"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

יכולת ההשתנות של הכושר הקוגנטיבי בגן הילדים

תקציר הרצאה שהועברה בכנס ארצי למחנכים בגיל הרך
אוקטובר, 2005

מאת: אסתר קבלסון
M.A בהיבטים פסיכולוגיים בהקשרים חינוכיים
להזמנת הרצאות ולהתקשרות:
Kevelson_ester@yahoo.com

"קשר של אהבה לילד פותח למעשה את השער
מבחינת הכנת תנאים מתאימים לפיתוח שכלי של הילד,
אך מה יעבור דרך אותו שער אינו נקבע ע"י אהבה בלבד".
קליין פנינה, 1985

מחקרים וותיקים כחדשים מבטלים את ההנחה שחום ואהבה הם גורמים מספיקים לפיתוח האינטליגנציה של הילד אך מדגישים את החשיבות של הקניית ביטחון, והענקת תחושת קבלה ואהבה הנחוצים להבטחת התפתחותו האינטלקטואלית התקינה. תחושת הביטחון מאפשרת הזנת סקרנות ובדיקת הסביבה הקרובה; יצירת קשר עם אנשים אחרים; פיתוח חשיבה מופשטת והתנתקות מהמוחשי. הימצאותה וקיומה מהווים בסיס הכרחי לפיתוח שיכלי ורגשי-חברתי של כל ילד בכל משפחה.

הממצא כי התורשה והסביבה הם הגורמים המשפיעים על גדילתו והתפתחותו התקינה של הילד הפכו לנתון ולכן עיקר עיסוקנו כאנשי חינוך כיום הוא בסיפוק תנאי סביבה אידיאליים עבורו במטרה לנתב את מסלול התפתחותו הכללית והאינטלקטואלית לכיוונים רצויים. למשימה זו נוסף הצורך להכשיר את הילד לחיים עתידיים בעולם שקצב ההשתנות שלו מהיר ותכוף. מכאן שפיתוח מיומנויות החשיבה של הילד הוא הכרחי כדי לאפשר לו הסתגלות מהירה ויעילה לסביבתו המשתנה.

הרעיון שהילד מתפתח קוגניטיבית מתוך החברה נהגה על ידי ויגוצקי אשר טען כי התהליך ההתפתחותי הוא חברתי מיסודו והוא מתרחש בשניים (ולא בתוך הילד כפי שפיאז'ה הדגיש). תורת ההשתנות הקוגנטיבית או לפי כינויה הנוסף, תיאורית הלמידה המתווכת (M.L.E- Mediated Learning Experience), פותחה ע"י פרופ' ראובן פוירשטיין ושאובה מהרעיון ש"חשיפה ישירה ואסטרטגיית התנהגות מתאימה תאפשר שימוש יעיל בחשיפה לגירויים ותוביל להתפתחות קוגניטיבית תקינה" וזאת כי "האדם הוא יצור בעל נטייה ודחף להשתנות, המערכת הקוגניטיבית שלו היא מערכת פתוחה וגמישה, הניתנת לשינוי מבני" (פוירשטיין ושות', 1979, 1980).

פרופ' פנינה קליין דנה במרכיבים המיוחדים המאפיינים את הקשר בין הילד למבוגר ואשר יוצרים את ההבדלים בהתפתחות האינטלקטואלית והחברתית שלו. היא הבהירה בספרה "ילד חכם יותר" (1985) כיצד אם הילד (או מבוגר משמעותי בחייו) יכולה לשלב עקרונות מנחים בהתנהגותה כך שיכולתו של הילד ללמוד מהתנסויות חדשות יפתחו את כושר החשיבה שלו.

היות והאם אינה עוד המבוגר היחידי האחראי לטיפול בילד והוא מטופל בגיל צעיר בידי מטפלים נוספים, במסגרות חינוכיות שונות, ובידיעה ששנות חייו הראשונות של הילד בגיל הרך הן קריטיות מבחינת התפתחותו השכלית, עולה הצורך בחשיפתם של המטפלים, והגננות בפרט, לתרומתו של התיווך לפיתוח יכולותיו השיכליות של הילד בגיה"ר.

מטרת הרצאתי זו היא לסקור את עיקרי תיאורית ההשתנות הקוגניטיבית ולהמחיש דרך הצגה של עשרות תמונות שצולמו בתוך גן הילדים, כיצד עקרונות הלמידה המתווכת באים לידי ביטוי ומיושמים הלכה למעשה בפעילויות הגן. בניתוח התמונות ניתן לזהות את הופעתן של כל עקרונות התיווך, או כמעט כולן, בהתנסות לימודית אחת.

הלמידה המתווכת פועלת להכין את הפרט ללמידות חדשות ולהגמישו לקליטת מידע חדש, לעיבודו ולביטויו בשלבי התהליך החשיבתי. דוגמאות לכשרים קוגנטיביים שמתפתחים כתוצאה מהתערבות תיווכית יובאו להלן והם רק כמה ממכלול רב של השפעות אפשריות. שלב הקלט: מיקוד תפיסה, אירגון תפיסה. הכרת מושגים, התמצאות במרחב ובזמן, תשומת לב לפרטים, שימוש בד-בבד בכמה מקורות מידע. שלב העיבוד: הפנמת התנהגות, הכרת הבעיה והגדרתה, מיון ורמזים, התנהגות השוואתית ספונטנית, הבנה ויישום קשרים, התנהגות מסכמת, חיפוש אחר הוכחות לוגיות, התנהגות מתכננת, מרחב פסיכולוגי רחב. שלב הביטוי: דיוק, תקשורת לא אגוצנטרית, תכנון לפני תגובה, הבטחת שטף תגובות, הנחיה חזותית. יש לציין כי עקרונות התיווך אינם משפיעים בלעדיים על תהליכי החשיבה (נוספים להם מכלול גורמים גנטיים, פיסיולוגיים, כלכליים,תרבותיים ואחרים) ואלו ברי השגה גם דרך למידה ישירה.

העקרונות המאפיינים את הלמידה המתווכת הם הבאים:
1 . כוונה והדדיות

2. תווך משמעות

3. תווך טרנסצנדנטיות (הרחבה, מעבר ל…)

4. תווך רגשות יכולת תווך

5. ביקורת (ויסות) התנהגות.

שני האחרונים לא חייבים להופיע בכל מרכיב של הלמידה המתווכת אך הופעתם חיונית להשגת המטרה של הכנת הפרט ללמוד להשתנות מהתנסויותיו. קיימת חפיפה בין קריטריונים אלה והפרדתם נעשתה רק לשם הדגשת המרכיב המיוחד בהם. העקרונות שהוזכרו מהווים מרכיבים הפעילים ביותר בהתפתחות האינטלקטואלית והרגשית של הילד.

הכוונה היא פעולה או סדרת פעולות הנעשית בכוונה להשיג שינוי בבהירות התפיסה, העיבוד או הביטוי של הילד. זוהי התנהגות מודעת ומתוכננת הבאה להביא גורמים בסביבה למודעות הילד. עידוד ההתמקדות, ההתבוננות והקשב הם תהליכים בסיסיים להתפתחות תפקוד קוגניטיבי של סריקה וברירת גירויים העומדים בבסיס החשיבה המופשטת. הדדיות היא אינטראקציה המתבטאת בהחלפת תפקידים מתואמת בין המתווך ללומד ותתבטא בסימני ערנות, הקשבה והתמקדות הילד במתווך. קליטת המסר של המתווך ע"י הילד הופך אותו לשותף פעיל בפעילות הגומלין התיווכית והיא תנאי הכרחי ללמידה מתווכת. לדוג': התנסות בטיול חוזר בסביבה הקרובה מספק לילד חומר להפעיל את מערכות ההתנהגות (השוואה, תכנון, זיהוי והכרה בבעיה ועוד) ומאפשר לו אימון בהן. הטיול מספק את הצורך ללמוד ולהנות מהלמידה דרך החושים (ריח דשא רטוב, מישוש אבן, צליל פעמוני רוח, מראות שמיים, וטעם טיפות הגשם) ויצור מסגרת התייחסות ללמידות חדשות.

תווך משמעות הוא הענקת משמעות ערכית ורגשית לתכנים ולפעילויות המתווך. זהו הגורם המניע את הילד לשתף פעולה עם המתווך בעקבות הבלטת חשיבות המסר, הערכים והאמונות של החברה, שאליה משתייכים המתווך והילד. התווך זה הוא "עטיפת" הגירויים, החוויות, האנשים, האירועים, ורגשות תוך הדגשת ערכי החברה ותרבותה. הדבר נעשה מראשית החיים באמצעים לא מילוליים כגון: חיוכים, שינוי באינטונציה, הבעות פנים, קצב נשימה, עוצמת מגע פיזי ובהמשך נוספת משמעות מילולית. לדוג': ילד מתקשה בספירה של עצמים בגן ובחישוב תרגילי חשבון פשוטים כי החישוב אינו משמעותי לו והוא אינו מעונין בו. לעומת זאת, אותו ילד יספור את מספר הסוכריות שאסף במדויק, ישמור שלא יאבד ולו זרע אחד מתרמיל החרוב שמצא, יצטער על שלוש קונכיות מתוך עשר שנמעכו בדריכה ויחשב בקלות כמה מהגולות שלו הן מזכוכית, כמה מחרסינה וכמה מהן ענקיות ממש.

תיווך טרנסצנדנטיות (מעבר לסיפוק צורך מידי) הוא הרחבה של מטרת התיווך מעל ומעבר למקום ולזמן המידיים שבהם היא מתרחשת. לימוד התנהגויות הניתנות להכללה במצבים אחרים ויצירת צרכים חדשים תוך התייחסות מכוונת להרחבת מודעות קוגניטיבית לסביבה מעבר לנדרש לסיפוק צרכים מידיים. לדוג': גידול בעלי חיים בגן ומעקב אחר היווצרות חיים חדשים בחי ובצומח מלמד את הילד על צורך היצורים החיים במזון וטיפול. מהתבוננות בהם הוא למד על תהליך היווצרות החיים בכלולתם. הילד יחפש וימצא קווי דימיון רבים בין עולם החי לעולם הצומח (כשם שפרי גדל בבטן הפרח כך גם התינוק; כשם שפרח נובל כך גם אדם מזדקן ועוד).

תיווך רגשות יכולת הוא יזום ומתוכנן לפיתוח של תחושת מסוגלות.פיתוח אמונת האדם בעצמו וביכולתו בהתבסס על למידה והתמודדות עם מצבים חדשים בלתי מוכרים ע"י פיתוח המוטיבציה להצליח ולהשיג כך שישפיעו על רמת התפקוד הקוגניטיבי ורמת העצמאות. לדוג': משחקי השחלה והרכבה בעלי חלקים קטנים דורשים מהילד מאמץ יתר וריכוז רב. כדי להבטיח את הצלחתו בביצוע המשימה הגננת תדאג להקטין את גודל החרוזים בהדרגה ותדאג לתת חיזוק מילולי או פיזי אף על חלקי הצלחה. הדבר נכון גם לגבי הרכבת פאזלים ברמות קושי עולות וכיוב'.

תווך לביקורת (ויסות) התנהגות הוא הדגמה מילולית או התנהגותית או משולבת לוויסות התנהגות כדי לשפר ביצוע עתידי כדי ליצור תיאום בין מאפייני המטלה למאפיינים קוגניטיביים וזאת לשם יצירת איזון בין מהירות הביצוע לדיוק בביצוע המטלה. לדוג': לימוד של טבילת אצבע אחת (לא של ארבע אצבעות) במיכל דבק קטן תוך דרישה לנגיעה קלה בשכבת הדבק העליונה. מניעת הטיפטוף יושג על ידי לימוד מיומנות הקינוח של האצבע על פיית המיכל.

סיכום
הגננת בגן הילדים היא מבוגר משמעותי בחיי הילד וביכולתה לפתח את יכולותיו השיכליות דרך אינטראקציה תיווכית בה היא והילד יגיבו למתרחש וישתנו בהתאם לתגובות ולצרכים האחד של השני. בחירת ההתנסויות הלימודיות בהם יתנסה ילד הגן היא בידה ועליה לפעול ליצירת תנאים מתאימים שיביאו לשינוי בחשיבת הילד כתוצאה מהתנסויות אלה. כדי לשנות את היכולת הקוגנטיבית בגיל הרך הילד זקוק לגננת שתדע ליצור אצלו מערכת צרכים חדשים של דרישה מצד הילד ללמידה נוספת מלבד פיתוח סקרנותו וערנותו למתרחש בסביבה הקרובה. עבודת תיווך מודעת ומכוונת תהיה חלק בלתי נפרד מחינוך הילד בגן הילדים ובעקבותיה יקודמו יכולותיו השכליות, חברתיות-ריגשיות עד גבול שאינו ידוע.

"למדני אלהי ברך והתפלל,
על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל.
על החרות הזאת: לראות, לחוש, לנשום,
לדעת, ליחל, להכשל.

למד את שפתותי ברכה ושיר הלל,
בהתחדש זמנך עם בקר ועם ליל.
לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום.
לבל יהיה עלי יומי הרגל".

משירי סוף הדרך (…)
לאה גולדברג

רשימת מקורות:
היווד, ק., (1993).סגנון הוראה תווכי בתכנית חנוכית קוגנטיבית לגיה"ר (CCYC), בשדה חמ"ד ל"ו:86-98
פוירשטיין, ר., (1993). הלמידה המתווכת, הד הגן, נ"ח: 135-139
פוירשטיין, ר., פוירשטיין, ש.,(1993). התנסות בלמידה מתווכת: סקירה תיאורטית, בשדה חמ"ד ל"ו, 7-50.
קלודי, ט., (1996). תורת ההשתנות הקוגניטיבית (תורת התווך), הד הגן ס"א: 5-14
קלודי, ט., (1996). השתמעויות חינוכיות של תורת התווך, הד הגן ס"א: 122-131
קליין פנינה (1986). ילד חכם יותר, אוניברסיטת בר אילן.
קליין, פ., (2000). התווך בהקשר תרבותי, הד הגן 65 (1): 42-47.
רזיאל, ש., (1984). למידה מתווכת כגורם בהשתנות ושיפור בתפקוד הקוגניטיבי במוקד השליטה ובדימוי העצמי אצל אוכלוסיית טעוני טיפוח, עלים לענייני החינוך בעליית הנוער, 69-75
Feuerstein, R. and Feuerstein, S. (1991). In Feuerstein, R., Klein P and Tannenbaum, A. (Eds.). Mediated learning experience: Theoretical, psychosocial and learning
implications. Freund Publishing House, pp. 3-51
Lidz, C. S. (1991). Practitioner's guide to dynamic assessment. New York: Guilford Press.

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה