בטחון עצמי

תרגום מתוך: ZERO TO THREE TIP OF THE WEEK 2003

תרגמה: רחל מן

בטחון – הוא חלק מסדרת נושאים המהווים את הבסיס הרגשי למוכנות לשנות ביה"ס. שאר הנושאים: סקרנות; שליטה עצמית; היכולת להתייחס לאחרים; היכולת לגרום להשפעה ולהיות עיקביים; היכולת לתקשר (כולל דיבור); ו-שיתוף פעולה.

בניית שיגרה יומית עם התינוק והילד

כאשר דברים קורים פחות או יותר באותה הדרך ובאותו הזמן בכל יום, כאשר אפשר לצפות את מה שיקרה – ילדים מרגישים בטוחים, מוגנים, ועם ביטחון ושליטה בעולם שלהם. הילד והילדה יודעים שהדברים באים בסדר וברצף מסוים. לדוגמא, אחרי מקלחת מספרים סיפור, שרים, ואז הולכים לישון. הילדים מבינים את רצף הדברים ויכולים להתארגן לקראת השינויים הללו והם נינוחים יותר. לעומת זאת, דברים יומיומיים שקורים באופן אקראי וללא הגיון וסדר, מלחיצים את הילדים, ויותר מכך – מפחידים אותם, ואז הם אינם חופשיים לשחק ולחקור. כשברור לילדים למה יש לצפות, האנרגיה שלהם פנויה למשימה העיקרית של הילדות, שהיא: משחק וחקירה.

אפשרו – ואף צרו – הזדמנויות רבות למשחק עבור הילדים

דרך המשחק, ילדים לומדים על עצמם ועל האנשים והעולם הסובב אותם. דרך המשחק, ילדים לומדים גם כיצד לפתור בעיות ומפתחים ביטחון (למצוא את הכדור שמאחורי הספה, להכניס את הצורה הנכונה לחור, להפעיל רדיו). תינוק שמצליח ללחוץ על הכפתור הנכון כך שהצעצוע ינגן, לומד שהוא יכול לגרום למשהו לקרות.

דרך המשחק, ילדים אף לומדים לחוות ולהרגיש משהו אחר, לנסות חוקים חדשים ולהביע רגשות מורכבים. כשבת השנתיים מתלבשת, ומשחקת את אמה היוצאת לעבודה, ייתכן שהיא מביעה בדרך זו את רגשותיה על פרידה. כשבן השנתיים משחק פאוור-רינג'רס הוא מתרגל אסרטיביות, שליטה בדחפים, או מוצא פורקן לרגשות תוקפניים. חשוב שהמשחק יתמקד בילד ושההורים ישתלבו במשחק אותו יוביל הילד. כך מחזקים את הביטחון, את האסרטיביות ואת המנהיגות. בדרך זו גם מעודדים למידה, בכך שמלמדים את הילד/ה מיומנויות וכישורים דרך הדברים שמעניינים אותם באופן טבעי ודרך מה שהכי משמעותי להם.

אפשרו לילד ולילדה לפתור בעיות בעצמם

היו שותפים למאמץ של הילדים לעשות בעצמם את הדברים, אך אל תחסמו את היוזמה וההזדמנות שלהם לחוות הצלחה. אם ילדה בונה בית מקוביות על השטיח והבית נופל כל הזמן, אפשר לשקף כמה זה מתסכל, ולשאול מה לדעתה גורם לבית ליפול; שקפו את מה שאתם רואים, לדוגמא: "השטיח רך והקוביות אינן יציבות עליו". תשאלו האם יש לה רעיון איך ניתן לייצב את הקוביות. אם אין לילד/ה רעיון משלו, תשאלו האם היא/הוא רוצה עצה. לדוגמא: "מה דעתך לבנות את הבית על רצפה קשה?". אתם רוצים להדריך את הילדים ולתמוך בהם במאמצים שהם עושים, אך לא לעשות במקומם את מה שהם מסוגלים לעשות בעצמם. אמנם קשה לראות זאת בדרך זו, אך הזמן המתסכל ביותר של הילד הוא למעשה הזדמנות פז לפיתוח תחושת ביטחון, התמודדות, ושליטה. הילדים לומדים שאפשר לסמוך עליכם שתעודדו אותם, ובה בעת הם אלו שמצאו את הפתרון בעצמם.

