תוכניות חינוכיות יעילות לגיל הרך: מה עלינו לדעת ?

Ruby Takanishi & Kimber L. Bogard (2007), Effective Educational Programs For Young Children: What We Need To Know? Child Development Perspectives, Vol 1, No. 1 Pp. 40-45.

תקציר
קובעי מדיניות וחוקרים מגלים עניין בתוכניות חינוכיות לגיל הרך. קובעי המדיניות רואים בתוכניות אלה כלי לגישור על הפערים בהישגים בין הילדים אותם אנו מאתרים בעת כניסתם לגן הילדים. לעומתם החוקרים רואים עצמם כמעריכי איכות התוכניות ויעילותן כדי לאפשר לקובעי המדיניות לקבל החלטות מושכלות בבואם לקבוע מדיניות בתחום.
מאמר זה מתמקד במה שידוע לנו עד כה על תוכניות חינוכיות לגיל הרך ומהם המרכיבים בתוכניות המבטיחים הצלחה.
מסקנות בתחום חייבות להתבסס על מחקרי אורך המבוססים על מדגמים גדולים.
בבואנו להעריך תוכניות עלינו להתייחס לחמישה מוקדי בהם קיימים פערים בידע שלנו לגבי תכניות יעילות:

1. התוכניות בנויות לקבוצות אתניות בעלות שונות גבוהה, לדוגמא מהגרים.
2. חסר החיבור בין ההוראה לתהליך הלמידה כשהוא מכוון להשגת תוצאות שיבואו לידי ביטוי בהישגי הפעוט.
3. על מנת להבין את הטווח הרחב של התוצאות אצל הפעוט אנחנו חייבים להתבסס על ידע בהתפתחותם של פעוטות.
4. על מנת לבחון ולהעריך תוכניות לגיל הרך יש צורך בנקודת מבט רב תחומית.
5. כדי להפיק תועלת מהמחקר צריך להציג דרכים בהם חוקרים ומורים יכולים להפיק תועלת מתוצאות המחקר.
במחקר בינלאומי שנערך לאחרונה במדינות בהן יש תוכניות חינוכיות לגיל הצעיר, דורגה ארה"ב באמצע המדרג בהשוואה לארצות מתפתחות שעושות יותר כדי לפקח על התוכניות החינוכיות לפני גיל בית ספר (ארגון החינוך המדע והתרבות של האו"ם 2005 ).

נשאלת השאלה האם השקעה זו בתוכניות חינוכיות לגיל הרך , תהיה משמעותית עבור הילדים במדינות אלה ובארה"ב?

שלא כמו במדינות מתפתחות לארה"ב אין מחויבות לאומית לתת חינוך לילדים בגיל הרך, כלומר לילדים בגילאי 3 עד כיתה א' ,השלב בו מתחיל החינוך הציבורי.
למרות שהסקרים מצביעים על תמיכה ציבורית רחבה בתוכניות חינוכיות לגיל הרך, קובעי המדיניות והמצביעים חלוקים בדעתם בדבר דרכי המימון של תוכניות אלה.
ארה"ב שונה בגישתה לחנוך לגיל הרך גם בעובדה שלמרות שאינה מממנת את התוכניות היא מקפידה להעריך ולדרג את איכותן ויעילותן של התוכניות המתחרות בתחום.

בצרפת, כמו במדינות אירופאיות אחרות, קיים מימון ציבורי לתכניות חינוכיות לגיל הרך, אך אין מחקר העוקב אחר יעילותן של תוכניות אלה. הצרפתים מבססים את החלטתם על הנחת היסוד שהתוכניות חשובות. לעומתם ארה"ב בוחנת את יעילותן של התוכניות ועוסקת בשאלות כמו: האם התוכניות החינוכיות לגיל הרך אכן עובדות? ומהי הגישה היעילה יותר בתחום החינוך לגיל הרך?

שאלות אלה מעוררות את הויכוח מאיזה גיל צריך להתחיל את התוכניות החינוכיות הממשלתיות? מי צריך להיכלל בתוכניות אלה? ואיזה אופי צריך להיות להתנסות הלמידה בגיל הרך?

על מנת להבהיר נקודות אלה עלינו לקבל תמונה ברורה לגבי מה ידוע לנו על תרומת החינוך המוקדם, ומי הנהנים העיקריים מתוכניות אלה.

מה אנחנו יודעים ?
מספר מחקרים תומכים ברעיון כי תוכניות חינוכיות לגיל הרך הבנויות היטב, ומיושמות נכון עוזרות לילדים,ובעיקר לאלה הבאים מעמד סוציו-אקונומי נמוך, והם נכנסים לגן הילדים עם חסר בכישורי קריאה וכישורי חשבון, לעומת עמיתיהם מהמעמד הבינוני והגבוה.

היתרונות בתוכניות אלה באות לידי ביטוי במאפיינים הבאים:
– הישגים גבוהים יותר בלמודים
– הצלחה רבה יותר בבית הספר
– פחות ציונים שליליים
– אחוז גבוה של מועסקים בעבודה
– ירידה בפשיעה
– השקעה קטנה יותר של המדינה במוסדות לעבריינות נוער ובתי משפט לנוער.

עם זאת הדבר נכון רק לגבי תוכניות איכותיות ולא לגבי כל התוכניות. למעשה, המחקרים מצביעים שכשהתוכנית בינונית היא לא תיתן את התוצאות הרצויות לטווח הארוך (Cliford et al '2005).יותר מזה היתרונות שהושגו בגיל הצעיר נעלמים כבר בכיתה ג' (Mckey et al' 1985 ) בפרט לגבי אותם ילדים שעוברים לגני ילדים בעלי תקציבים נמוכים (Curic& Tomas ,2000 ) .

מחקרים עכשווים מצביעים כי תוכניות ברמה גבוהה בשילוב של חינוך איכותי, במסגרות לגילאי שלוש ומעלה, יראה שיפור גדול יותר ולאורך זמן ארוך יותר אצל הילדים בתוכנית(Reynolds, 2003 ).המסקנות של המחקר הנ"ל היו שתוכניות ארוכות טווח הן מפתח לשימור ההישגים אצל הילדים. צריך לזכור כי מחקרי אורך אלה נעשו בשנות השישים והשמונים והם כנראה משקפים את הלך הרוח באותה תקופה.

מחקר הערכה אחר כמו זה של Tulsa Universal PreKindergaden לבני ארבע, מצביע על כך שחינוך איכותי בגיל הרך, מנבא שיפור בתוצאות עבור ילדים ממוצא אתני שונה וממעמד סוציו כלכלי שונה, אך עדיין קיימת שונות ברמת השיפור שהושג.
מחקר הערכה של גילאי חובה מצביע אף הוא על שיפור אצל הילדים מרקע סוציו -כלכלי נמוך. למרות הפוטנציאל העצום של תוכניות חינוכיות איכותיות , צריך לציין כי אף אחת מהן לא עמדה במבחן ההכללה, בעיקר בגלל הבדלים במקורות מימון, מדיניות רלוונטית , והדרך בה יושמה התוכנית בשטח.

מה אנחנו צריכים לדעת ?
למרות קיומם של מחקרי אורך רבים עבור ילדים שהם כעת בגיל ההתבגרות וחלקם מבוגרים , קשה להסיק מסקנות שאכן קיימת השפעה סוציו היסטורית ,כמו הבדלים ברקע האתני ובמעמדם של הילדים. לכן יש צורך במחקר עכשווי כדי לבחון את ההשפעה של תוכניות חינוכיות מוקדמות על הישגי הילדים בעתיד.

קיימים מחקרי אורך רבים בתחום, וכן החל דור חדש של מחקרים, בעיקר במקומות שונים בארה"ב (לוס אנג'לס, שיקגו, טולסה), כמו כן קיימים מחקרים קצרים עדיין בתהליך. כל אלה נותנים הזדמנות לעיבודים נוספים של התוצאות שיאפשרו לאשש מסקנות של מחקרים מוקדמים. יותר מזה מספר סוכנויות פדראליות משתפות פעולה למימון מחקרים אלה כמו הסוכנות לבחינת מוכנות לבית הספר, הם בחנו את יעילותן של תוכניות לגיל הרך, ותוכניות התערבות מוקדמות לקידום המוכנות לבית הספר.
מכאן שהעיתוי מתאים להעלות שאלות איך נכון לערוך מחקרים, איך לקיימם עד שהילד מגיע לכיתה י"ב, ואיך לתרגם את הממצאים למדיניות בתחום.

בניית שאלות המחקר
אחת הבעיות במחקרי אורך היא כיצד לבנות את שאלות המחקר, שכן צריך לנצל את התקציבים שהוקצו למחקר באופן יעיל. לכן חשוב להתמקד ב:
א. המשגת שאלות המחקר בהקשר היסטורי ובהקשר של קביעת מדיניות.
ב. שימוש בידע שהצטבר ממחקרים לאורך השנים.
ג. בנית מדגם שיבטיח ייצוג של אוכלוסיית הילדים בהווה ובעתיד.

להלן מספר דוגמאות איך ניתן לבנות את שאלות המחקר.
דוגמא ראשונה עוסקת בשאלה המרכזית: מה תרומתן של תוכניות חינוכיות לגיל הרך להישגי הילדים, בהתייחס להשפעות הידועות מראש של הבית והקהילה על הישגים אלה?

המחקרים מצביעים על המגבלות של תוכניות התערבות הנמשכות רק שנה אחת. לכן צריך לעקוב אחר איכות התוכניות לאורך שנים. צריך גם להתייחס לסביבה של הילד בשנים אלה כגורם משפיע על התוצאות. סביבה במובן של מדיניות, תוכניות התערבות, תוכניות חינוכיות ,משפחה והורים.

דוגמא שנייה קשורה לשאלה מה הקשר בין הכשרת אנשי המקצוע, איכות השיעור ורמת ההצלחה של הילדים ? ( Early et al ,2006 ) זוהי שאלה מרכזית עבור קובעי המדיניות והמחוקקים המקצים את המשאבים הכספיים עבור התוכניות. רמת הכשרה נמוכה יותר דורשת תקציבים נמוכים יותר וכך ניתן לקצץ בעלויות (חשיבה פוליטית) .

כותבי המאמר מאמינים שתואר ראשון עם התמחות בגיל הרך הם תנאי סף לעבודה בתוכנית כולל מטפלות בתוכניות לגיל הרך והם יעזרו בסייעות שאינן בעלות תואר ראשון בגיל הרך. אבל למעשה החיבור בין הכשרת הגננת לתוצאות הוא פשטני מידי, שכן אין סטנדרטים לתוכניות המכשירות גננות לעבודה בגיל הרך וההכשרה שונה ממדינה למדינה,ולכן השונות גבוהה מאד.

חסר מחקר גם לגבי הקשר בין מנהיגות מנהל המסגרת, ומדיניות מקומית שיכולה לחזק או להחליש את הקשר בין רמת המוכנות של המורה לרמת ההישגים של הילד.( wang,Haeriel&Walberg,1990 ) לכן לא נופתע אם מחקרים אחרונים מצביעים על כך שהקשר בין רמתה של הגננת וההישגים של הילד הוא קטן וכמעט לא משמעותי.

חמשת החסרים בידע
חמשת החסרים בידע שלנו בתחום החינוך לגיל הרך שיש למלא אותם הינם:
1. במחקרים החדשים בתחום עלינו לקחת בחשבון את אוכלוסיית המהגרים שאינה מיוצגת דיה, שכן לניסיון העבר שלהם במשפחותיהם, ולהתנסות שלהם בתוכניות חינוכיות בילדותם יש השפעה על ההישגים שלהם בעתיד.
2. אנו צריכים להרחיב את ההבנה שלנו לגבי ההשפעה של אינטראקציה גננת- ילד על הישגי הילד בעתיד.
3. עלינו לקחת בחשבון טווח רחב של תוצאות רצויות עבור הילדים מבלי להתייחס למדיניות ולמטרות הנוכחיות.
4. יש לשתף חוקרים ממדעי התנהגות ומדעי החברה בעיצוב תוכניות לגיל הרך, שכן הם יעשירו את ההבנה שלנו לגבי יעילות התוכניות.
5. עלינו לקחת בחשבון גם את היחסים ההדדיים בין החוקרים לאנשי השטח.

השינויים הדמוגרפיים בהרכב אוכלוסיית הילדים
האתגר המרכזי הוא להתמודד עם השינויים הדמוגרפים בהרכב אוכלוסיית הילדים. ברמה הלאומית אחד מתוך חמישה ילדים חי במשפחה בה אחד ההורים מהגר (Capps. Fix,Osi. Readon-Anderson&Passel,2005 ). בערים כמו ניו יורק שהן שער כניסה לארה"ב 50% מהילדים בגילאי בי"ס חיים במשפחות מהגרים.

בקליפורניה לדוגמא אחד מכל שני ילדים חי במשפחה בה אחד ההורים מהגר.
מחקרי האורך בעבר נערכו במקומות בהם אוכלוסיית המהגרים אינה גדולה ולכן המדגם נלקח היה קטן כמו בשיקגו למשל , שם נכלל מדגם קטן של יוצאי אפריקה מהמעמד הנמוך.

במחקרי אורך עתידיים חייבים לבחור מדגם מייצג לפי גזע וארץ מוצא,ויש לתת את הדעת גם לילדים ששפת האם הראשונה שלהם אינה אנגלית .
"כוח המשימה של החינוך לגיל הרך" עבור הילדים ההיספניים סיכם לאחרונה את המידע עליו יש לבסס את התוכניות לגיל הרך עבור אוכלוסיה זו ההולכת וגדלה בארה"ב (e.g.Hernandez,2006 ). מסקנות אלה אינן נכונות רק לגביהם אלא יש להם השלכות גם לגבי קבוצות אתניות אחרות.

הבנת תהליך הלמידה וההוראה בגיל הרך ובגיל בי"ס יסודי

מצד אחד, תוכניות חינוכיות, אשר מצא שיש להן השפעות ארוכות טווח, חשוב ליישם אותן במסגרות רבות ככל האפשר. מצד שני אסור לשכוח שמאט מאד ידוע לנו על השפעת היחס גננת – ילד על הישגי הילד בעתיד. חלק מהבעיה קשורה בפרדיגמה של ה"קופסא השחורה" – לפיה מרכיבי התוכנית ברורים אך איך הם פועלים יחד באינטראקציה שבין הגננת לילד נשאר עלום.

במילים אחרות אין בידנו סטנדרטים להערכה של תוכניות חינוכיות אלה להן שמות רבים כמו: למידה מוקדמת, חינוך מוקדם, קדם בי"ס , קדם גן ילדם, מעונות יום, התחלה טובה, פעוטונים וכו',כותרות רבות שאינן מעידות בהכרח על התוכנית החינוכית שהיא מספקת.

יש לציין גם כי מחקרי הדיווח של הורים כמו ה- Ecis-K ,אינם מהימנים. זה מחייב מחקרים עתידיים שיהיו מכוונים להבנת אופי ההוראה והלמידה בתוכניות חינוכיות אלה.

פירוש הדבר הוא שגם ההדרכה לגבי דרכי הוראה בגנים צריכה להיות יותר ברורה, ומבוססת על הבנה לגבי איך ילדים לומדים. צריך לנצל את השנים הקרובות כדי לבחון גישות חינוכיות שונות והשפעתן על הלמידה אצל ילדים.

זה אומר שהבנה למה באמת מתרחש בכיתה היא מרכזית. מחקרים עתידיים צריכים להתמקד בדיכוטומיה שבין משחק ולמידה, ובין כישורים אקדמיים לבין התפתחות רגשית- חברתית. כיון שמשתנים אלה חשובים ומרכזיים בויכוח על הערך והתוכן של החינוך בגיל הרך.

המחקר שנערך במרכז לילדים והורים בשיקגו מצביע על כך כי האיזון בין מידת ההכוונה של המורה למידת היוזמה שמשאירים לילד לבין מעורבות הורית רחבה, הם המפתח להצלחה של הילדים.

החלטה לגבי אלו ביצועים של הילדים יש למדוד
האם יש לבחון מדדים כמו ויסות עצמי, מיומנויות חברתיות, יכולות לעבוד בשיתוף עם ילדים אחרים ומבוגרים, שהם חשובים כשלעצמם ומהווים גורם מתווך להישגים אקדמאיים.

לדעת המחברים יש להתייחס בכובד ראש למשתנה הביצועים של הילדים. זה אינו נושא חדש. כבר ב- 1970 התייחס החוקר זיגלר (1978 ) למטרות של תוכניות ההתערבות בגיל הרך במונחים של כשירות חברתית. מושג המשקף טווח רחב של ביצועים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים אצל הילד.

הקשר בין הביצועים השונים במיוחד בין הביצועים הקוגניטיביים והרגשיים חברתיים וביצוע הילד בטווח הקצר והארוך מתחילים להיחשף עכשיו (Miles & Stipek,2006 ) .לדוגמא, נמצא כי כשירות חברתית, יכולת לויסות עצמי, קשורים להישגים בתחום הלמידה. הבנה זו אולי תפסיק את הויכוח בין התומכים בגישה של הוראת קרוא וכתוב לגיל הצעיר ככלי לקידום הילד מבלי להתייחס לגורמים כמו ויסות עצמי וכשירות חברתית ובין אלה הדוגלים בכך שיש לתת לילדים לחוות את ילדותם ולהנות ממנה וצריך לדחות את לימוד הקריאה והכתיבה לגיל כיתה א'.

לנושא של מדידת הביצועים של ילדים יש חשיבות רבה בהקשר החברתי. שכן הבסיס להשקעת משאבים ציבוריים בתחום הגיל הרך היא ההבנה כי יש "לסגור פערים בהישגים", בעיקר במדינה דמוקרטית כמו ארה"ב. טענה שמעוררת התנגדות בקרב אלה המאמינים שהשגיות ומיומנויות אקדמיות גוזלות מהילדים את ילדותם.

תרומתם של מחקרי האורך בתחום חשובה עבור קובעי המדיניות כיון שהם מודדים ביצועים בפועל כמו הצלחה בתיכון, לימודים בקולג', מעורבות בפשיעה או במערכת המשפטית לנוער, הריון בגיל ההתבגרות, בריאות נפש, ותעסוקה בבגרות, והרווח של המדינה במונחים כלכליים מההשקעה בגיל הרך, במושגים של השקעה בביטוח בריאות ובמסגרות לנוער עבריין. חלק אף בדקו את השפעת קיומן של תוכניות התערבות בגיל הרך על תעסוקתן של אימהות (e.g. Gelbach, 2002 ).

כדי לבחור במדיניות הרצויה יש לבחור בין החלופות השונות של תוכניות התערבות בגיל הרך, לכן חשוב להגדיר את התוצאות הרצויות , ולהעריך את התוכניות על סמך מדדים אלה.

אך זה לא מספיק יש לבחון גם את התרומה של תוכניות התערבות חינוכיות בהתייחס לגורמים מתערבים כמו תנאי דיור, בריאות, רמת הכנסה, תוכניות לטיפול במשפחה. כמו כן יש לבנות מערכת מוגדרת של אסטרטגיות בתחום במיוחד בתוך ארה"ב בה אין מערכת של ביטוח סוציאלי וביטוח בריאות ממלכתי.
יש לבצע בדחיפות מחקר השוואתי שיתמקד בבחירת מדיניות לקידום ושיפור איכות החיים של הילד, ושיכלול בתוכו תוכניות התערבות בגיל הצעיר, מדיניות שכר , מדיניות דיור וכו' (Levental,Fauth & Broks-Gunn, 2005 ).
ביצוע מחקר רב תחומי על התפתחותם של ילדים
מטרה מרכזית בתחום המחקר על התפתחותם של ילדים היתה לערב חוקרים מתחומי מחקר שונים ומגוונים. המאבק להשיג מטרה זו היה קשה אך הערך המוסף של מחקר רב- תחומי הוא מרכזי, שכן הוא נותן זויות ראיה חדשות. הדבר בא היטב לידי ביטוי במחקר על יעילותן של תוכניות התערבות בגיל הרך (Cormely et. Al.2005,Piants et. Al. 2005 ).הכלכלנים מדדו את השפעת התוכנייות במונחים של עלות ותועלת (Lynch, 2007 ) ממצאיהם מעידים כי תרומתן של תוכניות ההתערבות אינה רק לילד ולהוריו אלה גם לתועלת המדינה בכך שהיא מפחיתה הוצאות סביב טיפול בבעיות חברתיות עתידיות.
מדעי החברה תרמו למחקר את המודעות לבעיתיות הנובעת מתת יצוג של קבוצות מסוימות במדגם (Shonkoff &Phillps, 2000 ).תוצאות אלה הן הוכחה לכך שמחקר רב- תחומי יאפשר עיצוב תוכניות התערבות מוקדמות טובות יותר (Sterngerg 7 Crigorenko, 2001 ).
אחד האתגרים במחקרים אלה הוא היכולת לחבר בין הממצאים המתקבלים מהמחקרים השונים ולהביא לתובנות חדשות (2006 Bedrova & leong,).לדוגמא כיום מחקר הבוחן את השפעת דרכי ההוראה על היכולת לויסות עצמי של הילד, אינו מחובר לידע בתחום ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית-חברתית .ידע בתחום המחקר הנוירו-התפתחותי מצביע על כך שיש קשר בין התפתחות רגשית להתפתחות קוגניטיבית. יש לשקף קשר זה גם בתוכניות החינוכיות לגיל הרך(Blair , 2002 ).

ניהול המחקר ההשוואתי
תרגום ממצאי המחקר לעשייה דורש שיתוף פעולה בין החוקרים לאנשי השטח לצערנו שיתוף כזה טרם נולד בתחום המחקר בגיל הרך. לחוקרים עולם ערכים וידע משלהם לאנשי השטח עולם משלהם. שיתוף פעולה הכרחי על מנת לאפשר יישומן של תוכניות בתחום.

האם יש ערך למדיניות? חיבור המחקר למדניות החינוך בתחום הגיל הרך
השאלה האם המדיניות בתחום החינוך לגיל הרך היא בעלת ערך אינה שאלה רטורית. מידת חשיבותה של מדיניות כלשהי, עבור מי, מהם התנאים, כל השאלות הנ"ל הן מרכזיות לקבלת החלטות עילות. לחוקרי התפתות הילד יש תפקיד חשוב במתן מענה לתשובות אלה.
על מנת לעשות זאת עליהם להתבונן מעבר להשפעה של תוכנית התערבות על ביצועי הילד. יש להתייחס גם למשתנים ארגוניים של תהליך החינוך כמו: מנהיגות, הכשרת המורים, התפתחות מקצועית, הכשרה מתמשכת, המדיניות הרשמית לגבי סטנדרטים, סדר היום, כלי הערכה, וגישה לימודית הדרכתית.
יצירת בסיס מחקר רב- תחומי עבור קובעי המדיניות ברמה הפדראלית, ברמה המחוזית וברמה המקומית,תאפשר בניית מערכת ברורה המשרתת באופן הטוב ביותר את הילדים והמשפחות .