דבורה פיליפס, נתן פוקס, ומגן גונאר במחקרם טוענים כי מאפייני הטמפרמנט של הפעוט ותגובתו למצבי לחץ מאפיינים את הדרך בה הוא חווה את המסגרת הטיפולית. גישה זו עשויה להסביר מדוע חלק מהפעוטות השוהים באותה מסגרת נהנים מחוויה מועילה ואחרים לא, כאשר אנו עוסקים בתחום החברתי.
טליה פסטרנק נוימן, מדגישה את חשיבות התמיכה בילד בתהליך ההסתגלות שלו לגן. יש לזכור שהמעבר לגן הוא משברי עבור הילד, כדי להקל על הילד יש להקפיד על התנהלות הדרגתית בתוך תהליך ההסתגלות, ולאפשר להורים לשהות בגן עם הילד עד שיחוש חופשי מספיק.
תהליך ההסתגלות למסגרת חינוכית שונה מילד לילד, המאמר מביא דוגמא לטיפול בילדה עם קשיי הסתגלות בולטים. במעברים הדרגתיים ובשיתוף פעולה מלא בן האם למעון הצליחה הילדה להסתגל למסגרת החינוכית.
על מנת להבין, ולו מעט, מהחוויה העוברת על הילד הנכנס לגן חדש, עלינו לזכור, כמבוגרים, בהיותנו במצב חדש או במקום וחברה בלתי-ידועים מה זה עושה לנו. מצב חדש מעורר בנו חרדה, טוענת ד"ר אסתר כהן ומציגה כמה טכניקות לגננות להתמודדות עם פתיחת השנה.
ד"ר קלודי טל טוענת במאמרה כי על ההורים להבין שהסתגלות ילדיהם למטפלת או למסגרת חדשה היא בדרך כלל הדרגתית. ישנם הבדלים בינאישיים גדולים בין הילדים בקצב ההסתגלות ובדרך שמבטאים הילדים את קשייהם, עלינו מוטלת האחריות להקל עליהם את התהליך.