לפני מספר ימים, הבטתי בבני וחשבתי איזה חיים יהיו לבני לכשיגדל. בימים אלה הוא נכנס לגן הילדים. אני מלאת חרדה מעורבת בהתרגשות בעיקר משום שאני מודעת למה שאמור לעבור עליו רגשית במסעו החדש.
אני לא זוכרת הרבה מהילדות המוקדמת שלי ומהחיים בבית הספר, זכור לי רק שהייתי די ביישנית בגן ובבית הספר, ומאד קולנית ועקשנית בבית. אני גם זוכרת שלא התמודדתי טוב עם רגשות או עם פתרון סכסוכים
הייתי הצעירה בבית. היו לי שני אחים מגוננים והורים מגוננים והדבר סייע לי אולי בהתמודדות עם קשיים, אבל לצערי לא קיבלתי כלים לבטא את הרגשות שלי.
כאם לבן שלוש וחצי, אני מאד מודעת לכך ולכן אני מקפידה לחלוק עם בני את רגשותי ומעודדת אותו לבטא את רגשותיו.
יום אחד, כשנכנסנו למכונית אחרי גן הילדים אמר בני: "אמא, אני לא רוצה ללכת לגן שוב." שאלתי "למה לא, מתוק?"
הוא ענה, "אף אחד לא אוהב אותי כאן".
נדהמתי קצת, משום שלעתים קרובות ראיתי את מורי הכיתה שלו מביעים כלפיו חיבה. כשהמשכנו לשוחח, הוא סיפר כי המורים, למעשה, באמת אהבו אותו, אבל אף אחד מחברי הכיתה לא עשה זאת. שאלתי אותו אם מישהו דחף אותו או התייחס אליו בצורה גרועה, אבל זה לא היה המקרה. הוא פשוט ציפה שכל חבריו לכיתה יהיו ידידותיים, בדיוק כמוהו.
הוא הרגיש שלא היו מספיק גילויי חיבה כלפיו ולכן הרגיש שהם לא אוהבים אותו!
הייתי צריכה להסביר לו שילדים בגיל הזה מרוכזים בעיקר בלימוד עצמי ובהבנת היכולות שלהם במקום להתיידד ושלא כל ילד מרגיש צורך לשחק עם ילדים אחרים. הזכרתי לו גם את כל הפעמים שהוא וחבריו בגן שיחקו יחד בחדר הכושר או בזמן המפגש.
למותר לציין, הוא חזר לגן למחרת, מחייך.
מה שלמדתי מהמקרה הזה הוא שילדי מסוגל להבין את הרגשות שלו, הוא יכול לבטא אותם, להרגיש בטוח מספיק כדי לחלוק אותם עם מבוגר מהימן ואפילו להיות פתוח לעבודה דרך הרגשות האלה.
זו באמת היתה התגלות. הוא חלק איתי כל כך הרבה, בצורה כנה ועניינית. אני מרגישה שאני מבינה אותו הרבה יותר טוב .לדברי הפסיכולוג ומולידה של התיאוריה של EQ, דניאל גולמן שתי אבני היסוד של אינטליגנציה רגשית הן מודעות עצמית רגשית וניהול עצמי.
דניאל גולמן, שיש לו יותר משלושה עשורים של ניסיון במחקר ובכתיבה על EQ, אומר שהאינטליגנציה הרגשית אצל ילדים היא מרכיב חשוב מאוד שמתאר את האופן שבו הם לומדים, כי זה עוזר להם לשים לב, להירגע, וללמוד טוב יותר.
בין אם זה בגן ,בבית הספר, במשרד, בבית או במשחק, אנחנו צריכים עוגן רגשי שיעזור לנו לנווט במצבים קשים ולצאת מנצחים ומאושרים. כי לאף אחד אין חוסן מהתקלות במצבים קשים. כמובן שנרצה שילדינו יהיו מוקפים בחברים ומעריצים ויצליחו באקדמיה ולא יפגשו יצורים שליליים בחייהם, אבל האמת היא שאין לנו שליטה על כך . החיים מעמידים בפנינו אתגרים. היכולת להבין את הרגשות של אחרים סביבנו, משמשת עוגן הצלה כדי להתרחק מהשליליות והאכזבה המתמשכת.
