"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

קידום התפיסה הרגשית-חברתית וההבנה החברתית אצל פעוטות: באמצעות קריאה משותפת של ספרים

מאת: דבורה ברגמן, דורית ארם,  מבשם קאלאלי-שאהדי , מונה דווארי

Promoting Preschoolers’ Mental-Emotional Conceptualization and Social Understanding: A Shared Book-Reading Study

Deborah Bergman Deitcher , Dorit Aram , Mabsam Khalaily-Shahadi & Mona Dwairy

עלה לאתר : יולי 2020

המחקר בחן את יעילותה של תוכנית התערבות, שמטרתה לקדם הבנה חברתית והרחבת רפרטואר פתרון בעיות חברתיות בקרב ילדי גן בחברה הערבית. המחקר השווה בין תוכנית שבה הנסייניות סיפרו ספר לילדים  בחמישה מפגשים והתייחסו להיבטים חברתיים רגשיים, זיהוי בעיות חברתיות ומציאת פתרונות לבעיות (קבוצת ההתערבות) לבין תוכנית בה הנסייניות קראו את אותו ספר תוך התייחסות לתיאור הדמויות והאירועים בלבד (קבוצת ההשוואה).  תוכנית ההתערבות התבססה על מודל ה ABC-  של Ellis (1996) (Activating event, Beliefs, Consequences). הסיפור סופר לילדים בקבוצה תוך הדגשת האירועים שקרו לדמויות, מחשבותיהן של הדמויות והדרכים שבהן הן יכולות לפתור  בעיות חברתיות.  השיח עם הילדים בקבוצה זו התנהל תוך ציפייה כי שיח מבוגר-ילד בזמן קריאת הספר שיכלול התייחסות אינטנסיבית להיבטים חברתיים רגשיים ואשר נשען על מודל מובנה של מחשבה חברתית, יביא לקידום הבנת מצבים חברתיים בקרב הילדים ויגביר את יכולתם לפתור בעיות חברתיות ולהציע מגוון רחב יותר של פתרונות אפשריים.

אוכלוסיית המחקר כללה 116 ילדים ערביים בטווח גיל 5.82- 6.82  שנים (M= 6.37, SD= 0.28) הילדים התחלקו  באקראי  לשתי קבוצות: קבוצת ההתערבות וקבוצת השוואה ( 58 ילדים בכל קבוצה). כל הילדים נפגשו חמש פעמים עם מבוגרת ( סטודנטית לחינוך או עבודה סוציאלית) בקבוצות קטנות (ארבעה עד חמישה ילדים בקבוצה) במהלך שבועיים. שתי הקבוצות קראו במפגשים ספר (ללא טקסט) "כשהלילה ירד על החדר" ( לשם פלאי,1999). שני טקסטים נכתבו לצורך המחקר הנוכחי: האחד נכתב לטובת  קבוצת ההתערבות  והשני לטובת קבוצת ההשוואה. לקבוצת ההתערבות  הספר סופר על פי מודל ה- ABC, תוך התמקדות בראיית הבעיה, הבנת הרגשות והמחשבות שהיא מעוררת ומציאת פתרונות אפשריים. לקבוצת ההשוואה סופר אותו ספר כשרשרת של אירועים שקרו לדמויות. תוצאות המחקר מראות כי בעקבות התוכנית, עלתה קבוצת ההתערבות על קבוצת ההשוואה ברוב המדדים שהוערכו: יכולת זיהוי בעיה חברתית והגדרתה, יכולת הגדרת פתרון הבעיה, הצעת אלטרנטיבות לפתרונות ויכולת לקשר  בין רגש לבין המצב והמחשבות של הדמויות.

הממצאים מראים כי ניתן לקדם יכולת הבנה חברתית ולהרחיב רפרטואר פתרון בעיות חברתיות בקרב ילדים דרך קריאת ספרים המתייחסת להיבטים מנטאליים רגשיים של הדמויות והמסתמכת על מודל חשיבה מובנה של פתרון בעיות כמו מודל ה- ABC. מכיוון שלתיווך המבוגר (גננת, הורה או מורה) ולקריאה חוזרת של ספרים ישנה חשיבות בפיתוח יכולות מנטאליות, רגשיות וחברתיות בקרב ילדים, ומכיוון שקידום פתרון בעיות חברתיות בקרב ילדים הינו תחום מוזנח יחסית חשוב לקדם התערבות שמקדמת הבנת בעיות חברתיות באמצעות קריאת ספר. המחקר הנוכחי מראה כי יש בכוחה של תוכנית התערבות המשלבת בין תיווך מנטאלי רגשי לבין השימוש בדרך חשיבה מובנה של פתרון בעיות חברתיות לקדם יכולת הבנת סיטואציות חברתיות ולהרחיב את רפרטואר פתרון בעיות בקרב ילדים. לאור זאת, חשוב שאנשי חינוך ( כמו יועצות) יסייעו לגננות ולהורים וידריכו אותם להשתמש בספרי ילדים בצורה יעילה תוך ניצול הפוטנציאל הטמון בפעילות יומיומית זאת לקידום ההבנה החברתית של הילדים.  נראה כי יש מקום לתוכניות התערבות נוספות מסוג זה, בהן הורים, גננות או מורים יקבלו הדרכה וילמדו איך לנצל זמן איכות של קריאת ספרים לפיתוח יכולות רגשיות וחברתיות בקרב ילדים וללמד את הילדים לחשוב בצורה מובנת ומסודרת על פתרון בעיות חברתיות.

 

 

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה