"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

בית ספר למשחק – הטרנד הישן-חדש של צעצועי העץ והבד

מאת: אורנה שנייד

מגזין לעיצוב DO אוגוסט 2008

צעצועים היו מאז ומעולם חלק מעולמם של הילדים בכל תרבות. הממצאים הארכיאולוגיים והמקורות הכתובים מעידים כי בתרבות הפנאי של מבוגרים וילדים בעולם העתיק יוחד מקום נכבד למשחקים ולצעצועים מסוגים שונים. מבוגרים וילדים נהנו ממשחקים והשתעשעו בתחרויות ספורט, משחק בחיות מחמד, מחול, שירה ונגינה בכלים שונים.

בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקומות כמו מצרים, הודו וסין, נמצאו כמה צעצועים מהעת העתיקה. ביוון וברומא הקדומות שיחקו בצעצועים דומים לאלה המוכרים לנו: כדורים, חישוקים, עגלות, פסלוני אנשים וחיות ורהיטים זעירים. הצעצועים היו עשויי חרס, עץ, עצם, שנהב, שעווה, עופרת וברונזה.

כיום, צעצועים רבים הם דגמים מפושטים ומוקטנים של דברים מהעולם האמיתי, כגון בובות של בעלי חיים, כלי תחבורה, בני אדם (במקצועות שונים כגון חיילים), דמויות מסדרות טלוויזיה, כלי נשק, כגון חרב פלסטיק ואקדח קפצונים, וכלי נגינה. צעצועים אלה מאפשרים היכרות עם העולם הסובב ומעודדים משחק בהעמדת פנים: מבוגר, חייל, דמות מסדרת טלוויזיה, אמא, רופא, אחות, שוטר בנאי ועוד. עם התפתחות הטכנולוגיה, היטשטש מאוד הגבול שבין צעצוע למכשיר מה שהביא לכניסתם לשוק של "צעצועים למבוגרים או משחקי מנהלים" שהם מעין הכלאה בין שתי הקטגוריות הללו.

"בוני הצעצועים הראשונים היו בעיקר נגרים ובוני רהיטים, אשר יצרו את אותם מוצרים אך בצורה מוקטנת", מסביר יואב זיו, מרצה בכיר במחלקה לעיצוב תעשייתי בבית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב, שנקר. העיר נירנברג שבגרמניה היתה מרכז גדול של ייצור צעצועים. במאות ה-19-18 ועד אמצע המאה ה-20 החלו לעבוד בחומרים כגון פורצלן, וייצרו בעיקר בסדרות דמויות קטנות של חיות והרוב נעשה בעבודת יד.

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם החלו כמה חברות לייצר צעצועים בצורה מסודרת, אולם למרות התחלת התיעוש עדיין השקיעו בעבודה יחידנית, למשל בתפירת בגדי הבובות אשר עוצבו בתפירה עילית שהייתה למעשה מיועדת לילדים.

"אין ספק שעולם הצעצועים של אז פנה בעיקר לשכבות האמידות יותר של הבורגנות", אומר זיו. "שילדיהם זכו לקבל את הצעצועים החדשים הללו. כל השאר המשיכו לאלתר בעזרת חומרים ואביזרים ביתיים ואחרים".

הדובי הראשון נוצר אמנם בשנת 1907 בגרמניה, אולם בובת הדוב המוכרת ביותר בעולם היא בובת ה"טדי בר" (Teddy bare) שנולדה בארצות הברית. מאחורי שם הבובה מסתתר סיפור:

במהלך ציד דובים, שבו השתתף טדי רוזוולט, נשיאה ה-26 של ארצות הברית, נמנע הנשיא מלירות בגור דובים קטן. קריקטוריסט שנכח במקום ראה זאת וצייר את האירוע. הציור התפרסם בעיתונות וזכה לתהודה רבה, ובעקבותיה פנה בעל חנות צעצועים לנשיא רוזוולט ושאל אותו אם יוכל לקרוא לצעצוע החדש שלו – בובת דוב פרוותית – על שמו. הנשיא הסכים. וכך נולד ה"Teddy bear".
מעידן הפלסטיק לעידן ה"ירוק"
אחרי מלחמת העולם הראשונה חלה התקדמות גדולה בתחום ייצור הצעצועים עם הרחבת השימוש בפלסטיק. חברת לגו הייתה הראשונה לעבור לייצור בחומר החדש ונתנה בכך את האות לתחילת עידן הייצור ההמוני שהחל לנגוס לאט לאט בתעשייה הזעירה. התוצאה היתה שהמסחור והייצור ההמוני הוזילו מחד גיסא את מחירי הצעצועים והפכו אותם לזמינים ונגישים לכל, אך מאידך גיסא, הפכו אותם למוצרי פס ייצור מעט חסרי נשמה. למרות זאת, החברות המסורתיות המעצבות ומייצרות צעצועים ממשיכות בעבודתן. מדובר בעיקר בחברות אירופיות משפחתיות אשר ממשיכות בייצור המסורתי הבלתי מסחרי.

צעצועי הבמבוק של תלמידי "שנקר" מתוך ההכרה הגוברת בבמבוק כחומר גלם רב-חשיבות במציאות האקולוגית העכשווית, החליט בשנת 2004 פיטר הנדשטיין, מייסד ומנהל ענקית הצעצועים הגרמנית HaPe, לפתח קו מוצרים על טהרת הבמבוק. במסגרת קשר שנוצר בין החברה למחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, הוזמנה משלחת של 15 סטודנטים מבית הספר לשהייה בת חודש בסין, במטרה להיחשף לתהליך גידול ועיבוד הבמבוק.

כנהוג בתהליך העיצוב של צעצועי ילדים, נלקחו בחשבון גורמים כגון בטיחות, ארגונומיה, ערך משחקי ושיקולי ייצור, למידה והתפתחות. עם זאת, ניתנה תשומת לב מיוחדת למאפיינים פיזיים, מבניים וחזותיים המייחדים את הבמבוק כחומר גלם, כגון המבנה המפרקי, המשקל הסגולי הנמוך, צליל וגוון ייחודיים. הפרויקטים השונים נבחנו ותועדו בניסוי שנערך לפני 800 ילדים.

קידומו של העיצוב והייצור בבמבוק הוא צעד חשוב ומרכזי במאבק למען איכות הסביבה. הבמבוק הוא צמח ממשפחת הדשא המגיע לבגרות בפרק זמן קצר של 5-3 שנים. קידום ופיתוח השימוש, העיבוד והעיצוב בבמבוק הוא בבחינת גלגל ההצלה ליערות הגשם וצעד אחד לעבר עתיד טוב יותר וירוק יותר.

בשנים האחרונות נראה עולם הצעצועים ממש כעולם מבוגרים מוקטן. גיבורי סרטים ותוכניות טלוויזיה הופכים לגיבורי תרבות, ואלה מיוצרים בדמות בובות על ידי חברות הענק. לצדם פורח עולם טכנולוגי מפותח של צעצועים ומשחקי הרכבה מתוחכמים, המאפשרים לילדים ובני נוער לבנות לעצמם מכשירים בטכנולוגיה מתקדמת שמשתווה לעולם האמיתי.

"בשנים האחרונות מוקדשת תשומת לב מיוחדת למִחזור ושמירת איכות הסביבה, והטרנדים הללו אינם פוסחים גם על עולם הצעצועים", אומר זיו. "צעצועים מקרטון, מנייר ומבמבוק (ראו מסגרת) מציעים לקהל הצעיר אופציה נוספת ואחרת מעולם הפלסטיק המוכר. הצעצועים הללו מיוצרים לרוב על ידי חברות בוטיק קטנות, והם ברוב המקרים גם יקרים יותר, אולם המגמה הזו תופסת תאוצה בהתאם לטרנד העולמי. כל הזמן חושבים על פיתוחים חדשים ואלטרנטיבות, כגון פיתוחים של משפחות חדשות של גומי ופלסטיק ותחליפיו שנחשבים לירוקים יותר, וגם מגמה של דיאלוג בין מערב למזרח על תפישותיו הטבעיות יותר".

