא התנהגות אימהותיהם. לפיכך, מחקר זה ניסה לבחון מאפיינים מולדים של ילדים , לחבר בין השפעות מולדות להשפעות סביבתיות וכך להתמודד עם הגישה המטילה תחושת אשם על אימהות.
ממצאי המחקר
1. במחקר נמצאו תשעה מימדי טמפרמנט המבדילים בין תינוקות (ראה להלן). מימדים אלו הם במהותם פיזיולוגיים אך יש להם השפעה מהותית על התפתחות של תכונות אופי.
2. התינוק נולד עם מימדי טמפרמנט שחלקם נשארים יציבים במשך השנים, חלקם מפסיק לבלוט (אולי כחלק מתהליך הסוציאליזציה), ויבלוט רק במצבים חדשים או קשים ואילו חלקם יציבים יותר בשנים הראשונות ואחר כך הם נעלמים.
3. החוקרים חילקו את התינוקות שהשתתפו במחקר לשלוש קבוצות עקריות בהתייחס למימדי הטמפרמנט: ילד קשה (10% מילדי המדגם), ילד קל (40% מילדי המחקר) והילד המתחמם לאט 15%( מילדי המחקר). חלוקה זו (ר' פירוט להלן)מאפשרת להורים ולאנשי מקצוע הבנה טובה יותר של הילד וכך עשויה לסייע לו בהסתגלות חברתית יעילה (ר' מאמרה של אליסיה ליברמן במועדון כתבי-עת).
4. נמצא כי צירוף תכונות טמפרמנט יכול לנבא בעיות התנהגות לדוגמא: ל- 70% מתוך הילדים שאופיינו בקטגוריה של ילד קשה יש סיכוי לפתח בעיות התנהגות לעומת 18% אצל הילדים הקלים.
5. ממצאי המחקר מבססים גישה המעודדת עירנות ורגישות בהסתכלות על הילד. הילד הינו שותף פעיל בתהליך התפתחותו ולכן יש צורך להעמיק את ההכירות עם מאפייני אישיותו.
6. הגישה מאפשרת קלות בזיהוי של מקורות הקושי של הילד. ניתן לנבא את התנהגותו של הילד במצבים מסוימים (למשל בהסתגלות למצבים חדשים) ולסייע לו על מנת שיוכל לתמודד ביתר קלום עם הקושי.
7. קיימת חשיבות רבה לטיב ההתאמה שבין הילד לבין המבוגרים המטפלים בו במסגרת החינוכית. הבנה והכרה של מאפייני הטמפרמנט של הילד מאפשרת דיאלוג יעיל ומשמעותי.
מימדי הטמפרמנט על פי תומס, צ'ס ובירץ'
המימדים בנויים על רצף.
1. רמת פעילות – כמות התנועה והפעילות הגופנית
גבוהה – הילד יעדיף משחקים עם תנועה רבה, יבעט ויתיז באמבטיה, ייעשה חסר מנוחה ולא שקט אם יתבקש לשבת בשקט.
נמוכה – מעדיף משחקים שקטים, נע לאט, בד"כ כל דבר לוקח לו יותר זמן.
2. עוצמת תגובה – כמות האנרגיה המושקעת בפעילויות רגשיות
גבוהה – מבטא עצמו רגשית בעוצמה גבוהה, צוחק או בוכה בקול רם, זועם,
נמוכה – מגיב בצורה מתונה, כשמרוצה מחייך, מייבב בשקט.
3.קצביות / רמת סדירות – של פעולות כמו מחזור שינה וערנות,אכילה,יציאות.
גבוהה – ישן כל הלילה, בזמן קבוע, אוכל בערך אותה כמות כל יום, יציאות קבועות, קל לטפל בו, קל לחנך לנקיון.
נמוכה – משנה הרגלי שינה ודפוסי אוכל, מתעורר מס' פעמים במשך הלילה, אוכל כל פעם בזמנים שונים, זמני יציאות לא קבועים.
4. התקרבות או נסיגה מדברים (גירויים) חדשים – אופי התגובה הראשונה לגירוי חדש, גבוהה -מגיב בחיוב לאוכל חדש, צעצוע חדש, סביבה חדשה, מחייך לזרים,
נמוכה – בדרך כלל יתנגד לחפצים חדשים או אוכל חדש,במקום חדש יראה סימני מצוקה.
5. הסתגלות לשינויים – באיזו מהירות מסתגל לשינוי בשיגרה או מתגבר על תגובה שלילית ראשונית.
גבוהה – מסתגל מהר, למקום חדש, לאנשים חדשים, לאוכל חדש, לזמני ארוחה וכו' נמוכה – הסתגלות איטית מאוד לשינוי מכול סוג.
6. רגישות חושית – רגישות לגירויים מטרידים
גבוהה – מוטרד בקלות מרעש פתאומי, הבזק אור, חום או קור, ממגע בד גס,
נמוכה – לא מוטרד מרעשים או אורות חזקים, לא בוכה כאשר רטוב, לא מוטרד מלבוש מחוספס, רוב הדברים אינם גורמים להם אי נוחות.
7. איכות מצב רוח –
חיובי – מחייך, צוחק, קל להשביע את רצונו, בוכה או רוטן רק לעיתים רחוקות
שלילי -רוטן, מתלונן לעיתים קרובות, גם כשנהנה לא מראה זאת.
8. משך תשומת לב/טווח קשב והתמדה – כמה זמן יתמיד בפעילות עד שיוותר או דעתו תוסח.
