"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

"קודם כל הדברים הטובים – אז זהו שלא". דרכים אפקטיביות להעברת מידע בין ההורים לגננת


מאת: מסדה סטודני , ראש המסלול לגיל הרך בגורדון, המכללה האקדמית לחינוך בחיפה ויועצת חינוכית לגיל הרך בחיפה. masada@gordon.ac.il

הופיע בהד הגן , 73(2): 36-39, 2008
(הצטרפו לקהל המנויים של "הד הגן" בטלפון 03-6922393)

תקשורת ישירה וברורה מהווה בסיס ליחסי גומלין איכותיים בין הגננת להורים. תקשורת זו כוללת בין היתר חילופי מידע המהווים מרכיב משמעותי ביחסים אלה. תהליך זה כולל חילופי מידע יזומים ומזדמנים בין הגננת להורים ואף באמצעות הילדים עצמם.

סביבת גן הילדים מזמנת מפגשים יומיומיים בין הגננת וההורים, בהם מקיימים שני הצדדים שיח בלתי פורמלי אודות הילד/ה המבקר/ת בגן, באמצעותו נמסר מידע על תפקודו של הילד/ה להורים. נקודות מפגש אלה של תחילת יום הלימודים או סיומו עמוסות בדרך כלל בפעילות כגון קבלת ילדים, התארגנות לעבודה, ניווט הילדים לפעילויות, פרידה מהילדים וכדומה בנקודות מפגש אלה זורם מידע חיוני, בתחום החינוכי, חברתי, טיפולי וכדומה בנוכחות הילדים.

כאשר השיחות מתקיימות באווירה חיובית וסביב תפקוד תקין, נוח להקשיב, להשיב לשאלות ובקשות, להנחות, להדריך, לייעץ, ליידע ולשכנע והמידע מקדם ותורם לתחושת הרווחה של הצדדים.

שונה התמונה בסביבת התקשורת בין גננת והורים כאשר יש ברקע קושי, בעיה בתפקוד של הילד/ה ו/או מתח בין הצדדים על רקע אחר. כאן, הסביבה רגישה ופגיעה, שני הצדדים דרוכים, נמנעים משיחה "מקצועית", מסתפקים בשיחת חולין או "מתנגחים" בנוכחות הילד/ים.
כך קורה גם בשיחות טלפון, בהם מתקיים תהליך של מסירת מידע חינוכי בין הגננת להורים. רצון הגננת ללכת לקראת ההורים מביא להיענות לשיחות מסוג זה בטלפון. מיותר לציין את ההבדל בין שיחה טלפונית לשיחת פנים מול פנים. כאשר הורה פונה בבקשה לשוחח על ילדו בטלפון, חשוב לבדוק איתו במה דברים אמורים ולקבוע מועד קרוב לפגישה במתכונת המודל המוצע להלן. אם הגננת חשה שדחיית השיחה תגרום להחרפה, חשוב לגלות גמישות, להקשיב להורה ולהבטיח טיפול.
כדי להמנע מחילופי מידע מזדמנים אלה חשוב להבהיר להורים באסיפת הורים ראשונה שחילופי מידע שוטפים מחייבים את שני הצדדים ויעשו בצורה מקצועית ומכובדת בשני מפגשים מרוכזים ובמפגשים נוספים על פי הצורך.

המודל מציע קיום שני מפגשים קבועים בין הגננת וההורים למטרת קבלת מידע מן ההורים על הילד/ה והעברת מידע מן הגננת אל ההורים לגבי תפקודו/ה ולצורך התייעצות משותפת.

במפגש ההורים הראשון על הגננת ליידע את ההורים לגבי קיום המפגשים, תוך כדי הגדרת מטרתם וציון זמן משוער לעריכתם.
מומלץ לקיים שתי סדרות מפגשים עם כל הורי הילדים. כך לא יתוייגו ילדים כמתקשים והורים שתפקוד ילדם תקין יקבלו הזדמנות שווה לשוחח על ילדם ולשמוע על תפקודו.

מפגש ראשון: במהלך החודש הראשון של שנת הלימודים. המטרה העיקרית של מפגש זה היא הרחבת ההיכרות עם הילד ומשפחתו, קיום תיאום ציפיות, הדרכת הורים ומסירת מידע ראשוני על הסתגלותו ותפקודו של הילד בגן.

מפגש שני: במחצית השנה. מטרת המפגש היא לקיים סקירה חצי-שנתית לגבי תפקודו של הילד ולהיערך למחצית השניה תוך הצבת יעדים משותפים לקידום בגן ובבית.

בין המפגשים: שיחות אישיות נוספות תתקיימנה על פי שיקול דעתה של הגננת וצורכי ההורים ללא קשר למפגשים אלה. מומלץ להיערך למפגשים אלה ולקיימם באותה מתכונת בהלימה לנושא אותו מעלים ההורים או הגננת.

הערכות למפגש
א. עריכת מעקב שוטף אחר התפתחות הילדים בתחומים השונים תוך מיקוד בנקודות חוזק ומוקדי קושי ( מומלץ להסתייע ב"מבטים").
ב. תיעוד מקוצר של שיחות עם ההורים וגורמים נוספים במערכת לצורך מתן מידע להורים גם שלא במסגרת מפגש מתוכנן מראש.
ג. ריכוז הנתונים הרלוונטיים מן המעקב הנ"ל לדף דיווח עם דוגמאות לשם המחשה.

בעת המפגש
א. את המפגש יש לקיים בסביבה שקטה, ללא הפרעות.
ב. רצוי לפתוח בשיחת חולין קצרה לשם הפגת המתח.
ג. מסירת הדיווח על שני רצפים כמארגני מידע:
1. סדר יום אופייני – להצגת המצב הנוכחי.
2. התפתחות לאורך שנת הלימודים – לצורך הדגמת התקדמות / נסיגה וכו'

• הצמדות לרצפים אלה מאפשרת לגננת ולהורים התייחסות לכל אחד מתחומי העיסוק של הילד בגן ובבית, ומתארת נקודות חוזק מול התייחסות לקשיים קיימים, מאזנת את הדיווח, מתקשרת לתחומי ההתפתחות השונים ומקלה על הגננת בשמירה על מסגרת הדיווח והזמן הנתון.

ד. התייחסות לקושי או בעיה תהייה בבחינת "רגע חושבים" "התלבטות משותפת" יש לזכור כי זוהי נקודת מפגש משותפת, דו סטרית!

ה. את הדיווח יש למסור במסגרת חיובית. רצוי להשתמש במונחים מתארים (העברת "תמונת מצב"), בדוגמאות ולהימנע מהכללות ופירושים, יש להדגיש ולשדר אמונה ביכולת.

ו. דיווח על הבעיה מקדם בתנאי שהוא נמסר במסגרת חיובית, עם דוגמאות לניסיונות לקידום במסגרת הגן, הצעות מעשיות לפתרונות ופתיחות להצעות ההורים. יש לאפשר להורים להגיב לדיווח במהלך השיחה ולקבל מהם משוב על התיאור.

ז. על הגננת להיות ערה לתגובות ההורים. במידה והדיווח מעורר אצל ההורים התנגדות, תמיהה, כעס, תסכול וכדומה, יש לאפשר להם להביע את רגשותיהם ולקבל רגשות אלה בהבנה. זוהי תגובה טבעית המבטאת תחושת כישלון בתפקיד ההורי. כאן המקום "להתחבר" לשקף רגשות, להציע פתרונות .

נקודות להתייחסות במהלך הדיווח להורים על פי סדר היום – דוגמא.

הגננת תציג את מתכונת ההתייחסות על פי סדר היום. התייחסות זו "תשבור", את התבנית המוכרת של מסירת "הדברים הטובים" תחילה ולאחר מכן את הדברים האחרים. שיחות שכאלה משאירות את ההורים דרוכים וממתינים ל"אבל" שאחריו מגיעים הדברים השליליים.
מתכונת שיחה זו תאפשר לגננת להתרשם מן הילד בבית ולמצוא קווים מקבילים בתפקוד בבית ובגן בתחומים השונים. אלה יהוו בסיס לדיון למסכם ולהצבת היעדים להמשך.

בוקר שגרתי בבית
ההורים יתארו בקר שגרתי בחיי הילד. כיצד מתעורר? מה עושה עד אשר היציאה מהבית? מה מידת העצמאות בהתארגנות, האם מגיע בשמחה לגן? ארוחת בוקר? וכדומה.

כניסה אל הגן ופרידה
הגננת תתאר בפני ההורים מה עושה הילד עם כניסתו אל הגן? לאן ניגש בדרך כלל? את מי מחפש? האם זקוק לזמן כדי להשתלב? האם צריך הכוונה?

התכנסות למפגש הבקר
האם מציית מיד לסימן המוסכם? מעוניין להמשיך בפעילות? מסדר ומחזיר למקום? "משאיר לאחרים את העבודה"?

מפגש
האם מתעניין בפעילות? משתתף מיוזמתו? כיצד מגיב לפניית הגננת? יכולת ביטוי במליאה…
פעילות גופנית: כיצד מגיב להוראות? כיצד פועל? באופן עצמאי? מה מידת ההתמצאות במרחב? יכולת השליטה בגוף….

יצירה ומשחק
מה הם המוקדים המועדפים? כיצד פועל בהם? האם ניגש מיוזמתו או זקוק להכוונה? האם פועל באופן עצמאי? מתוכנן ומובנה? האם יש פעילויות מהן נמנע? מידת השליטה בעפרון, מספריים…. כיצד פועל בפינות המשחק הסוציו-דרמטיות? עם מי משחק בדרך כלל? מה מידת המעורבות שלו בתכנון המשחק ובמהלכו? האם מנהיג או מונהג? כיצד מתמודד עם קונפליקטים במהלך משחק? האם נכנע? מוותר? מנהל מו"מ? מבקש התערבות מבוגרים? מנסה להשפיע?….

ארוחה
עצמאות לפני הארוחה ובמהלכה. העדפות….

פעילות בקבוצה קטנה
כיצד מגיע לפעילות? מרצון? האם יש הבדל במידת ההשתתפות ביחס לפעילות המליאה? האם מתעניין? תורם לקבוצה?

פעילות חצר
התייחסות לנושא החברתי: מי החברים? מה אוהב לעשות אתם ובהמשך רק אם יש משהו להוסיף שלא נאמר בדיווח על פינות המשחק בגן.
משחקים דידקטיים
מה ההעדפות? ממה נמנע?.

מפגש אחרון
במידה ויש מה להוסיף על מה שנאמר על מפגש הבוקר. למשל: האם פעיל פחות כי כבר עייף? אולי ההיפך?

לאחר החזרה מהגן
לאן חוזר? מה סדר היום האופייני שלו? במה מתעניין? משתתף בחוגים? מי חברים/ות? איך מתנהל ערב שגרתי בבית? מהם הרגלי השינה? וכדומה

יש להפעיל שיקול דעת בבחירת הנקודות להתייחסות ולסכם את תחומי החוזק והקושי בכל נושא. ניתן לבחור ממאגר זה ולהוסיף עליו בהתאם למטרת הדיווח ולמידת היכולת של ההורים לקבלו ולסדר היום הנהוג בגן.

לאחר המפגש
במידה והדיווח כלל התייחסות לקשיי הילד/ה בתחומים מסוימים רצוי לברר עם ההורים את הרגשתם בעקבות הדיווח, לאזן תחושות תסכול על ידי מסירת דווח על פעילויות מוצלחות של הילד בתחומים שונים, לסייע בהתקשרות עם גורמים מסייעים ולעקוב אחר התפתחות הילד תוך גיוס משאבים רבים ככל האפשר. במידה וחל שינוי לטובה בתחום הקושי יש ליידע את ההורים על ההתקדמות.