תנו לילד/ה אחריות
הרגשה שצריכים אותם ושיש להם מה לתרום, נותנת לילדים להרגיש שהם חשובים ובונה את הביטחון שלהם. שתפו אותם בתפקידים שמתאימים לגילם. ילדים צעירים מאוד יכולים לעזור לסדר את הכביסה, להאכיל את חיית המחמד להשקות עציצים וצמחים, לאסוף צעצועים. היו ספציפיים באשר למה שאתם מצפים מהם. אימרו: "בבקשה שים/שימי מפית ניר ליד כל צלחת", ולא "עזרו לי לערוך את השולחן".

תחגגו את ההצלחות שבבניית הביטחון

הכינו אלבום תמונות שיכיל הישגים של הילד/ה. צלמו את הילדה כשהיא מתאמצת לטפס על כיסא – ומתיישבת עליו בגאווה.

עודדו את הילדים בניסיונותיהם להשיג שליטה בהתמודדות עם דבר מה

ילדים לומדים ע"י כך שהם מתנסים. חלקו מטלות קשות לצעדים קטנים, כך שהילד יוכל לשלוט בהן – ע"ל מנת לסייע לו להרגיש בשליטה, בביטחון ובהגנה. לדוגמא, אם הילד מפחד להתגלש, תתגלשו קודם אתם, כך שיראה אתכם. או – הביאו דובי או בובה שהילד יחליק אותם קודם על המגלשה. הציעו לילד שתעמדו מאחוריו כאשר הוא מטפס על הסולם. אולי הילד יסכים לגלוש כשהוא יושב על הברכיים שלכם, ואח"כ יסכים לגלוש לבד כשאתם תחזיקו בידו. המחישו לו שאתם מאמינים בו שהוא יכול, ותנו לילד לחוש שלא תתאכזבו אם עדיין אינו מוכן לגלוש. אתם שם בשבילו, לתמוך בו כשהוא יהיה מוכן לנסות שוב. כשילדים מרגישים שהם בשליטה, הם מרגישים שיש להם כוח בעולם.

ספקו מילים שישקפו בדיוק את הניסיונות והחוויות של הילד וחזקו בכך את הביטחון שלו

"אתה מנסה למזוג את המיץ, יופי! חלק מהמיץ בתוך הכוס וחלק נשפך, לכן אתה נראה עצוב". הנה תנגב עם המטלית, הקנקן הזה קצת כבד לידיים קטנות, אתן לך קנקן קטן יותר ותוכל לנסות שוב".

להורים כוח משמעותי בעיצוב ההתנהגות של הילד, על ידי המודל שהם נותנים

ילדים מסתכלים תמיד על הוריהם, לקבלת רמזים על איך ומה לעשות ואיך להרגיש בהקשר של מטלות שונות או באינטרקציות חברתיות. "מה אני יכול לעשות כשאני מתוסכל, פגוע או נרגז?". אם אתם תהיו עקביים ובטוחים, הילד ילמד זאת מכם. נסו דברים חדשים ושבחו עצמכם בקול: "הייתי מתוסכלת כשניסיתי להרכיב את המדף, זה היה קשה. כשהמדף נפל, כעסתי מאוד, לאחר שנחתי ניסיתי שוב. כעת אני גאה בעצמי שהצלחתי ושלא וויתרתי". אם תוכלו לומר לילד כשאתם כועסים: "אני לא אוהבת כשאתה זורק את הכדור עלי, אני יודעת שאתה כועס וזה בסדר, אבל זה מכאיב כשאתה זורק! אתה יכול לומר לי למה אתה כועס ואתה יכול להכות על הכרית הזו אם אתה צריך לעשות משהו עם הגוף שלך". בדרך זו אתם גם מכוונים את ההתנהגות שלו וגם נותנים אלטרנטיבה.

הילד ילמד מהמודל שאתם נותנים לו, ומהדרך בה אתם מתמודדים עם הכעס של עצמכם.