התמדה וטווח קשב גבוהים – יתבנן זמן ממושך במובייל התלוי מעל מיטתו, יתמיד ביניקה מבקבוק גם אם החור קטן
התמדה וטווח קשב נמוכים- לא יוכל לשחק במשחק הדורש ריכוז רב, כשהמשימה קשה יעבור לפעילות אחרת
9. מידת הסחת דעת – באיזו קלות ניתן להסיח את דעתו כשעסוק במשימה
קל להסחה – יפנה ראשו בגלל כל רעש קטן או תנועה בחדר
קשה להסחה -עסוק מאוד במשימה שלפניו, לא מתעניין בנעשה סביבו.
טיפוסי טמפרמנט עיקריים על פי מחקרם של THOMAS & CHESS:
הילד הקל:
· סדירות רבה (באוכל, בשינה)
· בדרך כלל במצב רוח חיובי
· מסתגל בקלות לשינויים, לאנשים חדשים
· סף מתח גבוה
· סף רגישות גבוה
· ילד נוח, קל לספק אותו, לכן לעיתים לא זוכה לתשומת הלב המתאימה
הילד התוסס/הקשה
· רמת פעילות גבוהה
· רמת מתח/עצבנות גבוהה
· סף ריכוז נמוך – הסחת דעת רבה
· סף רגישות גבוה
· אי סדירות ביולוגית – שינה ואכילה בזמנים לא קבועים
· נטיה למצבי רוח
· קושי בהסתגלות לשינויים
הילד החששן/ הססן – מתחמם לאט
· הסתגלות איטית
· נטיה לנסיגה ולהמנעות ממצבים ואנשים חדשים
· מצב רוח שלילי
· עוצמת תגובה נמוכה
· סף רגישות נמוך
ביבליוגרפיה
strange situation: an empirical rapprochement. Child evelopment, 58, 3, pp. 787-795.
Bates, J.E., Maslin, C.A. & Frankel, K.A. (1985). Attachment security, mother-child interaction, and temperament as predictors of behavior-problem ratings at age three years. In I. Bretherton & E. Waters (Eds.), Growing Points in Attachment Theory and Research. Monographs of the Society for Research in Child Development, 50, pp.167-193.
Bates, J.E. (1987). Temperament in infancy. In J.D. Osofsky (Ed.). Handbook of Infant Development. (pp. 826-848). 2nd ed. Wiley.
Buss, A.H. & Plomin, R. (1975). A Temperament Theory of Personality Development. NY: Wiley.
Buss, A.H. & Plomin, R. (1984). Temperament: Early Developing Personality Traits. Hillsdale, NJ: Erlbaum.
Calkins, S.D. & Fox, N.A. (1992). The relation among infant temperament, security of attachment, and behavioral inhibition at twenty-four months. Child Development, 63, 1456-1472.
Daniels, D., Plomin, R. & Greenhalge, J. (1984) Correlates of difficult temperament in infancy. Child Development, 55, 1184-1194.
Goldsmith, H.H. & Alansky, J.A. (1987). Maternal and infant temperament predictors of attachment: A meta-analytic review. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 55, 805-816.
Kagan, J. & Snidman, N. (1991). Temperamental factors in human development. American Psychologist, 46, 856-862.
Mangelsdorf, S., Gunnar, M., Kestenbaum,R., Lang, S. & Andreas, D. (1990). Infant proneness-to-distress temperament, maternal personality, and mother-infant attachment: Associations and goodness of fit. Child Development, 61, 820-831.
Rothbart, M.K. & Derryberry, D. (1981). Development of individual differences in temperament. In M.E. Lamb (Ed.), Advances in Developmental Psychology (Vol.1, pp.17-86). Hillsdale, NJ:Erlbaum.
Rothbart, M. K. Ahadi, S.A. & Hershey, K.L. (1994 ). Temperament and social behavior in childhood. Merrill-Palmer Quarterly, 40, 21-39.
Sroufe, L.A. (1985). Attachment classification from the perspective of infant-caregiver relationships and infant temperament. Child Development, 56, 1-14.
Thomas, A. & Chess, S. (1977). Temperament and Development. N.Y.: Brunner
Mazel.
Thompson, R.A. Connell, J.P. & Bridges, L.J. (1988). Temperament, emotion, and social interactive behavior in the strange situation: A component process analysis of attachment system functioning. Child Development, 59, 1102-1110.
Vaughn, B.E., Lefever, G.B., Seifer,R. & Barglow, P. (1989). Attachment behavior, attachment security and temperament during infancy, Child Development, 60, 728-737.
Vaughn, B.E. & Waters, E. (1990). Attachment behavior at home and in the laboratory: Q-sort observations and strange situation classifications of one-year-olds. Child Development, 61, 1965- 1973.
Vaughn, B.E., Stevenson-Hinde, J., Lefever, G.B., Shouldice, A., Trudel, M., Belsky, J. (1992). Attachment security and temperament in infancy and early childhood: Some conceptual clarifications. Developmental Psychology, 28, 463-473.
Young, S.K. Fox, N.A.& Zahn-Waxler,C. (1999). The relation between temperament and empathy in 2-year-olds. Developmental Psychology, 35,5, 1189-1197.
מאמר נוסף בנושא טמפרמנט תמצאו במדור מועדון כתבי עת
Facebook
Twitter
השתמשתי במאמר לצורך עבודה אקדמית, אשמח לדעת מאיזה שנה הוא?
תודה