משחק ולמידה

המשחק בפינות הגן תורם כאמור להתפתחותו הקוגניטיבית, חברתית, רגשית וגופנית של הילד טוענת קבלסון אסתר. הילד משלב במשחק פעילות, יצירה, הנאה וחשיבה תוך הפעלת דמיון עשיר, חסר גבולות כמעט. דרכו מתפתחים כושרי תפיסה והבנה קוגניטיביים,ועוד.

אפי הרנוי טוען כי ילדים רבים מתפתחים טוב יותר מבחינה חברתית כאשר הם פועלים ומשחקים בחוץ עם חברים. הסיבה קשורה ככל הנראה לכך שהפעילות הגופנית בחוץ מגבירה את המוטיבציה לפעול, ושסביבה עשירה בגירויים תורמת להתפתחות הפיזית, הקוגניטיבית והרגשית של הילד.

אסתר קבלסון טוענת כי כל ההורים מבקשים לילדם הגנה מפני פגיעה פיזית או אישית, מקווים לקבלתו החברתית ולרכישת חברים, מצפים ללמידה ומוכנות לקראת כיתה א' ומקוים שילדם ישחק ואף ייהנה בגן הילדים. לכן חשיבות רבה למפגש הראשון עם ההורים.

שרבוט הוא הצעד הראשון של תהליך ההבעה הגרפית, אומרת מיכל וימר , ממנו יעבור הילד לצייר צורות גיאומטריות מוכרות ובהמשך יחקה אובייקטים מהמציאות. כבר בשלב השרבוט ניתן ללמוד ממנו על תהליכים רגשיים שעוברים על הילד.

מיכל וימר טוענת כי תופעת הציור על הקירות מופיעה בדרך כלל בין גיל 3-1 . בגילאים הללו תהליך הפנמת החוקים ומושג הגבולות נמצאים בראשית הדרך, עדיין הילד לא מבין מדוע כאן מותר ושם אסור?

לצבעים משמעויות שונות בתרבויות שונות טוענת מיכל וימר. בשונה מכך, השימוש בצבעים בגילאים הרכים אינו תלוי תרבות. בציורי ילדים השימוש בצבע הוא חופשי ואינטואיטיבי. ובפענוח ציוריהם אני מייחסת משקל רב לבחירת הצבעים ולשילובים ביניהם.

רחל מן תקצרה עבורנו מתוך כתב העת zero to three , מאמר על חשיבות המשחק בגיל הרך, ותפקיד המבוגר כמתווך , תומך ומאפשר את הלמידה לילד , לכל ילד בקצב שלו .

שירי גולד-דרומי, ושרון אורן מביאות מצגת על השפעת פינת החי בגן הילדים על האמפתיה אצל הילדים.