התפתחות רגשית

שנים האחרונות אימצו מרבית אנשי המקצוע בתחום החינוך את הגישה הסביבתית כמסבירה את אופן הסתגלותו של הילד בכיתה א'. גישה זו תופשת את התהליך ההתפתחותי של המוכנות והלמידה כמושפע מגורמים שונים סביבתיים ואינו תלוי בשעון הביולוגי בלבד. על פי גישה זו יש מקום להתערבות חיצונית-סביבתית המאפשרת לילד להסתגל בצורה טובה, בטוחה וחלקה יותר לבית הספר.

בהמשך לכך, מחקרים רבים מראים כי תיווך והתערבות ההורים עוד בתקופת הגן מהווה משתנה מנבא הצלחה בבית הספר. קריאת סיפורים בבית, עידוד והתעניינות בנעשה בבית הספר מצד ההורים, נמצאו כמסייעים להסתגלות הילדים לבית הספר ולהישגים אקדמיים. תלמיד בעל נתוני פתיחה נמוכים, בעידודה של תמיכה סביבתית ובית ספרית, יכול להסתגל לבית הספר בצורה טובה.

המאמר של קרייג הווארד קינסלי וקלי ג' למברט מתייס להשפעת ההריון והשינויים ההורמונליים אצל האשה, על התפתחות המוח האימהי ועל התנהגות האם לאחר הלידה. ממצאים בבעלי חיים וממחקר בנשים הרות עולה כי חלים שינויים באזורי תפקוד שונים במוח, המבטיחים שהאם תטפל ותטפח את ילדה ותידאג לשלומו ובטחונו.

ג'פרי קלוגר מעלה במאמרו חיזוקים לטענה כי סדר הלידה משפיעה על אישותם של הילדים. הוא מתבסס על מחקרים בתחום כמו המחקר הנורבגי שטוען כי הילד הראשון חכם יותר מכל שאר הילדים לפחות ב- 3 נקודות איי.קיו, רן סליוו מקליפורניה מוסיף לכך הילד הראשון הולם לברקלי השני לא.

רותי הרפז עוסקת במקומו של המטפל בנפגע טראומה ובתיאור הטיפול הרגשי בנפגע באמצעות ארגז החול. הטיפול בנפגעי טראומה מורכב ביותר. הטראומה משמעותה פצע, חדירה ,קרע עמוק במרקם הרגשי של הנפגע, סביבתו הקרובה –משפחתו, חבריו ואינטראקציה מיוחדת בינו ובין המטפל.

ד" נואה וולפסון , מציינת את הבסיס להבדלים האינדיוודואליים בין ילדים כבר מרגע לידתם ויש טוענים עוד מרחם אימם. חלק מהבדלים אלה מולדים, כמו רמת פעילות, תגובה לגירויים , הסתגלות לשינויים ועוד. ההורים צריכים להיות רגישים לתכונות אלה כדי להתאים את הטיפול בילד לצרכיו.

פרק מתוך ספרה של ד"ר רוני סולן , חידת הילדות, העוסק בהתגבשות האגו. פעוט בשלב האנאלי מווסת את דחפיו ורגשותיו במגמה לשמור על יחסיו עם הוריו. לא אחת הוא חושש שבכוחו ושליטתו הוא עלול לפגוע בהם. תגובה תקיפה, עקבית וצפויה של ההורים על ביטויי תוקפנותו מרגיעה אותו.

חוה כפרי , מביאה את חשיבות המשמעת בתהליך החינוכי, מתוך המדריך להורים של מגדה גרבר. לטענתה המטרה החיובית אליה עלינו לחתור בעת הטלת משמעת על הילד היא לעבוד על כך שיהיו לנו ילדים , שלא רק נאהב אותם, אלא נאהב להיות בחברתם.

רותי הרפז מעלה במאמר את תפקידן של הטבעות הידיים בחדר הטיפולים. לטענתה ניתן לראות את הטבעות הידיים כייצוג האני, במקרים של הפרעות התפתחותיות ניתן להשתמש בהם כדי לאבחן , ולהבין את התהליך הרגשי התפתחותי של הילד.

גדילתו של אדם מינקות לבגרות היא תולדות המעבר משייכות סימביוטית לשייכות דיאלוגית טוען דני לסרי. מעבר שהבקיעים והחסמים בדרך התפתחותו הופכים מאוחר יותר לבקיעים וחסמים באישיותו של האדם הכמו-בוגר,ולא כפי שטוענים הפסיכואנליטקאים מעבר מתלות לנפרדות.

ליבי כץ-משיח, מציינת את יתרון השימוש בשיטה הדואלית (שפה מדוברת, ושפת הסימנים) כדי לאפשר לתינוק חשיפה שפתית מרובת אופנים (modality). יתרונות השיטה : תקשורת מגיל צעיר, מפעילה סוגי זיכרון שונים, מוסיפה דינאמיות ותנועה לדיבור, ועוד.