חידושים בדיני משפחה
מאת: עורכות דין רחל בש, קרי רכטר ונעמה זהר
bareadv@netvision.net.il
כאשר הורי הקטין נפרדים, הסדר המשמורת השכיח – אחד ההורים, בד"כ האם , מקבלת את המשמורת הקבועה על הילדים, ולהורה השני – בד.כ. האב, מוענקות זכויות להסדרי ראיה. הסדרי הראיה המקובלים הינם שהייה עם ההורה הלא משמורן פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני לסירוגין.
משמורת משותפת הינו הסדר בו מוגדרים שני ההורים כמשמורנים על ילדיהם וחולקים ביניהם, באופן שווה , את נטל הטיפול בילדים. עפ"י הסדר זה, לילדים יש "שני בתים" – אצל האב ואצל האם, בהם שוהים הילדים לסירוגין. הסדר משמורת משותפת איננו מעוגן בחוק , בתי המשפט מכירים בהסדר "משמורת משותפת" אך הם נוטים לאשרו רק במקרים חריגים כאשר הסדר הינו פרי הסכמה ומוצא ביטויו בהסכם הפרידה שהוגש ע"י הצדדים לאישור בית המשפט. לאחרונה, על רקע התמורות בחברה המודרנית, ועל רקע עקרון השוויון בין המינים שהועלה לדרגת זכות יסוד, וההכרה כי האב הינו דמות חיונית התורמת להתפתחות הילד, דמות העומדת בפני עצמה בקשר מהותי עם הילד, עולה, יותר ויותר השאלה האם להורות על הסדר "משמורת משותפת" כהסדר משמורת רלבנטי, בסכסוכי משמורת בין הורים,להבדיל מהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט, בבתי משפט לענייני משפחה.
"משמורת משותפת", בניגוד להסדר המעניק משמורת להורה אחד, מאפשר לילדים לשמור על קשר הדוק עם שני ההורים, במידה שווה, לאחר הפרידה של ההורים. המשמורת המשותפת יוצרת שוויון בין ההורים, כך ששניהם כאחד מהווים דמויות משמעותיות בחיי הילדים, ללא חלוקה בין הורה "עקרי" לבין "הורה משני". שלילת המשמורת מהורה אחד, משמעו הפקעת זכותו הטבעית של ההורה "המפסיד" לגדל את ילדו והפקעת זכותו של הילד להיות מטופל על ידי אותו הורה. משמורת משותפת מאפשרת מעורבות גבוהה של שני ההורים בחיי הילדים ,אשר עשויה לסייע להסתגלותם של הילדים לתא המשפחתי החדש.
יש הסוברים כי הסדר משמורת משותפת עלול לפגוע בילדים. הילדים צריכים להסתגל לחיות "בשני בתים" עובדה העשויה לפגוע בתחושת היציבות והקביעות שכה חשובה להתפתחותו של הילד. כמו כן, משמורת משותפת מחייבת קשר שוטף ותדיר בין ההורים, וכאשר ההורים נמצאים ביחסים עכורים, המשמורת המשותפת עלולה לחדד את הקונפליקט ולהקצין את הסכסוך, ולחשוף את הילדים לכך על בסיס יומי, דבר המשפיע באופן הרסני על הילדים.
בערעור משפחה שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה על פסק דינה של כב' השופטת צילה קינן מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה לפיו הועברה בתם הקטינה של הצדדים ממשמורת האב למשמורת האם. האב ערער על פסק הדין וטען כי בית המשפט טעה כאשר לא קבע הסדר של "משמורת משותפת".
הצדדים בתיק הנדון התגרשו ועפ"י הסכם הגירושין, הסכימו כי הבת הקטינה תהיה במשמורת האב. כשלושה חודשים לאחר אישור ההסכם, הגישה האם תביעה להעברת המשמורת הקטינה לידיה. בית המשפט בהסתמכו על תסקיר סעד וחוות דעת מומחה קבע כי הקטינה תעבור למשמורת האם. כן קבע בית המשפט כי מקרה דנן אינו מתאים לקביעת הסדר משמורת משותפת, שכן אין מתקיימים במקרה דנן התנאים החיוניים להחלת הסדר משמורת משותפת- "קיום שיתוף פעולה חיובי בין ההורים והכרה של שניהם בחשיבות הקשר של הקטין עם ההורה השני".
בית המשפט של הערעור חזר וקבע כי השיקול המנחה את בית המשפט בדונו בסוגיית משמורת ילדים הינו עקרון "טובת הילד" , זהו עקרון על " והוא ניצב כעיקרון מנחה בודד בסוגיות משמורת ילדים, מבלי שיישקלו לצדו באופן עצמאי שיקולים אחרים" . עקרון טובת הילד , משמע, טובתו הקונקרטית של הקטין שעניינו נדון בפניו.
במקרה דנן, מחוות דעת המומחה ומתסקיר הסעד עולה כי לשני ההורים מסוגלות הורית, שני ההורים מסורים לקטינה בכל מאודם וטובתה של הקטינה, עומדת לנגד עיניהם כשיקול מרכזי. במצב דברים שכזה בחן בית המשפט מי מבין שני ההורים עשוי לאפשר להורה האחר שמירת קשר תקין עם הקטינה, זאת מתוך הכרת החיוניות הרבה בקשר של הקטינה עם שני הוריה. בית המשפט קבע, עפ"י חומר הראיות כי השארת הקטינה במשמורת האב תעמיד בסכנה את המשך הקשר של הקטינה עם האם ותעיב על איכותו, עד כדי התהוות מצב של ניכור הורי. לפיכך, קבע בית המשפט כי טובת הקטינה מחייבת העברתה למשמורת של האם, אשר לה יכולת הטובה ביותר, מבין השניים, לטפח את הקשר של הקטינה עם ההורה שאינו משמורן.
כמו כן קבע כב' בית המשפט כי להסדר משמורת משותפת של שני ההורים "יש פנים לכאן ולכאן" ועל כן יישומו יבחן לגופו בכל מקרה ונסיבותיו. מסקנה כי לשני ההורים יש מסוגלות הורית אינה מספיקה על מנת להחיל הסדר של משמורת משותפת. משמורת משותפת תיושם רק מקום שמונה מומחה מקצועי אשר בחן את מכלול הנסיבות , טובת הקטין והתאמת ההורים להחלת הסדר של משמורת משותפת.
במקרה דנן, אימץ כב' בית המשפט את קביעותיו של המומחה לפיהן מערכת היחסים הקשה הקיימת בין ההורים, העדר שיתוף פעולה חיובי בין ההורים, והכרה של כל אחד מהם במסוגלות ההורית של האחר ובחשיבות הקשר בין הקטינה להורה השני, איננה מאפשרת החלת הסדר של משמורת משותפת על הצדדים. בית המשפט הוסיף וקבע כי אם בעתיד יתקיימו התנאים הנדרשים להחלת משמורת משותפת, אשר יאומתו ע"י חוות דעת מומחה, ישוב כב' בית המשפט וישקול את החלתו של הסדר משמורת משותפת.
באמרת אגב, נאמר בפסק הדין, כי ללא מחקרים מקצועיים , לא ניתן לקבוע ככלל כי "משמורת משותפת" עדיפה מבחינת טובתו של הקטין על הורה משמורן יחיד ועל "מרכז חיים" אחד .
מאמרים נוספים בתחום :
Facebook
Twitter