"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

עידוד לכבוד הדדי למשחק, בבית ובמסגרת החינוכית

Fostering Mutual Respect for Play at Home and School
Brewer,J.A. & Kieff, J.
Childhood Education, winter 96/97, pp 92-96

ההורה שואל את הילד: "מה עשית בגן היום?"
הילד: "כלום, סתם שחקנו."
כותבי המאמר מציינים שדיאלוג כזה נשמע בבתים שונים שוב ושוב. הורים שחשים כעס כיוון שהם חושבים שהילדים לא לומדים מספיק בגן. הורים אלה אינם מעריכים נכון את חשיבות ותפקיד המשחק בגן. הם מעריכים משחק בבית אך הם חושבים שבגן על הילדים ללמוד יותר, ולא "סתם לשחק".

במאמר הכותבים מדגישים את חשיבות המשחק בחיי הילדים, הם דנים בהבדלים בין משחק בבית לבין משחק בגן, ומציעים דרכים כיצד הגננות יכולות להעביר להורים התייחסות חדשה ומעריכה יותר למשחק בגן.

חשיבות המשחק בגן הילדים:
ילדים מתעשרים רבות ממשחק. מחקרים ממשיכים לתעד את הלמידה הרבה המתרחשת בעת משחק של ילדים.
המשחק מספק לילדים הזדמנויות להתפתחות חברתית כשהם: לומדים להתחלק עם חברים בחומרים, לומדים להצטרף לקבוצות קטנות, עסוקים במשא ומתן ומתמודדים עם אכזבות.
המשחק חיוני להתפתחות המוטורית של הילדים. הוא עוזר להם לבנות את הכישורים המוטוריים כאשר הם רצים, קופצים, מדלגים, מטפסים, זורקים, תופסים ועוד.
המשחק מסייע בהתפתחות הרגשית של הילדים. הוא מאפשר להם להתמודד עם פחדיהם, לשלוט במצב ועוד.
מבחינה קוגנטיבית, ילדים במהלך משחק מפתחים תפיסה של מושגים, ארגון ועוד.
הגננות יודעות שהמשחק תורם להתפתחות הלשונית, המוטורית, החברתית, הרגשית והאינטלקטואלית של הילדים.
עם כל זאת אפילו הורים שמאמינים בחשיבות המשחק בבית תוהים לגבי הצורך של המשחק במסגרת הגן ובית הספר. הורים אלה חושבים ומאמינים שהמשחק שהילד משחק בבית עונה על צרכיו ובית הספר והגן צריכים להיות יותר עסוקים בכישורים האקדמיים של הילד.

להורים יש מחשבה שגן זה מקום רציני, על הילדים ללמוד שם, ולימודים חייבים להיות עניין רציני, אם לא יעבדו עם ילדיהם בגן על כישורים אקדמיים, הילדים לא יצליחו בבית הספר.

המאפיינים השונים של משחק בבית ובמסגרות חינוך:
ההבדלים באים לידי ביטוי במספר ממדים:
1. אינטראקציה עם חברים בני אותו הגיל – בית הספר מאפשר אינטרקציה עם בני אותו הגיל. בבית לעתים קרובות המשחק הוא רב גילי. יש יתרונות רבים למשחק הרב גילי, אך משחק עם בני אותו גיל מאפשר לשחק עם ילדים שלרוב יש להם אותם תחומי עניין וצרכים. למשל ילדים בני 4 אשר משחקים במשחק סוציו דרמטי, זקוקים לציוד האמיתי, הם רוצים ממש להתחפש ולהשתמש בכלים אמיתיים וכו' לעומתם ילדים בוגרים יותר משתמשים יותר בדמיון, הם יכולים להשתמש באובייקטים סמליים. צורת המשחק משתנה עם העלייה בגיל, המשחק הופך להיות יותר עם חוקים וסדר, לילדים הצעירים יש צורך לשחק משחק חופשי יותר, המפגש עם בני גילם מאפשר להם זאת. הגן מאפשר גם לילדים לשחק עם ילדים שהם לא היו בוחרים בהם כחברים, כך הילדים מתרגלים משא ומתן עם ילדים שונים.
2. גודל הקבוצה – בבית הילד משחק לבד או עם עוד חבר או שניים. ילדים צריכים ללמוד לשחק עם קבוצה גדולה יותר בגן. אפילו אם בגן הם משחקים עם עוד חבר או שניים, עדיין ההקשר שבו הם משחקים הוא הקבוצה הגדולה יותר. בתוך קבוצה גדולה הילד מתרגל ויתור, הוא מתחלק עם עוד ילדים על תשומת ליבו של המבוגר. בבית רק לעתים רחוקות ניתן לארגן משחק קבוצתי.
3. חומרים וציוד – חומרי המשחק מאוד שונים בבית ובגן. המרחב של הגן מאפשר שימוש בציוד גדול יותר כמו שולחן מים, או שולחן חול. הרבה מהחומרים שניתנים בגן נחשבים מלכלכים בבית. אפילו במשחק בפזלים יש הבדל בין הבית לגן – בבית יש לילד מספר פזלים אותם הוא מכיר בעל פה, בגן לעומת זאת יש כמות פזלים גדולה יותר והילד לא יכול להכיר את כולם.
4. הדרכה והשגחה – המשחק בבית הוא בדרך כלל חופשי, בגן הגננת מעורבת במשחק של הילדים, היא מסייעת לילדים לשכלל את המשחק ולהגיע לרמות גבוהות יותר. במהלך משחקים הגננת יכולה לסייע לילדים ללמוד מושגים שונים, היא יכולה לעודד אותם לערוך מיונים, למשל.
5. האינטראקציה מבוגר ילד – הגננת תשאל את הילדים לגבי הגילויים שלהם בכל תחומי המשחק, ערבוב צבעים או בנייה בקוביות. הורים פחות נוטים לדון עם ילדיהם לגבי גילויים שהילדים מגלים במהלך משחק חופשי. הגננת תשאל שאלות ותכוון את הילד לגלות עוד.
6. מחוייבות לזמן – בבית המשחק מתרחש בזמנים של "בין לבין", לעתים הוא נקטע בתחילתו כיוון שצריך לנסוע, לאכול וכו'. בגן יש זמן שמוקצה מראש למשחק, וכאשר נותנים לילדים זמן מספיק, הם מגיעים לרמות משחק גבוהות יותר.
7. תכנון – בבית אין צורך בתכנון של משחק, בגן הילדים צריכים לבחור את החומרים בהם הם ישתמשו, המקום אותו הם צריכים וכו'. בגן הילדים לומדים לשחק תוך כדי תכנון.
8. מרחב – בבית הילדים מאוד מוגבלים מההיבט של מרחב. לילדים בגן יש יותר מקום לעסוק בבניית קוביות, משחק דרמטי וכו'.

הבית והגן יוצרים הזדמנויות שונות לילדים ללמוד כישורים חברתיים, רגשיים, מוטוריים וקוגנטיביים. שיתוף פעולה ותקשורת בין הבית והגן חיוני להתפתחות האופטימלית של הילדים, הכותבים מפרטים את הדרכים של שיתוף הפעולה בין ההורים לגן ולצוות.

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה