admin

רותי הרפז עוסקת במקומו של המטפל בנפגע טראומה ובתיאור הטיפול הרגשי בנפגע באמצעות ארגז החול. הטיפול בנפגעי טראומה מורכב ביותר. הטראומה משמעותה פצע, חדירה ,קרע עמוק במרקם הרגשי של הנפגע, סביבתו הקרובה –משפחתו, חבריו ואינטראקציה מיוחדת בינו ובין המטפל.

מיה שלק מציגה במחקרה את תוכנית ההתערבות "הגן הבטוח", המתבססת על עקרונות האימגו, שיטה לטיפול החותרת לקראת יצירת תקשורת יעילה ובטוחה. הכלי להשגת תקשורת כזו הוא הדיאלוג הזוגי שבו צד אחד מקשיב לצד השני, משקף את דבריו, מסכם אותם ומביע אמפתיה בעקבותיהם.

סיגל אחיטוב במחקרה מתמקדת בחשיפתן של גננות לפדגוגיה של הקשבה, המבוססת על הגישה הקונסטרקטיביסטית, ובתהליך השינוי שהן עוברות לאור חשיפה זו. היא בוחנת את הקשר בין הרקע הביוגרפי של הגננות לתהליך השינוי שהן עוברות.

אני שמחה מאוד לבשר לכל מי שמתעניין באיכות החיים של הפעוטות ,שסוף סוף , הצעת החוק של ח"כ הרב מלכיאור פ/1287/17 " חוק פיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות התש"ו-2006 " [להלן החוק] עברה שני שלבים : 1. וועדת השרים לענייני חקיקה . הודעה זו קבלתי מהעוזרת הפרלמנטרית של ח"כ הרב מלכיאור – שצלצלה אלי מיד

מיכל הרפז הצבת גבולות ברורים לילדים ע"י ההורים יוצרים אצלם הרגשת ביטחון התורמת להתפתחותו הבריאה ומעבירים להם מסר כי הוריהם דואגים להם וניתן לסמוך עליהם . הדבר נכון גם לגבי הצבת גבולות ברורים להורים על ידי מנהלת הגן.

ד"ר נאוה וולפסון מציגה קווים מנחים להורים בבואם לבחור מסגרת חינוכית עבור ילדים בגיל הרך. קרטריונים כמו: צוות מטפלות איכותי, הסביבה הפיזית, יחס בין מספר הילדים למספר המטפלות ,צרכי הילד, צרכי ההורים ועוד.

ד" נואה וולפסון , מציינת את הבסיס להבדלים האינדיוודואליים בין ילדים כבר מרגע לידתם ויש טוענים עוד מרחם אימם. חלק מהבדלים אלה מולדים, כמו רמת פעילות, תגובה לגירויים , הסתגלות לשינויים ועוד. ההורים צריכים להיות רגישים לתכונות אלה כדי להתאים את הטיפול בילד לצרכיו.

אורית שטיבר ודלית בלונדר-רון במאמרן בירחון "להיות משפחה", גליון 93, פברואר 2005 , עוסקות בנושא הילד הרגיש, זהו ילד המפגין זהירות רבה וחששנות מפני החדש. קשה לו להסתגל למצבים חדשים והוא חרד ומוצף במהירות מאירועים רגשיים וחברתיים.