שיתוף ברשתות חברתיות:

תגובות (6)

  1. אני מאוד מסכימה עם הדברים. בתור יועצת גיל הרך וגם בתור אמא לילדים במסגרות, אני רואה חשיבות עליונה ליחסים תקינים וטובים בין ההורים לבין המסגרת. עם זאת, יש כל כך הרבה גורמים שמביאים לתקלות בקשר הזה, אשר יכולות להמנע כאשר יש מפגשים עם ההורים, ולא רק עם אלא שילדיהם נחשבים שובבים יותר, מופרעים יותר, נושכים יותר וכך הלאה.

    הגב
  2. ראשית כל , המאמר מאוד מעניין ורלוונטי !
    מידי יום ביומו אכן פוגשים אנו את הורי הילדים לסירוגין: בבוקר ובסיום הגן… הקשר שלנו עם כל הורה באשר הוא- קשר חם, אוהד, מעודד, עם אוזן קשבת, לא צריך להגיע לרגעי שיא כדי ליצור קשר עם ההורים, ההפך הוא הנכון, לצ'פר את הילד, לעודד, לשתף את ההורים במעשים החיוביים, בחוזקות, בהתנהגות המשתפרת וכן הלאה, חשוב מאוד ביצירת הקשר עם ההורים לא להציף מידי בכעסים או קשיים אלא להסביר ולהבהיר את כל המעטפת החיצונה ואח"כ להיכנס לרבדים הפנימיים יותר,

    מי ייתן וניישם כל המאמר הנכתב לעי"ל, רק לטובתינו ולשיפור עבודתינו בצורה המקסימלית ביותר!

    הגב
  3. חשוב מאוד קשר טוב בין הבית לגן הילדים ילדים אשר מגיעים לגן תוקפניים ונסערים אשר חוו בבית סיטואציה כל שהי חשוב מאוד שתהיה שקיפות בין המתרחש בבית עם הילד/ ילדה וכאשר יש שיתוף פעולה ניתן לסייע לילד וגם להורה ע"י חיזוקים תמיכה דיבוב
    יש אפשרות לספר סיפור במפגש אשר יגרום לילד לדבר או להשתחרר מהסיטואציה שעבר. קשר טוב בין הבית לגן יכול לסייע ולתת מענה לשני הצדדים

    הגב
  4. עליזה ממן
    אני מתחברת למה שנכתב במאמר ולחשיבות של הקשר בין הגננת להורים. השיחות עם ההורים בבוקר ובסוף יום הם קצרים ונקודתיים ולכן חשוב לקבוע פגישות עם ההורים ולספר להם מהם החוזקות של הילד ומה הם הקשיים ובאילו דרכים נעבוד עם הילד .וכשיש שיתוף פעולה וקשר טוב מצליחים .

    הגב
  5. אני מתחרת למה שנכתב חשוב מאוד קבוע פגישות עם הורים ולספר להם אודות הילד,ולא לשמור דברים מחוסר נעימות כמובן שהכל צריך להעשות בשיתוף פעולה ומתוך הבנה לליבו של הילד.

    הגב
    • ב"ה
      לקשר בין בית ההורים לגן נודעת חשיבות רבה וללא ספק פגישות אישיות באווירה מזמינה מכילה ומכבדת, עשויות בהחלט להשביח את הקשר ולטייב אותו. כאשר אנו מציגים בפני ההורים את תפקודו של הילד במשך היום על כל עוצמותיו וקשייו, ההורים מרגישים שאנו מכירות את הילד. שיחות הורים המתנהלות באופן מקצועי, עשויות ליצור אימון הדדי ומוטיבציה לשתף פעולה.
      כמובן שעלנו לתכנן את השיחה שלא נהיה בבחינת: "מספר יודע כל", אלא ניתן להורים ליטול את חלקם, לספר על התנהלותו של הילד בבית ולהשלים את התמונה.
      כמובן שאל לנו לטאטא את קשייו של הילד מתחת לשטיח, כי את השטיח בסופו של דבר מרימים.

      הגב

כתוב/כתבי תגובה