קיימות 3 דרכים להגביר את האינטליגנציה הרגשית אצל ילדינו
האינטליגנציה הרגשית שלנו היא המרכיב הראשוני והבסיסי. אנחנו לא יכולים לצפות שילדינו יבינו את עצמם ואת הטריגרים שלהם, אם אנחנו לא עושים את אותו הדבר באופן פעיל.
1. זכרו זאת
לא משנה מה מקפיץ אותך – אתה חייב להיות מודע לכך, ולהגיב בצורה מותאמת לילד ולגילו. למשל אם הבן מביא נעליים מלאות בוץ וזורק בסלון וזה מקפיץ אותך אתה יכול לשלוט על התגובות שלך. זכרו כי ילדיכם חשובים יותר מרצפה נוצצת. בכל פעם שאתה מתחיל לחרוק שיניים או לצעוק, אתה יכול להתחיל לספור לאחור או לנשום עמוק כדי להשהות את הדחף להגיב.
2. דברו זאת
אמרו לילד איך אתם מרגישים! מצאו מילים המסייעות לכם לעבד את הרגשות השליליים.
אמרו להם שאתם מרגישים נסערים. שאתם מצפים מהם לנקות אחרי עצמם, ולא להרגיש כעס כשאתם מנקים אחריהם. יש לכך חשיבות נוספת: ילד לומד שלפעולות שלו יש השלכות.
באופן דומה, אל תהססו לקרוא את רגשותיהם. אמרו להם שאתם יכולים לראות שהוא כועס / מתוסכל ותוכלו יכול לעזור לו לזהות את הרגשות האלה ולשיים אותם. זוהי גם דוגמא אישית לילד, איך מתנהלים מול רגשות של אחרים. והדבר יעזור להם לבנות אוצר מילים רגשי.
3. הרפו
כמה פעמים אנחנו מביאים לשיחות הנוכחיות משקעים מסיטואציות אחרות?
מחשבות ורגשות שליליים נוטים להישאר אתנו הרבה אחרי שהויכוח הסתיים וקשה להתקדם ועוד יותר קשה להימנע מלהישאר תקועים במערבולת הזו.
ברגעים כאלה אני מנסה לעבור בהדרגה לנורמליות. אני מקשיבה למוסיקה או הולכת לחדר הכושר או עושה כל דבר שמאפשר לי פסק זמן. אבל אני לא מנסה להסיח את דעתי באמצעות רדיו או טלוויזיה. אני מאפשרת לילד שלי לראות איך אני מתמודדת כדוגמא אישית.
יש כל כך הרבה דרכים פשוטות ופשוטות להגביר את האינטליגנציה הרגשית אצל ילדים כל יום! אחד מהם הוא סיפור וקריאת ספרים יחד.
ספרים הם חלון לאלף חיים ואלפי עולמות. הם הדרך הטובה ביותר לחשוף ילדים למגוון של רגשות, מבלי להסעיר את עולמם.
עבור ילדים צעירים יותר, ספרי תמונות הם מדיום מצוין להתחבר לדמויות ולבחון את הרגשות השונים באמצעות איורים ולאחר מכן לדבר עליהם עם ההורים. הם מציעים פלטפורמה מושלמת לקשר בין הורים לילדים.
ישנם ספרים רבים העוסקים בנושא "הרגשות שלי". הם עוסקים במגוון של מצבים, כגון הגעתם של אחים חדשים, סטריאוטיפים מגדריים, אמפתיה כלפי בעלי חיים, בריונות ואפילו התעללות.
אם תתרגלו מודלים של אינטליגנציה רגשית ותקראו הרבה ספרים טובים עם הילדים שלכם, תפתחו אצלם את החושים לרגשות ולרגשות שונים והדבר יאפשר להם להרגיש נוח איתם.
This article is part of the Emotional Intelligence series by Ritika Subhash
תורגם ע"י ליזי דוידי