מרכז להתפתחות הילד אוניברסיטת הרווארד
Eight things to Remember about Child Development
המאמר מבוסס על ידע בתחום התפתחות הילד לאורך יותר ממחצית המאה,
ידע שנתן לנו הבנה לגבי התפתחות הילד מבחינה ביולוגית ומאפשר לשפר
מדיניות קיימת ושיטות עבודה עכשוויות.
1. אפילו תינוקות ופעוטות נפגעים כאשר הם שוהים בסביבה מתוחה
משפחתית או טיפולית.
חוויות כעובר ותינוק יכולות להוביל לשיבושים פיזיים וכימיים במוח שישפיעו
עליו לאורך כל חייו, יגדילו את הסיכון להפרעות למידה והתנהגות, ואף לבעיות
בריאותיות, פיזיות ונפשיות. (לחצו כאן)
2. התפתחות היא תהליך אינטראקטיבי, ולכן התפתחות חיי הילד
אינה רק תולדה של גנים.
הסביבה בה מתפתח התינוק אחרי לידתו מספקת חוויות עוצמתיות
שיכולות להשפיע כימית על הדרך בה הגנים יבואו לידי ביטוי.
כך שבעוד לגורמים גנטיים יש השפעה רבה על התפתחות הילד,
לגורמים סביבתיים יש יכולת לשנות את התורשה המשפחתית. לדוגמא,
ילדים נולדים עם היכולת לרסן דחפים, לרכז תשומת לב ולאגור מידע
בזיכרון, אבל הניסיון שלהם כבר בשנת החיים הראשונה יקבע
איך יבואו מיומנויות אלה לידי ביטוי. (לחצו כאן ו-כאן)
3. בעוד שההתקשרות שיוצרים ילדים עם הוריהם היא ראשונית,
תינוקות ופעוטות יכולים להפיק תועלת משמעותית ממערכות
יחסים עם מטפלים אחרים בתוך המשפחה ומחוץ לה. (לחצו כאן)
כך שגם מטפלות יכולות לקדם התפתחות רגשית וחברתית של ילדים צעירים. (לחצו כאן)
אך יש לזכור שחילופים תכופים של דמויות טיפוליות, איכות ירודה
של אינטראקציית מטפלת-ילד ותכנית לימודים ירודה יכולים לפגוע
ביכולתם של הילדים לבסס ציפיות בטוחות לדרך בה יקבלו מענה לצרכיהם.
4. חלק גדול מהתפתחות המוח מתרחש בשלוש השנים הראשונות
לחיי התינוק, אך חלון ההזדמנויות לא נסגר ביום הולדתו השלישי.
יותר מזה! היבטים בסיסיים בתפקוד המוח, כמו היכולת לראות ולשמוע
ביעילות, אכן תלויים באופן משמעותי בחוויות מוקדמות מאוד, כמו
גם בהיבטים מסוימים של ההתפתחות הרגשית. כאשר אזורי המוח
האחראים לתפקודים גבוהים יותר – כמו היכולות החברתיות, הרגשיות
והקוגניטיביות, וכן היבטים מרובים של תפקוד ביצועים – כולם
מושפעים גם הם מחוויות מוקדמות, הם ממשיכים להתפתח היטב
גם אצל בני הנוער וגם בתקופת הבגרות המוקדמת.לכן, למרות שהעיקרון
הבסיסי שמוקדם יותר עדיף על מאוחר, הרי שחלון ההזדמנויות של מרבית
תחומי ההתפתחות נותר פתוח הרבה מעבר לגיל 3, ואנחנו עדיין מסוגלים
ללמוד דרכים "לעקוף" את השפעותיהם המוקדמות של חוויות הילדות על
שנים בוגרות. (לחצו כאן)
5. הזנחה קשה בילדות מסתמנת כאיום רציני על התפתחותו
ובריאותו של הילד כמעט כמו התעללות גופנית ואולי אפילו יותר.
בהשוואה לילדים שחוו התעללות פיזית גלויה בילדותם, ילדים צעירים
שחוו תקופה ממושכת של הזנחה, מראים ליקויים קוגניטיביים חמורים
יותר, בעיות קשב וריכוז, בעיות שפה, קשיים אקדמיים, התנהגות
נסוגה, קשיים ביצירת קשרים חברתיים. התופעה מתגברת ככל
שהם מתבגרים. הדבר מצביע על כך שהפרעה ביכולת ליצור
אינטראקציה עם עמיתים בילדות המוקדמת מזיקה יותר להתפתחות
המוח מאשר טראומה גופנית, ובכל זאת אנו מתייחסים אליה
בפחות תשומת לב. (לחצו כאן)
6. ילדים צעירים שנחשפו להזנחה או אלימות לא תמיד יפתחו
הפרעות הקשורות ללחץ ולא בהכרח יהפכו למבוגרים אלימים.
ילדים שעברו חוויות אלה בבירור נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח
בעיות בהתפתחות המוח והתנהגויות תוקפניות בעתיד, אך הם לא
נידונים מראש להתנהגות רעה. ניתן לעזור להם באופן משמעותי
בעזרת מטפלים מטפחים, אמינים ותומכים, קשר טוב עם הדמות
המטפלת וטיפול מתאים בשעת הצורך . (לחצו כאן)
7. הוצאת הילד מהסביבה המסוכנת לא תבטל באופן אוטומטי
את ההשפעה השלילית של החוויה.
אין ספק שיש להרחיק מיידית ילדים שנמצאים במצבי סיכון. באופן
דומה לילדים שחווים הזנחה קשה צריך לספק טיפול נפרד, רגיש
ומכיל מהר ככל האפשר. ילדים שעברו טראומה צריכים להיות
בסביבה שתשקם את תחושת הביטחון, השליטה ויכולת החיזוי
שלהם, ובדרך כלל הם צריכים טיפול תומך כדי להקל על החלמתם.
8 . עמידות (Resilience) מחייבת מערכות יחסים חברתיות,
לא אינדיבידואליזם מחוספס.
היכולת להסתגל ולשגשג למרות המצוקה מתפתחת דרך אינטראקציה
בין מערכות יחסים תומכות, המערכת הביולוגית והגנטית. למרות
האמונה הרווחת, ועם זאת שגויה, שאנשים זקוקים רק לכוח רצון,
מחקרים מוכיחים לנו כעת כי צריך לפחות מערכת יחסים תומכת
אחת והרבה הזדמנויות לפתח כישורי התמודדות יעילים, שיהוו
אבני יסוד לחיזוק ההתמודדות עם מצוקות משמעותיות. (לחצו כאן)
Facebook
Twitter