בטיחות ותקנים
גם נושא הבטיחות בצעצועים נתפש כבעל חשיבות עליונה, והוא מאורגן בשורת חוקים ותקנים בינלאומיים. מעת לעת שומעים על צעצוע כזה או אחר שהורד מהמדפים בשל אי עמידה בתקנים הללו. לאחרונה פנו חברות הצעצועים הגדולות בארצות הברית לממשל הפדרלי בבקשה להחיל תקני איכות ולדרוש מבדקי בטיחות לצעצועים הנמכרים בארצות הברית, אשר חלק נכבד מהם מיוצר בסין.

לפי ההצעה, חברות צעצועים יידרשו לשכור שירותים של מעבדות בדיקה עצמאיות אשר יבדקו חלקים בצעצועים, בין שיובאו מחו"ל, ובין שיוצרו בארצות הברית. אמנם, חברות הצעצועים המובילות עושות מבדקים כאלו כיום, אולם בכירי התעשייה מודים כי החברות לא עושות מספיק.

באירופה, שבה קיימים תקנים כאלו, יצרניות צעצועים מחויבות לבדוק צעצועים בבדיקות מעבדה עצמאיות. בישראל קיים תו תקן לצעצועים המיוצרים בארץ, ואילו אלה המיובאים עוברים בדיקה מדגמית של מכון התקנים.
לחשוב כמו ילד
"מעצב צעצועים צריך להיות ילד בנשמתו, עם המון רצון וסקרנות", אומר זיו. "אני לדוגמא מבקש מהסטודנטים שלי להביא לשיעור את הצעצועים שאהבו בתור ילדים. בעיצוב צעצועים יש הרבה התנסות חווייתית, ולכן תהליך העיצוב כולל בנייה של דגמים רבים שיאפשרו לחוות את המשחק באופן ממשי. כאשר מעצבים לילדים מעצבים לעם אחר, וצריך לדעת שכל קבוצת גיל תפיק מאותו צעצוע דברים שונים. בפרויקט הבמבוק בסין בדקנו כל הזמן את הדגמים, וקרה לא אחת שהילדים שיחקו בצעצוע מסוים באופן שונה לחלוטין מזה שהתכוונו אליו, וכמובן היו צעצועים שאנחנו התלהבנו מהם מאוד ואצל הילדים נרשמה אדישות לגביהם".

בישראל אין אמנם תעשייה גדולה של ייצור צעצועים, אולם יש כאן לא מעט מעצבי צעצועים.

גליה חי, מעצבת צעצועים מסבירה: "חשוב לי לשלב מראה עכשווי ועדכני עם שיטות עבודה מסורתיות ועיצובים קלאסיים. כל בובה מתחילה בשאלות: מי היא, מה אופייה, מה היא לובשת, אילו חומרים מתאימים לה ומה הן הפרופורציות הנכונות עבורה. מכאן מתחיל תהליך תכנון והתנסות שבסופו הבובות שלפניכם".

הגישה האנתרופוסופית
האנתרופוסופיה, מדע הרוח שייסד ד"ר רודולף שטיינר, רואה את הילד כישות כוללת של גוף, נפש ורוח. האנתרופוסופים מאמינים בפיתוח הילד כבר מינקותו, לא רק במונחים של מודעות וחשיבה לוגית, אלא גם תוך התייחסות לתחומים שמעבר להבעה המילולית המודעת. המטרה היא ליצור אדם חופשי, שלם עם עצמו, שיגשים את עצמו, ויבחר את דרכו אך ורק על פי רצונו שלו. האמצעי הוא פעילות המכוונת כולה ליסוד אמנותי וליסוד של עשייה.

הערך של צעצועים אנתרופוסופיים בשיטת שטיינר הוא בכך שהם מסייעים לילדים להבין מחדש את חוויות החיים כאשר הן מתרחשות. הצעצועים עשויים חומרים טבעיים וצורתם אינה מוגדרת. כדי שהדמיון ישחק תפקיד מכריע במשחק היצירתי, הילד חייב בכל פעם לבנות מחדש את הפרטים שאינם, למשל תווי פנים, וכך הוא מתחיל לשים לב לפנים האנושיות. קוביות עץ, קריסטלים, אבנים טובות, בובות המיוצרות בעבודת יד (ללא תווי פנים) ושעוות דבורים. מכאן שלפי השיטה האנתרופוסופית, פיתוח הדמיון נחשב לחלק מכריע בהתפתחות האינטלקטואלית של הילד.

