"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

רגישות המטפלת ואיכות המעון – גורמי סיכון וגורמים ממתנים במסגרות טיפול לגיל הרך בישראל (חלק ב')

מאת: אפרת סטולרסקי (2010). 

מסגרות טיפול לגיל הרך בישראל
החיפוש אחר גורמי סיכון וגורמי מגן בשהות של תינוקות ופעוטות במסגרות טיפול חוץ-ביתיות מחדד את הצורך לבדוק את הנעשה בישראל. בהתאם לממצאי מחקרים שנעשו בישראל ובעולם המערבי, ניתן להגדיר כגורמי סיכון את המשתנים הבאים: זמן שהות יומי ארוך במסגרות החינוך לגיל הרך, גודל הקבוצות בהם שוהים הילדים באותן מסגרות ומיעוט המטפלות ביחס למספר הילדים.
כאמור, משתנים אלה בולטים בנוכחותם במסגרות הטיפול לגיל הרך בארץ, ומכאן עולה הצורך לבחון גורמים העשויים למתן אותם. בפרק זה נבחן את המדיניות לגבי מסגרות הטיפול לגיל הרך בארץ, על רקע תוצאות המחקרים שנעשו בארץ ובעולם.
ממצאי המחקר העולמי והישראלי בנושא מעונות היום לצד החשש ההולך וגובר מפני גורמי סיכון כגון: זמן שהות יומי ארוך, גודל הקבוצות ויחס מספרי גבוה של מטפלות לעומת ילדים, לא הביאו לשינוי ממשי במדיניות בישראל. אמנם, על-פי חוק, אם יכולה להישאר עם תינוקה עד גיל שנה, אך למעשה מופעל על נשים לחץ חברתי וכלכלי, והן נאלצות לחזור לעבודתן בדרך-כלל בתום ארבעה עשר השבועות של חופשת הלידה.
התפתחותם של מעונות היום והמשפחתונים בראשית שנות ה- 70 נבעה מתוך מגמה לעודד נשים לצאת לעבודה, למצוא פתרון הולם לילדים במסגרות חוץ ביתיות ולתת מענה לטיפול יומי לאותם ילדים אשר תפקוד הוריהם מסכן את התפתחותם האישית והרגשית. מסגרות הטיפול החוץ-ביתיות החלו את פעילותן ביוזמתם של ארגוני הנשים, ונתמכות על-ידי האגף למעונות יום ומשפחתונים הפועל מתוקף חוק הפיקוח על מעונות התשכ"ה, 1965. האגף מסופח כיום למשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (תמ"ת). בעבר, המעונות נתפסו כמשרתים אוכלוסיות חלשות בלבד, אך בשלושת העשורים האחרונים הפכו המעונות לשירות נפוץ ומקובל אשר גם משפחות מן המעמד הבינוני-גבוה מרבות להשתמש בו (Sagi & Koren-Karie, 1993). משרד התמ"ת קובע את התקינה של מספר העובדים במעון היום על-פי גילאי הילדים השוהים בו ומספרם (ראה נספח 1). משמעות שיטת התקינה כפי שמופיעה בנספח המצורף היא שקבוצה של 12 תינוקות תטופל בידי שתי מטפלות, וקבוצה של 15 תינוקות תטופל במשך רוב היום על-ידי שתי מטפלות, עם סיוע של מטפלת נוספת במשך כשלוש שעות ביום. הפרוגרמה לבניית מעונות יום מגדירה את גודל הקבוצה במעון ומתייחסת ל-20 תינוקות בקבוצת התינוקות, 30 פעוטות בקבוצת הפעוטות ו-35 ילדי גנון בקבוצת הגנון.
תמונת המצב הקשה במדיניות הגיל הרך בישראל עולה ממאמרה של רוזנטל (2004). לטענתה, מדינת ישראל לא השכילה במהלך שנות קיומה לעצב מדיניות קוהרנטית הנוגעת להתפתחותם של ילדים בשנות חייהם הראשונות, החשובות כל-כך לעתידם ולעתיד החברה. לדבריה, המאפיין המרכזי של מדיניות זו הוא פיצול, חוסר תיאום ומאבקי שליטה בין כל הגופים הממשלתיים והציבוריים הקובעים את זמינותם ואיכותם של שירותים ומסגרות לגיל הרך. היא מוסיפה כי המוטיבציה היחידה המכתיבה את המדיניות הקיימת כיום לפתוח מסגרות חינוכיות לגיל הרך איננה הדאגה להתפתחותם וחינוכם של הילדים, אלא המצאת "סידור לילדים" שיאפשר יציאת אמהות לעבודה. דברים אלה עולים בקנה אחד עם מחקר מעונות היום שנעשה בארץ (Sagi et al., 2002).
למרות כינונה של וועדת סטנדרטים שמטרתה הייתה לשפר את תקינת כוח האדם באמצעות הקטנת מספר הילדים לקבוצה ומספר הילדים לכל מטפלת בקבוצה (משרד התמ"ת, 2009),  הרי שבפועל, בעת עריכת המחקר הנוכחי, חלק ניכר מהמעונות הציבוריים עדיין פועלים על פי תקני כוח אדם וגודל קבוצות דומות בגודלן למחקר הקודם שהצביע על איכות טיפול נמוכה  (Sagi et al., 2002)

טבלה 1

גודל כיתה ויחס מספרי של ילדים לכל מחנכת (תמ"ת, 2009)

 

גיל

(חודשים)

כיתה

הסטנדרטים היום

שלב ביניים מיידי

שלב ביניים שני

רצוי

גודל קבוצה מרבי

יחס ילדים-מחנכת

גודל קבוצה מרבי

יחס ילדים-מחנכת

גודל קבוצה מרבי

יחס ילדים-מחנכת

3-15

תינוקות

שתיים ורבע משרות מטפלת

15

1:5

12

1:4

6-8

1:3

עדות לכך שקובעי המדיניות מודעים לאיכותם הירודה של מסגרות הטיפול בארץ עולה מתוך מסמך הסטנדרטים של התמ"ת: "מכיוון שכישוריהם המילוליים והחברתיים של תינוקות ופעוטות מוגבלים, השהות במשך שעות ארוכות, יום אחר יום, בקבוצה גדולה של ילדים, מהווה גורם דחק נפשי עם השלכות קשות על בריאותם הנפשית ועל התפתחותם הרגשית-חברתית" (תמ"ת, 2009).
במחקר נוסף שנעשה לאחרונה בארץ נמצא כי הציון הכללי של איכות מעון-יום שהתקבל עבור כיתת התינוקות, היה נמוך באופן מובהק מזה שהתקבל עבור כיתת הפעוטות. כלומר, הטיפול לו זוכים תינוקות במעונות יום בארץ, הינו באיכות נמוכה יותר מזה שמקבלים פעוטות (שוחט, תשס"ה). ממצא זה מקביל לממצאי מחקרים שנערכו בארצות הברית לגבי איכות הטיפול הנמוכה בכיתות התינוקות (Burchinal, Roberts, Kooper & Zeisel, 2000; Cost Quality and Outcome Study Team, 1995). תוצאות מחקרים אלה מחדדות את הצורך לבחון בנפרד את איכות המעון ואת התגובתיות הרגשית של המטפלת בכדי לגלות האם תגובתיות רגשית מותאמת לילדים תהווה גורם מגן אשר ימתן את הסיכון העולה מתוך השהות במסגרת באיכות נמוכה.
מאחר ותינוקות ופעוטות רבים שוהים במעונות היום, עולה צורך לחפש משתנים העשויים למתן את התוצאות ההתפתחותיות הקשות העלולות לנבוע מטיפול באיכות נמוכה. במחקר הנוכחי, בכוונתנו להעלות את השאלה: האם לאור המצב הנתון של תקני כוח-אדם נמוכים וקבוצות גדולות של פעוטות, ניתן למצוא גורמי מגן העשויים למתן את אותן תוצאות התפתחותיות, או להוביל לתוצאות התפתחותיות חיוביות בקרב הילדים? מטרת המחקר אם כן, היא לחפש משתנים בולטים באיכות המעון אשר עשויים להוות גורמי מגן במצב הנוכחי במעונות היום. לאור הנתונים הקשים המוצגים בהקשר למסגרות הטיפול לגיל הרך בישראל ובהמשך לסקירה לגבי הגורמים המשפיעים על התפתחות הילדים בגיל הרך, נעלה בפרק הבא את הדיון לגבי מימדים בהתנהגות הילד העשויים להיות מושפעים ממשתנים הקשורים באיכות המעון ו/או באיכות הטיפול בו.

להמשך קריאה

 

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה