"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

תינוקות, טף, הורים ומטפלים – מחקרים בנושא התפתחות הילד בישראל

ערכה: פרופ' פנינה ש. קליין , אוניברסיטת בר אילן. (2000 ).

הוצאת מרכז בייקר לחקר קשיי התפתחות של תינוקות וילדים בגיל הרך/אוניברסיטת בר-אילן והוצאת רכס.

סוקרת: דיטה הוד

הספר מאפשר לקורא להתעמק בנושאים מרכזיים הקשורים בהתפתחות הילד וחינוכו, לאור מחקרים של אנשי מקצוע וחוקרים מובילים בארץ. הספר עוסק בנושאים כגון התפתחות המוח, התפתחות שיכלית, התפתחות שפתית          וסימנים המעידים על בעיות בהתפתחות. התפתחות דרך מוסיקה ומשחק ודילמות בחיי הורים וילדים, כגון בחירת מסגרות טיפול מחוץ לבית. הספר גם דן בצרכי הילדים בעולם המשתנה, הטכנולוגי והמדעי, ומציג מודל חינוכי מיוחד    לטיפול ולטיפוח תינוקות המיושם בארץ.

הספר מיועד בעיקר לאנשי מקצוע בתחום הטיפול והייעוץ בגיל הרך. מדובר בהתבוננות מעמיקה, מקצועית ומעשירה בתחומים המגוונים הנדונים בספר, בייחוד לאור ממצאי המחקרים העכשוויים המתוארים במאמרים השונים.

בתוכן העניינים:
* התפתחות המוח – היבטים נוירוביולוגיים וקוגניטיביים.
* מאפייני התנהגות תיווכית במסגרת המשפחה והשפעתם על הילד בתרבויות שונות.
* מגע – בסיס החוויה והקשר האנושי: השלכות של מגע אימהי, חסך במגע וטיפול באמצעות מגע על התפתחות התינוק והקשר אם – תינוק.
* מסגרות חינוכיות חוץ ביתיות לתינוקות ופעוטות.
* דילמות הוריות בתקופת הינקות: יציאה לעבודה ובחירת מסגרת טיפול לא הורית לתינוקות.
* סיכון, פגיעות ויכולת התאוששות: השלכות לתוכנית התערבות והפחת אלימות.
* המשחק הסוציו – דרמטי – מאפייניו ודרכי טיפוחו.
* התפתחות מוסיקלית בגיל הרך.
* סימנים מוקדמים של בעיות תקשורת בגיל הרך.
* אינטראקציה אם ילד והתפתחות מיומנויות תקשורת ושפה אצל תינוקות רגילים ותינוקות עם תסמונת דאון.
* כוחות התמודדות של משפחות והורים לילדים עם נכויות התפתחותיות.
* תינוקות וטף בעולם המחר.
* לראות מעבר למובן מאליו.

מאמר מס' 3:
ד"ר רות פלדמן / מגע – בסיס החוויה והקשר האנושי: השלכות של מגע אימהי, חסך במגע וטיפול באמצעות מגע על התפתחות התינוק והקשר אם – תינוק.

מגע הוא החוש הראשון שמתפתח בתינוק והינו בסיסי והכרחי לפיתוח תחושת עצמי יציבה ויכולות תקשורת עם הזולת. חסך במגע מוקדם, בייחוד מצד האם, משפיע על ההתפתחות השכלית, הרגשית והחברתית ועל עצם תהליך הגדילה. המיתוס של הקשר אם – תינוק כולל את המגע ביניהם במשמעות שמעבר לטקטילי, ומתייחס למכלול החוויות החושיות והרגשיות המרכיבות את הקרבה הפיזית בין אם לתינוק. נושא המגע או החסך במגע מעלה שאלות מחקריות רבות בנוגע להתפתחות התינוק והקשר אם – תינוק. מהם המכניזמים הביולוגיים שדרכם מתווך המגע את ההתפתחות, מהי הגדרת החסך, האם הוא הפיך, האם לחסך השפעות רק על התינוק או גם על האם. המאמר מנסה לענות על שאלות אלה.

לפי בולבי, מגע הינו מרכיב מרכזי במכלול גורמים המובילים להתקשרות, וחסך במגע עלול לפגוע בהתפתחות הקשר הזה. בולבי התייחס לשאלת משך החסך בספריו. תינוק החווה פרידה חש בתקופה המיידית מחאה ומגיב בבכי וחרדה, בתקווה לחידוש המגע. תינוק שחווה חסך ארוך טווח במגע עם האם, סובל מחרדה קבועה, מוותר על חידוש הקשר והדבר מוביל לדכאון. נושא זה הוכח במחקרים בבעלי חיים ומחזק את הבסיס האתולוגי לתיאוריה. בנוסף נמצא כי הקרבה הפיסית כוללת מספר מרכיבים שכל אחד מהם מהווה "וסת חיצוני" למערכות הפיסיולוגיות של התינוק. קרבתה של האם מספקת bio-behavioral regulators” " בנוגע לויסות קצב הלב, תפקוד המערכת האוטונומית, חום הגוף, ומעגלי השינה והעירות של התינוק. עם הזמן המשמעות הביולוגית מופנמת למודלים פנימיים מנטליים של ההתקשרות. לגבי הנושא הרגשי בהתקשרות, התיאוריה הפסיכואנליטית והתיאוריה של וויניקוט מציגות רעיונות דומים המדגישים את חשיבותה של הקרבה להתפתחות העצמי והיכולת לפתח קשרים אינטימיים. מושג ה – holding של וויניקוט מתקשר למושג ה – proximity של בולבי.

לפי פיאז'ה ההתפתחות הקוגניטיבית בתחילת החיים הינה על בסיס תחושתיות ותנועתיות. חסך במגע אם עלול להוביל לחסך חושי, הפוגם בהתפתחות של החשיבה הייצוגית.
לפי וולף המערכת הפיזיולוגית של הילד מאורגנת על רצף בין עירות לשינה. אחד מתפקידי האם הוא לספק ויסות חיצוני למעגלים אלה. הויסות מתפתח על בסיס הקרבה הפיסית. לפיכך, המגע והקרבה מובילים להרגעת התינוקות ולביסוס יכולת הויסות העצמי וביסוס האוריאנטציה של התינוק לעולם שסביבו. ניכר ממחקרים כי המגע בתקופת החיים הראשונה הוא משמעותי במסגרת של תקופה קריטית. כלומר, חסך במגע פוגם בהתפתחות באופן בלתי הפיך.

גוטליב מדגיש את חשיבות המגע והקרבה כמתווך להתפתחות החושים התפיסתיים האחרים. מאחר וישנו צורך בשליטה בגרייה הראייתית והשמיעתית שהתינוק נחשף לה, ההורה יכול לווסת את כמות הגרייה לפי המסרים המתקבלים מהתינוק, כשהוא מוחזק בזרועותיו.

מצב הפגות, בו התינוק חווה חסך של קירבה לאם הוא מצב לא טבעי ומזיק. בנוסף, בתנאים בהם מוחזק הפג ישנה גרייה חיצונית אך תת גרייה לחושים הראשוניים, כך שהסדרתיות התחושתית נפגעת. החסך במגע בתקופה קריטית זו אינו רק פוגע מנקודת המבט של התינוק אלא גם מצד האם, עקב הפגיעה בתהליך ה – bonding . לפגיעה בהתקשרות האם לתינוק ביסוס ביולוגי הקשור לירידה בהפרשת אוקסיטוצין, הקשורה לחוסר יכולת לגעת בתינוק.

הכותבת מפרטת אודות מחקר שנערך באוניברסיטת בר אילן לגבי ההשפעה של שתי טכניקות טיפול בפגים על התפתחותם. טכניקה אחת, שיטת ה"קנגורו" בה התינוק מוחזק בצמוד לגוף האם, כך שמשולבים מגע עור בעור וקרבה. הטכניקה השניה היא טכניקת עיסוי לתינוק המערבת מגע בלבד. התוצאות של שימוש בטכניקות אלה הושוו לטיפול בפגים ללא התערבות ייחודית. לשיטה הראשונה נמצאו תרומות רבות – בשמירת חיי התינוק, בפיתוח ההתקשרות וה – bonding, בהתפתחות הויסות אצל התינוק, בהתפתחות הנוירו – התנהגותית. האמהות הביעו תחושת יעילות עצמית גבוהה, הסתגלות אמוציונלית ותפיסה חיובית יותר של היילוד. האמהות נמצאו תגובתיות יותר לתינוק, מפגינות יחס חם וחיובי יותר והן רגישות יותר ביחסן לתינוקות. נמצאה השפעה גם לטווח הארוך, בנוגע להתפתחות הקוגניטיבית של התינוק.

