"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

יחסי גומלין בגיל הרך – עבודה עם ילדים מתחת לגיל 3: התייחסות לצרכי הילדים

מאת: לסלי אבוט והלן מוילט

הוצאת ספרים "אח" בע"מ 1999

תרגום: אלה רבינוביץ'

סוקרת: דיטה הוד

ספר זה הינו אסופה של חיבוריהן של שמונה מחברות מבריטניה, כולן חוקרות בתחום הגיל הרך. הספר מתמקד בדרכים שבהן חוקרים, הורים ואנשי מקצוע שואפים לתת מענה לצרכים השונים של ילדים קטנים. נקודת המבט בכתיבה היא תיאורטית ומעשית כאחד ומוצגים הן ממצאי מחקרים והן חוויות יומיומית. ראיית החינוך והטיפול כבלתי נפרדים זה מזה מנחה את הכתיבה.

זהו ספר המשך ל"עבודה עם ילדים מתחת לגיל 3: הכשרה והשתלמות מקצועית". הספר הראשון מתמקד בזכות הילדים למערכת יחסים חיובית ומטפחת עם מבוגרים, בעוד שהספר הנוכחי מתרכז גם במבוגרים המגיבים לצרכי הילדים, תוך מתן ביטוי רב גם לקולם של הילדים.

נושאי המפתח בספר הם: איתור ומתן מענה לצרכי ילדים בעלי צרכים ייחודיים, יחסים בין אנשי מקצוע להורים, זכויות הילד, אפשרויות ויוזמות הכשרה חדשות, שוויון הזדמנויות והגנת הילד.

הספר מציג את הנושאים הנדונים בו באופן תמציתי, ללא העמקה בפרטים ובתכנים. הוא מציג דוגמאות המלמדות על ההתייחסות לילד כשלם וכבעל יכולת ופוטנציאל, שביכולתן ללמד על היחס המומלץ לילדים. מרבית הכתיבה הינה זורמת ובהירה, מעט פחות בפירוט ממצאי מחקרים.

תוכן העניינים:
פרק 1 מציג את הסיבות לבחירה במשפחתון מנקודת המבט של אם עובדת. כמו כן מציג את עבודתה המעשית של מטפלת משפחתון אחד. פרק 9 עוסק בנושא דומה.
פרק 2 דן בהתפתחות הזהות האישית של הילד. הפרק בוחן נקודות דמיון בין הגישה הבריטית והסקנדינבית, לאור ממצאי מחקר.
פרקים 3 ו- 4 עוסקים בלמידת שפה כתובה ומדוברת על ידי ילדים. הדגש הינו כי לקידום הילדים בנושא האוריינות חשובה השתתפות של המשפחה והקהילה.
בפרק 5 עוסקים בשאלה כיצד נרכשת שפה על ידי ילדים וכיצד היא מתפתחת. הפרק מתרכז בהתנהגות החזרה של ילדים שסותרת את רעיונותיו של חומסקי אודות רכישת שפה.
פרק 6 דן בקשר בין הבנת חוויות ורגשות של ילדים לבין יצירתיות. פיתוח יצירתיות מסייע לפיתוח בטחון עצמי אצל ילדים, הן בתחום החברתי והן בתחום הלמידה.
בפרק 7 מתואר שינוי בתהליך הצפיה וההערכה של אנשי מקצוע בפעוטון על חומרי הילדים, כך שהביאו לתגובה הולמת לצרכיהם השונים.
פרק 8 שם דגש על העצמת ההורים על ידי אנשי המקצוע בכל הנוגע לטיפול בילדם.
בפרק 9 מודגשים היבטים שונים לגבי הרשמה לפעוטון. העיסוק בהשוואת הפעוטון והמשפחתון באספקט חוסר השוויון הנובע מעובדת היות המוסד פרטי.

מאמר מס' 2: "על הילד להרגיש שהוא מספיק טוב" – טיפוח תחושת העצמי אצל ילדים קטנים/ ברנדה גריפין

הכותבת מביאה לדוגמה את סיפורו של ילד בן 17 חודשים , שבעקבות שימוש לרעה בכוח של מטפלות הפעוטון, נפגעה התפתחות תחושת ה"עצמי" שלו. המחקר שמביאה הכותבת נועד לזהות את הגורמים התורמים לחוויות איכות אצל ילדים עד גיל 3 במסגרות שמחוץ לבית.

לצורך המחקר הועבר לאנשי המקצוע שאלון שבדק את המטרות, הגישות ושיטות העבודה של מטפלים-מחנכים שונים. הכותבת מביאה את הדגשים שהצוות מעמיד בבניית תוכניות העבודה, למשל: בניית תוכנית לימודים מסודרת ורחבה, שילוב ילדים במגוון גילאים בתוכניות המשחק, הכנה לאוריינות במסגרות עבודה קטנות יותר, לספק סביבה חמה ובטוחה, וכן כזו שמשקפת את הבית, שימת דגש על התפתחות חברתית ורגשית, דגש על בטיחות, שגרה, יצירת יחסי אמון, מתן כבוד לילד וקידום שוויון הזדמנויות.

המטפלים מאמינים כי תוכניות הלימודים והמשחק שלהם מגבירות את ביטחונם העצמי ורווחתם הרגשית של הילדים. גורמים כגון: להעניק לילד תחושה שהוא מספיק טוב, למידה עצמית של הילדים ולא לימוד ישיר, פירוש שפת הגוף של הילדים, פיתוח קשרים טובים עם ילדים אחרים ועם המבוגרים, סביבה רגועה עם גירויים שמעודדת סקרנות ועניין, תחושת בטחון ושמחת חיים, כבוד לסובבים, חופש תנועה והקשבה לילדים, כל אלה מסייעים להתפתחות התקינה של הביטחון העצמי.

הכותבת מציגה את הדגשים הדומים והשונים המוצגים ע"י המרכזים בסקנדינביה ובבריטניה. העמדה הסקנדינבית היא אינדיבידואליסטית. הילד מתפתח בעצמו ועל המבוגר להיות שם איתו ועבורו, כדי להגיב לצרכיו. העמדה הבריטית היא יותר דו ערכית ומציגה את גישת התפתחות הילד ביחד עם הגישה החינוכית.

מחקר המקרה המוצג בפרק ניתן ללמוד על גישתה המקבלת של המחנכת-מטפלת כלפי הילדים. היא מפגינה כבוד, עניין, עידוד והכרה באישיותם הייחודית של הילדים, במטרה לעודדם לדבר ולסייע לפיתוח תחושת ביטחון עצמי. בחקר מקרה אחר מושם דגש על יצירה בעזרת כלים כגון מראות להגברת המודעות העצמית והדימוי העצמי בקרב התינוקות. ההערכה העצמית של הילדים מתפתחת מתוך הדימוי העצמי ובתיווך המבוגרים. נדרשת מהצוות רגישות רבה לילדים בנושא זה. דרכי ההתבוננות על הנושא שבוטאו ע"י אנשי המקצוע במסגרות שנבדקו הינן מגוונות. חלקם מצטטים מקורות לימודיים, חלקם מביאים דוגמאות מעשיות להמחשת רעיונותיהם ומיעוטם מדברים במונחים פילוסופיים או אידיאולוגיים.

הכותבת מציגה את הדגשים והדרכים בהן אנשי הצוות דואגים ומקווים להשיג את המטרות הבאות: כבוד עצמי ועצמאות, ערך אישי כאדם, ביטוי ספונטני, חשיבה עצמאית, כבוד לזכויות הילד, בטחון עצמי בסביבה בטוחה אך מאתגרת, ותחושת שייכות. בכל אחת מנקודות אלה מובאות דרכי הפעולה של הצוות המנוסחות בבהירות כעקרונות לפעולה עבור אנשי המקצוע הקוראים.

משיחות עם הורים השולחים את ילדיהם למסגרת מחוץ לבית, שיחות אודות דאגותיהם ושאיפותיהם לגבי הילדים, הסיקה הכותבת כי הבריאות הרגשית של הילד ויחסי אנוש בריאים עם הצוות הינם הנושאים החשובים ביותר.

מאמר מס' 5: "לא יצליחו לחבר את דמפי עכשיו" – חשיבות החזרה והשגרה להתפתחות השפה אצל ילדים קטנים / ג'וליה גילן

הכותבת מספרת על בתה בת השנתיים וארבעה חודשים שבעת נסיעה ארוכה חזרה ודקלמה את השיר הידוע על המפטי – דמפטי, אולם בכל פעם עם אותן השגיאות, עיוות שמו והשמטת שורה. עבור הילדה השמטת האות ט' משם גיבור השיר הוא מבנה שפה יצירתי.
מטרת הכותבת היא לטעון למען הכרה בחשיבות השגרה והחזרה להתפתחות שפה אצל ילדים קטנים.

דוגמה נוספת לחזרתיות של הילדה קשורה לתבנית המתארת את המעון אליו היא הולכת, חזרתה על תיאור שנתנה האם הפכה עבורה למשחק. היא נהנית מההסכמה לדבריה ומההרחבה של האם לדבריה בכל פעם מחדש. הכותבת שמה לב שמשחק השפה היה חוזר על עצמו גם שלא בפני הגירוי אותו הילדה מתארת, אלא מסיבה אחרת. סיבה שאינה קשורה לתיאוריות המקובלות על רכישת השפה.

הכותבת סוקרת את התיאוריה של חומסקי, המקובלת על הכל, לגבי ההתפתחות הטבעית של רכישת השפה אצל ילדים. חומסקי כינה את השפה ה"אימהית" מוגבלת מבחינת היקף וירודה מבחינה איכותית. מתנגדיו מגדירים את תכונות השפה דווקא כתכונות מסייעות, המקלות על המשתתף. הכותבת משתמשת לתיאור השפה במונח child directed speech . זהו דיבור שנבדל מדיבור רגיל בכל ההיבטים, חוזק, אינטונציה, קצב, אורך הביטויים והחזרה, הן על מבע ממשפט קודם והן על תגובות הילד. מבדיקה בין -תרבותית מסיקה הכותבת כי הדיבור המכוון לילד אינו תנאי הכרחי ללמידת שפה.

הכותבת תומכת בחשיבות החזרה על תבניות דיבור קבועות, מתוך השקפה חברתית קונסטרוקטיביסטית. לדוגמה: לאחר אמירת "טוק טוק" תופיע השאלה "מי שם?" . נוסחאות דיבור שגרתיות אלה של מרווח ומילוי, נלמדות בחברה ומהוות חלק מהידע החברתי שלנו. חזרה זו היא חשובה מאוד להתפתחות השפה אצל ילדים. הכותבת מדגימה את החשיבות באמצעות התנהגות נפוצה של ילדים קטנים: משחקי נימוסין ומשחק בטלפון צעצוע.

לימוד מלים כמו תודה ובבקשה לילדים כה צעירים הוא נוהג חברתי תלוי תרבות. הלימוד נעשה באמצעות חזרה על הטקס בכל הזדמנות עד שהילד משתמש במושגים בעצמו.
במשחק טלפון ילדים צעירים מאוד משתמשים בתבניות כגון "הלו, מי זה? בסדר, ביי ביי". זוהי תבנית שהילדים שמעו פעמים רבות ולפיכך משתמשים בהן.
בסיום הפרק מעלה הכותבת שאלות מעוררות חשיבה עבור אנשים העובדים עם ילדים צעירים, כגון: "האם אתם משנים את שפתכם כאשר אתם מדברים לילדים? באילו דרכים? מה התועלת שהילדים מפיקים מכך?"

רוצים מידע נוסף על תזונה?

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה