"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

התקפי זעם אצל פעוטות: איך לשמור על השקט

התקפי זעם הם חלק נורמלי מתהליך ההתבגרות. מומחי Mayo Clinic מסבירים כיצד להגיב להתקפי זעם – ומה אתם יכולים לעשות כדי למנוע אותם.

כתבו :הצוות הטיפולי של מרפאת מאיו

https://www.mayoclinic.org/healthy-lifestyle/infant-and-toddler-health/in-depth/tantrum/art-20047845

אתה יוצא לקניות עם ילדך הפעוט לחנות כלבו עמוסה, הילד רואה צעצוע שהוא חושק בו ואתה לא מתכוון לקנות אותו. פתאום אתה מוצא עצמך בלב התקף זעם של הפעוט, כשכל האנשים מסביבך מסתכלים עליך, מה התגובה הטובה ביותר במצב זה? מדוע ההתפרצויות הרגשיות האלה קורות? ואיך אתה יכול למנוע אותם. כמה טיפים לטיפול בהתקפי זעם אצל פעוטות:

מדוע מתרחשות התפרצויות זעם?

התקף זעם הוא דרכו של הפעוט לבטא תסכול שהוא חש באותו רגע. אולי הוא מתקשה להבין משהו או מתקשה לבצע משימה מסוימת. יתכן ואין לו מספיק אוצר מילים להביע את רגשותיו. התסכול עשוי לעורר כעס והתוצאה שלו היא התקף זעם. בפרט אם הילד שלך רעב, צמא, עייף אז הסבירות להתקף זעם עולה.

האם הפעוטות משתמשים בהתקפי זעם בכוונה?

ילדים צעירים לא מתכננים לתסכל או להביך את הוריהם. עבור מרבית הפעוטות התקפי זעם הם דרך להביע תסכול. עבור ילדים גדולים יותר, התקפי זעם עלולים להיות התנהגות נלמדת. אם אתה מתגמל התקפי זעם בכך שאתה נותן לילד משהו שהוא רוצה כדי שיירגע  – סביר להניח שהזעקות ימשיכו.

האם ניתן למנוע התקפי זעם?

אולי אין דרך מוכחת למנוע התקפי זעם, אבל ניתן לעשות הרבה כדי לעודד התנהגות טובה גם אצל הילדים הצעירים ביותר.

לדוגמה:

  • להיות עקביים- צריך לקבוע שגרה יומיומית כך שילדכם יידע למה לצפות. הקפידו על השגרה ככל האפשר, כולל תנומה וזמן שינה. קבעו גבולות סבירים והיצמדו אליהם בעקביות.

 

  • תכננו מראש- למשל תעשו סידורים בשעות שסביר להניח שילדכם לא יהיה רעב או עייף. אם אתם מצפים לתורי המתנה ארוכים, ארוזו צעצוע קטן או חטיף שיעסיק את ילדכם.

 

  • עודדו את ילדך להשתמש במילים- ילדים צעירים מבינים הרבה יותר מילים ממה שהם מסוגלים לבטא. אם ילדכם עדיין לא מדבר – או מדבר בצורה ברורה – למדו אותו שפת הסימנים שמותאמת לכם למילים כמו "אני רוצה", "יותר", " רוצה שתיה", "אני פגוע" ו" אני עייף ". ככל שילדך מתבגר, עזור לו או לה להביע רגשות במילים.
  • תנו לילדכם לבחור-הימנע מאמירת "לא" לכל דבר. כדי לתת לפעוט שלך תחושת שליטה, תן לו או לה לעשות בחירות. "האם תרצה ללבוש את החולצה האדומה שלך או את החולצה הכחולה שלך?" "האם תרצה לאכול תותים או בננות?" "האם תרצה לקרוא ספר או לבנות מגדל עם הבלוקים שלך?"
  • שבחו התנהגות טובה- תנו תשומת לב נוספת כאשר ילדכם מתנהג היטב. תנו לו חיבוק או אמרו לו כמה אתם גאים שהוא משתף או ממלא אחרי הוראות.

 

  • הימנע ממצבים העלולים לעורר התקפי זעם- אל תתנו לילדכם צעצועים קשים מדי לתפעול עבורם כדי לא לתסכל אותו. אם ילדכם נוטה להתחנן כשהוא בסביבה של צעצועים או ממתקים, נסו להתרחק מאזורים עם הפיתויים הללו. אם לפעוט שלך אין סבלנות במסעדות להמתין לשירות והוא באי שקט, בחר במקומות המציעים שירות מהיר.

מה הדרך הטובה ביותר להגיב להתקף זעם?

בדרך כלל, הדרך הטובה ביותר להגיב להתקף זעם היא להישאר רגועים ולהתעלם מההתנהגות. אתה יכול גם לנסות להסיח את דעתו של ילדך. להציע ספר אחר או לשנות מיקום גם זה עשוי לעזור. אם אתה לא יכול להישאר רגוע ואתה בבית, צא מהחדר לרגע על מנת להירגע.

אם ילדכם מכה או בועט במישהו, החזיקו אותו עד שהוא נרגע.

כשילדך נרגע, אתה יכול לומר, "התקפי זעם לא יסבו את תשומת ליבי. אם אתה רוצה להגיד לי משהו, אתה צריך להשתמש במילים שלך."

אפשרות אחרת היא להביט על התקף הזעם של ילדך ברוגע ובחמלה. ולנסות להתייחס להתפרצות הרגשית של ילדך ברוגע ועם חמלה. ליצור חיבור רגשי ולחבק אותו. הצע נחמה והפנה את תשומת ליבו כשהוא מוכן לכך״

מה אם הילד שלי יהפוך להרסני או מסוכן?

אם התקף הזעם שלו גובר, הוציאו אותו מהמקום ואכפו פסק זמן:

  • בחר מקום בבית כמקום לפסק זמן- הישתדלו שהמקום יהיה משעמם עבורו, כמו בכיסא בסלון או על הרצפה במסדרון. והמתינו שהילד יירגע. כדי לתת פסק זמן אפקטיבי יש לתת דקה פסק זמן לכל שנה בגיל הילד.
  • היצמדו לפסק הזמן- אם ילדכם מתחיל להסתובב לפני סיום פסק הזמן, החזירו אותו למקום המיועד לכך. אל תגיבו לשום דבר שילדך אומר בזמן שהוא או היא בפסק זמן קצוב.
  • דע מתי לסיים את פסק הזמן- כאשר ילדכם נרגע, דברו אתו על סיבת פסק הזמן ומדוע ההתנהגות לא הייתה הולמת. ואז ניתן לחזור לפעילויות הרגילות שלך. אל תשתמשו בפסק זמן לעיתים קרובות מידי כי אז הוא לא יהיה יעיל. (אפקטיבי)

מה עושים כשהתקפי הזעם הם בציבור?

אם לילדך יש התקף זעם במקום ציבורי, התעלם מההתנהגות במידת האפשר. אם ילדכם הופך להיות סוער מידי, קחו אותו למקום מוסתר ככל האפשר לצורך פסק זמן. לאחר פסק הזמן חזרו לפעילות – אחרת ילדכם ילמד כי התקף זעם הוא דרך יעילה לברוח ממצב נתון.

מתי יש צורך בעזרה מקצועית?

ככל שהשליטה העצמית של ילדכם משתפרת, התקפי זעם עלולים להיות נפוצים פחות. לרוב הילדים יש פחות התפרצויות זעם עד גיל 3 וחצי. אם ילדכם מתקשה לדבר ברמה המתאימה לגיל, או גורם נזק לעצמו או לאחרים, או עוצר את נשימתו במהלך התקפי הזעם עד כדי התעלפות, או אם התקפי הזעם מתגברים לאחר גיל 4, שתפו את רופא הילדים שלכם.

הרופא ישקול נושאים פיזיים או פסיכולוגיים העלולים לתרום להתקפי הזעם. בהתאם לנסיבות, ייתכן שתופנה לספק שירותי בריאות הנפש או, במקרים מסוימים, לבית ספר או תוכנית קהילתית. התערבות מוקדמת יכולה לעצור בעיות התנהגות עתידיות ולעזור לילדכם להצליח בבית וגם בבית הספר.

 

 

 

 

 

 

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה