"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

גם סבתות הן חלק ממארג ההורות!

מחקר אורך על הורות משותפת, רגישות אימהית ודפוסי התקשרות ובעיות התנהגות של ילדים, על פי מדגם סיני.

מאת: קסי ליאנג, יג לין, מרינוס ואן איחזנדורן, סנגיאן וואן

נובמבר 2021

תקציר המחקר למחקר המלא לחץ כאן

https://doi.org/10.1002/cad.20442

בתרבות הסינית, בעיקר בערים הגדולות, מקובל ששלושה דורות חיים תחת קורת גג אחת. המחקר שלפנינו בדק את מערכת היחסים של סבתא- אם- תינוק, ואת הקשר שלה להתפתחות הסוציו – רגשית של הילד.

המדגם כלל ששים ילדים שגילם הממוצע שישה וחצי חודשים, במשפחות המתגוררות בבייגין. הכלים בהם השתמשו החוקרים הם: מבחן הזר  (SSP), משחק הטרילוג של לוזאן, השם דגש על המעבר ממשחק דיאדי למשחק בשלושה (LTP), ומבחן ה-Q-Sort שבודק התנהגות אימהית, וכן גם הערכה חברתית ורגשית של תינוקות-פעוטות.

במחקר ההשוואתי נמצא, שכאשר הסבתות הנמצאות עם האם והילד נשארות בעמדת צופות באינטראקציה יותר מאשר מתערבות בה, נוצרת התקשרות בטוחה בין האם לילד, כאשר לרגישות האימהית הייתה השפעה על ההתנהגות המוחצנת של הילד.

מבוא

החוויה הדיאדית המוקדמת של תינוקות במערכת היחסים עם הורים ומטפלים הוכרה כבעלת תפקיד חשוב בהתפתחות החברתית-רגשית של ילדים. בנוסף, הורות משותפת זוכה לתשומת לב הולכת וגוברת בקרב החוקרים, שהראו כי היא יכולה לנבא הסתגלות של ילדים בדרכים ייחודיות. הורות משותפת מתייחסת בדרך כלל לפעילות ואחריות משותפת בין שני מטפלים עיקריים לשם טיפול וגידול ילדיהם. רוב מחקרי ההורות המשותפת כוללים משפחות מערביות ממדינות מתקדמות, ומתמקדים בעיקר במשולש אם-אב-ילד, בעוד שהורות משותפת של אם-סבתא- ילד היא תופעה שכיחה ברוב התרבויות האסיאתיות.

במחקר האורך הנוכחי, אנו חוקרים לראשונה את הקשר בין תצפיות במערכת אם-סבתא-תינוק וההתפתחות הסוציו-אמוציונלית של הילד בתרבות הסינית הגדולה, אך הבלתי נחקרת.

מנקודת המבט של סולידריות בין-דורית, ההדדיות של תמיכה בין סבים וסבתות לילדיהם הבוגרים עשויה לקדם לכידות בין-דורית. בנוסף, סבים וסבתות סינים נוטים לשקול את רווחת המשפחה לפני האינטרסים שלהם, ולעתים קרובות הם מוכנים 'לשים בצד את חייהם' כדי לפרנס את ילדיהם הבוגרים. דבר זה תואם את הערכים התרבותיים של האדיקות המשפחתית ששלטו ביחסים משפחתיים בסין במשך אלפי שנים. במערכת התרבותית הסינית, התפקידים כמו גם החובות של שני הדורות, קשורים באמצעות תלות הדדית . בערים סיניות גדולות כבייג'ין, אנשים משכילים ומיומנים מעודדים להישאר בעיר ולחפש הזדמנויות טובות יותר לפיתוח קריירה. בהקשר זה נוצרים תחרות עזה ולחצים כלכליים, וסבים וסבתות עוברים באופן זמני או קבוע לעיר הגדולה, גרים עם ילדיהם הבוגרים בכדי לספק טיפול בילדים. לא רק בגלל הציפייה התרבותית, אלא גם כדי להעניק לצאצאיהם תמיכה חומרית ורגשית. דבר זה ניכר גם במשפחות הסיניות המהגרות הגירה פנימית, בתוך סין, וגם אלו המהגרות לארצות שמחוץ לסין.

מסקר שנערך בסין ב 2017 נמצא כי אבות שחיים עם ילדים מתחת לגיל שנתיים מבלים איתם כשעה ביום, עוד נמצא, ש60% מהסבתות והסבים מבלים עם נכדיהם. מכאן אנו מסיקים, שסבתות ממלאות תפקיד מרכזי במשפחות סיניות עירוניות, ושהן חלק מהדינמיקה ההורית המשותפת הפועלת במערכת הורה-סבא-סבתא-ילד.

יחסי הורה-ילד והתפתחות החברתית-רגשית של ילדים הפכו לנושאים המושכים תשומת לב גוברת. בהתחשב בכך שבסין מעורבות הסבתא מתחילה בדרך כלל מלידתו של התינוק, הבנת מערכת יחסי אם-סבתא-תינוק במהלך הינקות הינה חשובה מאוד, מבלי להכחיש את חשיבות האבות בהקשר הטיפול בילדים.

הורות משותפת של אם-סבתא עשויה להיות כרוכה בציפיות סותרות, שכן מצפים מהסבים "להיות שם" ובו בזמן לא "להפריע". חשוב לציין כי בתרבויות האסייתיות שליטה ומעורבות יתר של הסבים והסבתות עלולות להיות נושא מרכזי התורם לעימותים ומתח פוטנציאליים ביחסי ההורות המשותפת. לפיכך, נחקר מרכיב אפשרי שלישי, של נוכחות לא מתערבת של הסבתא באינטראקציה שבין האם לילד, או נוכחות שלה כצופה בלבד באינטראקציה (כלומר, ניטרלית / צפייה) זאת בכדי ללכוד את הרגעים של "להיות שם" אך לא "להפריע", מתוך הנחת מחקר שהדבר יאפשר יחסים טובים יותר במערכת אם – סבתא – ילד.

מרכיב חשוב בהורות הוא היענות רגישה של האם. רגישות אימהית מאופיינת ביכולתה של האם להבחין ביעילות באותות וברמזים של הילד, לפרש אותם ולהגיב אליהם: רגישות אימהית טובה יותר, מנבאת התקשרות בטוחה של אם- ילד בעתיד. על רקע זה, יש  סיבה לשער, שההורות המשותפת תושפע מרגישות האם, והיא תשפיע גם על התוצאות החברתיות-רגשיות של הילד, ובעקיפין, גם על איכות האינטראקציות הדיאדיות של האם במערכת הורה-סבא/סבתא-ילד.

המחקר הנוכחי מתמקד במערכת האינטראקציה של סבתא – אם – ילד והשפעתה על התפתחות החברתית- רגשית של הילד.

שתי שאלות מחקר עיקריות הנחו את המחקר שלנו:

השאלה הראשונה בדקה האם יש הבדלים בין התנהגויות בין-הוריות במערכת אם- סבתא-תינוק ובין ההתנהגויות במערכת אם-אב-סבתא-תינוק, וכיצד השונות באינטראקציות של האימהות  עם הסבתות ישפיעו על התנהגויות משותפות, כלומר, על האינטראקציה של האימהות והסבתות עם הילד. ציפינו שמערכת סבתא-אם תומכת תייצר הורות משותפות טובה יותר במערכת סבתא-אם- תינוק. אנו משערים שסבתות המפגינות רמות גבוהות יותר של תמיכה, יאפשרו לאימהות למלא את תפקידן כמטפלות עיקריות, בהינתן העומס והלחצים של גידול הילד, וישתתפו במערכת של סבתא – אם -ילד בצורה של ניטרליות/צופות.

השאלה השנייה עסקה בהתבוננות בקשר בין היחסים במערכת סבתא- אם- ילד- לבין  היחסים במערכת אם-סבתא, ובחנה כיצד הן קשורות לתוצאות החברתיות-רגשיות של הילד (התקשרות, התנהגויות החצנה והפנמה), והאם מידת הרגישות האימהית משפיעה על הקשר שבין ההורות המשותפת להתפתחות הילד. אנו מצפים, שהתנהגויות תומכות של הסבתות, או התנהגויות של ניטרליות/צפיות, ישפיעו על התקשרות בטוחה יותר של תינוק-אם וגם על הפחתת כמות בעיות ההתנהגות של הילד, שוב, בעקבות רמתה של הרגישות האימהית הנצפית.

דיון

המטרה הראשונה של מחקר זה הייתה לחקור את ההבדלים בין התנהגויות ההורות המשותפת במשולש אם- סבתא-תינוק ומשולש אם-אב, סבתא-תינוק, ולבחון את ההבדלים באופן שבו אימהות וסבתות סיניות מקיימות אינטראקציות משולשות זו עם זו (סבתא – אם ילד).

המטרה השנייה הייתה להבהיר את הקשר בין התנהגויות משותפות להורות של אם-סבתא והתפתחותם החברתית-רגשית של ילדים, תוך בדיקת תפקידה של הרגישות האימהית כגורם מתווך בין הורות משותפת להתפתחות הילד. למיטב ידיעתנו, זהו מחקר האורך הראשון שצפה בהתנהגויות הורות משותפות במערכת תלת דורית של הורים-סבים-ילדים במשפחות סיניות להם ילדים בגיל הינקות.

בנוגע לשאלה הראשונה, המחקר שלנו מצביע על כך ש57.45% מהמשפחות שנצפו בביג'ין נעזרו בטיפול בילדים בני ששה חודשים עד שנה, בסבתות מצד האם. מגמה דומה דווחה בערים סיניות אחרות. בהשוואה בין התנהגויות הורות משותפות במערכת אם-אב-סבתא-תינוק מול מערכת אם-אב-סבתא-תינוק, מצאנו שהתנהגויות תומכות של סבתות באימהות בהורות משותפת, התרחשו לעתים קרובות יותר ביחסי האם עם אמה, מאשר ביחסים בין האם לאם האב.

נמצא כי הסבתות מצד האם והן מצד אבא שיחקו עם נכדן בנוכחות האימהות, מה שמרמז על הרמוניה משפחתית. יחד עם זאת, אימהות עשויות לחוש מידה גדולה יותר של אינטימיות עם אימהותיהן, במיוחד בשלב המוקדם של מערכת יחסים משותפת. לפיכך, נראה שסבתות יוכלו לשמור על הרמוניה משפחתית על ידי תרגול סובלנות והימנעות מעימותים, ואימהות צעירות יפחיתו במודע סכסוכים עם סבתות כתוצאה ממסורת משפחתית ארוכת שנים, המושרשת עמוק בחברה הסינית.

מאחר שהורים עלולים לחוות לעתים קרובות נוכחות בו-זמנית של רגשות סותרים בנוגע למעורבות של סבתא, השלב המוקדם של ההורות המשותפת לאימהות עלול להיות קשה, ומצריך פיתוח אסטרטגיות יעילות להתמודדות עם רגשות אמביוולנטיים אלו.

בבחינת ההבדלים באופן שבו אימהות וסבתות סיניות (מצד האם או מצד אבא), עסקו באינטראקציות משולשות זו עם זו מצאנו, שלסבתות, בהשוואה לאימהות, הייתה התנהגות הורית תומכת יותר במשחק משותף. למרות השקעת זמן ניכרת מצד הסבתות, עדיין האימהות הסיניות אחזו בתוקף בתפקידן כמטפלות ראשיות במערכת אם-סבתא-תינוק. המחקר שלנו הדגיש, שנראה שהסבתא נזהרת לא 'לנענע את הסירה' במערכת הטריאדית ולהשאיר את האם בראשה. נראה שהסבתות העדיפו הרמוניה בשלישייה ונמנעו מפגיעה באינטראקציות, כמו האימהות.

לגבי השאלה השנייה, על תפקידה של מערכת ההורות המשותפת בעיצוב ההתפתחות החברתית-רגשית של הילד, מצאנו שאכן, התנהגויות הורות משותפות במערכת האם-סבתא-תינוק הושפעו מהתקשרות בטוחה תינוק-אם. התנהגויות הורות משותפות אמנם קשורות להתקשרות תינוק-אם, אך באופן בלתי צפוי, הדבר קורה רק כשהתנהגויות של סבתא – אם  נייטרליות, כלומר, כשסבתות נמצאות ביחסי התקשרות בטוחים עם בנותיהן. במילים אחרות, כאשר אימהות יזמו פעילות עם תינוקות, הסבתות צפו בשקט ולא התערבו. אפשר לשער שסבתא המשאירה יותר מקום לאם במערכת יחסים משותפת והורית ואינה מתערבת באופן פעיל באינטראקציות הדיאדיות ביניהן, מקלה על יצירת התקשרות בטוחה בין הילד לאימו.

תפקידה של רגישות אימהית כגורם מתווך במערכת של הורות משותפת והשפעתה על התפתחות הילד מתבהר כאשר אנו מתחקים אחר השפעת ההורות המשותפת על התנהגויות של הילד, מה שלא עולה בקנה אחד עם מחקר קודם (למשל, Barnett et al., 2011) ועם הציפייה שלנו. אחת הסיבות עשויה להיות שהורות משותפת תומכת יכולה להיות מובנת בקלות כהפרעה ושליטה יתרה. כפי שהציעו Hoang ו-Kirby (2020), קונפליקט ומתח בין שני דורות עשויים לנבוע לא רק מחילוקי דעות לגבי גישות ופרקטיקות של גידול ילדים. שליטה במעורבות יתר של הסבים והסבתות עשויה להיות סוגיה חשובה נוספת, שתורמת למערכות יחסים קו-הוריות סותרות, מסוכסכות ותחרותיות. נמצא שרמות השליטה הפסיכולוגית בקרב הדורות המבוגרים הינן גבוהות למדי (Hoang et al., 2020). לפיכך, ייתכן שמנקודת המבט של האימהות המשמעות של הורות משותפת תומכת על ידי סבתות היא מעורפלת, ושחלק מהאימהות עשויות לפרש את התנהגות ההורות התומכת של סבתא כמפריעה במקום מועילה. נראה, כי התנהגויות סבתות של ניטרליות/צפיות במערכת הורות משותפת, מצביעות על כבוד ליכולת ההורית של האימהות, ולכן אינן מתפרשות כביקורת.

מכיוון שמדובר בעבודה בתהליך, יש להזכיר כמה ממגבלות המחקר הנוכחי. ההכללה של הממצאים עשויה להיות מוגבלת, בגלל המדגם הקטן והסלקטיבי שהורכב ממשפחות משכילות למדי, בעלות הכנסה בינונית עד גבוהה, ממטרופולין גדול.           האם ניתן לצפות לתוצאות שוות, אם מחקר דומה יושם על אוכלוסייה אחרת? בנוסף, המשפחות נצפו רק במספר מצומצם של אינטראקציות, וקודדו רק על פי שלושה ממדים של הורות משותפת. כאשר מבחינה מושגית הורות משותפת היא רב ממדית ומורכבת יותר.

מחקר עתידי צריך לנסות ללכוד באופן מקיף יותר את מהות ההורות משותפת ולחקור עוד את הדינמיקה של רשת אם-סבתא בהקשרים מגוונים יותר של הורות משותפת. לבסוף, מחקר על הורות משותפת ברשתות התקשרות אינו שלם ללא דגש נוסף על התפקיד הפעיל של הילדים בעיצוב האינטראקציות והיחסים במערכת, ובהשפעתם על מערכת היחסים ההשתיכותית בין האם לסבתא. ההתקשרות של ילד-סבתא גם היא כמובן מרכיב פוטנציאלי חשוב של המערכת הרב-דורית, ולה השפעה מהותית על ההתפתחות החברתית-רגשית של הילד. נעדר בולט במחקר שלנו הם האבות, שאולי הקדישו פחות זמן בטיפול בילדים בשל שעות עבודה ארוכות, אך עם זאת  יכולה להיות להם השפעה גדולה על היחסים בין הסבתא, האמא והנכד, לטוב ולרע.

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה