הערכה של תפקוד הילד: ניתוח התנהגות

Mary Ellen Drecktrah*, Ph.D., and Mary Ann Marchel**, Ph.D  2008

* פרופסור בחינוך המיוחד באוניברסיטת Wisconsin Oshkosh ארה"ב. שם היא מלמדת קורסים בחינוך מיוחד, בקוריקולום והוראה, הגיל הרך ולקויות למידה.
**פרופסור, מלמדת קורסים בחינוך מיוחד בגיל הרך באוניברסיטת Wisconsin Oshkosh ארה"ב.

השעה היא 08:30. גיא, בן 4, נכנס בריצה לגן תוך צעקות "אני כאן!" בעברו לאורך החדר, זרועותיו מפילות את מגדל הקוביות של שרה, בגלל שהן פרושות באוויר כמו אווירון. משם הוא פונה לספסל בפינת העבודה, שם הוא מחליט לעצור לדפוק כמה מסמרים בפטיש. מחוסר סיפוק, הוא פונה לאזור בגן בו הוא מוצא כבאית צעצוע על מדף מעל ראשו. בעודו שולח יד לכבאית, המדף נופל לרצפה ופוגע ברגלו. הוא צורח "אוי" בקול רם ומקפץ מסביב.

בשעה 08:40 מבקשת הגננת מהילדים לעזוב את עיסוקיהם ולהגיע לשטיח לשעת ריכוז. גיא מסתובב ומביט החוצה מהחלון. כשהיא באה אל גיא כדי לבקש ממנו להצטרף אל הילדים האחרים הוא בועט בבית מלגו שילד אחר בנה, זורק את גופו לרצפה וצורח "לא". הגננת מאפשרת לגיא פסק זמן בעת שהילדים האחרים מסיימים לנקות את כל הצעצועים.

עכשיו השעה 08:50 והילדים ישובים על השטיח במעגל. אחרי פסק זמן של 5 דקות, גיא מוזמן להצטרף לילדים האחרים במעגל, והוא אכן מצטרף. כשאחד הילדים הולך לחלון כדי לבדוק את מזג האוויר, גיא מתפרץ ואומר "היום יש שמש, שמש, שמש". הגננת מזכירה לגיא שעכשיו תורו של טום לדבר, אבל גיא ממשיך להפריע. בכל פעם, הגננת מפסיקה את הפעילות ואומרת "גיא, זה לא תורך לדבר". נראה שלגישה זו אין השפעה על התנהגותו של גיא, מאחר שהוא ממשיך להפריע לפעילויות הריכוז ע"י דיבורים או רעשים לא מתאימים.

ילדים רבים הם אימפולסיביים, מתנגדים ובעלי אינטראקציות חברתיות לא נאותות. כיצד יכולים מחנכים בגיל הרך להשתמש בגישות יוזמתיות למניעת חלק מהבעיות שהילדים האלה חווים ויוצרים?

ניתוח התנהגות
פרדיגמת ה – A-B-C של ניתוח ההתנהגות יכולה להיות יעילה מאוד בהגדרת ההתנהגויות שדורשות שינוי אצל ילדים צעירים.
A (antecedent) – מייצג את התנאים או הגירוי לפני שההתנהגות מתרחשת
B (behavior ) – מייצג את ההתנהגות, או התגובה לגירוי
C (consequence) – מייצג את התוצאה של ההתנהגות
רעיונות אלה מקורם בגישה לניהול התנהגות הקרויה "ניתוח התנהגות יישומי"
(Applied Behavioral Analysis).

ניתוח ההתנהגות היישומי (ABA) מתמקד בשינוי של התנהגויות הניתנות לצפייה והמוגדרות באופן אופרציונלי. התנהגויות המטרה עוברות שינוי ועיצוב, והן עשויות לגבור או לפחות באמצעות מניפולציה שיטתית של גורמים סביבתיים. התגובות ההתנהגותיות יכולות להשתנות ע"י מניפולציה על הגירוי המוקדם, כמו: תנאי סביבה, כללי התנהגות במסגרת, מניפולציה בתוצאות העוקבות לאחר התגובה ההתנהגותית וכן על ידי תשומת לב של המטפל. הגירוי המקדים פותח את הפתח להתנהגות ספציפית וההתרחשות העוקבת משנה את הסיכויים שההתנהגות תגבר או תפחת בעתיד Alberto & Troutman, 1999)).

אתגר או בעיה התנהגותית, כמו זו של גיא, יכולה לכלול התנהגות שהיא הרסנית או מסוכנת לילד ולסביבתו, מונעת למידה או גורמת נזק לרכוש. המחנכים אחראים לחינוך ילדים עם מגוון לקויות Funchs & Funchs, 1994) ), ובכל זאת לרבים מהם חסרים כלים כדי להתמודד עם התנהגות מאתגרת. מחנכים , בייחוד בגיל הרך, רואים עליה בתופעת ההתנהגויות המאתגרות אצל ילדים בעקבות ההכללה של ילדים עם לקויות, כפי שמוצג ע"י הארגונים ADA ו – IDEA .

ADA ו – IDEA
American with Disabilities Act הוא חוק פדרלי לזכויות האזרח שנכנס לתוקפו בשנת 1992. החקיקה קובעת שאנשים עם לקויות זכאים לשוויון זכויות בכל הנוגע לשימוש בשירותים שמספקת הממשלה לציבור. בעקבות כך יותר ילדים עם לקויות משובצים כיום בגנים ובמרכזים לגיל הרך. רבים מילדים אלה מפגינים התנהגויות דומות לאלה של גיא.

חקיקה נוספת הנוגעת לאוכלוסייה של בעלי לקויות היא ה – Individuals with Disabilities Education Act . החקיקה משנת 1997 מחייבת מוסדות חינוך לקיים הערכה פונקציונלית ולפתח תוכניות התערבות התנהגותיות לתלמידים עם לקויות, כאשר התנהגותם מהווה בעיה.

הערכת התנהגות פונקציונלית
הערכת התנהגות פונקציונלית בוחנת התנהגות בעייתית על ידי ניתוח התנהגות והתערבות. Walker (1995) הגדיר ניתוח התנהגות פונקציונלי כ "…תהליך שיטתי לצורך הבנת הטבע והסיבות להתנהגות בעייתית ו לצורך פיתוח תוכניות התערבות לשינוי או להפחתת התנהגות כזו…"

המאמר יתמקד בחלקה הראשון של ההגדרה, כלומר, הבנת הטבע והסיבות של התנהגות בעייתית. במסגרת זו, נסתכל על ההתנהגות בקונטקסט שלה, לצורך ניתוח הפונקציה שלה. על המחנך לשאול את השאלה: "איזה תפקיד באה ההתנהגות לשרת עבור הילד, ומה הוא/היא משיגים מהתנהגות זו?" הפונקציות שהתנהגויות אלה באות לשרת בדרך כלל מתחלקות לשתי קטגוריות – 1) השגת תוצאה רצויה 2) בריחה או הימנעות מתוצאה לא רצויה (Riechle & Wecker, 1993). הבה נחשוב על התנהגותו של גיא בעת סידור הגן (הוא התפרץ בזעם) ותגובתה של הגננת (שיחררה אותו לפסק זמן). יתכן שעל ידי תגובה זו חיזקה הגננת את התנהגותו של גיא ע"י מתן פתח להשגת מטרה רצויה לו: התחמקות מהשתתפות בניקיון. כשהתנהגות זו חוזרת על עצמה עם תוצאה דומה, זהו חיזוק להתנהגות הילד (התפרצות זעם) כאשר מצפים ממנו לנקות.

הערכה פונקציונלית כוללת בדרך כלל ראיונות, תצפית ישירה ומניפולציה סביבתית (O’Neill et al, 1997). תצפית ותיעוד הם הדרך הטובה ביותר להערכה של התנהגות הילד. כלי זה יעיל להערכה של הדרך בה הילד מתפקד, כיצד הוא פועל באינטראקציה עם חברים, איך הוא משחק, איך הוא מגיב לדברים שונים בסביבתו וכן במעקב אחר התקדמות הילד לאורך זמן (Wolery & Wilhen, 1994) תצפית היא חלק אינטגרלי מההערכה. היא עוזרת לזהות ולקבוע את נקודות החולשה והחוזק של הילד, להכין תוכניות אישיות העונות על הצרכים שנצפו, לפתור בעיה מיוחדת הקשורה לילד, להעריך את היעילות של תוכנית ההתערבות ולאסוף מידע רקע אודות הילד.

כיצד לבצע הערכה פונקציונלית של ההתנהגות
מטרתה של ההערכה הפונקציונלית של ההתנהגות היא לנבא, לתאר ולזהות את המטרה של התנהגות הילדים Walker (1995) , להגביר את האפקטיביות והיעילות של תוכניות ההתערבות (O’Neill et al, 1994) ולקשר בין ההערכה לתוכנית החינוכית האישית.

הערכה פונקציונלית תוכל לכלול את הצעדים הבאים:

1. הגדרת התנהגויות מאתגרות. הצעד הראשון הוא זיהוי של ההתנהגויות הבעייתיות והגדרתן המדויקת במונחים ניתנים לצפייה. חשוב לכלול דוגמאות ומאפיינים של ההתנהגות שימדדו. תאר את התנהגות הילד באופן ספציפי וברור. למשל, את התפרצויות הזעם של גיא ניתן לתאר במונחים ספציפיים: "בועט בצעצועים" ו"צועק לא". באיזו תדירות קורות התפרצויות הזעם ומה משכן?
2. בחירה ותיאור סביבה (setting) לתצפית. יש לצפות בהתנהגות המטרה בשתיים או שלוש סביבות שונות. האחת תהיה בסיטואציה בה ההתנהגות הוגדרה לראשונה כבעייתית. סיטואציה נוספת לתצפית תהיה כזו שדומה לראשונה, והשלישית, כזו שהיא שונה. למשל, במקרה של גיא, הסיטואציה בה ההתנהגות קרתה לראשונה היתה בפרק זמן לא מובנה שקדם לתחילתה של פעילות מאורגנת. סיטואציה אחרת לתצפית תהיה במהלך פעילות ריכוז, כאשר לילדים יש אוטונומיה לבחור פעילויות, וזמן שונה יוכל להיות בעת פעילות יצירה, כאשר גיא מצוי תחת השגחה ישירה. הדרישות הסביבתיות וציפיות הגננת צריכות גם הן להילקח בחשבון. מידע זה יוכל לספק בסיס לתכנון תוכנית התערבות לילד. גורמים פיסיים בסביבה, כגון הקרבה של המטפל, רעש או פעילות מסיחה וארגון חדר הכיתה צריכים גם הם להילקח בחשבון. ציפיות התנהגותיות יכולות לכלול ציפייה לציית לחוקים מסוימים, לשתף פעולה עם ילדים באופן אינדיבידואלי או בקבוצות, במשחק או בעבודה. זה יהיה חשוב לצפות בגיא בסיטואציות שונות בכדי לראות אם התפרצויות הזעם או התנהגויות של התנגדות משמשות לבריחה מציפיות אחרות של המחנכת או באות להביע תסכול אמיתי.
3. בחירת סוג התצפית. שתי הגישות הבסיסיות לתצפית הן איכותית וכמותית. תצפית איכותית היא תיאור המתרחש באופן טבעי. הצופה מתחיל עם רעיון לגבי מוקד הצפייה ומתאר את ההתנהגות שנראית חשובה. דוגמה לסוג תצפית זה היא רישום אנקדוטי בו הצופה רושם סיכום של ההתרחשויות במהלך הצפייה. תצפית כמותית יכולה להיעשות כאשר הצופה רק מתבונן במתרחש. דוגמה לסוג זה תהיה איסוף מידע של תדירות של התנהגות ע"י הקלטת האירוע או ביצוע דגימה לפי פרקי זמן מוגדרים. פעמים רבות תצפית איכותית היא מקדימה לתצפית כמותית. אפשר לצפות בהתקפי הזעם של גיא על ידי שימוש בהליך דגימת אירוע (event sampling) , בו האינפורמציה נאספת לאורך היום בכדי לראות באיזו תדירות ומתי מופגנת התפרצות.
4. פתיחה בהליך של איסוף מידע. המידע יכול להיאסף במספר טכניקות. חשוב לתעד את השכיחות של ההתנהגות, משך ההתרחשות של ההתנהגות ועוצמתה. רישום תוך כדי האירוע תוכל להיות שיטה טובה אם ההתנהגות אינה שכיחה. אפשר לצפות בהתנהגות הילד באופן מתמשך ומדוד ע"י שימוש בטבלת חישובים או שעון עצר. קביעת מרווחים של זמן קצוב (time interval) היא יעילה לתצפית בתופעה התנהגותית שהיא שכיחה, כך נספרות הפעמים בהן ההתנהגות חזרה על עצמה במשך אותו פרק הזמן.
5. ניתוח הסביבה הלימודית ודרך השפעתה על התנהגות הילד. ניתוח זהיר של הסביבה הפיסית יכול לחשוף מידע שהוא הכרחי להבנה של הסיבות הבסיסיות להתנהגות הילד. נקודות שיש לשקול הן אלה הקשורות למעברים בין פעילויות בסדר היום, בארגון המסגרת החינוכית ודפוסי העבודה של הצוות. האם סדר היום משקף עקביות, מעברים אפקטיביים ושלבים לוגיים בפעילויות הלמידה? האם הצוות החינוכי משובץ לתחומים השונים עם מינויי תפקיד ברורים ואחריות שתואמת את הצרכים של האינדיבידואל הלומד? כיצד מאורגן מרחב הכיתה? האם פינות הלמידה מאורגנות כך שיקדמו עצמאות של הילד ואינטראקציה חברתית עם עמיתים? ניתוח מאפיינים מסוימים של הסביבה החינוכית יכולים להצביע על גורמים מקדימים והתנהגויות קשורות לאלה, שסופם בהתנהגות הבעייתית. לעיתים אירועים שונים מגבירים את התסכול של הילד. אירועים אלה עשויים להוביל להפגנת התנהגויות בעייתיות בשלב מאוחר יותר. עוד נושא שכוללים בדו"ח התצפית האנקדוטי הוא רשימה של התוצאות האפשריות בעקבות התנהגותו של הילד והתערבויות שיכולות למנוע מהילד לבצע את ההתנהגות הבעייתית.
6. ראיונות עם אחרים. ראיון מפורט מאפשר לאנשים שמצויים בקשר עם הילד את ההזדמנות לחזור על מידע אודות הילד באופן מפורט. האנשים אותם ניתן לראיין כוללים הורים, מורים או כל מבוגר שיש לו אחריות כלפי הילד. מטרת הראיון הינה לזהות את כל הגורמים האפשריים שיכולים לנבא או לפתוח פתח להתרחשות ההתנהגות (הגירוי המקדים) והאירועים שמעודדים או מחזקים את ההתנהגות הבעייתית (התוצאות).
7. השערה לגבי המטרה של ההתנהגות. האינפורמציה שנאספה באמצעות תצפית בילד וראיונות אחרים נבחנת בכדי לקבוע את התפקידים האפשריים של ההתנהגות הבעייתית המזוהה. המטרה של ההתנהגות יכולה להיות השגת מטרה רצויה ו/או ניסיון להתחמק מתוצאה לא רצויה. במקרה של גיא, ההתנהגות המאתגרת שלו היתה אי הסכמה להוראות הגננת. הצורה בה התבטאה ההתנהגות היתה בהתקפת זעם (צעק "לא" ובעט בקוביות). מטרות אפשריות של ההתנהגות יכולות להיות:
א. להשיג את תשומת ליבה של הגננת.
ב. להתחמק מלנקות ולסדר את הצעצועים.
ג. להראות את הכעס או התסכול.
ד. לשמוע את הרעש שהקוביות הנופלות עושות.
בכדי לפתח השערה של הפונקציה של התנהגותו של גיא, הכרחי לבחון מה קרה לפני, במהלך
ואחרי ההתנהגות (כלומר, התקף הזעם).
8. פיתוח תוכנית התערבות התנהגותית. המידע שנאסף בתצפיות, תיאור ברור של ההתנהגות הבעייתית ואולי גם תבניות של התנהגות, יהוו את הבסיס לתוכנית. הפונקציה של ניתוח התנהגות הילד אמור לסייע בפיתוח תוכנית להתערבות.

מסקנות
התנהגויות מאתגרות, כמו זו של גיא, קיימות בכל מסגרת לגיל הרך. מחנכים מחפשים אחר דרכים להתמודד עם התנהגויות אלה. התהליך המתואר במאמר יכול להיות יעיל בהבנת השתלשלות האירועים והקשר ביניהם, שיוכלו לעזור לזהות את הפונקציה של ההתנהגות הבעייתית. כשהפונקציה של ההתנהגות ידועה, המחנך יכול להתמקד בהתערבות נאותה ומתאימה.

References