מאת: מאיה אילה שמש
"להיות משפחה", יוני 2008
כעם הספר, אנחנו מודעים לחשיבות הקראת הספרים לילדים מרגע לידתם, ויש שאומרים שיפה שעה אחת קודם. באמצעות הסיפורים מפנימים הילדים את מבנה השפה, הדקדוק ואוצר המילים, והחוויות שעובר גיבור הספר מסייעות לילד לעבד גם את רגשותיו.
בדרך כלל, אחרי שאנחנו מקריאים ספר אנחנו מחזירים אותו למקומו על המדף, מקסימום צופים בהצגה או בקלטת הממחיזות את הסיפור. אז הנה לכם דרך נוספת, מוחשית יותר, לחוות את הסיפורים: לצאת החוצה, לטבע, לרחוב, למקומות שבהם התרחשו הדברים (לפחות בסיפור). אתם מוזמנים להעצים את חווית הקריאה, לא רק דרך המילים אלא גם דרך הרגליים.
שישה רעיונות לטיולים בעקבות ספרים, סופרים ומשוררים.
גני סיפור
במקום אחד, שני פסלי ראש המוצבים על משטחי בטון עגולים, כשביניהם מתפתלות עקבות נעליים בדשא. ראש אחד שעיר עם כינים צבעוניות וראש קרח עליו מצאה "הכינה נחמה" מנוחה ונחלה, וילדים מקפצים בעקבות הכינים הצבעוניות על הדשא מן הראש שהוא מלא שיער, אל הראש הקירח, החלק.
במקום אחר, גן המשתרע על שטח של שישה דונם ובו בריכה ומזרקה ועליה פסלי לוויתן, כספיון ודגים נוספים. אורך הלוויתן שמונה מטרים והוא נישא על עמוד גבוה מעל המים, ונמצא בתנועה מתמדת כתוצאה מפעילות המים.
חולון, העיר שהקימה את ה"מדיטק, את מוזיאון הילדים ואת הגלריה "בגובה העיניים", מקימה בשנים האחרונות גנים ציבוריים אטרקטיביים לילדים תחת הכותרת "גני סיפור". במסגרת הפרויקט, יוצרים אמנים ישראלים שונים פסלים סביבתיים בהשראת סיפורי ילדים (ישראליים ולא ישראליים) אהובים ומוכרים. כך הצטרפה חולון לערים ידועות ברחבי העולם שיזמו פרויקט של אמנות סביבתית ברמה מוסיאלית. אתרי הפיסול הושקעו רבות, הם הוקפו בגינון ירוק, הונחו בהם ספסלי ישיבה וגם מתקני משחקים לילדים.
בגני סיפור נוספים בעיר ניתן לפגוש את הביצה, הבלון, הפרח, הליצן ואמא תרנגולת (משתתפי "הביצה שהתחפשה"), את איתמר, גיבור סיפוריו של דויד גרוסמן, את ה"המטרייה הגדולה של אבא" שתחתיה מצטופפות מספר דמויות, ואפילו את שמוליקיפודעם התותים שלו, את דודי שמחה, ציפור הנפש, סבא אליעזר עם הגזר ועוד רבים וטובים.
מאחורי יוזמה זו של עיריית חולון עומדת השאיפה להגביר באמצעות שילוב של פיסול וספרות את המודעות והאהבה לספרות הילדים ולגיבוריה, בעיקר לדור הצעיר ולציבור העולים החדשים שאינם מכירים את ספרות הילדים העברית על בוריה.
כמו כן, פרויקט "גן סיפור" הוא חלק מפיתוחה של הריאה הירוקה המטופחת של חולון, שהינה אחת הערים הירוקות ביותר בארץ (כיום מתפרשים השטחים הירוקים בחולון על פני 1,200 דונם). עד כה הוקמו בעיר 22 גני סיפור, חלקם מקובצים באותו מתחם עם שבילים המקשרים ביניהם.
באחרונה יצא גם הספר "גני סיפור בחולון" (הוצאת "אוריון"), המהווה מעין מדריך סיורים צבעוני ומרחיב אופקים בגני הסיפור שבעיר חולון. בספר מלווה כל "גן סיפור" בתמונת הגן עצמו, תוך ציון מיקומו וכתובתו בעיר (מצורפת גם מפת התמצאות של כל הגנים), עטיפת ספר הילדים המקורית ואיורים מתוך הספר, תמונת סופר הילדים שכתב את הסיפור ומידע עליו, וכמובן מידע על האמן שפסליו מהווים את "גן הסיפור".
הכניסה לגנים חופשית.
איך מגיעים ופרטים נוספים באתר»
גן איתמר מטייל על קירות. צילום: אלי נאמן
כפר אז"ר
הרבה לפני יובל המבולבל, ילדי ישראל גדלו ועדיין גדלים על "המפוזר מכפר אז"ר" של לאה גולדברג. למי שלא יודע, באמת יש מקום כזה: כפר אז"ר הינו מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית. בזמנו, כאשר כתבה לאה גולדברג "איש אחד היה בעיר, כל תינוק אותו הכיר" – הדבר לא היה מדויק, כיוון שרק לאחרונה סופח כפר אז"ר לשטח השיפוט של עיריית רמת גן.
אם חשקה נפשכם בטיול בגן קסום, כדאי לכם להגיע למשתלת הסוכה בכפר אז"ר. במשתלה נמצא "הגן הנסתר", והוא מכונה כך משום שהוא אינו נגלה לעין בשטח התצוגה והמכירה.
הגן משתרע על פני 1,500 מ"ר ויש בו פינות ישיבה, אלמנטים של מים, בריכות נוי, צמחייה עשירה וסוגים שונים של כדים וסלים התלויים ומקשטים את הגן. אתם מוזמנים להביא איתכם תרמוס קפה או תה ולשבת להירגע בפינות הישיבה. בקצה הגן נמצאות בריכות הריבוי והגידול של שושנת המים (נימפאה). בחודשים מאי-נובמבר, הנימפאות פורחות בשלל צבעים – מחזה מרהיב במיוחד.
במיוחד בשביל הילדים נבנה בית עץ מסקרן, ועם או ללא קשר לאוטובוס של המפוזר ("בלי פקפוק ובלי היסוס, הוא נכנס לאוטובוס") ניתן לבקר באוטובוס ישן שעבר שיפוץ. האוטובוס משמש לתצוגה של תערוכות מתחלפות: הרעיון ל"גלריה באוטובוס" הוקם ביוזמה משותפת של מיקי איינהורן-נלקנבאום, עיתונאית וצלמת מקצועית, ועופר פאול, מבעלי המשתלה. בנוסף לתערוכות משמשת הגלריה להעברת סדנאות צילום למבוגרים וילדים ופעילויות אמנותיות אחרות. מעת לעת מתקיימת במקום שעת סיפור לילדים בנושאי אקולוגיה, צמחים וטבע, הרצאות, תיאטרון בובות, "שישי משפחתי" ופעילויות שונות בהתאם לחגים ולעונות השנה – שווה לברר לפני שמגיעים.
ועוד אנקדוטה קטנה: בעוד שבסיפור המפוזר רוצה להגיע מכפרו לירושלים, משתלת הסוכה עברה דווקא מירושלים לכפר אז"ר.
כמה זה עולה לנו? הביקור בגן הנסתר ובגלריה באוטובוס – חינם. ההשתתפות בסדנאות בתשלום סמלי.
פרטים נוספים באתר ובטלפון: 03.5347239
איך מגיעים? משתלת הסוכה – בית ירוק, כפר אז"ר (המשתלה השלישית משמאל).
עוד מקום בו אפשר לפגוש את המפוזר הוא דווקא לא בכפר אז"ר אלא בחולון: כן, גם אותו ניתן למצוא בפרויקט "גני סיפור". שם התאימו את הגן במיוחד לאופיו של המפוזר: הספסלים ממוקמים במתחם בצורה אבסורדית, הם הופכים להיות פנסים, מגלשות ונדנדות. שורה של ספסלים מסמלת את הרכבת שאינה נוסעת לשום מקום. בגן נמצאים שלטים המציינים את שמות האלמנטים השונים, אשר בדומה לשמות שהמציא המפוזר בסיפור משלבים בתוכם משחקי מילים (פנסל, ספסרון, ספרמסל ועוד).
ותמיד גם אפשר, כמו המפוזר, לקחת רכבת ולנסוע לירושלים, אלא שבניגוד אליו, מומלץ שלא להירדם בקרון מיותם.
גן חמישה בלונים
"בום, טראח, מה קרה? הבלון התפוצץ הבלון …", אין כמעט ילד בארץ שלא יודע להמשיך את "הפזמון החוזר" בספר האהוב "מעשה בחמישה בלונים", מפרי עטה של סופרת הילדים הפורייה מרים רות ("הבית של יעל", "תירס חם" ורבים אחרים). בקיבוץ שלה, שער הגולן, הקימו גן משחקים כמחווה לספר "חמישה בלונים".
"רציתי ליצור חוויה שכל ילדי שער הגולן יתחברו אליה, ומה יהיה יותר 'שער הגולן' מסיפור שהפך להיות של כולנו, שנכתב עלינו ועל חברינו ועכשיו ילדינו מספרים עלינו?", משתף אסף עברי, אדריכל הגן וקרוב-רחוק של מרים רות (סבו היה אחי בעלה של רות).
הגן הוקם ברובו מתרומת כספי שילומים של חבר הקיבוץ אלי לביא, ולכן נקרא על שמו – "גן אלי". גודל הגן כדונם, והוא תוכנן על פי רוח הספר. "העיקרון התכנוני פשוט בדיוק כמו חוט הקושר בלונים וביניהם רוח, רק שכאן במקום הרוח יש ילדים ומתקנים, ובמקום בלונים יש משטחי פעילות", מסביר עברי.
"בהתאם לסיפור יש חמישה משטחי פעילות: בלון סגול – לתינוקות, בלון צהוב – בו ילדי הקיבוץ הגדולים עורכים הופעות, בלון אדום – למכדררים, בלון ירוק – לחתונות של חברי הקיבוץ, ובלון כחול-אפור – להורים המסתלבטים. וביניהם שבילים לרולרבליידס, מתקנים גבוהים ונמוכים, נדנדות וכו'".
הכניסה לגן ללא תשלום.
פרט לגן, מזמין הקיבוץ את המשפחות לחוויות נוספות: בימי שבת (לפעמים גם בשישי, כדאי לברר מראש) מתקיימות פעילויות בחצר האדם הקדמון. הפעילויות ממחישות את חיי היום-יום בכפר הירמוכי לפני כ-8,000 שנה, ובין היתר הילדים מכינים תליון וקערה מחימר. במקום גם מוזיאון פרה-היסטורי קטן וידידותי לילדים, פינת חי, וגם בית הארחה.
איך מגיעים? הקיבוץ נמצא בעמק הירדן ליד חוף צמח, דרומית לכנרת.
פרטים נוספים באתר»
עוד רעיון מתוק:
אם אתם נמצאים באזור, סמוך לקיבוץ שער הגולן נמצאת "גליתא" – חוות שוקולד מתוקה במיוחד. החווה נמצאת בקיבוץ דגניה ב' וממוקמת בבית אבן עתיק, ששימש כרפת הראשונה של הקיבוץ בתחילת דרכו לפני כ-85 שנה. תוכלו לצפות בסרט המתאר את סיפור הכנת השוקולד משלב הפרי על העץ ועד הפרלין המתוק. לסייר בין קירות שוקולד ואפילו להציץ דרך חלון למפעל עצמו. הילדים מוזמנים להצטרף לסדנת "ארץ האגדות" ולפסל בבצק שוקולד במרקם טופי, או ל"סדנת אביב" בה יוצקים שוקולד נוזלי לתבניות של פרפרים ופרחים. משך הסדנאות כ-40 דקות, והן מתקיימות בסופי שבוע. בזמן שהילדים מבלים בסדנה, ההורים יכולים ליהנות בבר הקפה-שוקולד שבחווה ולהביט בהם דרך חלונות הצצה למפעל.
הביקור בחווה כולל הצפייה בסרט הינו ללא תשלום.
ההשתתפות בסדנאות – החל מ-25 שקלים לאדם.
פרטים נוספים באתר ובטלפון: 04.6755608
הטרקטור בארגז החול
מכירים את הדוד אהרון, גיבור ספרו של מאיר שלו "הטרקטור בארגז החול"? ובכן, אתם מוזמנים לפגוש אותו ואת הטרקטורים שלו: הדוד אהרון (אהרון יצהר) נמצא כל יום שישי במוזיאון הטרקטורים במושב עין ורד, והוא ישמח אם תבואו לבקר.
במוזיאון, בדומה לספר, מטפלים ומשקמים טרקטורים וכלי חקלאות ממונעים ונרתמים.
המקום נולד כאשר ארז מילשטיין, חקלאי מעין ורד, יזם, ייסד והקים עמותה שעוסקת באיסוף, בשיקום ובגיוס המשאבים הדרושים להצלת הכלים. בחזונה רואה העמותה את אוסף הכלים כאוסף לאומי מפואר להנצחת העבר החקלאי. וכך חברי העמותה, שוחרי כלים מכל רחבי הארץ, משקיעים ממרצם ומהונם כדי לרכוש את הציוד, להצילו מהשמדה, ולשקמו להנאתם ולהנאת סביבתם.
אתם מוזמנים לחוות את חווית הראשונים ולגעת בכל כלי ובסיפור מורשתו של בעליו. כך, למשל, תוכלו לראות את "שטייר" 1948 עם גלגלי ברזל ששימש את משפחת זילברמן ממושב חרות ונמצא מונח כמטרת ירי מנוקבת בשדות המושב – הכלי הראשון ששיקם ארז עם חברו המכונאי מוטי גולדשטיין. תוכלו לראות זחל "פיאט" ששימש את משפחת לובובסקי, מייבשי ביצות החולה ומייסדי המושבה ייסוד המעלה, ועוד רבים.
בנוסף לטרקטורים ולכליהם הרתומים, ניתן לראות משאבות מים מיוחדות, גנרטורים ואף טחנת קמח עשויה עץ על חלקיה המפורקים עדיין. הטחנה, הראשונה בארץ, נבנתה בשנת 1925 בכפר תבור ונמצאה ב-2001 בכפר יונה, לאחר שנים שהיוותה טחנה אזורית. הטחנה הופעלה עד 1977 על ידי משפחת יצחקי (שקנתה אותה בשנת 1948 מכפר תבור והוסיפה לה חלקים מטחנה דומה ששימשה בקיבוץ שער העמקים). כמו כלים רבים המחכים למשאבים, גם הטחנה תשוקם מחדש ותוצג במלוא הדרה.
כמה זה עולה לנו? 20 שקלים לאדם, כולל קפה, תה וכיבוד קל. בקבוצה של 15 איש ומעלה המחיר 15 שקלים לאדם. הכניסה חינם לילדים עד גיל 3.
שעות פעילות: האתר פתוח לקהל הרחב בימי ו' בין השעות 8:30-13:30. ניתן לארח קבוצות מעל 25 מבקרים גם בשאר ימות השבוע בתיאום מראש.
פרטים נוספים באתר ובטל':09.7961097 , או 052.2452457
איך מגיעים? מצומת דרור שעל כביש תל אביב-חיפה הישן (כביש 4) פונים מזרחה אל יישובי תל מונד וממשיכים כ-5 ק"מ עד הכניסה למושב פורת. פונים שמאלה לכיוון המושב ולאחר כ-600 מ' פונים שוב שמאלה (מערבה) אל דרך עפר וממשיכים עוד כ-700 מ' עד לאתר שמימין לדרך.
הטרקטור בארגז החול – מוזיאון הטרקטורים בעין ורד
ההר הירוק תמיד
"הדודה שלי מרחוב הנביאים" ו"גברת אחת מרחוב בצלאל" הם רק שניים מספרי הילדים שכתב יורם טהרלב, ובאתר שלו תוכלו למצוא את הספרים הרבים שכתב, ואף תוכלו לראותם ממש בגרסת הדפוס. אבל טהרלב כידוע לא כתב רק ספרי ילדים, הוא כתב ועדיין כותב להם גם שירים, שמוכרים לנו – דור ההורים, מילדותנו, וכשירים חוצי דורות, מוכרים גם לדור הדורה: "ברבאבא", "אבא, אמא וארץ ישראל" ("אבא, אמא קצת יותר לאט…"), "הדגל שלי" ("..הוא כחול ולבן, אתמול, היום וגם מחר"), "המשפחה שלי" ("זה התחיל בשני הורים…") ועוד רבים וטובים, שגם את מילותיהם ואת גרסת השמע תוכלו למצוא באתר שלו.
כילד גדל טהרלב בקיבוץ יגור שלמרגלות הר הכרמל. על אהבתו הרבה להר הכרמל כתב בשיר "ההר הירוק תמיד", ובעקבותיו נצא לטיול. אם אתם שואלים את עצמכם האם ילדיכם בכלל מכירים את השיר, תשאלו אותם: היום לומדים אותו בגני הילדים בזכות השורה "פקחתי את עיניי, היה אז חודש שבט", כשיר לט"ו בשבט. טהרלב מספר שכתב אותו על יום הולדתו שחל בחודש זה.
הר הכרמל משופע במסלולי טיול יפים, בחניונים מסודרים ובאזורי מנגל. אחד האתרים היפים ביותר נקרא "שוויצריה הקטנה" (נחל כלח), והדעה הרווחת היא שהמקום זכה לשמו בזכות יופיו שמזכיר את נופי שוויצריה. מדובר בחורש שמור של צמחייה ים תיכונית, ביניהם האלון המצוי והאלה הארצישראלית. במקום מספר מסלולים, וכדי לא להעמיס על הרגליים הקטנות, נבחר במסלול הקצר והקל: 1.5 ק"מ. זהו מסלול מעגלי שמתאים לטיול במשך כל עונות השנה. משך ההליכה בו כשעתיים – תלוי בקצב ההליכה של הקטנים, ותלוי כמה זמן אתם רוצים לעצור בדרך ו"לשכב בצלך, כרמל".
מסלול הטיול מתחיל מהחניה בשביל המסומן בירוק. נלך דרומה בערוץ קטן ומוצל ונרד דרך מדרגות סלע קלות המחייבות הליכה זהירה (מומלץ להביא מנשאים לילדים עד גיל שלוש). בסיום הירידה
נגיע לדרך עפר (סימון אדום) ונגלה את אפיקו של נחל כלח. נפנה שמאלה ונרד עם הדרך עד לגשר האבן. בדרך לגשר, מימין – בגדה הדרומית של נחל כלח נוכל להתרשם מצניר מקסים (רגע, מה זה צניר? צניר הוא מעין, חצי מערה או שקע בסלע, שנוצר בשל המסת הגיר במי הגשמים, או שחיקה באמצעות גלי ים). כאשר נרצה לסיים את הטיול, נחזור ונטפס בדרך העפר עמה באנו (סימון אדום), נעלה בכיוון מערב אל תצפית מקסימה בכיוון הים וממנה נמשיך לעלות עד לחניון.
כמה זה עולה לנו? 30 שקלים לרכב. שימו לב, החניון פתוח רק בשבתות ובחול המועד.
איך מגיעים? לבאים מכיוון דרום: בצומת בית אורן (דרך כביש חיפה-תל אביב הישן) פנו ימינה, טפסו בכביש המתפתל להר הכרמל עד צומת דמון. כאן פנו שמאלה (צפונה) ואחרי נסיעה של כ-2 ק"מ פנו שמאלה עד לחניון "שוויצריה הקטנה". לבאים מכיוון חיפה: נוסעים דרומה בכביש אוניברסיטת חיפה-עוספיה ופונים ימינה בהתאם לשילוט.
תודה ליורם טהרלב על השימוש בחומר מהאתר שלו
שם הרי גולן
הפעם הטיול הוא בעקבות משוררת. בביתניה שבעמק הירדן אפשר לטייל בעקבות המשוררת רחל. אורי שרת, הבעלים של "מרכבות הירדן", מציע טיול בעגלה רתומה לסוס הכולל שירה משירי רחל. הטיול יוצא מביתניה ומתבצע באזור הירדן הדרומי, ובדרך מקבלים שירונים עם שיריה של רחל – ושרים. את המסלול מלווים שלטי דרכים עם שמות השירים, שתורמים לאווירת ההזדהות עם המקום.
גולת הכותרת של הטיול היא עצירה בנחל יבניאל שמתחבר לירדן וזורם כל השנה. הנחל לא עמוק והוא ידידותי לילדים. בנחל מדריכים את הילדים לבנות רפסודות מחומרים מהטבע – מקנה ומסוף (ולא, זו לא טעות: אין קנה סוף, אלה שני דברים שונים), ולאחר מכן הילדים משיטים אותם, וכך נקשרים לזרימה של הנחל. אם שפר מזלכם והעגלון שלכם בורך בכישרון מוסיקלי, הוא גם ינגן לכם בגיטרה ויחלק לילדים כלי הקשה מהטבע.
על פי שרת, דור שלישי באזור, הרעיון לטיול נולד בשל אהבתו הרבה למקום, לסוסים ולמרכבות. הוא חיפש דרך שבה יוכל לחשוף את הציבור הרחב לפינות החמד המלהיבות, ונסיעה בעגלה רתומה לסוס מתאימה מאוד לקצב הטיול. לדבריו, הקצב האטי הוא התנועה הנכונה להכרת המקום. גם האהבה לרחל שכתבה את שיריה במקום וגם הקשר המשפחתי של שרת, תרמו לרעיון. סבו, יהודה שרת (אחיו של משה שרת), היה המוסיקאי הראשון שהלחין את שיריה של רחל – "ואולי" ו"לא שרתי לך ארצי".
בקיץ האחרון שודרגו המרכבות והפכו ל"ממוזגות" – נוספו להן משאבות מים ידניות וההתזה מצננת את האוויר במרכבה. כמו כן אפשר לנצל, בייחוד בימות הקיץ, את הבריזה הנעימה של אחר הצהריים בעמק הירדן, ולטייל דווקא בשעות אלה – בשקיעה. אפשר גם לטייל שם בחורף ואפילו מקבלים מגפיים.
אורך המסלול כשעתיים, וכדי להשקיט את הבטן המקרקרת מקבלים פיתות בטאבון או ארוחה מלאה. שרת גם מציע טיולים רגליים במסלולים שונים בהתאם לרמות קושי ולעונות השנה. לקבוצות יש אפשרות לסדנת חוויה בצליל ותנועה.
כמה זה עולה לנו? כ-50 שקלים למבוגר, כ-40 שקלים לילד.
איך מגיעים? מצומת צמח נוסעים לכיוון טבריה, בפנייה השנייה פונים שמאלה לכיוון קיבוץ (קבוצת) כנרת; או מטבריה נוסעים לכיוון צמח, עוברים את מושבת כנרת ואת אחוזת אוהלו ופונים ימינה לכיוון קיבוץ (קבוצת) כנרת.
לאחר שפניתם לכיוון קיבוץ כנרת, עוברים את אתר הירדנית ופונים שמאלה כ-80 מ' לפני שער הקיבוץ לדרך עפר (מצד ימין של הדרך יש שלט של "מרכבות הירדן"), נוסעים על דרך העפר כ-300 מ', וכבר מאמצע הדרך תוכלו להבחין במבנה גדול ולבן – זוהי ביתניה וכאן נמצא המקום.
פרטים נוספים באתר ובטלפון: 052.3701662.