פרופ' איריס לוין טוענת במאמרה כי יש לשנות את אופן הקניית השפה.בהתבסס על מחקרים בארץ ובחו"ל ודווקא משום שמדובר בילדים רכים, רצוי להיזהר מהפיכת הלימוד למערך מובנה ונוקשה, שבו ילדים צעירים עלולים לחוות חוויות של כישלון או אי-עמידה בציפיות.
"השמיעי קולך" ספרה של קת'רין מוריס, הוא תיאור מרגש ואותנטי ביותר של הדרך הארוכה מגילוי הסימפטומים הראשונים ללקות (אוטיזם), החששות, האבחונים, מכת האבל שהטילו על המשפחה והחיפוש אחר מקורות עידוד וכוח.
יפה, ביבי, פלדשטיין וקראון ,חקרו את נושא מקצבי הדיאלוג בינקות, במטרה לנסות ולבנות מודלים או שיטות לזיווג דפוסי המקצב בדיאלוג בין הילד למבוגר.בהתבסס על המודל של ג'פה ופלדשטיין, בחנו מרכיבים כמו הכרות-זרות והקשר בין תיאום של מקצבים קוליים לתוצאות התפתחותיות.
רונן איתן, מביא מצגת בה הוא מגדיר מהו פיגור שכלי, והגורמים לתופעה זו.
שולמן, ש. בקר, ע. וסרוף, א.ל, במחקרם בחנו את תרומת מאפייני האם ומאפייני הילד להתפתחות מערכת יחסי הגומלין בינהם. נמצא כי ילדים חיפשו תמיכה רגשית ועזרה קוגניטיבית ופיזית רבה יותר מאמהות אשר דגם ההתקשרות שלהם תואם את דגם ההתקשרות של אמם.
מצגת בשאלה שמעסיקה אותנו רבות מהם הגורמים הגנטיים והתרושתיים שהתינוק נולד איתם.
שטלוורת' בוחן את התאוריות הפסיכואנליטיות והתפתחות הילד, מסקנתו היא כי עבור התינוק רק הנוכחות הממשית של אימו יכולה לספק את ההמשכיות, תשומת הלב וההנאה החושנית להם הוא זקוק כדי לעורר את היכולת הראשונית שלו לשלב את התפיסות שלו ולהפעיל את התהליכים של ההתפתחות המנטלית.
חקר התנהגות הכניסה של ילדים לקבוצה זכה לתשומת לב רבה יותר מכל משימה חברתית אחרת.מטרת המאמר לסקור את המחקר בתחום התנהגות הכניסה וקשריו למעמד סוציומטרי של ילדים, במטרה להבחין במה שהצלחנו ללמוד מהמחקרים בתחום וההשלכות שיש לכך על פיתוח דגם של התנהגות כניסה אפקטיבית.
המצגת עוסקת בהגדרת המושג אוטיזם, מאפייניו , ודרכי הטיפול הידועות עד כה.
ד"ר יעל דיין מציגה דרך סיפורים בגן את תופעת האילמות הסלקטיבית המאופיינת על ידי כשלון תמידי לדבר בסיטואציה חברתית מסוימת למרות היכולת לדבר בסיטואציות חברתיות אחרות .תפקיד הגננת לטפח יחסי אמון עם הילד ולעודדו כדי להפחית את חרדותיו.