"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

מודעות פונולוגית: צעד מוקדם חשוב בדרך לרכישת הקריאה

ר. סנסנבאו

Phonemic Awareness: An Important Early step in Learning to Read
Sensenbaugh, R. – ERIC Clearinghouse on Reading – march 1997

ילדים רוכשים את השפה המדוברת ללא הוראה ישירה. בעוד שרוב ילדי הגן רוכשים את מורכבותה של השפה המדוברת, הם טרם מודעים לכך שהשפה המדוברת מורכבת ממלים והמלים מורכבות מהברות אשר מורכבות מהיחידות הצרות ביותר של השפה – הפונמות. המודעות לכך שהשפה המדוברת מורכבת מצלילים מתבררת כמשתנה מכריע ברכישת הקריאה.

מהי מודעות פונולוגית?
סטנוביץ (1993-94) מגדיר מודעות פונולוגית כיכולת להתייחס ליחידות השפה הקטנות מהברה.
אדם (1990) טוענת שמודעות פונולוגית היא המודעות לכך שהמלים כוללות הברות, חרוזים ופונמות – הגדרה זו נחשבת הגדרה רחבה.

אדם מתארת 5 רמות של מודעות פונולוגית במונחים של יכולות:
1. להבחין בחרוזים ואליטרציות כפי שהם מופיעים בשירי ילדים.
2. לבצע משימות של מציאת השונה והדומה בין צלילים לצורך הבחנה באליטרציות או בחרוזים.
3. לערבב או לחצות הברות.
4. לבצע חלוקה פונמית – כמו ספירה של מספר פונמות במלה.
5. לבצע מניפולציות פונמיות כמו הוספה, הפחת של פונמה מסוימת ולזהות את המלה הנשארת.

מדוע מודעות פונולוגית חשובה?
מחנכים תמיד מחפשים דרך מהימנה ותקפה לצפות הישגים חינוכיים. המחקר מוכיח כי מודעות פונולוגית מהווה את המנבא הטוב ביותר לרכישת הקריאה (סטנוביץ 1993-94), המודעות הפונולוגית מנבאה טוב יותר IQ, מאוצר מלים ומהבנת הנשמע.

מודעות פונולוגית לא קשורה רק לרכישת הקריאה אלא מהווה תפקיד מרכזי בתהליך רכישת הקריאה עצמו. זוהי יכולת בסיסית הניצבת בבסיס של הרכישה ולמידת האיות. המודעות הפונולוגית מהווה תנאי הכרחי אך לא מספיק לרכישת הקריאה.

חוקרים טוענים שלמידת הקריאה והכתיבה בבית הספר מקדמים מאוד את רמת המודעות הפונולוגית של הילד, כך שמודעות פונולוגית היא בו זמנית תנאי ותוצר לרכישת הקריאה (יוף, 1992).

מבחנים הבוחנים מודעות פונולוגית נמצאו נוחים להעברה, מהימנים ותקפים. סטנוביץ מספק מבחן קצר מאוד (7 דקות) למודעות פונולוגית וגם אחרים מציגים כלי מדידה נוחים.

הקשר של מודעות פונולוגית ל"מלחמה" הגדולה בין חוקרי רכישת הקריאה –
כותב הסקירה טוען כי ממצאי המחקרים בתחום המודעות הפונולוגית יכולים לסייע לשני המחנות: מחנה "השפה השלמה" ומחנה "הרכישה הפונמית"
ללא קשר לטכניקות של הוראת הקריאה, המודעות הפונולוגית מהווה מרכיב חיוני בתהליך הקריאה (גריפית ואולסון 1992).
מחקרים מוכיחים כי ילדים עם מודעות פונולוגית גבוהה משיגים הישגים גבוהים יותר מילדים אחרים בכל מדדי הקריאה וזאת ללא קשר לדרך בה הם למדו לקרוא.
אנשי השפה השלמה צריכים להודות שלא כל הילדים מפתחים בהכרח מיומנות זו פשוט בדרך של התנסות עם סביבה עשירה בדפוס ושיש ילדים שזקוקים להוראה ישירה של המודעות הפונולוגית.
אנשי הרכישה הפונמית צריכים להודות שהוראת הקשר גרפמה מורפמה לילדים (הקשר בין צליל לסימן גרפי) הוא חסר משמעות אם לילדים אין היכרות חזותית עם אותיות ואם הם אינם מבינים שהצלילים המרכיבים את המלים קשורים לסימנים הגרפיים (האותיות).

מה שצריך זה איזון שמשלב את ההדגש על מרכיבי השפה ואת הגישה המדגישה את המשמעות – השפה כמכלול. הוניג (1996) מציע גישה כזו.

שיטות הוראה –
מחקרים מראים כי מודעות פונולוגית ניתנת להוראה וכי תלמידים שמפתחים את המודעות הפונולוגית שלהם מקדמים את רכישת הקריאה שלהם.
המורים צריכים להיות מודעים לפעילויות שיכולות לסייע לתלמידיהם להיות בעלי מודעות פונמית גבוה יותר, לפני שהם מתחילים ללמד קריאה בצורה פורמלית. כמו כן הם צריכים להיות מודעים לכך שהמודעות הפונולוגית של התלמידים תשתפר ככל שכישורי הקריאה שלהם ישתפרו.

רשימת המלצות לפעילות המקדמת מודעות פונולוגית לפי ספקטור (1995):
1. בגן, יש לעסוק עם הילדים בפעילויות אשר מפנות את הקשב שלהם לצלילים של המלים כמו משחקי חריזה ואליטרציה.
2. יש ללמד ילדים לעשות הפרדות של צלילים והרכבה.
3. לשלב אימון בסגמנטציה עם הוראת הקשר אות – צליל.
4. ללמד הרכבה והפרדה כתהליכים משלימים.

יוף (1992) מציע המלצות כלליות:
א. לשמור על רוח המשחק וההנאה ולהימנע מתחושה של תרגיל ולחץ.
ב. לפעול בתוך קבוצה ולעודד יחסים בין הילדים.
ג. לעודד את הסקרנות של הילדים לגבי השפה.
ד. להתיר הבדלים בינאישיים בהתייחסות לשפה.
ה. להבטיח שאין תחושה של בחינה בעת המשחק.

משחק בפירוק של צלילים והרכבתם לצירופים ומלים, מספר דקות מדי יום בגן ובכיתה א' עשוי לטווח ארוך לעזור לילדים להיות קוראים יעילים.

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתיבת תגובה