"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

האם שתיקת ילד היא נפלאה?

When a Child's Silence isn't Golden

Kalb, .C & Namuth, T.

Newsweek spring/summer 1997:
Special Adition, Your Child from Birth to Three.

מתי שתיקת הילדים אינה שווה זהב?
מלינדה בויד מודאגת מאוד מבנה ריאן בן השמונה עשר חודשים. בגיל חמישה עשר חודשים ריאן לא אמר מילה וכעת אמנם יש לו קומץ מילים אותם הוא הוגה (אימא, אבא, ברווז, כדור) אך עדיין אוצר המילים שלו צר יחסית לבני גילו.
האם סירבה שבנה יאובחן על ידי קלינאית תקשורת מתוך חשש שתודבק לו תווית של ילד לקוי בהתפתחות רק כיוון שהוא אינו מדבר באותה מידה כמו בני גילו. האם אומרת: "אני חושבת שהוא ידבר כשהוא יהיה מוכן לכך, יש לתת לילדים זמן לגדול בקצב שלהם".
עד לא מזמן הגישה בקרב אנשי המקצוע היתה לתת לילדים זמן להגיע לבשלות. הורים לילדים בני שנתיים שכמעט לא דיברו קיבלו עידוד לחכות בסבלנות עד שהילד יגיע לבשלות ויתגבר בעצמו על הקושי. מרפאות בדיבור עבדו עם ילדים בעלי קשיים רציניים כמו ילדים אוטיסטיים או ילדים עם שיתוק מוחין. כיום קיים ויכוח נוקב האם פעוטות, שלהם איחור שפתי הבעתי, זקוקים לריפוי בדיבור. המחקר מוכיח כי ליקויי שפה ודיבור בגיל הצעיר עלולים להביא מאוחר יותר לקשיים ברכישת הקריאה, הכתיבה והאיות. כתוצאה ממחקרים אלה מרכזי טיפול בגיל הרך, רופאי ילדים וגננות נוטים להפנות ילדים לטיפול בגיל הצעיר ולא להמתין ולראות אם הילד יתגבר על הקושי בעצמו. הכיוון היום הוא להתערב בגיל הצעיר.
איש אינו יודע מדוע ילדים כמו ריאן מאחרים בהתפתחות הדיבור. רוב הילדים עם איחור בהתפתחות הדיבור הם בנים. בעיות שמיעה עלולות להיות גורם משמעותי, אפילו אובדן קל של שמיעה בדלקות אזניים עלול להאט את התפתחות השפה והדיבור. תינוקות שנולדים מהריונות שהיו ברמת סיכון גבוהה (סמים, תרופות אלכוהול) נמצאים בסיכון לאיחור בדיבור. גם לסביבה תפקיד, ילדים שלא מדברים אליהם מאחרים בהתפתחות השפה.
הורים רוצים לדעת מתי איחור שפתי נחשב לקושי. בגיל שמונה עשר חודשים לרב הילדים כ-20 מילים. בגיל שנתיים הם יוצרים משפטים קצרים משתי מילים "אימא שוקו". אם לילד איחור רציני בהפקה של מילים אך הוא מבין היטב ומשתמש במחוות לתקשר אזי הוא כנראה בדרך לרכישת ההפקה של הדיבור. רופאים מודאגים כאשר ילדים אינם מראים סימנים של הבנה לשאלות פשוטות או הוראות.
התומכים בהתערבות מוקדמת דואגים שאיחור בדיבור עלול לגרור עימו קשיים נוספים רציניים יותר של שפה. בנוסף, הם מודאגים מהתסכול אותו חשים הילדים כשהם לא מצליחים להביע את עצמם בדרך מובנת. קיים חשש שקשיי השפה יגררו לקשיי התנהגות כתוצה מהתסכול. התומכים בהתערבות מוקדמת טוענים כי עדיף לטעות ולתת לילד טיפול שיתגלה כמיותר, מאשר לחכות ולראות את קשייו מתרבים בעתיד.
לא כל החוקרים מסכימים עם טענה זו, יש הטוענים כי טיפול בדיבור בגיל הצעיר לא מקדם אלא פשוט מלווה את תהליך ההתפתחות הטבעי. חוקרת מאוניברסיטת אורגון מצאה כי בקרב ילדים, שלהם קושי בדיבור מתחת לגיל שנתיים, כשני שליש המשיכו להראות קושי גם בגיל שלוש, רק לחצי מהם היו עדיין קשים בגיל 4 ובגיל הגן רק לרבע עדיין היו קשיים. לדבריה סביר להניח כי הילדים יתפקדו בצורה תקינה בגן גם ללא התערבות.
דגלים אדומים שאליהם יש לשים לב בהתפתחות השפה:
0-3 חודשים: הילד לא מפנה את ראשו כאשר מדברים איתו או חוזרים על קולות הגירגור שלו.
4-6 חודשים: הילד אינו מגיב ל"לא" או לשינוי בטון הדיבור, הילד אינו מחפש את מקורות הקול, הילד אינו "מדבר", לא משמיע קולות כמו דיבור.
7-12 חודשים: הילד אינו מזהה מילים לאובייקטים שהוא רואה לעתים קרובות. לא מפנה את ראשו כאשר קוראים בשמו, התינוק אינו מגרגר ומפטפט.
1-2 שנים: הילד לא מבין שאלות והוראות פשוטות כמו: "איפה הדובי?" הילד לא מצביע על תמונות בספר ומשיים אותן.
2-3 שנים: הילד לא מבין הבדלים בין"למעלה" ו"למטה" לדוגמה, לא מבין משמעות של מילים והוראות, לא קושר שתיים שלוש מילים למשפט.
3-4 שנים: הילד אינו עונה לשאלה פשוטה כמו "איפה" "מי" וכו'. הילד לא מובן לאנשים מחוץ למשפחה. הילד לא משתמש במשפט של ארבע מילים.

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה