ארגון סביבה חינוכית שמתחשבת בצרכיהם של בנים

Margaret King & Dan Gartell
מתוך: YOUNG CHILDREN 2005

בנים זקוקים ליותר פעילות תנועתית והדבר מתרחש אצלם מבחינה התפתחותית בכ-6 עד 18 חודשים מוקדם יותר מאשר אצל בנות.

מסיבות התפתחותיות וסיבות הקשורות בהבדלי טמפרמנט, בנים רבים מתקשים להתאים לציפיות המחנכים במסגרות החינוכיות. פעלתן, תוקפן, מתנגד ולא ממושמע , אלה מילים השגורות רבות בפי מחנכות המתארות בנים צעירים.

גם המחנכת המקצועית ביותר מאותגרת לעיתים מהתנהגותם הקשה של הבנים, ויש לה קושי להפריד בין בעיות התנהגות אופייניות לבין "התנהגות המאפיינת בנים". פעמים רבות, מחנכים מתארים בנים כ"לא בוגרים חברתית", או תינוקיים".
פסטור ורובן ( 2002 ) מצאו במחקרם שלעיתים קרובות בנים מתויגים כבעלי ADD(הפרעת קשב ) או ADHD (הפרעת קשב והיפראקטיביות).

מחנכים נוטים לראות בנים אנרגטיים ופעילים כקשים לטיפול. כאשר למעשה הרבה בנים אכן צריכים יותר פעילות תנועתית ולעיתים הרבה יותר מוקדם התפתחותית ב6-18 חודשים מבנות (סודרמן ושות' 1999).

נים רבים מבלים זמן רב בפעילות שאינה קשורה למטלה, בחיפוש אחר ומציאת מטרות לחבלה.

התיאור הבא ממחיש זאת :
בכיתה בה ארגון הסביבה החינוכית מותאם לשלבים ההתפתחותיים של הילדים, קבוצת בנים גורמת למחנכת להטיל ספק בכישוריה. הם זורקים את הלגו או קוביות העץ כשהיא לא מסתכלת, הם מתגוששים במשחק הקבוצתי עד כדי כך שלעיתים זה גולש לעימות רציני. כשהם נשאלים למה, הם אומרים "זה כיף", ומצחקקים.

המבוגרים אינם משועשעים, אבל הבנים נראים מרוצים מהחבלות שלהם. התנהגותם מפריעה למהלך התקין של הפעילות במסגרת. המחנכת מוטרדת מהשפעת העימותים התכופים על הבנים עצמם על הילדים הסובבים אותם, על המטפלות ועל עצמה. והיא תוהה האם הבעיה היא של הבנים? של הדרך בה אני מחנכת אותם? ואיך אני יוצרת אוירה יותר משתפת מגיבה לילדים, ובעיקר לבנים ?

חשיבה מחודשת על ארגון הסביבה והפעילויות בגן
לאחר צפייה בפעילותם של הבנים לאורך היום, בזמנים שונים ובתחומי פעילות שונים, הבינה המחנכת שהבנים לא משתתפים בפעילות הקבוצתית כיון שהיא לא מעניינת אותם.

היא החליטה לערוך שינויים שיאפשרו לבנים פעילויות מעניינות יותר עבורם. יצירת סביבה יותר פעילה עבור הבנים קרוב לודאי שתעודד בנות ליותר פעילויות עצמאיות ויצירתיות. חלק מהרעיונות שלה מוצגים בהמשך:

שטח רחב לפעילות מוטורית
פעילות בתנועה הכרחית עבור ילדים, אך חשובה במיוחד עבור בנים שנהנים לרוץ לקפוץ ולהניע את גופם. יש דרכים רבות ליצור הזדמנויות לפעילות של מוטוריקה גסה בתוך הכיתה ובחצר.

להלן כמה הצעות:
* העברת הלמידה אל מחוץ לכיתה
בתכנון הפעילות צריך שלפחות מבוגר אחד עם קבוצת ילדים קטנה יעסוק בפעילות בחצר. פעילות זאת יכולה להיות קשורה במטלות קלות, כמו טיול בחצר, משחק תופסת, או יצירת מערכת מים תוך שימוש בצינורות ומחברים. כאשר מזג האוויר מאפשר זאת, חשוב לבלות זמן רב בחוץ. נצלו זמן זה לאפשר לילדים לבחון מה גופם מסוגל לעשות, פיתוח כישורים פיזיים. זכרו כי ילדים מתנסים יותר בחלק הגוף התחתון. לכן טיפוס, בנייה, ועבודה בגינה מפתחים את שרירי הידיים, הכתפיים והגב.

* תכנון פעילויות לזמן המשחק בחצר
תכננו לפחות פעילות למידה אחת לחצר. הציגו מספר פעילויות אפשריות שמהם יוכל הילד לבחור ביניהם. למשל, בין משחקי בנייה, או משחקים בבלוני סבון שרצים ותופסים אותם, או סתם משחקי טיפוס.

* יצירת מרחב רחב לפעילות מוטורית בתוך החדר
לדוגמא להפוך מחסן למרכז לפעילות מוטורית (תנועתון). שבה יש משטח רך במקרה של נפילה, כדורים , סולמות, מקפצה, משטח לריקוד וכו'

* יצירת מרכז כושר בחדר
שבו יהיו משקולות תוצרת בית עשויים מבקבוקי פלסטיק ממולאים בחול, מזרון התעמלות ועם קצת יצירתיות ניתן ליצור אופני כושר קטנים. פינת הכושר צריכה להיות מרחב קבוע בחדר.

* שילוב פעילות בתנועה של כל הגוף בתוך הפעילויות
דוגמא עבודה בצבעי מים על משטחים גדולים עם מכחולים, על לוחות רחבים שניתן לצייר עליהם בטושים מחיקים וכו'. יש לכלול בניה בלבני בניה גדולים ורכים (סול) חשוב להנהיג פעילות במוסיקה ותנועה על בסיס יומיומי.

מסקנות

יש לצפות ששנוי כזה בארגון הסביבה החינוכית יגרום ליותר בנים להיות עסוקים בפעילות, ותוריד את רמת הפעילות הלא רצויה שלהם.

כך גם הילדים האחרים שהוטרדו מהעימותים ירגישו יותר רגועים ונינוחים. יש לצפות שגם הם ייהנו מהפעילויות החדשות.

התאמת הסביבה לבנים תאפשר לתוכנית להיות יותר נכונה ומגיבה לצרכים ההתפתחותיים של הילדים בכיתה.