סרטוני הדגמה – התערבות במניעת תוקפנות

שלושת הסרטונים הבאים מרחיבים את התצפיות על התנהגות תוקפנית ומציעים הדגמות להתערבות מבוגר בעת התנהגות תוקפנית.

 

כיצד להתרעב כאשר ילד נושך?

 

 

התערבות המבוגר במהלך התנהגות תוקפנית של הילד

כאשר הילד משתמש באלימות, ההורה או המבוגר המטפל יכולים להגיב במגוון תגובות. האם תוכלו לזהות את דרך ההתערבות של המבוגר באירועים הבאים ?

אירוע ראשון:  אמא והילדים- הילדה נושכת את אחיה הגדול ממנה במהלך משחק. האם מפסיקה את התנהגותה האלימה של הבת, מדגישה באופן מילולי שהתנהגות זו אינה מקובלת עליה, אוחזת בילדה ביד בו בזמן מחבקת את הילד שננשך . האם גם מודיעה מה יקרה אם הילדה לא תפסיק בהתנהגות הלא מקובלת הזו, היא תשלח לחדרה ודורשת מהילדה לבקש סליחה מאחיה ולתת לו נשיקה.

אירוע שני: ילדים שהולכים מכות בגן- המטפל מפריד ביניהם ושואל אותם מה קרה, הילד מסביר שחברו תפס אותו בצוואר, לשאלת המחנך אומר הילד השני שהוא פגע בו מילולית. במהלך הבירור המחנך מעודד את הילדים להשתמש במילים, לדבר על הנושא במקום להשתמש באלימות פיזית, ומעודד אותם להשלים ביניהם.

 

 

הדרכה לגננות – התייחסות להתנהגות תוקפנית בגן הילדים:

 

 

הדרכת גננות איך ללמד ילד התנהגות יותר חיובית ולא תוקפנית .

הגננת אומרת לילד: אתה צריך ללכת למיטה שלך אתה לא יכול לגשת למיטה של גו'שוע ולהציק לו. כשהוא שוכב על המזרון ובועט , אומרת הגננת אני לא מרשה לבעוט בגננת.

מהי התנהגות מאתגרת ?

כשהילדים לא שולטים בעצמם ומתנהגים באלימות ניתן ללמד אותם התנהגות חדשה, בעיקר דרך שימוש בשפה. אבל כדי ללמד התנהגות זו צריך שתהיה לילד דמות מחנכת שתשקיע מאמץ בלימוד זה. מחקר חדש מאוניברסיטת יל מצביע על כך שיותר מ 5000 ילדים הושעו מהמסגרות החינוכיות בכיתה א' בשנה אחת. זה פי שלוש מהילדים שהושעו בגן הילדים או בכיתות ג' ומעלה. מה שמחזק את העמדה שצריך כישורים חינוכיים כדי לעזור לילדים האלה לא לנשור מבית הספר. לרוב המורים יש את הכלים לעשות זאת, למרות שרוב המורים חושבים שאין להם הכשרה לכך.

לטענת המחבר יש להם הכלים. הם יכולים לזהות מתי ילדים מפתחים התנהגות תוקפנית או התנהגות לא הולמת. רוב הילדים מפתחים התנהגות בלתי הולמת כתוצאה משינויים בחייהם, כמו: מעבר דירה, גירושין וכו'. ולמחנכים היכולת להבחין מתי התנהגות הילד היא אפיזודה חולפת ומתי היא דורשת התערבות מיוחדת.

התנהגות מאתגרת נחשבת :

–          התנהגות שמפריעה ליכולת הלמידה והמשחק של הילד

–          היא מזיקה לילד או לילדים ומבוגרים הנמצאים סביבו

–          כשהילד בסיכון גבוה לפתח בעיות חברתיות עתידיות או להיכשל בבית הספר.

 

 

קטע מתוך תוכנית מדע בנושא התנהגות חברתית אלימה בילדות:

גילויי תוקפנות בבית הספר

 זה גיל בו הילדים משתמשים יותר בתוקפנות חברתית, ופחות באלימות ישירה . ד"ר ג'ון הרצר חוקר בתחום התוקפנות מדבר על התנהגות תוקפנית לא גלויה אבל עדיין יכולה לפגוע בילד.

תוקפנות עקיפה דורשת מיומנויות חברתיות מסויימות, הוא מצא שבני החמש מעורבים בהרבה יותר מעשי תוקפנות והתגרות כנגד עמיתים בהשואה לילדים ומתבגרים.

פרופ' ריצרד טיברלי עשה תצפיות על בני שנתיים המשחקים יחד וספר את גילויי התוקפנות הפיזיים שנצפו, ומצא שבני שנתיים יפגינו תוקפנות באחד מתוך ארבע אינטראקציות חברתיות. כשהילדים מתבגרים היחס הזה יורד לפעם בחודש , פעם בשנה . והשאלה היא איך התוקפנות אצל הילדים נעלמת עם השנים. חוקרים טוענים כי תוקפנות היא מולדת גם אצל בני אדם וגם אצל בעלי חיים, הסיבה לכך היא הישרדותית, מי שהיה לו הכוח שרד והתרבה. אלא שגם בעלי חיים כמו בני אדם חיים בקבוצות ,ולכן פיתחו מנגנונים לריסון התוקפנות הטבעית כדי לשמר את חיי הקבוצה.

נראה כי יצורי אנוש בנויים לרסן את ההתנהגות התוקפנית שלהם, יכולת הריסון מקורה בחלק הפרונטלי של המוח. החלק הפרונטלי של המוח מאפשר לנו שליטה, אחרת היינו מכונות שמגיבות לכל גירויי. היכולת של המוח לשלוט בדחפים מושפעת מכמה גורמים ביניהם מאפייני הטמפרמנט איתם נולד הילד.

בגלל גנטיקה חלק מהילדים נולדים בלונדיים , אחרים עם שיער חום, חלק עם עיניים כחולות ואחרים עם ירוקות, אותם גנים משפיעים גם על מאפייני הטמפרמנט איתם נולד הילד. יש שתי מערכות המאפיינות את בני האדם ומשפיעות על אישיותם:  מערכת אחת שדוחפת אותם להרפתקנות ולהתנסות בדברים חדשים והמערכת השניה דומה ל"בלמים" במכונות – היא מעכבת התנהגויות מסוימות. כשאצל כל ילד מערכת אחת דומיננטית יותר וזה משפיע על התנהגותו.

הבדלי טמפרמנט ניתן לזהות כבר בלידה, חלק מהילדים שקטים אחרים פעלתניים, חלק חסרי מנוחה, קשים ומתוסכלים.

יש לזכור שגם לסביבה השפעה מעצבת על המוח וחשובה מאד להתפתחותו התקינה של הילד. כאשר הילד נולד גודל המוח שלו כ- 500 גרם כלומר שליש מגודל מוח בוגר. בארבע השנים הראשונות המוח גדל ומגיע למוח של אדם בוגר. במילים אחרות הרבה מאד מתרחש במוח הילד עד הגיעו לגיל 5.

מכאן בסביבה מספקת גם ילדים עם מאפייני טמפרמנט קשים הופכים לילדים לא אלימים בבגרותם. בתקופה זו המוח מפתח את מנגנון הבלימה שמעכב גילויי תוקפנות פיזיים אצל ילדים. כל הילדים נהנים קצת לדחוף, לסתור או להכות אולי מפני שבני האדם מתוכנתים לעשות זאת כדי להבטיח את הישרדותם, אך דרך האינטראקציה עם אחרים , הם לומדים שמכות מביאות בעקבותיהם כאב וכן בדידות חברתית. ממצא אחד במחקרים של הישרדות חברתית הוא שילדים תוקפניים מבודדים מהקבוצה וזה נכון גם לגבי בעלי חיים.

כל עוד ילדים תוקפניים מקבלים באופן עקבי תגובות שלא מאפשרות התנהגות תוקפנית מההורים והמחנכים , הם לומדים ומפנימים את הכללים , ובעיקר לומדים להשתמש בשיחה כתחליף לגילוי תוקפנות.