מאת: אסתר עדי -יפה, ג'ני ברבריך- ארצי, אפף ליבנאוי
. Child Development © Sep 2010 .
תקציר
מאז 1990 חל שינוי בחשיבה על התפתחות קוגניטיבית בכלל ועל התפתחותו ציורי ילדים בפרט. הגישה היום טוענת כי על מנת שיווצר שינוי יש צורך בזניחת המנהגים הישנים דרך תהליך של עכבה (אינהביציה) וגמישות קוגניטבית.
גמישות קוגניטבית מתאפשרת כששני מנגנונים אלה פועלים יחד, מנגנון העכבה שמאפשר לנו לפעול באופן לא אוטומטי, או מקובל וזיכרון העבודה- כלומר היכולת לעבד פריטי מידע שונים בו זמנית, יכולת שמאפשרת לילד להתייחס למשהו מנקודת מבט שונה, במילים אחרות לחשוב" מחוץ לקופסא".
ציור ופיתוח אומנותי של ילדים תורמים לפיתוח הגמישות הקוגניטיבית שלהם.מכאן גם שהתפתחות קוגניטיבית ניתנת לצפייה ולהערכה באמצעות ציורי ילדים. קיים קשר חיובי חזק בין מורכבות של ציורי ילדים ובין התפתחותה של הגמישות הקוגניטיבית אצלם.
מחקרים קודמים הצביעו על כך שלילדים דו לשוניים יש יתרון בביצוע מטלות לא לשוניות שדרשו גמישות קוגניטיבית. וניתן לזהות יתרון זה כבר בגיל ארבע. השימוש בציורי ילדים כמדד להתפתחות קוגניטיבית אף הוא נמצא בספרות המקצועית כבר כמחצית המאה, כאשר ציור של משהו שלא קיים (כמו ציור של קיץ) נחשב למדד לגמישות קוגניטיבית ( קרמינוף סמית 1990 )
מטרת מחקר זה הייתה לבדוק האם הגמישות הקוגניטיבית אצל ילדים דו לשוניים כוללת גם הפקה (production). קבוצת הדו לשוניים נבחרה כיון שילדים דו לשוניים (שנולדו לבית דובר שתי שפות ולא למדו שפה שנייה מאוחר יותר) מאופיינים ביכולת לפתרון קונפליקטים הנובעים מגירויים מתנגשים (ילדים דו לשוניים צריכים להשתמש בשתי שפות בו זמנית(. בעת המעבר בין שפות פועלים אזורי מוח הקשורים בהסדרת גירויים מתנגשים) יש אצלם גמישות בייצוג השפתי (כלומר לימוד גמיש של מבנים שפתיים , שתי מילים בעלות אותה משמעות , ערבוב מילים בין שפות וכו'). כמו כן יש להם יתרון במשימות שאינן שפתיות המערבות גירויים מתנגשים.
בכדי לבחון האם קיים יתרון בגמישות הקוגניטיבית אצל הילדים הדו לשוניים בחרו החוקרים קבוצות של ילדים בגילאי 4-5 שנים ( השלב הסכמטי- שלבי התפתחות הציור ), חלקם היו דו- לשוניים (דוברי אנגלית- עברית) חלקם (דוברי ערבית- עברית) וקבוצת ביקורת של ילדים חד לשוניים שדברו רק עברית.
שיטת המחקר
הילדים נבחנו בארבעה תחומים , אוצר מילים (השתמשו ב3 מבחנים שונים שבחנו אוצר מילים מכמה אספקטים , מבחן של דון ודון (בדק תפיסה מהירה של אוצר מילים, המבחן שפותח ב אוניברסיטת בר אילן והתבסס על המבחן של בייליסטוק ) .מבחן ההבנה החזותית (התבסס על מקרטי וקירק 1968) ומדד את היכולת של הילדים להוציא משמעות מתמונה, מציגים בפני הילד תמונה למשך 3 שניות ואחר כך מראים לו דף תמונות והוא צריך לזהות תמונה דומה לזו שראה קודם. מבחן מורכבות הציור , הילדים נתבקשו לצייר את הקיץ (ציור מופשט), ולצייר פרח שלא קיים , הציורים דורגו על פי הסולם של קלוג (1970, וקולמב 1992).
ממצאים ומסקנות
ממצאי המחקר מצביעים על כך שהיתרון של הדו לשוניים הוא ספציפי ולא כללי. הילדים החד- והדו-לשוניים דומים ביכולת, הויזואלית, בזיכרון העבודה, וכן במורכבות הגרפית של ציוריהם. אצל הילדים הדו-לשוניים, רמת האנגלית/ערבית הייתה דומה לרמת העברית. אצל הילדים דוברי אנגלית-עברית, רמת העברית הייתה כשל קבוצת הביקורת. אצל הילדים דוברי ערבית-עברית רמת העברית הייתה נמוכה משל קבוצת הביקורת.
הילדים נמצאו דומים במבחני שפה (שליטה טובה בשתי השפות אצל הדו לשוניים), בהבנה חזותית ובזיכרון עבודה. אצל הילדים הדו לשוניים נמצאה גמישות לשונית ספציפית שלא נמצאה אצל החד לשוניים. יכולת זו קשורה לאימון שפתי וזו אינה יכולת מולדת. דו לשוניות קשורה לאימון סביבתי שגורם לתוצאות קוגניטיביות מדידות.
מדידת גמישות באמצעות ציור של אובייקט "לא קיים" התגבשה לאחר חזרות מרובות על אותה מטלה.
הגמישות אותה הראו ילדים דו לשוניים הייתה ספציפית. בתחום מסוים (שילוב בין קטגוריות באותו ציור-פתרון גירויים מתנגשים), כנראה משום שקטגוריות גבוהות אחרות (הוספת אלמנט מאותה קטגוריה ושינוי מקום) מערבות response suppression. לדעת החוקרות הגמישות כנראה קשורה לאימון השפתי השונה של ילדים אלו, ואינה מולדת.
קריאה נוספת :
המצאתיות בציורי ילדים דו לשוניים (מצגת של ד"ר )
Facebook
Twitter