לשיטה השניה נמצאו תרומות גם כן בתחום הרגישות וההתאמה בעת אינטראקציה הורה – ילד וכן להתפתחות הנוירו – התנהגותית של התינוק. בניגוד לשיטת "קנגורו" שמשפיעה של עליה בשכיחות השינה השקטה, שיטת העיסוי דווקא מגבירה את משך העירנות השקטה. גם בשיטה זו חלו השפעות חיוביות על האם ועל יחסה לתינוק. לא נמצא הבדל בין התינוקות שקיבלו עיסוי מאחות בית החולים או מהאם. בטווח הארוך, ההשפעות על התנהגות התינוק באינטראקציה הן חיוביות גם כן.

מאמר מס'5:
ד"ר נינה קורן קריא ופרופ' אבי שגיא / דילמות הוריות בתקופת הינקות: יציאה לעבודה ובחירת מסגרת טיפול לא הורית לתינוקות.

בעקבות גידול התופעה של נשים היוצאות לעבודה מחוץ לבית, נוצרות דילמות לגבי האחריות על הטיפול בילדים. במרבית המקרים נדרשת החלטה לגבי המסגרת החלופית לילד – מסגרת פרטנית (שמרטף) או מסגרת קבוצתית (משפחתון/ מעון יום). תהליך קבלת ההחלטה הוא בעל משמעויות רגשיות מורכבות ואף השלכה על הרווחה הפסיכולוגית של ההורים.

התלבטויות האם בנוגע לחזרה לעבודה:
בעבר נהגו לחשוב כי הדרך הטובה ביותר היא השארות האם עם התינוק. עם הזמן שינתה החברה את עמדה זו, וכיום יותר נשים חוזרות לעבוד מחוץ לבית. הגורמים הם הגשמה עצמית והכנסה כלכלית. אמהות המחליטות להישאר בבית מאמינות כי טובת הילד דורשת את הימצאותן עימו. אולם הן משלמות על כך מחיר של ירידה ברווחה אישית ובשביעות הרצון הכללית ממצבן, בהשוואה לאימהות עובדות. תחושות אלה הינן בעלות השפעה על היחס והרגישות טיפול בילד.
היציאה לעבודה מעלה מחד את תחושת הרווחה והמוראל של האם, אולם מאידך, היא משלמת מחיר על הלחץ הנובע מכפל התפקידים – השקעה בילדים ובעבודות הבית, שהיקפן לא יורד, בנוסף לעבודה. הנשים מתמודדות עם עומס המטלות בבחירה לעבוד במשרה חלקית. נמצא כי עמדות האם ביחס להשפעות יציאתה לעבודה על התפתחות הילד, קשורות לסוג הטיפול הנבחר עבור הילד ולגיל בו הוא נשלח למסגרת מחוץ לבית. מימד נוסף הקשור להחלטה הוא עמדות האם ביחס לתפקידה ההורי. מי שחושבות כי אחרים יכולים להעניק טיפול הולם לילדיהן, פחות תבחרנה להישאר בבית. ישנו הבדל בין -תרבותי בתפיסת הסיכון של טיפול לא הורי. אמריקאיות, יותר מישראליות, רואות את התפקיד האימהי כאחריותן האישית. מי שדרישות התפקיד האימהי נעימות להן יאריכו את שהותן בבית לעומת מי שמתיחסות לאמהות כקשה.

חיפוש סידור חלופי לילד:
לגבי הדילמה בין בחירה בטיפול אישי בבית לבין מסגרת קבוצתית, האם לבחור במי שיכולה להעניק יחס אישי אולם היא מחוסרת הכשרה וידע ספציפי לטיפול בילדים או במסגרת של מעון יום. שם הצוות מוכשר לעבודה עם ילדים, ישנו פיקוח על העבודה, ישנם גירוים רבים יותר מאשר בסביבה הביתית, אולם הילד הוא אחד מקבוצה, לעיתים גדולה, של ילדים. ההורים נעזרים בקרובים וחברים לקבלת ההחלטה.
הנקודות המנחות בחיפוש אחר מסגרת הן גיל הילד, חיפוש אחר מטפלת חמה, סביבה בטוחה ונקיה, גודל קבוצת הילדים ואיכות המטפלות. איכות הטיפול אינה נכללת בהערכה הסופית של ההורים. להורים אין די כלים בכדי לבחון את איכות הטיפול הלא הורי.

טיפול לא הורי איכותי מנקודת המבט של המומחים:
כיון שהמטפלת היא דמות התקשרות עבור התינוק, יש חשיבות לכינון יחסים רגישים ותגובתיים כלפי התינוק, לעידוד התקשרות בטוחה. מספר נקודות חשובות הן צוות קבוע ויציב, הכשרה מקצועית, מספר ילדים קטן בקבוצה ביחס הולם למספר המטפלות (לא יעלה על היחס 1:3), מרחב פיזי סביר, אזור בטוח ומצויד היטב. חשובה יוזמת אינטראקציות חיוביות עבור הילדים, חשיפתם ליחס אישי חיובי, יוזמת משחקים והצטרפות לילדים במשחקם.
נמצא שאין הבדלים בסוג ההתקשרות בין ילדים שנמצאו בבית עם מטפלת או עם האם. אולם ישנו שיעור גבוה של התקשרויות לא בטוחות בקרב ילדים שנחשפו בשנתם הראשונה למסגרת קבוצתית. המקור להבדלים אינו בעובדת הפרידה מהאם. ניתן להסיק כי הטיפול בבית מציע את היחס הרגשי הטוב ביותר כלפי התינוקות. אחריו ברשימה באים המשפחתונים, אחריהם המעונות ואילו מעונות היום אינם מציעים לתינוק אקלים רגשי המעודד התפתחות רגשית אופטימלית.

טיפול לא הורי איכותי מנקודת המבט של ההורים:
בבדיקה מה בודקים ההורים לקראת רישום הילד למעון נמצא כי הגורמים להחלטה, שיש תוכנית לימודים מסודרת, שהשהות במעון תתרום להתפתחות הילד, הפיקוח על המעון, שהיה עם בני הגיל והגורם הכלכלי. מן האמהות במחקר שביקרו מעון לקראת הרישום נמצא כי הן שמות דגש על תזונה, ניקיון ומגוון צעצועים, אולם רק מחציתן התייחסו לאספקטים רגשיים בטיפול.

האם יש קשר בין איכות ההתקשרות ובין הבחירה לשלוח את הילד למעון יום?
המחקרים מצביעים כי המניעים לבחירה במעון כמסגרת חלופית הם דמוגרפים ולא פסיכולוגים. עם זאת נמצא כי קיימת הלימה בין טיב יחסי ההתקשרות של האם בילדותה לבין דפוס ההתקשרות שמפתח התינוק לאותו ההורה. כעת ניתן להתבונן מזוית חדשה בשאלת השפעות הטיפול הלא אימהי על התפתחות הילד. נמצא כי בקרב האמהות השולחות את ילדיהן למעון במשך השנה הראשונה פחות סווגו כבעלות דפוס התקשרות בטוחה כלפי הוריהן, לעומת האימהות הבוחרות להישאר בבית. אם כן, התשתית הרגשית של האם יכולה להשפיע על בחירת סוג הטיפול החלופי לילד, וכן על הבנתה את צרכי הילד.

שילוב נקודת הראות של האם ושל התינוק:
למרות שנדמה כי צרכי האם להשגת רווחה והגשמה בעבודה עומדים בסתירה לצרכי התינוק בטיפול, נמצא במחקרים כי אינם סותרים בהכרח. חשוב שהאם תתנסה בתפקיד מחוץ לבית אך שהתינוק יזכה לטיפול חלופי רגיש ועקבי. טיפול איכותי עם דמות נוספת יוביל לחווית התנסות חיובית עם עוד מבוגר תומך, שתוביל לפיתוח מודלים ייצוגיים אודות העולם כמקום בטוח.
הכותבים מסכמים במסקנה כי סידור קבוצתי לילד יכול להוות פתרון טוב, כמו גם בידור יחידני, בתנאי שמוצע סטנדרט גבוה של איכות טיפול. נראה שמעונות היום בישראל אינם עונים על התנאים האלה.

שיתוף ברשתות חברתיות:

תגובות (1)

  1. שלום. התרשמתי לטובה מספרה של פנינה קליין בנושא תינוקות טף הורים ומטפלים.
    היכן ניתן לרכוש את הספר?

    הגב

כתוב/כתבי תגובה