המעצבת נטע כהן-אשוח מתגוררת בקיבוץ הרדוף ומעצבת צעצועים ברוח האנתרופוסופיה: "החיפוש שלי הוא אחר המחווה של החיה – הן במובן הנפשי-פנימי שלה – אילו תכונות יש לה, אילו איכויות נפשיות היא מבטאת (הדוב כבד, חזק, חם, מגושם ועם זאת יכול להזדקף, לרקוד, הוא חי במערה, הוא טורף ואוהב דבש), והן במובן הגופני – פרופורציות של איברי הגוף ותנועה אופיינית: חלק אחורי כבד, חוש ריח דומיננטי כפות רגליים גדולות וכו'. החיה צריכה, מבחינתי, לבטא באופן כמה שיותר ניטרלי, את אותה איכות, ולעבור כמה שפחות דרך המסננים שלי וזאת על מנת לאפשר לילד להשליך עליה את שלו. פחות חשובים לי הפרטים, וכאמור, אני מנסה לדייק יותר באופי. עם זאת, ברוב המקרים החיה גם תעוצב כך שתהיה מספיק סימפטית על מנת ליצור הזדהות, לאפשר לילד להתקרב אליה ולמצוא בה את עצמו ולהיות זה ששולט (חיה קטנה בגודל פרופורציונלי לכף היד ולפנים). חשוב לי מאוד שהחיות ידברו אל חוש המגע – שתהיה איכות חמה וחושנית שמזמינה מגע, ליטוף וחיבוק".

גלריית צעצועים אינטראקטיבית
ב"צעצוע של גלריה" המוצגת במוזיאון הילדים הישראלי בחולון, מוצגים אוספים של צעצועים ישנים ברוח חדשה המסווגים לכמה קטגוריות:

צעצועי פח – צעצועים אלו היו פופולריים מאד בשנות הארבעים והחמישים. עיצובם הושפע מעולם הקרקס ומנגנון ההפעלה שלהם דומה לזה של השעון המכני (צעצועי הפח הם מעיזבונה של המעצבת ליאת נישרי ז"ל).

כלי רכב – תצוגת כלי רכב מתקופות שונות, שבאמצעותם אפשר לראות את ההתפתחות הטכנולוגית.

חיות חיבוק – אוסף בובות רכות הכולל דובים ועוד. בובות החיבוק זכו לעיצובים מגוונים, ויש להן משמעות רגשית וחווייתית מעולם הילדים.

צעצועי העץ של רות צרפתי – צעצועים שעיצבה צרפתי בעיקר ל"משכית" ותרמה לגלריה החדשה. דמויות שהיו פופולריות בשנות החמישים והשישים והושפעו מתרבות הבדואים והפלסטינים. חלק מצעצועיה של צרפתי כולל בובות יום הולדת, שהכינה במיוחד לילדים שהשתתפו ביום ההולדת של בתה חגית.

בובות עמים – בובות אופייניות לעמים שונים מוצגות בגלריה בליווי תפאורה באווירת סביבתם התרבותית.

באטמן – דמות פופולרית שמלווה בגיבורי הסדרה המחולקים לרעים וטובים. לבאטמן אין כוחות-על, אך הוא משתמש באמצעים מתוחכמים (אוסף של אלאן גבריאל מתל אביב).

צעצועי גומי – בדגש על ברווזי הגומי. הברווז הצהוב הפך לפופולרי בעולם, וכיום מקיימים מירוצים של ברווזי גומי, בעיקר בארצות הברית ובקנדה, שהכנסותיהם קודש לילדים במצוקה (האוסף הושאל על ידי יריב אגוזי מגלריה לעתיקות "אגוזי" בתל אביב).

הפעילות מתקיימת בשבתות, חגים וחופשות בתיאום מראש במוזיאון הילדים הישראלי, מפרץ שלמה 1, פארק פרס, חולון

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה