מאת: ליאת עזר, עבודה לשם קבלת תואר מ.א. , 2008
תקציר
המחקר הנוכחי יתמקד ביישום מודל "שפת הגי'רף", כדי לבדוק את ההשפעה על מאפייני EQ של הילדים בגן ורמת האלימות הקיימת בגני הילדים.
לנדאו (1990), גורסת כי יש לגשר על הפער שנוצר בין ההתפתחות האינטלקטואלית לבין ההתפתחות האמוציונלית של הילד וזאת ע"י הנחלת "תחומי דעת" עם הטמעת EQ.
EQ מיועדת להשלים את טיפוח הלומד כאישיות שלמה ורב צדדית ולהשלים את כישורי הלומד, להיות ל"שותף יורש" באוצרות הדעת והמוסר של האנושות. (משרד החינוך יוני 1998).
EQמחולקת ל- 2: אינטיליגנציה אישית ואינטיליגנציה בין אישית.
במערכת החינוך מופעלות כיום *תוכניות רבות למניעת אלימות. חלקן בידי גופים פרטיים, ציבוריים או ממשרד החינוך. השוני בין התוכניות בא לידי ביטוי בנקודת המוצא להתערבות, בהיקפה, בבחירת אוכלוסיית יעד, באופן ההכשרה וכדומה.
אחת התוכניות גובשה על ידי ד"ר מארשל רוזנברג לפני 35 שנה ונקראת "שפת הג'ירף"- "תקשורת לא אלימה" המופעלת על ידי "עמותת חינוך לאיכות חיים"- “EDUCATION OF LIFE”.
זוהי גישה חדשנית לניהול קונפליקטים, המעבירה את מרכז הכובד בטיפול באלימות מהניסיון לשנות התנהגות של הצד השני- לשינוי אישי במודעות ובהתנהגות.
הגישה המחקרית שננקטה במחקר זה היא הגישה האיכותית, המתבססת על כלים כמותיים. המחקר נעשה בגן טרום טרום חובה, ממלכתי השייך לפיקוח משרד החינוך, במרכז הארץ לאורך כל שנת תשס"ז. מצב הסוציואקונומי גבוה של משפחות הילדים בגילאי 3-4.
שיטת ניתוח הנתונים– השוואה מתמדת, מתוך מסורת המחקר האיכותי והיא מיוחדת להבנת
תופעות חברתיות (גיבתון, 2001).
ממצאי המחקר עולה כי התכנית "שפת הג'ירף", יעילה ומפחיתה אלימות, אך יש להביא לשינוים מסויימים כדי להתאימה לחברה הישראלית. עוד עולה ממצאי המחקר הקשר החיובי בין יישום התכנית לטיפוח כישורי אינטיליגנציה רגשית.
פרק 2 – סקירת ספרות
2.1 החברה הישראלית
החברה הישראלית מכילה בתוכה מגוון גדול של זהויות אישיות וקולקטיביות. החברה מופעלת על-ידי כוחות חברתיים המקבעים סטריאוטיפים ודעות קדומות כלפי האחר והשונה. הללו מצידם, מובילים לקונפליקטים, לאלימות ולאפליה. מנגנונים אלה מקבעים את ההווה ומקשים על תהליך של שינוי עתידי.
1בחברה הישראלית יש קונצנזוס בדבר חשיבותה של מציאות רב-תרבותית, המבוססת על ערכי שוויון וחירות. רבים מסכימים על-כך ברמת ההצהרה. אולם להצהרות אלו אין תרגום ממשי להתנהגות יומיומית. פער זה מתבטא גם בתוך מערכת החינוך המנסה שנים רבות להתמודד עם סוגיה חברתית זו ואף הגדירה את החינוך לרב-תרבותיות וכבוד האדם כתחום תוכן אותו יש ללמד במסגרות החינוך השונות כדי ליצור חברה המסוגלת להכיר ולהכיל את השונה והאחר. כדי ליצור חברה שבה יש מקום ולגיטימציה לפגוש את האחר באמצעות החוויה האנושית, חשוב להתחיל את התהליך החינוכי עם ילדים כבר בגיל הרך.
מערכת החינוך הישראלית
כיום מעמידה מערכת החינוך בישראל, את התלמיד וצרכיו במרכז העשייה החינוכית. חוקרים רבים העלו גישות תיאורטיות בנוגע לצרכים האנושיים בכלל ולצרכים של הילדים ובני הנוער בפרט.
(Baumeister and Leary, 1995, Deci and Ryan, 1980, Epstein, 1990, Maslow, 1954, Sheldon, Elliot, Kim and Kasser, 2001 ) בתוך: הורוביץ, ת. (2000 )
צרכים בסיסיים– מצב אנרגטי אשר סיפוקו תורם לבריאותו הפיזית והפסיכולוגית של האדם.
(Ryan and Deci, 2000)
צרכים מיטביים– צרכים שאינם הכרחיים לתחושת בטחון בסיסית ושסיפוקם מקדם את הפרט ממצב ניטרלי למצב חיובי. צרכים מיטביים עשויים לתרום להתפתחות ולצמיחה אישית ולרווחה נפשית. (Larson 2000, שם) הורוביץ (2000), גורסת כי הבחנה בין צרכים בסיסים למיטביים אינה חד משמעית. הצרכים הבסיסיים והמיטביים, ובעקבותיהם התוצרים הצפויים, הבין אישיים והתוך אישיים.
השפעת הקונטקסט החברתי על הבדלים ברווחה הנפשית קשורה באופן משמעותי ליכולת הסביבה שבה מצוי הפרט לספק או שלא לספק צרכים פיזים ופסיכולוגים שלו.
(Baard, Deci and Ryan 1998)
הורוביץ ( 2000 ), גורסת כי על פי מחקרים שנעשו קיים קשר הדוק בין סיפוק הצרכים של הפרט לבין קידום הרווחה הנפשית. האינטראקציה של הפרט עם סביבתו מהווה גורם משמעותי בהתפתחותו לעבר בריאות ורווחה. האינטראקציה בין הפרט לסביבה מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בילדים ובני נוער, כי תלותם רבה מזו של הבוגרים. עוד מוסיפה הורוביץ, ככל שהילד צעיר יותר כך תלותו בסביבה גדולה יותר. האקלים החינוכי מהווה ראי להשקפת העולם של הארגון וכולל מכלול התהליכים הקובעים את טיב החינוך והלמידה. (דרום 1980)
שלום רב,
אני מחנכת בכתה א' רגשית,
ומעוניינת להכיר את התוכנית שפת הג'ירף"
היכן ניתן ללהחשף לתוכנית המלאה,ולהמדריך אם קיים.
תודה,
דפנה
שלום רב,
אני מעוניינת להשתמש במאמר זה לעבודה סמנריונית אך לא מצוין באיזה שנה נכתב…
מישהי/ו יודע/ת?
תודה רבה!!
שלום!
גם אני מאד מעוניינת להשתמש במאמר הזה לצורך עבודה סמינריונית אך לא מצויין שנה.
אשמח אם מישהו יכול לעזור בנידון!
תודה!
אנחנו יכולות לציין רק את התאריך בו עלה המאמר לאתר פברואר 2011