מאת: יאיר שרון, סמינר הקיבוצים
ביחידת לימוד זו ישולבו כל יחידות הלימוד הבאות:
· כתב עברי
· כרזה
· כרטיסי למידה
· עיצוב ובניית מרכז למידה
· בניית מתקנים לכתה
הכתב העברי
מטרה
יחידת לימוד זו משמשת כמדריך ללימוד, הכרה, אימון ושיפור ביצוע הכתב על ידי התלמידים. רמת ביצוע הכתב נמצאת ביחס ישר למשך האימון ולשיפור המיומנת הנדרשות.
שיטה
נעסוק ביחידה זו בעיקר באותיות דפוס (אותיות רבועות), נתאמן ונכיר סגנונות שונים של כתב.
ביחידה נכיר את:
1. עקרונות הכתיבה
2. כלי הכתיבה בהם נשתמש
3. תרגול כתיבת אותיות בודדות
4. תרגול כתיבת טקסט
5. כיצד נכתוב ישר?
6. שיטות של עימוד הטקסט בדף.
אופן העבודה:
לפי סדר הכרטיסים
הציוד הדרוש:
עפרון, מחק, סרגל 30 סמ', עט לבד שטוח ברוחב 3 ממ', דפי תרגול מצולמים.
הגשת העבודה:
טקסט כתוב על דף בגודל "4A" בצבע שיבחר
כרזה
ביחידת לימוד זו נעסוק בתכנון, עיצוב וביצוע כרזה תוך שימת דגש על סוג הכרזה, מרכיביה ושיטות העברת המסרים בעזרתה.
במרכז כרטיסי עבודה בהם נכיר:
1. מהי כרזה?
2. מרכיבי הכרזה:
כתב
צילום, ציור או איור
טכניקות גראפיות
3. אמצעי הביטוי בכרזה
הציוד הדרוש לעבודה:
עפרון, מחק, סרגל, עטי לבד שונים לכתיבה ציור ועיטור, צילומים, רקעים צבעוניים ועוד.
העבודה להגשה:
כרזה על בריסטול בגודל 50%70 ס"מ
כרטיסי למידה
הגדרה
כרטיס העבודה/פעילות/למידה ממלא את מקום המורה ומשמש כמכוון ומזמין לפעילות מוגדרת ומסוימת ביותר תוך מתן הנחיות ברורות וקצרות.
איך – כיצד נעצב?
מה – תוכן הכרטיס
למה? – האם הכרטיס הוא השיטה נכונה?
כמה? – כמות הכרטיסים שנכין
עיצוב כרטיסי למידה תוך הדגשת ייחודו ותפקידו של כרטיס הלמידה כעזר לימודי.
נתבסס על הידע שנרכש בקובץ "הכתב העברי" ומהווה את המשכו.
כדי להפיק מירב התועלת, יש לעבור את ה"כתב העברי" וליישם ההנחיות הניתנות שם.
הנחיות הביצוע כאן – להפקה ידנית של כרטיסי הלמידה.
כאן נכיר:
· צורת ומראה כרטיס
· מה במסגרת?
· בכל כרטיס יופיע
· סוגי כרטיסים
· שמירת הכרטיס
הציוד הדרוש:
עפרון, מחק, סרגל, עטי לבד לכתיבה, ציור ועיטור מדבקות צבעוניות, כרטיסי בריסטול.
העבודה להגשה:
חמישה כרטיסי פעילות בסידרה.
עיצוב ובנית מתקנים לכתה
ביחידה זו נכיר:
· החומרים בהם נשתמש.
· חומרי הדבקה וחיבור.
· שיטות העבודה.
מהלך העבודה:
עיצוב תכנון וביצוע
הציוד הדרוש:
עפרון/ מחק, סרגל מתכת 30 סמ', סכין יפנית, מספריים
ניתן לנצל ולהשתמש, בשימוש חוזר, במכלים קיימים שיוצרו במקורם לשימושים אחרים ולמטרות שונות כמו:
קופסאות קרטון בגדלים שונים, מכלים ובקבוקים מחומרים פלסטיים שונים ועוד, כיד הדמיון הטובה.
עיצוב סביבה לימודית
ביחידה:
1. לקראת עיצוב הסביבה הלימודית – מבוא
2. כללים לעיצוב תצוגה חזותית – דף מידע
3. סוגי תצוגה – דף מידע
4. שרטוט תכנית הכיתה – הנחיות עבודה
5. שרטוט ועיצוב קירות הכיתה – הנחיות עבודה
עבודה להגשה:
שרטוט תכנית וקירות הכיתה, ארגון הכיתה ללמידה בהתאם.
כללים לעיצוב תצוגה חזותית
1. תלית מוצגים בגובה העין (90 עד 190 ס"מ מהרצפה).
2. התליה ישרה ואופקית ולא אלכסונית או מעוגלת.
3. עיצוב הכתב יהיה:
אחיד – כל אותיות הא-ב אחידות דומות ושוות בצורתן
קריא – ברור ובהיר לקורא
תקין – כתוב לפי התקן של הכתב העברי.
4. בכתיבה יוקפד על יחס נכון בין גובה האות ועביה (1:4) ועל
מרווחים נכונים ושווים בין המלים והאותיות.
5. מלל מזערי בתצוגה חזותית (סיסמה קולעת יותר ממלים
רבות).
6. החלונות אינם משטחי תליה ותצוגה (פרט לתליה זמנית וקצרת מועד של תצוגה או קישוט הצריכים תאורה מבחוץ כמו ויטראז' או תיאטרון צלליות).
7. תלית עבודות רק על לוחות המיועדים לכך ובתוך המסגרת המוגדרת (אין לתלות ולהציג עבודות על דלתות, קירות, ארונות וכו' באם לא הוכשרו לכך).
8. תלית עבודות במסגרת או על רקע צבעוני אחר, בצורה מכובדת.
9. אחידות באמצעי התצוגה: חומרי התצוגה, גודל, שימוש בצבע, עיצוב השילוט והכתב.
10.בחירה והתאמה של יחסי הגדלים בין הכתב, התמונה או האיור והמוצג התלת ממדי המוצגים בחלל התצוגה או על משטח התצוגה.
סוגי תצוגה
ארבעה סוגים של תצוגה דרושים ורצויים בכיתת הלימוד ו/או בחלל הלמידה:
1. תצוגה מבשרת
2. תצוגה מפעילה
3. תצוגה של עבודות ילדים
4. לוח מודעות (פק"ש)
1. תצוגה מבשרת
תצוגה לקראת נושא חדש. הצהרת כוונות של המורה בצורה פרסומית, מושכת עין. ההכנה ע"י המורה בצורת כרזה, קיר מבשר או תצוגה תלת ממדית. שימוש באבזרים מאפיינים (סמלי החג, סמלי העונה וכו').
2. תצוגה מפעילה
תצוגה קבועה או ניידת המוקדשת לנושא מסוים. ההכנה ע"י המורה ו/או בשיתוף עם התלמידים.
בתצוגה קבועה התלמידים מגיעים ופועלים לידה, על כן יש לדאוג למשטחי עבודה.
בתצוגה ניידת, אותה ניתן להעביר משולחן לשולחן או מחדר אחד לשני יש להכין בצורה הנוחה ביותר לניוד (על מגש, בעגלה עם גלגלים).
3. תצוגה של עבודות תלמידים
עבודות התלמידים יוצגו בצורה מכובדת – מסגרת או רקע צבעוני, לא בצפיפות רבה ותוך הדגשת ההפרדה בין נושא לנושא. מוטב להציג מספר רב של נושאים (שש עבודות לכל נושא) ולדאוג לתחלופה תכופה מאשר שלושים ושש עבודות באותו הנושא.
4. לוח מודעות
תצוגה זו מעבירה מידע עכשווי ומיידי לתלמידים. נוכל לכלול בה את שם החודש, סימנו והתאריך, מערכת השעות, ימי ההולדת החלים בחדש זה, מי תורן היום? מהו מזג האוויר היומי פסוקו של יום (או שבוע) אמו של מי תכין עוגה? ועוד מידע חשוב.
מדריך לצופה בסביבה הפיזית
1. האם קיימים משפטים, קטעים או סיפורים שנכתבו על ידי הלומדים בעצמם כצורה בולטת בחדר הכיתה ?
הכוונה היא האם קיימים בכיתה תוצרים כלשהם המכילים דברים שחוברו על ירי הילדים, גט אם הם כתובים ע"י המורה עצמה מפי הילדים -(כמו למשל – תאור טיול מפי הילדים, שאלות ילדים רשום ע"י המורה)
2. האם קיימים בכיתה ספרים שהוכנו ע"י הילדים המכילים את דבריהם או ציוריהם ?
3. האם מצויים בכיתה ספרים , עיתונים או חומרי קריאה אחרים מהבית או הספרייה המשקפים תחומי התייחסות של הילדים, ריקעם וכו' ?
4. האם ציוריהם ועבודותיהם של הילדים מוצגים בכיתה ?
5. האם התוצרים האומנותיים בכיתה משקפים מגוון סגנונות וניסויים אישיים?
6. האם הלומדים משתמשים במגוון של חומרים ואמצעים שונים ביצירות האמנות שלהם כשהם משקפים נושא משותף ?
7. האם לכל הילדים יש מרחב-אחסון אישי המציין את שמם או סימון אחר המציין את בעלותם ?
8. האם קיימות בכיתה תצוגות או חומרים שאורגנו ע"י המורה המביעים בצורה ברורה את הנושאים הלימודיים: הנוף המשתנה, החגים, בעיות קיום האדם וחברה ?
9. האם קיימות בכיתה תצוגות או חומרים המדגימים מידע אזורי-מקומי, אירועים מקומיים, דמויות מקומיות, תמונות מטיולים באזור, או ספר על הקהילה ?
10. האם החומרים המוצגים בכיתה מדגימים את מגוון הקבוצות האתניות של הלומדים בכיתה ?
שרטוט תכנית הכיתה
הציוד הדרוש:
עפרון רך, סרגל 30 ס"מ, דף משובץ סטנדרטי משבצות 5X5 מ"מ.
תכנית הכיתה נקראת גם מבט על. בדמיוננו אנו מסירים את תקרת הכיתה ומשרטטים את כל מה שאנו רואים ממבט על – כמבט הציפור. יש להקפיד ולשרטט לפי כל שלבי העבודה המצויינים לפניכם ולסמן לפי הסימנים המוסכמים המקובלים בשפת השרטוט.
שלבי העבודה
א. סיפרו את מרצפות הכיתה לאורך ולרוחב.
ב. שרטטו על הדף המשובץ מלבן כשכל משבצת מסמלת מרצפת. (קנה המידה של השרטוט – 5 מילימטר=20 סנטימטר, גודל המרצפת).
ג. שרטטו מלבן נוסף, גדול יותר מהמלבן המצויר, במשבצת אחת לכל כיוון – אורך ורוחב. קו זה מסמן את הגבול החיצוני של קיר הכיתה שעביו 20 ס"מ.
ד. סיפרו בכיתה את רוחב הפתחים – במשבצות – ואת המרחקים ביניהם, וסמנו אותם על השרטוט.
ה. השחירו את המשבצות המסמנות את הקירות הנותרים תוך השארת מקומות הפתחים בלבן.
ו. סמנו את מיקום הדלת וכוון פתיחתה לפי הסימון המקובל.
ז. מידדו את הריהוט הקיים בכיתה (לפי משבצות) ומקמו אותו לפי התיכנון.
שרטוט ועיצוב קירות הכיתה
שרטוט קירות הכיתה נקרא פריסה. אנו פורסים את הכיתה ומסתכלים על הקיר הפרוס ומשרטטים את כל מה שהעין רואה.
נעזר בשרטוט תכנית הכיתה ששירטטנו בתרגיל הקודם.
א. שרטטו מלבן שארכו כאורך הקיר המיועד לתכנון וגבהו כגובה הכיתה (כ2.60- מטר) לפי אותו קנה המידה.
לתכנן ולמקם במלבן המשורטט את כל הרעיונות תוך שמירה על כל כללי התצוגה.